כללי

סקירת הדרשות במסגדי סעודיה (חלק ד)

 

חלק ד: יהודים

"היהודים" הוא נושא מרכזי בדרשות רבות הנישאות במסגדי סעודיה ודרשות רבות מיוחדות ל"נושא" זה. טיפולם של כל הדרשנים ביהודים מבוסס על שנאמר אודותיהם בקוראן ואירועים היסטוריים ופסוודו-היסטוריים משמשים כעדות לנכונות התיאורים הקוראניים.

 

קופים, חזירים, ואוסקר לוי

דרשנים רבים מכנים את היהודים במונח "קופים וחזירים". "מתי יתעוררו הנמים?", שאל שיח' בנדר בן ח'לף אל-עתיבי, בדרשה במסגד אבו בכר אל-צדיק, באל-דמאם, "האם נותר סוג של השפלה אותה לא טעמנו מידי אחיהם של הקופים והחזירים?!"[1]

"הו מוסלמים, ראו את מצב האומה כיום, לאחר שחרגה מן הדרך שהתוו חכמי הדת", הוסיף השיח' מצטפא בן סעיד איתים בדרשה במסגד במכה, "היא הפכה את צאצאי הקופים והחזירים לכוכביה; המזדנבים אחרי הקופים והחזירים הפכו למוקדי ההשפעה והכוח... היהודים, הנוצרים והצבועים מכרסמים בגופה של האומה ואחר כך הם פושטים עליה בפרשי התקשורת ההרסנית, ובנשק הגלובליזציה הקטלני..."[2]

 

על אף התבססותם של הדרשנים על הקוראן והחדית' בכל הנוגע ליהודים, רבים מהם שואלים גם מוטיבים מן האנטישמיות האירופאית הקלאסית. בדרשות לא מעטות מוזכרים 'הפרוטוקולים של זקני ציון' ואחד הדרשנים, השיח' מחמד אל-חכמי, אף הפגין בדרשה שנשא במסגד אל-ג'פאלי באל-טאיף בקיאות בעניינם: "אנו חיים בעידן בו אנו מתמודדים עם התקפה אכזרית שתוכננה על ידי היהודים והמזדנבים אחריהם. ד"ר אוסקר לוי אמר: אנו היהודים אדוני העולם ומשחיתיו, אנו מניעים את מלחמות האחים בו ואנו תלייניו..."[3]

 

היהודים – עבר, הווה ועתיד

במוקד העיסוק ביהודים עומד סיפור העימות בין הנביא מחמד לשלושת השבטים היהודיים שחיו בעיר אל-מדינה. המסורת על הפרת ההסכם בין הנביא מחמד לשלושת השבטים, ועל ניסיונותיהם להורגו, והברית שכרתו עם הפוליתאיסטים חוזרות שוב ושוב בוריאציות שונות בדרשות רבות. שיח' עבד אל-מוחסין אל-קאסם, התייחס לנושא בדרשתו במסגד אל-נבוי באל-מדינה: "כאשר נשלח נביאנו מחמד, היהודים הסיתו את האנשים ולחמו נגדו. הם קשרו קשר לבגוד בו ולהורגו שוב ושוב. [השבט היהודי] בנו נצ'יר ניסו להשליך עליו אבן גדולה מעל גג בית תחתיו הוא ישב, אך הוא הוזהר מן השמיים. הם העניקו לו טלה צלוי שהוחדר לו רעל; הוא ניצל [ממוות] אך סבל מן הפגיעה עד למותו...

 

הם הרגו כמה מן הנביאים... לעתים על ידי שחיטתם ולעיתים על ידי ניסורם. הם שפכו את דמו של יחיא, ניסרו את זכריא, התכוונו להרוג את ישו, וניסו כמה פעמים להרוג את מחמד... היהודים, קיללם אללה, כפויי טובה. מי שמתייחס אליהם יפה הם פוגעים בו ומי שמתייחס אליהם בכבוד הם מורדים בו. אללה הצילם מטביעה יחד עם משה [בים סוף], אך הם לא הודו לאללה, אלא ביקשו ממשה בהתנשאות ובשחצנות שייצור עבורם אל אחר במקום אללה כדי שיוכלו לעובדו בהתאם לרצונם...

 

הם השמידו אנשים ועמים באמצעות הריבית... הם מכלים את משאביהם של המוסלמים בכך שהם הורסים את כלכלתם, ומכניסים דברים אסורים למסחר. הם פוגעים במוסלמים כדי להביא אותם לפשיטת רגל. הם מבקשים לגרום להם לעוני. הם מתנשאים על האחרים... בעיני עצמם הם עמו הנבחר של אללה ובאחרים הם רואים עבדים שנבראו כדי למלא את צורכיהם.

