המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
בכיר בדומא יוצא נגד העולים מרוסיה
8/2/2002


ראש הועדה לענייני חוץ בפרלמנט הרוסי יוצא נגד העולים מרוסיה ומוסיף: רוסיה לא תשלים עם התקפה צבאית על עיראק

 

ראש הוועדה לענייני חוץ בפרלמנט הרוסי, דימיטרי רגוז'ין התראיין ליומון הלונדוני בשפה הערבית, "אל-שרק אל-אוסט"[1], בעקבות ביקורו במזרח התיכון ומתח ביקורת על העולים מרוסיה. רוגוז'ין גם טען כי ממשלת ישראל מבקשת לחסל את ערפאת כדי שאת מקומו יתפסו הארגונים האסלאמיים כך שהדבר יצדיק שימוש בכל האמצעים נגד העם הפלסטיני אבל "איש אינו נופל  בפח הזה". הוא גם הזהיר מפני התקפה אמריקאית על עיראק וקרא להנהגה העיראקית שלא להתגרות בארה"ב.

 

העולים מרוסיה

בתשובה לשאלה "האם לא נפגשת עם מנהיגי המהגרים היהודים הרוסיים שנראים היום בישראל יותר קנאים, תוקפניים, ושוחרי דם, בשעה שהם מתנחלים באדמות הפלסטיניות, שהעולם והמשפט הבינלאומי מכירים בהיותן פלסטיניות", השיב רוגוז'ין:

"זה נכון. אני סבור שהם הקנאים ביותר לדרכו ומדיניותו של שרון. הסיבה טמונה, לדעתי, באכזבתם מן החברה אליה באו ושהם ציפו שהיא תהיה טובה יותר מרוסיה. הם נתקלו במציאות והם רוצים להוכיח לעצמם את נכונות החלטתם בכך שהם הופכים לישראלים קנאים יותר מתושבי ישראל. משום כך, הם קנאים וקיצוניים. בכנות, השיחות שלי עמם היו קשות מאוד, קשות יותר [מן השיחות] עם הישראלים השוהים באדמות אלה כמה דורות. התסביך שלהם נובע מכך שהם אינם רואים ברוסיה מולדת ואנו איננו רואים בהם בני מולדתנו, למרות שאנו מדברים את אותה השפה – השפה הרוסית – ויש לנו תרבות רוסית משותפת."

 

צ'צ'ניה וישראל

המראיין טען כי "התעמולה הרוסית נופלת בתחבולותיה של התעמולה הישראלית המאיצה בעם הרוסי לעמוד לצד בניו [הכוונה לעולים מרוסיה]. כמו כן, יש מי שמערבב את הנושאים כאן ושם בנוגע לדמיון בין מה שקורה בצ'צ'ניה לבין מה שקורה בפלסטין".

"למרות שאני מסכים איתך על כך", השיב רגוז'ין, "אני מדגיש כי אין אמת בטענות האלה וזוהי טעות לבלבל בין סוגיה של עם המהווה חלק מן הפדרציה הרוסית לבין בעיה בינלאומית שהיא אחת מתוצאות מלחמת העולם השנייה ובעניינה התקבלה החלטת או"ם הקובעת כי יש לחלק [את השטח] ולהקים שתי מדינות, פלסטינית וישראלית. אם המדינה הישראלית כבר קמה, אין מנוס מהקמת מדינה פלסטינית.

 

ואולם, קיימת נקודה אחרת שיש להודות בה והיא שישנם טרוריסטים בקרב הערבים, האפגאניים הפונדמנטליסטים. הם כולם נבעטו מחברותיהם והם נלחמים למען כסף ובהשפעת סיסמאות שקריות ומטעות, ובכלל זה הערבים שהניפו את דגל המלחמה נגד ממשלותיהם וארצותיהם."

 

מדיניות ישראל

בנוגע למדיניות ממשלת ישראל, אמר רגוז'ין: "חשתי במהלך ביקורי בישראל – בין אם זה מוצא חן בעיני אנשים ובין אם לאו – שממשלת שרון נהנית מפופולריות... רבה. בנוסף, ישראל לא רואה כל אפשרות לדיאלוג עם ערפאת, אותו היא מאשימה באחריות לכל מה שמתרחש בישראל ובכך שהוא מעודד את הטרור. אמרתי לשמעון פרס בגלוי שאינני מבין מדוע השלטונות הישראליים אינם מסייעים לערפאת בהתמודדות עם הטרור, אלא להיפך, תוקפים את חוגי הרשות הלאומית הפלסטינית, מבודדים את ערפאת, ומטילים עליו את האחריות. אמרתי שישראל מנהיגה מדיניות פרובוקטיבית בכך שהיא מפוצצת ומחסלת את הכוחות המסוגלים להשליט סדר שם. אמרתי במהלך פגישותי עם חברי הכנסת כי זוהי מדיניות מטופשת ולא רק תוקפנית. אמרתי להם שהניסיון לחסל את ערפאת כדי שאת מקומו יתפסו בעלי ההשקפות האסלאמיות הקיצוניות והארגונים הרדיקליים בניסיון [מצידה של ישראל] לקבל "קארט בלאנש" להשתמש בכל האמצעים נגד העם הפלסטיני מהווה משחק עקר ואיש אינו נופל בפח הזה...

