המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
ביקורת בסוריה על מובראכ וערפאת הרוצים לפגוש את שרון
5/2/2003

עוזרת שר החוץ הסורי תוקפת את מובארק וערפאת על רצונם לפגוש את שרון

 

בת'ינה שעבאן, מנהלת מחלקת הסברת החוץ במשרד החוץ הסורי ובעבר המתורגמנית של הנשיא חאפט' אל-אסד, כותבת בטורה האישי ביומון הסורי הרשמי "תשרין"[1]:

 

"לאחר שהעולם נלחם במשטרים הגזעניים והשמיד את רובם, ולאחר שבסוף המאה העשרים פעלו עמי העולם שכם אחד להפלת המשטר הגזעני האחרון בדרום אפריקה, מתקרבת לעבר הזירה הפוליטית, החברתית, המדעית והמוסרית גזענות מבעיתה המסתננת בחשאי ובאופן מתוכנן אל התנהגותם של הנפגעים [ממנה], עד שהם עצמם החלו להשתמש בה נגד עצמם מבלי משים. זוהי הגזענות שחלק מהאנשים מנהיגים לאור יום וחלק אחר מבטא בחשאי או בגלוי, מבלי שאיש שואל את השאלה הפשוטה: "למה?"

 

בשכרון החושים האופף את העולם עם התקרב התוקפנות הצפויה נגד עיראק, שואל הערבי המאמין בזהותו הערבית: "למה עיראק?" מדוע שמים למטרה מדינה ערבית, שאינה היחידה בעולם אליה מפנה ארה"ב האשמות ומתכוונת לפתוח נגדה במלחמה בשל כך. בתוך שכרון העיוות המקיף כל נושא הקשור בעיראק כיום איש אינו שואל: "מדוע המדענים?". המדענים האלה, אשר למדו, המציאו ויצרו, הם חלק מ[קבוצה של] מדענים אחרים מלאומים אחרים, אשר זכו בפרסי נובל ובפרסים אחרים על המצאותיהם, המשמשות בין היתר ל[ייצור] נשק קטלני ולפיתוח מה שנקרא "נשק חכם". בתיהם, כבודם ואף מוחם של המדענים חוללו רק משום שהם ערבים עיראקיים, דבר שאין לו תקדים בהיסטוריה. הידע מצוי בספרים ובמוחות, אך החשבון צריך להיעשות על השימוש במוצר. חלק מהתוצרת הקטלנית וההרסנית הזו משמשת מדי יום לציד ילדים ונערים חפים מפשע בפלסטין, מבלי שאיש נותן דין וחשבון על ההרג, בעוד שהמדענים העיראקיים נותנים דין וחשבון על המדע והידע.

 

או [שאולי] לא הרגישו המוסלמים בכלל, והערבים בפרט, כי מה שקורה למדענים העיראקיים סותר את עיקר דתם ואמונתם, שהרי אללה הקדיש לאנשי המדע מעמד נישא בקוראן. [למרות זאת] לא שמענו ולו מחאה אחת ולא קראנו על אף סופר המתנגד בתוקף ונושא את קולו באזני העולם נגד ההשפלה, התחקור ושיטות ההעלבה והריגול המופעלות נגד המדענים העיראקיים והמנוגדות לכל הערכים, המוסר והמוסכמות ההומניטריות והבינלאומיות. אך הדבר המפחיד ביותר הוא, שהקורבן מציית לרצונו של התליין להיות כפי שרוצה התליין ולחשוב ב[אותה] צורה גזענית המופעלת כלפיו ופוגעת בערכיו, במוסר שלו ובכבודו.

 

בשעה בה הורסים כוחות הכיבוש הגזלנים בתים פלסטינים ומגירים דם מלבנו בכל יום למראה שיירות ההרוגים מבני הנוער המתנגד והמאמין בערביותו, ובשעה בה דמעות הנשים השכולות, המגורשים והפליטים מכבידות עלינו, יוצא מנהיג ערבי [הכוונה לנשיא מצרים מבארכ] לברך את ראש ממשלת הפשע, ההרג והחיסולים על נצחונו בבחירות מגוחכות, שיהפכו לחוקית ודמוקרטית את שרשרת ההרג המתקרבת אל כל ערבי המאמין בערביותו ומתנגד לעושק ולתבוסה.

 

באותה שעה ממש מביע בכיר ערבי אחר [הכוונה ליאסר ערפאת] את רצונו לפגוש בשרון, אך שרון אינו מסכים. בנוסף אחד מהם כמעט וגוער בקורבן וסולח לרוצח, כשהוא אומר: "עלינו להתייחס לראש ממשלת ישראל באופן חדש". האם זה אומר כי הדרך הקודמת, כלומר דרך ההתנגדות והסירוב לכיבוש ולהתנחלות, היא [הדרך] השגויה, או שהפשע הוא בכיבוש עם, יישור האדמה, הרס הבתים והשמדה קולקטיבית של העם הפלסטיני חסר הישע, נגדו מתבצעים מעשי הטבח האכזריים ביותר? על הערבים להיזהר מפני הסכנה שבנפילה למלכודת הרעיונית והמוסרית שהוצבה בפניהם, ושמטרתה בראש ובראשונה לשלול מהם את האמונה בזהותם הערבית, את מעמדם ואת ההיסטוריה שלהם, כדי שיהפכו לקרבן קל הנהרג באלפיו ללא מלת מחאה, אפילו מפי הערבים עצמם".



[1] תשרין (סוריה), 1.2.2003.