ד"ר אומימה תוקפת את היהודים

בעקבות מאמרה אודות שימוש יהודים בדם לאוזני המן, נתקבלו פניות מצד קוראים לקבל מידע נוסף על ד"ר אומימה אחמד אל-ג'לאהמה, בעלת טור ביומון הסעודי, 'אל-ריאד'. למרות שלא ניתן היה להשיג מידע ביוגרפי, MEMRI מפרסם מאמר נוסף פרי עטה של ד"ר ג'לאהמה העוסק ביהודים מראשית מארס 2002:

"...יתכן שדברי יוצגו כגזענות וכאנטישמיות על ידי אחדים, שישכחו שאני עצמי שמית מבנות ערב... משום כך, מן התבונה היה שאשבץ בטורי דברי אנשים מן המערב אודות השכן שלנו – שכן שהתיישב לצדנו מבלי שנרצה בכך, תוך שהוא גוזל את אדמתנו, רוצח את צעירינו, מגלה את ילדינו, ושורף את בתינו.

אצטט אנשים שזכו להערכת עמיהם, כמו גם להערכת עמים אחרים; אנשים מגזעים שונים שההיסטוריה האנושית עשתה להם צדק:

1. ג'ורג' וושינגטון, 'אבי האומה' כפי שמכנים אותו האמריקאים... אמר על היהודים:

'השפעתם ההרסנית של היהודים על חיינו ועל עתידנו עולה על סכנתם של צבאות כל אויבינו; אדרבה, סכנה זו חמורה והרסנית מאות מונים יותר [מזו של צבאות האויבים] לגבי חירותנו ולעניין המרכזי שלו אנו מקדישים את עצמנו. המצער, ובה בשעה המכאיב, הוא שזמן לא מועט כבר חלף, ולמרות זאת לא ניסו המדינות שלנו, או לפחות כל אחת מהן בנפרד, להילחם ביהודים ולחסל אותם, למרות שהם הוכיחו כי הם קבוצה של חרקים קטלניים המהווים את הסכנה החמורה ביותר המאיימת על יציבות ארה"ב וביטחונה.'

זוהי עדות גלויה וברורה שלא ניתנת לפרשנויות [שונות] והיא נמסרה מפיו של  הנשיא הראשון של ארה"ב... אינני סבורה שיש אדם אחד באמריקה המטיל ספק בטוהר המידות של אדם זה.

2. בנג'מין פרנקלין, המדינאי האמריקאי... מה סיפר פרנקלין על היהודים? אני מציגה בפניכם כמה מן הדברים שאמר במהלך הועידה שהתכנסה להכריז על החוקה האמריקאית ב-1789:

'אני תומך לחלוטין בעמדותיו של הגנרל וושינגטון שמטרתן להגן על העם הצעיר הזה מפני כל המזימות הבוגדניות שרוקם נגדו אויבו היחיד האורב לו, וכוונתי, רבותי, ליהודי. בכל ארץ בה התנחלו היהודים, התדרדרו ערכי המוסר לשפל המדרגה והאנרכיה, חוסר האחריות והרמאות בעסקאות המסחריות נפוצו... היהודים שמו ללעג ולקלס את ערכי דתנו הנוצרית, עליהן מבוססת מדינתנו, תוך שהם מתעלמים מכל הכללים שלנו. הדבר איפשר להם להקים מדינה משלהם בתוך מדינתנו. הם ידועים בכך שברגע שהם חשים בסימנים ראשונים להתנגדות, הם נוקטים בכל הצעדים כדי לחנוק את המדינה שבה מופיעים סימנים שכאלה מבחינה כלכלית וכספית. אם לא תגרשו אותם מארצנו, תוך מאתיים שנה יהפכו נכדינו למשרתים בשדותיהם, בשעה שהם, היהודים, ישבו בבתיהם ויחככו את ידיהם בהמתנה לאיסוף הכספים. אני מזהיר אתכם, רבותי, מכך שאם לא תמהרו לגרש את היהודים מארצנו עוד היום ולתמיד, ילדיכם יקללו אתכם כאשר תהיו בקבריכם. היהודים מהווים סכנה לארץ זו ואני מדגיש את הצורך לגרשם ממנה ולמנוע מהם את הכניסה או השהייה בה, באמצעות טקסט ברור בחוקה'..."[1]