"אל-שרק אל-אוסט": איראן מגדילה את המימון לפיגועי ההתאבדות
היומון הסעודי "אל-שרק אל-אוסט", היוצא לאור בלונדון, דיווח כי איראן החליטה להגדיל את הסיוע שהיא מעניקה לארגון "הג'יהאד האסלאמי".
כתב היומון, עלי נורי זאדה, דיווח מלונדון:
"איראן החליטה להגדיל את היקף הסיוע הכספי שהיא מעניקה לכמה ארגונים המתנגדים לשלום באזור. איראן הקצתה תקציב מיוחד לתמיכה בכמה אישים פלסטיניים שאיבדו את מקורות המימון שלהם בעקבות התמוטטות ברה"מ והגוש הקומוניסטי ולאחר שלוב הפסיקה להעניק תמיכה חומרית לארגונים הפלסטיניים.
מקור מקורב מאוד ל'משמרות המהפכה' אמר שמנהיג תנועת 'הג'יהאד האסלאמי' [הפלסטיני], רמדאן שלח, ביקר באיראן בשבוע שעבר בראש משלחת גדולה שכללה את ראשי התנועה, נציגי ה'חמאס', ומנהיג 'החזית העממית לשחרור פלסטין – המפקדה הכללית', אחמד ג'יבריל, כדי להשתתף בסימפוזיון לתמיכה באינתיפאדה שהתקיים בטהראן בפיקוחו של עלי אכבר מוח'תשמי-פור, כיום חבר פרלמנט מטעם הרפורמיסטים ולשעבר שגריר איראן בסוריה ושר הפנים, המכונה "מיילדת חזבאללה", בשל חלקו ביילודה של התנועה מן הרחם של תנועת 'אמל'.
[שלח] נפגש פעמיים עם 'המנהיג העליון', עלי ח'אמנאי, וזה הבטיח לו שתקציב תנועתו יופרד מתקציב חזבאללה ויוגדל בשיעור של שבעים אחוזים כדי לכסות את הוצאות גיוסם של צעירים פלסטינים לפעולות התאבדות.
יש לציין שאיראן קיבלה על עצמה לממן את תנועת 'הג'יהאד האסלאמי' מאז יסודה של התנועה... ואולם תקציב התנועה הועבר אליה באמצעות חזבאללה, שתקציבו המשולם על ידי המוסדות האיראנים, על ידי לשכת אל-ולי אל-פקיה [ח'אמנאי], ועל ידי משרד ארגוני השחרור במשמרות המהפכה, בנוסף ל'כוחות אל-קדס', עלה על מאתיים מיליון דולר.
בשנה שעברה התגלעו חילוקי דעות בין המנגנון הכספי של חזבאללה לבין הממונה על הכספים בארגון 'הג'יהאד האסלאמי', וכתוצאה מכך תבעו ראשי תנועת הג'יהאד מן האיראנים המממנים אותם לגבש תקציב עבור התנועה שיהיה נתון לפיקוח ישיר של הנהגתה.
ל'אל-שרק אל-אוסט' נודע ש'המנהיג העליון' [ח'אמנאי] הורה להעביר באופן מיידי סכום ענק למנגנון הכספים של תנועת 'הג'יהאד'. הסיוע הצפוי יועבר לכמה אישים פלסטיים שביקרו בטהראן בשבועות האחרונים.
על פי מקור במשמרות המהפכה, 'כוחות אל-קדס' ימשיכו לאמן את לוחמי 'הג'יהאד האסלאמי' בתוך איראן, בשעה שהקולונל עלי רזא תמיז, ממפקדי הצוות הטכנולוגי בכוחות האלה, ימשיך להיות אחראי על הכשרת אנשי חזבאללה ואימונם לשימוש בציוד ונשק מתקדם, ובכלל זה טילי 'רעד', מטולי 'שאהין', וטילי קרקע-אוויר אותם קיבלה חזבאללה לאחרונה.
בנוגע לגידול בתקציב חזבאללה, אמר המקור, שארגון [חזבאללה] מקבל בנוסף לתקציבו השנתי סיוע מגוון ממוסדות דתיים, כלכליים, וממשלתיים באיראן. מוסדות כגון 'אל-שהיד', 'אמדאד אל-אמאם', ו'אל-מסתזעפין' ['המדוכאים'] מעבירים מדי חודש סיוע כספי אדיר למשפחות השהידים של חזבאללה, לפצועים ולנכים."[1]
"בכיר בג'יהאד האסלאמי" הכחיש את הדברים שנאמרו בכתבה ב"אל-שרק אל-אוסט", ואמר כי תנועתו "אינה עובדת עבור שום משטר בעולם". גילוי דעת שפרסמה התנועה קבע כי "אם מנגנוני המודיעין האמריקאים והישראלים היו מסוגלים לשים ידם על פרטי הפרטים הנוגעים לג'יהאד האסלאמי, הם היו מונעים את פיצוץ מות הקדושים האחרון ב[צומת] מגידו".[2]
פגישותיו של שלח עם ח'אמנאי התקיימו בשולי כינוס שהתקיים בטהראן לאחרונה ביום השנה למותו של ח'ומייני, תחת הכותרת "ועידת האמאם ח'ומייני והתמיכה באינתיפאדה הפלסטינית". בכינוס היתה מיוצגת גם הרשות הפלסטינית, על ידי שר התקשורת, עמאד אל-פאלוג'י.
