המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
הסבר קונספירטיבי ללכידתו של סדאם
22/12/2003

 

הסבר קונספירטיבי של עורך "אל-קדס אל-ערבי" על לכידתו של סדאם

 

עורך היומון הלונדוני, "אל-קדס אל-ערבי", עבד אל-בארי עטואן, ידוע בתקשורת הערבית בתמיכתו באסאמה בן לאדן[1] ובסדאם חוסיין. בעקבות לכידתו של סדאם, מנסה עטואן להפיץ תיאוריות קונספירציה המסבירות כיצד נעצר ללא התנגדות. במאמר מהיום שכותרתו "הפרדוקסים של המעצר", הוא כתב:

 

"ארה"ב, באמצעות מכונת התעמולה האדירה שלה, מנהלת מסע הונאה של דעת הקהל העולמית, ובעיקר זו הערבית, המגיע לדרגת טרור, בנוגע לאירועים האחרונים בעיראק ובעיקר בנוגע למעצרו של הנשיא העיראקי, סדאם חוסיין.

 

ראשית, הפיקוד הצבאי האמריקאי הפיץ אתמול תמונות בנוגע לפריצה למקום בו התחבא סדאם חוסיין… בה מופיע עץ דקל ועליו תמרים צהובים שעומדים להבשיל ועצים מוריקים אחרים, כאילו מדובר בעונת האביב ולא באמצע החורף. הדקל בעיראק מניב פרי בחודשים יולי-ספטמבר. משמעות הדבר היא אחת משתיים. או שפעולת מעצרו של סדאם חוסיין התרחשה לפני שלושה חודשים לפחות, דבר העולה בברור מתמונת עץ הדקל, או שמדובר בהצגה מפוברקת ומקום המעצר שונה לחלוטין.

 

שנית, בהודעות האמריקאיות נמסר שהנשיא העיראקי היה בבור קטן ששטחו אינו עולה על שלושה מטרים. אחר כך הם אמרו שישנם שני חדרים מחוברים. אם זהו המצב, איך יתכן שהוא הופיע מטונף כולו ובשיער מאובק? מראהו של הנשיא העיראקי היה מראה של אדם שמים לא נגעו בגופו מזה שבועות אם לא חודשים.

 

שלישית, ההצהרות האמריקאיות בנוגע לשיתוף הפעולה של הנשיא העיראקי עם החוקרים האמריקאים העידו על בלבול ברור. פול ברמר אמר שהוא משתף פעולה ודונלד רמספלד אמר שהוא מסרב לשתף פעולה.

 

רביעית, היו סמני אגרופים על פניו ובתמונות נראו פצעים מעל גבתו. כמו כן, הוא התנהג כמו רובוט במהלך הבדיקה, ללא כל רגש. יתרה מכך, הוא מישש את פרצופו בידיו כאילו זה עתה נעור מעילפון. האם הדבר נובע משימוש בגז עצבים כדי לשתק את תנועתו במהלך הפריצה למחבוא, בדיוק כפי שעשו הכוחות הרוסיים כאשר השתמשו בפצצות דומות כדי להשתלט על המורדים הצ'צ'נים בארמון הבולשוי? אז, איבדו התוקפים וכל הנוכחים את ההכרה והדבר מסביר מדוע [סדאם] לא התנגד לתוקפיו...

 

גם אם נכונה תיאורית הקונספירציה לפיה הוא הסגיר את עצמו ללא התנגדות לאמריקאים, דבר שאני מטיל בו ספק, הרי שההסגרה הזו גרמה להם כמה תסבוכות והציבה אותם במצב מביך ביותר. ההסגרה הזו גם מהווה מתנה יקרה ביותר להתנגדות העיראקית מאחר שאיש לא יטען יותר שהיא מנוהלת על ידי סדאם חוסיין ושכספיה באים מהכספות שלו. משפטו של הנשיא סדאם חוסיין בעיראק או בהאג יהפוך אותו לגיבור עממי והוצאתו להורג תהפוך אותו לשהיד בעיני מיליוני ערבים ועיראקים..."[2]

 

יצוין כי לפני שבוע, הוקע עבד אל-בארי עטואן בעיתונות המצרית בשל תמיכתו הנלהבת בסדאם חוסיין, וזאת לאחר שלגלג על התמוטטותו של הנשיא מבארכ במהלך נאום בפרלמנט. במאמר בשבועון המצרי הממסדי "אוקטובר", שכותרתו "בריאותו של הנשיא מבארכ ומחלותיהם של הסוכנים", נאמר:

"זה הקרוי עבד אל-בארי עטואן הוא עיתונאי להשכיר, מבין שכיריו של סדאם חוסיין, שהגנו עליו בנשמת אפם והם מגנים עליו עד יומנו זה מתוך נאמנות ורדיפת בצע! הוא הבעלים של העיתון 'אל-קדס אל-ערבי' המחזיק בנין מפואר בלונדון [שנקנה] מכספי סדאם חוסיין, שהם כספים שגואלו בדם העם העיראקי אותו שפכו טיפשותו של סדאם חוסיין ופשעיו נגד המוסלמים ונגד הערבים... עבד אל-בארי עטואן רוצה להוכיח את שיתוף הפעולה שלו עם סדאם חוסיין כדי שזה ימשיך להזרים לו את הכספים הנחוצים לעיתונו הבזוי...

 

היינו יכולים להתפלל לאללה שיגרום למר עבד אל-בארי עטואן את אותה התשישות הבריאותית שנגרמה לנשיא מבארכ לולא היינו יודעים שמבנה גופו הרפה לא יכול היה לשאת זאת!

 

הוא שוכח שהנשיא מבארכ הוא איש צבא בעל מבנה חזק ושספורט הוא חלק בלתי נפרד מחיי היום יום שלו. אלא שמה התועלת להתווכח עם סוכנים שחיו את כל חייהם כמשרתים של סדאם חוסיין ושמכרו לו את עצמם על חשבון חירותו של העם העיראקי אותה דיכא סדאם חוסיין ועל חשבון כבודו של העם העיראקי עליו דרך סדאם חוסיין בנעליו במשך שלושים שנה ועמו דרכו על כבוד העם העיראקי אנשים מהסוג של עבד אל-בארי עטואן ואחרים השונאים עד מוות את מצרים ואת עמה.

 

היינו יכולים לחשוב שנחשי העיתונות הארסיים האלה באו אל קצם עם קץ שלטונו של העריץ סדאם חוסיין, אבל נראה שהנחשים הארסיים האלה לא יכנסו לחוריהם ולא ימותו כל עוד סדאם חוסיין נותר בחיים! לכן, כולנו מתפללים לאללה שהפיל את מדינת אותו עריץ, שיפיל יחד עמו את סוכניו ומלאכי החבלה שלו, כדי שהאומה הערבית תטוהר מנחשים אלה!"[3]

 



[1]  בנושא זה, ראו דוח MEMRI מס' 319: http://memri.org/bin/articles.cgi?Page=archives&Area=sd&ID=SP31901

[2]  אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 17.12.2003.

[3]  אוקטובר (מצרים), 7.12.2003.