המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
תגובות לאסון 'קולומביה' במצרים וסעודיה (3)
10/2/2003

תגובות לאסון מעבורת החלל 'קולומביה' במצרים ובסעודיה (2)

 

העיתונות המצרית

בניגוד גמור להתנהגותם בעקבות פיגועי הטרור של ה-11 בספטמבר, 2001, הקפידו בעלי הטורים בעיתוני הממסד במצרים להימנע מכל הבעת שמחה על אסון המעבורת 'קולומביה'.

 

אחמד רגב, בעל טור ב"אל-אח'באר" המצרי הממסדי, שלעג לארה"ב אחרי ה-11 בספטמבר ואף הביע תמיכה בהיטלר בכמה מאמריו, כתב עכשיו: "אני חש צער בשל אסון מעבורת החלל ומות האסטרונאוטים. זוהי תבוסה מדעית לאנושות ואני מתפלל לאללה שערוץ 'אל-ג'זירה' לא ידווח לנו, כהרגלו, על גילוי דעת של בן לאדן המכריז על אחריותו לפיצוץ המעבורת."[1]

 

מחמוד עבד אל-מנעם מראד, המרבה לתקוף את ארה"ב ואת ישראל בטורו היומי ב"אל-אח'באר", הוסיף על כך: "אין ספק שאירוע התרסקותה של מעבורת החלל האמריקאית, 'קולומביה' גורם תחושת צער כללית, בשל הסוף העצוב שפקד את שבעת האסטרונאוטים שסיכנו את חייהם כדי לגלות את השמים, לשרת את המדע, לחשוף את היקום ואת הסיכוי לחיים בכוכבים אחרים במקום כדור הארץ שכבר צר עבורנו ושחלה בו נסיגה לאחור בכל תחומי חיי המין האנושי.

 

האדם הפשוט יכול לחוש רק אבל וצער על האירוע הכואב ולא יעלה על הדעת שיכולים להיות בני אדם שיחושו שמחה לאיד או כל תחושה אחרת פרט לצער בשל הסוף העצוב של שבעת הגיבורים האמיצים, ובכללם האסטרונאוט הישראלי, משום שהם כולם שירתו את האנושות ואת המחקר המדעי שעשוי להביא לתוצאות חשובות ביותר עבור עתיד האדם על פני כדור הארץ ועתידו בחלל...

 

אין זה חשוב כלל מה היתה אזרחותם של אותם אסטרונאוטים... חי אללה, אין שמחה לאיד, רק תחינה לאללה שאירוע טרגי זה לא יחזור, גם אם הקורבנות הם אזרחי מדינות כלפיהן אנו חשים בזעם, מסביבות מדיניות או אחרות... "[2]

 

ואילו בעל הטור ב"אל-אהראם", חאזם עבד אל-רחמן, כתב כי "כל צעד גדול בחיי החברות האנושיות נקשר בהקרבה, שלעתים מגיעה להקרבת חיי אדם... אין ספק שתוכנית הטיסות לחלל וגילוי סודותיו אינה יוצאת דופן מבחינה זאת... התוכנית הזו הביאה להתקדמות בידיעות שלנו לגבי היקום ומערכת השמש ולפיתוח טכנולוגיית התקשורת באופן חסר תקדים... השפעתה של תוכנית החלל על חיי החברה האנושית אינה פחותה מזו של עידן הגילויים הגיאוגרפיים או של המהפיכה התעשייתית הראשונה, ששינו את פני חיי המין האנושי.... קורבנות המעבורת קולומביה נחשבים בצדק 'שהידים' של מסע ההתקדמות האנושית..."[3]

 

העיתונות הסעודית

העיתונות הסעודית עסקה באסון המעבורת בצורה מצומצמת ביותר, בעיקר מההיבט החדשותי, ורק מאמרים ספורים נכתבו בנושא. במאמר המערכת של היומון הסעודי בשפה האנגלית, Saudi Gazette, נכתב: "...ישנה סוגיה מוסרית שהציבור האמריקאי חייב להרהר בה ברגע זה של צער. אין זו הפעם הראשונה שהציבור בעולם הביע זעזוע וצער על טרגדיה אמריקאית הקשורה בכמה בני אדם. אדם הוא אדם ואובדן חייו של אדם אחד, על פי הקוראן, כמוהו כאובדן האנושות כולה. האם האמריקאים חשים תחושות דומות לגבי אנשים המתים או נהרגים במתכוון במספרים גדולים בהרבה במקומות אחרים בעולם? קרובי משפחה וחברים של מאות אלפי אנשים שנהרגו בעשרים השנים האחרונות מחכים לתשובה לשאלה זו."[4]

 

נג'יב אל-זאמל, כתב בטורו ביומון הסעודי, "אל-יום": "...אינני מצטרף לשמחים לאיד. המוות הוא תמיד מוות והצער הוא צער. עלינו לעמוד מול אימת המוות והצער שבה בעקבותיו, לפני הכל. אבל, קולומביה נפלה מהשכבות הגבוהות ביותר של האטמוספירה ולנפילתה יש השלכות רבות שאחת מהן היא שעל האגדה של נאס"א, על פריצתה לחלל ואולי גם על כל תוכנית החלל יוצבו סימני שאלה.