מנהיג הג'יהאד האסלאמי, רמצדאן עבדאללה שלח, התמקד בנאומו בכינוס בפיגועי ההתאבדות ואמר: "[הנשיא בוש אמר] שפעולות מות הקדושים גורמות נזק לעם הפלסטיני. מי קובע מה מזיק ומה מועיל, מה מותר ומה אסור? אם אמריקה היא זו המחלקת את העולם לפי מה שמתחשק לה ובהתאם לאינטרסים שלה, למחנה הרשע ולמחנה הטוב, והיא מציבה את העם הפלסטיני ואת לוחמי הג'יהאד שלו במה שמכונה 'ציר הרשע', וקובעת שמוסרי הנפש שלו רשעים – אזי אנו אומרים: 'אללה, הצב את עמנו הפלסטיני ואת כל האומה שלנו בציר הרשע הזה, המכעיס את אמריקה; אללה עשה את כולנו רשעים המכעיסים את אמריקה ומתפוצצים וזורעים אימה בלב הישות הציונית המקוללת הזו.'
מבחינה מוסרית, אסור לאמריקה, למערב, או לכל מדינה שהיא בעולם לקבוע אם לעם הפלסטיני או לאדם הפלסטיני יש זכות לפוצץ את עצמו בהגנה על אדמתו ועל המקומות הקדושים לו או לא. אני הבעלים של עצמי ואני היוצא באופן וולונטארי למען סוגיה שאני מעריך שהיא חשובה ויקרה יותר מנפשי ומחיי. מדוע ארה"ב מתנגדת? כאשר אדם מתוך העם האמריקאי או האירופי תורם מיליוני דולרים עבור הכלבים והחתולים במערב, איש אינו אומר לאמריקאי: 'מדוע אתה תורם את רכושך, מדוע אתה מוותר על מה שבבעלותך למען הכלבים והחתולים?'. אנו הבעלים של נפשותינו... ולאף אחד אחר אין זכות [להתנגד לכך] שנוותר על נפשותינו ונהפוך את גופינו לפצצות אנושיות למען סוגיה שאנו מבינים... שהיא חשובה וקדושה יותר מחיינו...
מי מאתנו לא רוצה רפורמה? מי מאתנו לא שונא את השחיתות?... כולנו רוצים רפורמה, אבל כאשר אומרים כעת 'רפורמה' הכוונה היא לכיסוי לתוכנית אמריקאית-ישראלית המסתננת אל העם הפלסטיני במטרה לפורר את אחדותו... אנו אומרים בפה מלא שאת הסוג הזה של הרפורמה אנו לא רוצים. כולנו מכירים את הרשות הפלסטינית. כולנו האשמנו את יאסר ערפאת בשחיתות. אבל אנו אומרים: אם מה שדרוש לשם כך הוא ויתור על האינתיפאדה, על ההתנגדות, ועל לוחמי הג'יהאד אנו אומרים שאנו מעדיפים שתישאר השחיתות הזו, שחיתותו של יאסר ערפאת... סבלנו שנים ארוכות מהשחיתות... ונמשיך לסבול עוד ועוד כדי שההתנגדות תמשך..."
שלח התייחס גם לדחיית התוכנית האמריקאית לתקוף את עראק בשל ההסלמה באזור ואמר: "האינתיפאדה הכשילה את מזימותיה של אמריקה, והגנה על האומה כולה, הגנה על עראק, הגנה על לבנון... ועל סוריה ועל כל האומה... משום שאמריקה באה לאזור והיא לא תרחם על איש... היא תעשה לעמים ולארצות באזור מה שמתחשק לה..."[3]
גם סגן מזכ"ל חזבאללה, השיח' נעים קאסם, נשא דברים בכינוס וציטט ממשנתו של האמאם ח'ומייני: "פלסטין כולה גזולה ואין הבדל בין האדמות של 1948 לאדמות של 1967...האמאם ח'ומייני אמר: 'אני שואל את המוסלמים מדוע אתם נלחמים על נהר הירדן, הרי פלסטין כולה גזולה'.