 

אמרתי לפרס שמה שהם עושים איננו מקובל, אבל פרס אמר שמה שחשוב כיום זה לשבור את הטרור. השבתי לו שהדבר בלתי אפשרי משום שהממשלה הישראלית עצמה היא שיוצרת את האווירה ואת הקרקע להתפשטות [הטרור]".

כשנשאל על הבעיות בהן נתקל בביקוריו בסוריה ובירדן, אמר רגוז'ין: "חשתי בעיה ספציפית בתחום אחדותו של העולם הערבי שבאמצעותה ניתן יהיה להיאבק בישראל..."

 

עיראק

בנושא העיראקי, אמר רגוז'ין: "מה בעצם אנו רוצים מעיראק? אנו עוזרים לעיראק ולא נשלים עם כך שגורם כלשהו רוצה להשתמש בכוח צבאי נגד המדינה הזו. אנו מתנגדים בחריפות לסנקציות וסבורים כי הן מיצו את עצמן ולא הוכיחו דבר. ככלל, בידוד של מדינה גורם להישארותו של המשטר הפוליטי בה. כזכור לך, רוסיה התנגדה למה שכונה 'הסנקציות החכמות' בעת שאלו נידונו במועבי"ט בשנה שעברה. ואולם, אנו רוצים שהתנהגותה של עיראק תהיה נבונה יותר במצב הנוכחי. לשם מה היה צריך [סדאם חוסין] להקים יד זיכרון לאישה שפוצצה את עצמה בירושלים? הטקטיקה הזו איננה נכונה וגם האסטרטגיה איננה נכונה. אין צורך להתגרות באמריקה... אנו סבורים שחובתה של עיראק להיות מתונה ונבונה יותר במדיניות החוץ שלה...

 

אנו כיום המדינה היחידה המשתמשת בוטו במועבי"ט לטובת עיראק. ואולם, המצב הזה לא יכול להימשך לאורך זמן מבלי שעיראק תבין מה שעשינו למענה. אנו שואפים היום להגן על עיראק בכל הועידות והשיחות הרשמיות והבלתי רשמיות. ואולם, לא ייתכן שתהיה [מצד עיראק] התנהגות קפואה, כמו בטון מזויין, שמוביל סאדם חוסין. אסור לו לעורר את זעמם של אחרים כלפיו בעת שניתן להימנע מכך. משום כך, אני סבור שבפני העולם הערבי ניצבת משימה גדולה והיא לשכנע את ההנהגה  העיראקית להנהיג קו מאוזן ושקול יותר. אני יודע שיריביה של עיראק מצפים בכיליון עיניים לאמתלות שכאלה ולכן אסור לתת אמתלות...

 

שנית, אנו הסברנו לאמריקאים ששיכרון הניצחון באפגניסטן עדיין שורר בתוכם אבל הוא ייעלם, משום שבעיראק אין 'ברית צפונית'. כמו כן, לא ניתן להשתמש בכורדים, משום שהכורדים הנאבקים למען הקמת מדינתם בכורדיסטאן לא יחרגו ולו במטר אחד מגבולות כורדיסטאן. הם לא יפלשו לבגדאד תחת שום טיעון. גם ניצול האופוזיציה המצויה באיראן בלתי אפשרי, משום שאופוזיציה זו מפוררת ובלתי מאורגנת. איראן גם לא תשתתף בפעולה נגד עיראק ולא תסייע לאמריקאים. משום כך, סילוק משטרו של סדאם חוסין לא ייעשה באמצעות טילים ופצצות. הדבר מצריך פעולה קרקעית גדולה, ופעולה זו, מן הראוי לדעת, לא תהיה דומה ל'סופה במדבר', שהיתה פעולה מצחיקה, משום שהם לא השתלטו על בגדאד. הם לא היו מסוגלים להשתלט עליה מבלי להקיז דם רב. אם האמריקאים רוצים לחסל את סדאם חוסין עליהם להיות מוכנים להקריב כמאה אלף אמריקאים. אמריקה אינה מוכנה לעשות זאת. משום כך, כל הרפתקה נגד עיראק תהיה לא יותר מאשר הפגנת שרירים מטופשת."

 



[1] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 4.2.2002.