לשונותיהם אינן חדלות לשקר, [להפיץ] דברי תועבה, וניבולי פה. הם אמרו על אללה: ידיו כבולות... הוא עני ואנו עשירים. הם גרמו לישו ולאמו אסונות גדולים ואמרו על הנביא מחמד: הוא עושה להטים ושקרן. הקללות הוטלו עליהם בזו אחר זו, וכך גם העונשים...

 

היהודים הטיפו למתירנות ולשחיתות. תוך שהם מסתתרים מאחורי סיסמאות שקריות כגון חירות ושוויון, הומניזם ואחווה. הם הורגים בצעירים המוסלמים, מפתים את האישה [המוסלמית] בתועבות, ופועלים לפתות את האחרים באמצעותה... הם מטנפים את מוחותיהם של המתבגרים בכך שהם מעוררים את יצריהם... הם מקנאים באישה המוסלמית המסתירה את עצמה ושומרת על כבודה ולכן הם מטיפים לה לחשוף את עצמה ולהתפרק מערכיה... מטרתם היא להרוס את המשפחה המוסלמית, לפורר את הקשרים ואת היסודות הדתיים והחברתיים... הם פחדנים בעת קרב... בורחים מן המוות וחוששים להילחם... הם אוהבים את החיים..."[4]

 

שיח' מחמד אל-צאלח אל-עת'ימין סיפר אף הוא על שלושת השבטים היהודים בדרשה במסגד הגדול בעניזה: " טבעם המגונה ומזגם השפל של היהודים גרם להם להפר [את הברית עם הנביא מחמד] ולבגוד. [השבט היהודי] בנו קינוקאע גילה בוגדנות לאחר שאללה גרם לנצחון נביאו בקרב בדר [שנת 624 לספירה הנוצרית] ולכן הנביא הגלה אותם מאל-מדינה...

[שבט] בנו נצ'יר גילה בוגדנות לאחר קרב אוחוד [625 לספירה הנוצרית], והנביא הצר עליהם ואללה הטיל בליבותיהם מורא עד שהם ביקשו מן הנביא שיגלה אותם ויתיר להם לקחת את הרכוש שיוכלו לשאת בהמותיהם, פרט לנשק...

 

[השבט היהודי, בנו] קריט'ה הפר את ההסכם בקרב אל-אחזאב [626] והנביא הטיל עליהם מצור. הם הובאו לדין לפני סעד בן מעאד' [ ראש שבט 'אווס', בן בריתם של היהודים] שפסק כי הגברים שבהם יוצאו להורג, רכושם יחולק, ונשותיהם וילדיהם יילקחו לשבי. לפיכך, בין 600 ל-700 מקרב הגברים שבהם הוצאו להורג...0

הו מוסלמים, היהודים הם אנשים בוגדניים ורמאים שקללת אללה רובצת עליהם. הם התירו את שאסר אללה בתירוצים העלובים ביותר ולכן הוא קילל אותם והפכם לקופים ולחזירים. אללה גזר עליהם השפלה בכל מקום בו ימצאו..."[5]

 

הדרשנים הסעודים מרבים לדבר על "תכונותיהם של היהודים", תכונות המועברות בתורשה, מדור לדור. לדבריהם, היהודים של היום הם אותם היהודים "שרצחו את הנביאים" ו"הפרו את ההסכמים עם הנביא מחמד". הקביעות הקוראניות לגבי "היהודים" תקפות לכל זמן ולכל מקום: "התנהגותם הנוכחית של אחיהם של הקופים והחזירים, בוגדנותם, הפרת ההסכמים, והטמאת מקומות הפולחן... קשורה במעשיהם של אבות אבותיהם בתקופתו הראשונה של האסלאם, דבר המוכיח את הדמיון הרב בין כל יהודי החי כיום לבין היהודי שחי בראשית האסלאם", קבע השיח' בעד בן עבדאללה אל-עג'מה אל-ע'אמדי, בדרשה במסגד סעיד אל-ג'נדול באל-טאיף.[6]

 

גם השיח' עבד אל-חמיד אל-דאע'סתאני הסביר במסגד בן חסן במכה ש"כדי להפיץ את השחיתות המוסרית או האידיאולוגית... היהודים מורישים את התכונות האלה מאב לבן."[7] ואילו אמאם מסגד אל-חראם במכה, השיח' עבד אל-רחמן אל-סודייס, הסביר באחת מדרשותיו: "אחים לאמונה, מה קובעים הקוראן והסונה שלנו? מה קובעת אמונתנו? מה מוכיחה ההיסטוריה שלנו...? הם מראים בברור שהסכסוך בינינו לבין היהודים הוא סכסוך של אמונה, זהות וקיום...

