המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
מנחה באל-ג'זירה: הליברלים הערבים גרועים מטרוריסטים
25/12/2004

 

מנחה באל-ג'זירה על הליבראלים הערבים: האם אנחנו צריכים טרוריסטים כשיש ליברלים כאלה?

 

בתגובה למאמרי הביקורת הרבים שפורסמו בעיתונות הערבית נגד ערוץ הטלוויזיה "אל-גזירה", פרסם פיצל אל-קאסם, מנחה התכנית "הכיוון הנגדי" בערוץ אל-ג'זירה, מאמר ביומון הקטרי "אל-שרק" בו טען כי הליברלים בעולם הערבי גרועים יותר מהטרוריסטים[1]. מאמרו של אל-קאסם משקף את התחזקות כוחם של הליבראלים הערבים החדשים ואת היחלשותם של הגורמים הקיצוניים –כדוגמת פיצל אל-קאסם – לנוכח "המתקפה הליבראלית".  להלן עיקרי מאמרו של אל-קאסם:

 

"... הזירה הערבית התנסתה לאחרונה בקבוצה חדשה של קיצונים המסוכנים לערבים יותר מאשר הפונדמנטליסטים הקנאים. [יש] הבדלים מועטים בין הסוג הישן לבין הסוג החדש [של הקיצונים]: [הסוג] החדש עושה ככל העולה על רוחו ברחבי העולם וזוכה ליחס של כבוד והוקרה בעוד הסוג השני מתחבא במערות אפגניסטן ויושב במחשכי בתי הכלא; [הסוג] הראשון לובש חליפות ובגדים מערביים חדשים, [ואילו הסוג] הישן עוטה גלימה ערבית, בגדים וכובעים אפגאניים. כמו כן, [הסוג השני מגדל] זקן ארוך בעוד הקיצונים החדשים מגולחים.

 

פניהם [של הליבראלים החדשים] יוצרות רושם תרבותי, אולם לעתים הן מסתירות סוג חמור ביותר של קנאות, קיצוניות, ביטול האחר ועקירה מן השורש של אלו המתנגדים לאמונותיהם ודעותיהם. אין שום חשיבות ללבוש של הקנאי או הקיצוני. מה התועלת בכך שתאמר 'אני מתורבת' ואחר כך תתנגד, תשלול ותחרים כל דיאלוג או רעיון הסותר את 'תרבותך' המדומה? מה התועלת בכך שתלבש את הבגדים המערביים היפים ביותר ותחשוב באותה המנטאליות של [שני השבטים הערבים] דאחס וע'בראא[2] ושל [הארגון הקיצוני המצרי] 'הניצלים מאש [הגיהנום]'[3]

 

אל תלך שולל אחר המראה החיצוני והמגמות הליברליות ה'חילוניות' כביכול העלולות להיות כיסוי ותו לא. חלק מהליברלים הערבים החדשים הם כמו אלו שהסופר הרוסי המפורסם טולסטוי כינה 'רודני הציוויליזציה'. יש אימרה מצוינת של טולסטוי הגורסת: 'רוב אלה המייחסים עצמם כביכול לתרבות ולציוויליזציה הם למעשה רבי המרצחים ושופכי הדמים הנתעבים ביותר בהיסטוריה'. טולסטוי הצביע בהערתו הקולעת על מעשי הטבח והמלחמות שביצעו האירופאים והאמריקנים אלה באלה במהלך עשרות מלחמות החורמה שניהלו. מלחמת העולם השנייה לבדה גרמה למותם של שישים מיליון אנשי מערב, שיש להניח כי נהרגו על ידי אלו המשתייכים למערב של הציוויליזציה והתרבות.

 

נראה כי הערבים המתיימרים להיות מתורבתים וליבראלים, ומחשיבים עצמם כאנשי תרבות וציוויליזציה, שאלו מאדוניהם המערביים את אותה אלימות, המוסוות תחת מעטה של  תרבות וציוויליזציה אותן חשף והוקיע טולסטוי. הם מפיצים את רעיונותיהם ואת אמונותיהם ההרסניות במעטה של נאורות, שחרור וליברליזם, בעוד שלמעשה הם, בדרכם המיוחדת, זורעים הרס בארץ ועוקרים [כל דבר] מן השורש באופן מכוער. הם אינם ליברלים אמיתיים היונקים את חלב הליברליזם האמיתי. הם חושפים את עצמם במהרה באמצעות קלות דעתם, התרגזותם המהירה ואי יכולתם לסבול את האחר.