סכנתה של ישראל אינה מצטמצמת לפלסטין, אלא חלה על כל האזור. האמאם ח'ומייני אמר: 'על מנהיגי המדינות לשים לב לכך שהמטרה בנגיף השחיתות [הכוונה לישראל] שנזרע בלב העולם האסלאמי, אינה לחסל את האומה הערבית בלבד; הסכנה חלה על המזה"ת כולו... הפתרון הוא בחיסול נגיף השחיתות. אין טיפול אפשרי אחר ויש לתת סיוע בכיוון הזה. הוא אמר: 'על המדינות האסלאמית בעיקר ועל המוסלמים בכלל ליזום את חיסול מאורת השחיתות הזו בכל דרך אפשרית... ומותר להשתמש בכספי הצדקה לשם כך...'
ח'אמנאי המשיך בדרך הזו בנאמנות ובדקדקנות. הוא הוביל את תמיכת הרפובליקה האסלאמית האיראנית בזכות של העם הלבנוני והעם הפלסטיני להתנגדות לשחרור האדמה. כמו כן, נפלו כל התקוות [שעלו במערב] בכל מערכת בחירות לשינוי במגמה. הנה, נשיא הרפובליקה, מחמד ח'אתמי, נושא את הסוגיה [הפלסטינית] ומכריז על עמדת איראן, שבעטייה נתונה איראן ללחצים בינלאומיים רבים, משום שהחשוב הוא התמיכה בזכות העם הפלסטיני...
אני אומר לכם בכל הכנות, לולא הוראותיו של האמאם ח'ומייני בדבר החובה שבלחימה בישראל ולולא חזבאללה היתה פונה לדרך זו שסתרה את כל התנאים באותם זמנים, לא ניתן היה להחזיר את ההתנגדות בלבנון ויכולתה של ההתנגדות לא היתה מתפתחת ומביאה לשחרור... ההתנגדות הזו לא הביסה את ישראל באמצאות משאלות לב; היא התכוננה והכינה תחמושת וציוד...
אינני טוען שהמאבק עם ישראל הוא פיקניק ואני יודע שהוא מצריך קורבנות גדולים, אבל כאשר אני רואה אם הנפרדת מבנה וממתינה לחזרתו כשהיד, העם הפלסטיני לוחם הג'יהאד הזה חייב לנצח...
עלינו לשמור על הציר האיראני-סורי-לבנוני-פלסטיני ולחזק אותו... אויבנו אינו מסוגל להתמודד עמנו כאשר אנו מאוחדים, אבל הוא יכול לנצל את הפירוד בקרבנו."[4]
ניסיונה של איראן להגביר את מעורבותה בזירה הפלסטינית זכה לביטוי נוסף בימים האחרונים, עם הקמתה של "אגודת הידידות האיראנית-פלסטינית" בטהראן. בראש האגודה עומד המאיון עלי זאדה, לשעבר שגריר איראן בביירות ובטקס חנוכתה, שהתקיים בחמישה ביוני, יום השנה לפריצתה של מלחמת ששת הימים, נשאו דברים יועצו של ח'אמנאי, עלי אכבר ולאיתי [לשעבר שר החוץ האיראני] , סגן מזכ"ל חזבאללה, השיח' נעים קאסם, והשגריר הפלסטיני בטהראן, צלאח אל-זואוי. סגן שה"ח האיראני, מחמד צדר, אמר בטקס ש"הרפובליקה האסלאמית [של איראן] הציבה את פלסטין בראש סדר העדיפויות של מדיניותה האסטרטגית".[5]
נכדו של ח'ומייני, חסן ח'ומייני, שהנחה את הכינוס, התייחס אף הוא לקשר בין המשטר האיראני למאבק הפלסטיני: "קיים קשר הדוק בין האינתיפאדה לבין המהפכה האסלאמית האיראנית. זהו קשר בין שתי מהפכות... המהפכה האסלאמית האדירה באיראן היתה השלכה על כל ההיסטוריה, היא החייאתה את הרעיון הדתי וקבעה כי הדת יכולה למלא תפקיד משמעותי בכל המישורים... יש לראות את האינתיפאדה של העם הפלסטיני המוסלמי מנקודת מבט אסלאמית לאחר שהתנועות הלאומיות הובסו וכך גם הזרמים הקומוניסטיים. כל אלו הגיעו לדרך ללא מוצא... [האינתיפאדה] היא תחילת הדרך לשלב חדש במהפכה ההיסטורית של האמאם ח'ומייני. נוכחות האסלאם בזירת המאבק והג'יהאד... אנו אומרים, כפי שאמר האמאם [ח'ומייני] שיש למחוק את ישראל מעל פני האדמה וירושלים צריכה לחזור למוסלמים, משום שהיא שייכת למוסלמים..."[6]