 

קראו את ההיסטוריה ותבינו שהיהודים של אתמול הם אבות רעים ליהודים של היום שהם צאצאים רעים: כופרים, זייפני מלים, עובדי העגל, רוצחי הנביאים, מכחישי הנבואות... חלאת המין האנושי 'אותה קילל אללה שהפך אותם לקופים וחזירים...' אלו הם היהודים, סדרה מתמשכת של רמייה, עיקשות, פריצות, רוע, ושחיתות...

 

הו אומת האסלאם, היום האומה נתונה בשיאו של הסכסוך עם אויבי האתמול, היום והמחר, צאצאי [שלושת שבטי אל-מדינה היהודיים] בנו קוריט'ה, בנו נצ'יר, ובנו קינוקאע, שעליהם הוטלה קיללתו של אללה עד ליום הדין. האם קולטים בני עמנו את האמת בנוגע לאומת הזעם והרמייה...? הפגיעה והזלזול בערבים, במוסלמים ובמקומות הקדושים להם מצוי בשיא חומרתו מצד עכברושי העולם, מפרי ההסכמים, שהבוגדנות, ההרס והרמייה מקננים במוחותיהם והעושק והעריצות זורמים בורידיהם... אכן ראויים הם לקללת אללה, המלאכים והאנשים כולם..." [8]

 

דרשות רבות מוקדשות לתיאור מפורט של אותן "תכונות יהודיות" העוברות מדור לדור. השיח' נאצר מחמד אל-אחמד, למשל, אמר במסגד אל-נור באל-ח'ובר: "ביהודים חברה אסופה מפליאה של תועבות מוסריות ודרכי התנהגות מושחתות, שלא יכולות להיות בשום אומה אחרת. המפליא הוא שהשחיתות הזו בכל הנוגע למוסר והחוצפה בהתנהגותם אינה מצטמצמת לדור יהודי ספציפי, או לקבוצה יהודית ספציפית, אלא התגשמה באדם היהודי המעוות בכל מקום. כל יהודי, פרט לנביאים ולמאמינים מקרב בני ישראל [הקדמונים], מהווה מודל אנושי של אותן תכונות מוסריות, מהן לא ניצל היהודי הבזוי שחי בימי פרעה או היהודי המשוחרר החי כעת על אדמת פלסטין.

 

השחיתות המוסרית היהודית מהווה תכונה כללית של היהודים, כל היהודים. מדובר בגנים תורשתיים יציבים [המצויים] ביהודי בכל זמן ובכל מקום. אם אתה רוצה להכיר את היהודי לאשורו, דמיין במוחך קבוצה של תכונות מוסריות מגונות. תכונות אלה – כולן יחדיו – יגרמו ליהודי לקום לתחייה מול עיניך...

 

ראשית נאמר שהיהודים הם שקרנים מטבעם... הם שקרנים בחיי הדת שלהם, בפולחן שלהם, בדרך בה הם רואים את אללה. היהודים משקרים לאויבים ולידידים כאחד... המוזר הוא שהם הפכו את השקר לדת, לאמונה, ולפולחן באמצעותו הם מתקרבים לאלוהיהם... אם נאמר שהם דוברי אמת הפעם [בנוגע לתהליך השלום], משמעות הדבר היא שאנו כופרים בטקסט הקוראני, דבר שהוא חמור ביותר...

כמו כן, היהודים הם בוגדניים... למרות זאת, ישנם כמה פתאים המרומים על ידי ההסכמים והאמנות של היהודים וסבורים שהם ויתרו על בוגדנותם; ואולם, הקוראן תובע מכם לפתוח את העיניים... לא תמצא עם המזלזל בהסכמים ובאמנות כמו היהודים...

 

אם הם כבר מחייכים, החיוך שלהם מגונה... היהודים קמצנים ומשועבדים לכסף... היהודים מפיצים שחיתות באדמה וזוהי אחת התכונות המוסריות הבולטות שלהם, עוד מימי נביאם, משה... את מרבית המלחמות בעולם, ובמיוחד את המלחמות המודרניות הגדולות, תכננו והציתו היהודים כדי להפיץ שחיתות בארץ ולהגשים את מטרותיהם על חורבות המין האנושי וקורבנותיו.... את התכונות המוסריות שהזכרתי אחתום בעניין אחר הקשור ליהודים: היהודים הם אומה מקוללת. זהו חלק מאמונתנו. אנו מאמינים שהיהודים הם מקוללים..."[9]

 