 

מעולם לא שמעתי שהקיצונים, הקנאים והפונדמנטליסטים - שהליבראלים החדשים תוקפים ללא סיבה - איימו על אמצעי התקשורת, ואפילו על [אמצעי התקשורת] המתמחים בהצגתם כשוטים ומטילים בהם דופי. ביחסם לתקשורת מגלים [הפונדמנטליסטים] יותר חכמה, דיפלומטיה ותבונה מאשר אלו המתיימרים להשתייך לליברליזם החדש. ייתכן והם [הפונדמנטליסטים] מתחו ביקורת [על אמצעי התקשורת] או האשימו אותם בשיתוף פעולה אבל העניין מעולם לא הגיע לכדי איומים בתביעות ילדותיות, הסתה מטופשת והתקפות מאפיונריות מאורגנות נגדם, רק מפני שחלק [מאנשי התקשורת] חלקו על דעתם, חשבו שהצעותיהם טיפשיות או פגעו בכמה מאליליהם, כפי שעושים אלו המתיימרים להיות ליבראלים.

 

שימו לב לביטוי הבא שהופיע באחת ההצהרות ה'ליברליות' המלאה בקנאות ובהיסטריה: 'באיזו זכות מעז אמצעי תקשורת להתייצב נגד זרם רעיוני כללי ששמו ליברליזם? ובאיזו זכות הוא ממטיר קללות נגד הליברלים הערבים החדשים?' אני שואל אתכם [הליבראלים]: באיזו זכות אתם רוצים להשתיק את האנשים בעוד אתם 'לוחמים' למען חופש הביטוי והתקשורת בעולם הערבי? כיצד אתם מביעים סלידה מכמה אנשי תקשורת 'בעלי פליטות פה' ואחר כך, בהצהרות שלכם, אתם שבים ומשתמשים בקללות ובגידופים כנגד מבקריכם...

 

האין הליברליזם נשען במקורו על החירות וקבלת האחר, תהא המחלוקת עמו אשר תהא? האם אלו המתיימרים להיות ליבראליים לא שמעו על אימרתו המפורסמת של וולטר: 'אני חולק עליך אבל אלחם [עד מוות] כדי שתביע את דעתך'? מדוע הליברלים החדשים שלנו לוקחים מאדוניהם המערביים רק את מה שנוח להם? מדוע הם מאמצים את הרעיונות הליבראליים המערביים בצורה סלקטיבית?...

 

במה שונים אלו המתיימרים להיות ליבראליים מאלו המכריזים [על אדם] ככופר ומהטרוריסטים האידיאולוגיים, כאשר הם מנסים להפחיד עיתונאי או סופר שתקף אותם או חלק על דעתם? האם ההתקפות האלקטרוניות הידועות לשמצה שלהם נגד איש זה או אחר אינן נכללות במסגרת הטרור האידיאולוגי, מדיניות סתימת הפיות, השירוש התרבותי וההסתה הגלויה? מדוע הם מרשים לעצמם לתקוף ולפגוע  בכל עקרונות היסוד, הדברים הקדושים והסמלים האסלאמיים [ומרשים לעצמם לתקוף את] המדיניות הערבית ועניינים תרבותיים תחת הסיסמא ש'שום דבר אינו מקודש' ותחת האמתלה של חופש הביטוי, ובה בעת הם מתפרצים כהר געש כאשר אתה אומר כנגדם את הדבר הפעוט ביותר...

 

אם ברצוננו להסיר עוד יותר את הלוט מעל החבורה החדשה הזאת של אלו המתיימרים להיות ליבראליים, עלינו לדעת דבר אחד שייתכן ויפתור לנו את החידה בנוגע אליהם: איש לא שמע עליהם קודם לכן. הם הופיעו בשטח פתאום, ללא התראה מוקדמת, כפטריות בר או כפריחה על העור, בעקבות הפלישה האמריקנית לאפגניסטן ולעיראק, כאילו הם אומרים לנו: 'אנו תוצר הלוואי התרבותי של הפלישה הזאת'. אחר כך הם החלו להטיל את אימתם על הזירה התרבותית הערבית בשיטה שאינה שונה מזו של הקיצונים הפונדמנטליסטים, ובוודאי [אינה שונה] מזו של אדוניהם המחזיקים בעיקרון מלחמות מנע והאדמה החרוכה, כפי שאנו עתידים לראות.

 

יתכן וההוכחה הניצחת ביותר להיותם מושפעים מן האידיאולוגיה הפונדמנטליסטית הקיצונית היא שהם עושים שימוש, לעתים, באופן בלתי מודע, בכמה מהביטויים, המושגים ואפילו בספרות היסוד של האידיאולוגיה הזו עד כדי כך שמי שקורא את גילויי הדעת האחרונים שלהם יכול חשוב, ברגע הראשון, שהם נכתבו על ידי [סגנו של בן לאדן] ד"ר אימן אל-ט'ואהירי.