 

אנו אומרים שעוד לפני התרסקותה של קולומביה, התרסקה במלואה ההשקפה האמריקאית בכל הנוגע ליחס [של ארה"ב] לעולם. אמריקה הרואה בעצמה סמל לחירות, לצדק, ולחוקה המושלמת, הפכה למאגר של כלי נשק לקראת מסע צבאי ברחבי העולם כולו... העולם הפך למפת מטרות עבור החצים האמריקאים המיוצגים על ידי שילוש המלחמה – בוש, רמספלד, קונדליסה – ומאחוריהם השתקן המפורסם, דיק צ'ייני. אני אומר שאנו שוקעים בהרהורים מול אימת המוות והצער שבא בעקבותיו ומבקשים מאמריקה ומהשילוש המפורסם שלה להרהר במראות המוות והלוויות [שיבואו], אם הם יציתו את המלחמה."[5]

 

גורמים אסלאמיים

בחוגים האסלאמיים נמשכו גילויי השמחה על אסון המעבורת. ד"ר עבד אל-עזיז אל-רנתיסי, ממנהיגי ה'חמאס' ברצועת עזה, כתב באתר האינטרנט של הארגון: "...התפוצצות המעבורת 'קולומביה' היא, סביר להניח, חלק מעונש אלוהי לאמריקה ויחד עמה לציונות, בגין מעשי הטבח שהם מבצעים במוסלמים, הרס חייהם, השפלת כבודם, ורצונם [של האמריקאים והציונים] לבצע גלובליזציה של השחיתות...

 

אילו הקשבנו לנסיך סלטאן בן סלמאן בן עבד אל-עזיז, האסטרונאוט הערבי והמוסלמי הראשון, הרי שהוא אומר שהבטיחות בנאס"א רבה ודקדקנית ולכן לא יתכן שסיבת האירוע היא מחדל בתחום זה... לכן, השכנוע גובר שמדובר בעונש אלוהי. גם אם היתה תקלה טכנית אין זה שולל את האפשרות של עונש אלוהי...

 

השאלה הלגיטימית היא האם סביר שאמריקה תפסיק  להרוג חפים מפשע מקרב המוסלמים? האם סביר שהיא תלמד את הלקח ותחדל ממזימותיה נגד העם הפלסטיני והעם העיראקי? האם סביר שהיא תפסיק את מלחמת התעמולה שלה נגד דתו של אללה, שהרי "הדת אצל אללה היא האסלאם"? האם היא תחדל מלגזול את משאבי המוסלמים במפרץ ובים הכספי?...

 

אני משוכנע שאמריקה הסובלת משיגעון גדלות לא תתעורר משיכרונה, אבל אני בטוח גם שהיא לא תהיה שונה מהאומות שקדמו לה ושההרס שנגרם לקודמותיה יפגע בה בודאות, ברצות אללה..."[6]

 

המנהיג האסלאמי פונדמנטליסטי החי בלונדון, אבו חמזה אל-מצרי, אמר ליומון "אל-שרק אל-אוסט": "מדובר בעונש מאללה, כך רואים המוסלמים את האירוע. מטרת האירוע היה משולש הרשע, שהרי המעבורת נשאה אמריקאים, ישראלי, והינדית – שהם משולש הרשע נגד האסלאם. זהו מסר לעם האמריקאי לפיו הקדנציה של בוש אינה אלא שורה של קללות המוטלות עליכם ושתוביל לחיסול משאביכם וחיסול החלום האמריקאי השקרי.... זהו מסר אלוהי לישראלים, הקובע שאינם מתקבלים בברכה בחלל."[7]

 

אנג'ים שודרי, מנהיג ארגון "אל-מוהאג'רון" בלונדון, אמר ל"אל-שרק אל-אוסט": "המוסלמים אינם מזילים דמעות. המוסלמים בעולם שמחים על מה שארע... והם רואים באירוע זה סימן לכך שאללה נענה לתפילותיהם... התגובה ששמעתי מהמוסלמים בבריטניה היתה שהאירוע הוא אות מאללה."[8]



[1] אל-אח'באר (מצרים), 4.2.2003.

[2] אל-אח'באר (מצרים), 4.2.2003.

[3] אל-אהראם (מצרים), 5.3.2003.

[4]  Saudi Gazette (סעודיה), 3.2.2003.

[5] אל-יום (סעודיה), 4.2.2003.

[7] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 4.2.2003.

[8] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 4.2.2003.