"הרצון להשחית את האנשים קיים גם אצל היהודים בני ימינו", הסביר השיח' משבב פהד אל-קחטאני, בדרשה במסגד עבאד אל-רחמן באל-ט'הראן, "ראו את הבנקים הגדולים הלוקחים ריבית, את בתי הקולנוע, את מפעלי האלכוהול, את הסמים, את חברות הטבק, את בתי האופנה, את רשתות המין, את הארגונים החשאיים – היהודים עומדים מאחוריהם."[10]

 

שיח' עבד אל-עזיז קארי התייחס לנושא בדרשה שנשא במסגד קבאא באל-מדינה: "בעת העתיקה, היו היהודים אויבי אללה הורגים את הנביאים שלא בצדק... לאחר מכן הם הפכו לאויבי האנושות כולה והם מכנים את מי שאינם יהודים 'גויים' ומשתמשים בכל האמצעים כדי להורסם בכך שהם מציתים מלחמות בין אותם גויים, הורסים את אמונותיהם ומשחיתים את ערכי המוסר שלהם...

 

ראו, למשל, בחברה שלנו כיצד הם מציגים את האישה מעל מסכי הטלוויזיה ובעמודי השער של העיתונים. הם מציגים אותה ללא כל צניעות ובושה, כשהיא מאופרת וחושפת את חמוקיה במטרה להרוס ולהשחית את ערכי המוסר הכלליים של האומה... הם ניצלו את האישה בדרך המתועבת ביותר. וזוהי מזימה יהודית ידועה... כל פרט באומה המוסלמית נושא באחריות משום שהוא משמש כמטרה לפלישה היהודית הבוטה. על כל פרט להילחם בפלישה היהודית הזו ככל יכולתו..."[11]

 

עתיד היהודים

בנוגע לעתיד היהודים, הדרשנים הסעודים תמימי דעים כי הם יושמדו על ידי ישו ביום הדין, כפי שקובעת המסורת האסלאמית. "על המוסלמי לדעת שככל שמצב האומה יהיה גרוע, העתיד שייך לדת של אללה", הסביר השיח' עבד אל-מג'יד בן עבד אל-עזיז אל-דהישי, בדרשה במסגד העתיק באל-ג'מעה, "מי שמפקפק בניצחונה של הדת משול למי שהתייאש מזריחת השמש לאחר רדת החשכה...

ליהודים הבזויים... צפויה פגישה עם אומתו של מחמד, שנאמר: 'יום הדין יבוא כאשר ילחמו המוסלמים ביהודים ויהרגו אותם עד שהיהודי יתחבא מאחורי האבן והעץ. האבן והעץ יאמרו: הו מוסלמי, הו עבד אללה, יש יהודי מאחורי, בוא והרוג אותו', חוץ מעץ הע'רקד, שהוא העץ של היהודים. הטקסטים האלה מהווים הוכחה ודאית לניצחון דת האסלאם."[12]

 

השיח' סעד בן עבדאללה אל-עג'מה אל-ע'אמדי, הרחיב בנוגע לאופי המערכה הצפויה עם היהודים בדרשה שנשא במסגד סעיד אל-ג'נדול באל-טאיף: "אנו שומעים היום על תחילת הפיוס ודו הקיום בשלום עם היהודים על אדמת פלסטין. שמענו על כך כבר בעבר. היהודים הגיעו [לפלסטין] לפני יותר מחמישים שנה והם זורמים אליה מארצות העולם לאחר שעזבו אותה לפני מאות בשנים... הם סבלו עינויים  לאורך כל חייהם והם ימשיכו לסבול עינויים עד ליום הדין. הם יתאספו יחד עם המוסלמים, הנוצרים, והאחרים קבוצות קבוצות על האדמה הקדושה והמוסלמים יהרגו אותם לאחר התקבצותם, משום שהיהודים הם תומכיו של משיח השקר. ישו בן מרים ירד ויהרוג את משיח השקר, ינפץ את הצלב, יהרוג את החזיר, ויטיל ג'זיה [מס גולגולת אסלאמי המוטל על לא מוסלמים]...

 

לחימת המוסלמים ביהודים [תהיה] בשער [העיר] לוד שבאדמת פלסטין. העץ האבן יסגירו את היהודים שיסתתרו מאחוריהם, פרט לעץ הע'רקד שהוא העץ של היהודים. ואמנם, הם מרבים כעת לשתול עצי ע'רקד...

התקבצותם [של היהודים] מכל קצוות הארץ באדמת פלסטין היא אחד מסימני יום הדין... המטרה בהתקבצות זו היא ש[ניתן יהיה] לענותם ובסופו של דבר להורגם עד האחרון שבהם שייהרג יחד עם משיח השקר..."[13]