 

עיינו איתי בביטויים הבאים המופיעים [באחד] מגילוי דעת שלהם המאיים על אחד מאמצעי התקשורת הערביים: 'אמצעי [התקשורת] הזה קורא לפילוגים דתיים, עדתיים ופוליטיים... המשרתים בסופו של דבר את אויבי האומה'. נראה כי ביטויים אלה נלקחו בשלמותם מנאומיו של אוסמאה בן לאדן. אלו המשבחים והמהללים את הפלישה האמריקנית לעיראק ואשר כופרים בכל דבר לאומי או אסלאמי החלו פתאום לדאוג לאחדות האומה הערבית והאסלאמית. לא יאומן! שימו לב לשימוש במילה 'אומה' - היא נראית זרה לחלוטין ומנוגדת לקו [הפוליטי] שלהם. הם לעגו וממשיכים ללעוג ללאומנים הערבים והאסלאמיסטים העושים שימוש במילה זו.

 

הערבים הרבה יותר אינטליגנטים מכדי ללכת שולל אחר כמה ביטויים מטעים [מתחום] התרבות והאידיאולוגיה כגון המושג 'הליברליזם החדש'. כפי שאמר הוגה הדעות והתיאורטיקן הגרמני המפורסם אנגלס 'הדרך הטובה ביותר לדעת את טעם העוגה היא לאכול אותה' וכך כמובן ביחס לכל דבר אחר לרבות רעיונות ואמונות חדשות. אין די בכך שתאמר לי 'אני ליברל חדש'; כדי שאאמין לך ואכבד אותך אני חייב לנסות אותך. והנה אנו ניסינו אתכם [הליבראלים החדשים] באמצעות גילויי הדעת שלכם המדיפים ריח מאוס של משפטי אינקוויזיציה ומקרתיזם נתעב. אחד מידידי הנמנה על 'מחנה הליברלים החדשים' סיפר לי כיצד נאספו בכוח החתימות על גילוי הדעת, בשיטה צבאית כמעט, וכיצד צורף שמו של מי שסירב לחתום בניגוד לרצונו.

 

נראה שליברלים ערבים חדשים מסוימים מושפעים מן הדוקטרינה הצבאית האמריקנית אותה מוביל 'המשורר' ראמספלד, שר ההגנה [האמריקאי] שקציניו נהגו לומר לעיתונאים העצמאיים שרצו לדווח על המלחמה בעיראק 'איננו אחראים לביטחונכם אם לא תתגייסו להסברה האמריקאית'. [הם נשמעו] כמי שמאיימים, בצורה עקיפה, ברצח במידה [והעיתונאים] לא ידווחו את השקפת הפולשים. ראינו כיצד אבותיהם הרוחניים של הליברלים הערבים החדשים לא היססו לרצוח כתבים ולהפציץ מרכזים של כמה אמצעי תקשורת באפגניסטן ובעיראק רק מפני שדיווחו על מצב הקרבות ומעשי הטבח באופן שונה מזה שהאמריקאיים היו רוצים.

 

נראה ש'ליברלים ערבים חדשים' מסוימים חוזרים כהד על הדוקטרינה הצבאית האמריקנית. אחד מגילויי הדעת שלהם שהופנה אל כמה אמצעי התקשורת כלל את האיום הבא: 'אני מקווה שתשמע אותנו [כלומר אמצעי התקשורת] והזכויות יוחזרו לבעליהן לפני שזכויותיך יילקחו ממך בכל האמצעים על ידי אחרים'. שימו לב לביטוי 'בכל האמצעים'! התקשורת הערבית החופשית  הייתה מצפה שהחיצים והמכות יגיעו ממי שמתוארים כ'[משטרי] החושך ואויבי החירות'. והנה החיצים והאיומים באים ממי שטוענים שהם נושאי לפיד התרבות, הפתיחות, הסובלנות, הנאורות והציוויליזציה.

 

חי אללה, במה שונה האיום ה'ליברלי מאוד' הזה, המופנה לאחד מאמצעי התקשורת הערביים מהאיום שהפנה שר ההגנה, [העיראקי חאזם] אל-שעלאן, לפני זמן מה כאשר אמר: 'מעתה ואילך אנחנו נגיב לכמה אמצעי תקשורת לא רק במלים, התכוננו לאמצעי ההגנה שלנו'. האם אנחנו זקוקים למחבלים כשיש ליברלים כאלה?"

 

  


[1]  אל-שרק (קטר), 19.12.2004.

[2]  שני שבטים ערבים מהתקופה הטרום אסלאמית שלחמו ביניהם מלחמת חורמה במשך ארבעים שנה.

[3]  "הנושעים מהאש של גיהינום" קבוצה אסלאמיסטית קיצונית שהוקמה במצרים במהלך שנות השבעים.