נשיא סוריה בשאר אסד: לסוריה אין כל אינטרס להגמוניה בלבנון
נשיא סוריה בשאר אסד דיבר בפני באי ועידת המהגרים הסורים שנערכה בדמשק ב-8.10.04. להלן הדברים שאמר[1]:
על החלטת האו"ם 1559 התובעת נסיגה סורית מלבנון
אנו חיים באנרכיה של מובנים שגויים ומושגים מוטעים, אשר מגבירים את הפילוג בין התרבויות ומכשירים את הקרקע לעוד מלחמות ושפיכות דמים. תמונת המצב הזו אפשרה את פרסום החלטה 1559 של מועצת הביטחון, אשר עצם הצגתה בפני המועצה הפתיעה רבים[2].
אע"פ שסוריה ידועה בתמיכתה הקבועה באו"ם ובמוסדותיו ובקריאתה ליישום החלטותיו, אין זה אומר שלא נבקר שגיאות כאשר הן קורות, ובעיקר את אמות המידה הכפולות בהתייחסות להחלטות האלה, או פרסום החלטות שאינן בתחום [אחריות] הגוף אשר פרסם אותן או [שהן] סותרות את אמנת האו"ם עצמה, כמו ההחלטה האחרונה אשר תוארה כאילו באה להגן על עצמאותה של לבנון בעקבות 'פגיעה' בחוקה הלבנונית, אך למעשה אין לה כל קשר לכך, והיא אינה קשורה להארכת כהונתו של הנשיא לחוד. ההחלטה היתה מוכנה כבר זמן רב [לפני הארכת כהונתו של לחוד] כדי להשיג מטרות אחרות, רחוקות מאוד ממה שהוצג כמסווה למטרות האמיתיות, ובראשן בינאום המצב הפנימי בלבנון, שמשמעותו חזרתה של לבנון לאוירת שנות השמונים ופגיעה בקשר הקיים בין סוריה ללבנון...
בשבועות האחרונים עלו כמה שאלות והשגות בנוגע לפרסום ההחלטה, למטרותיה, להתיחסותנו אליה ולמטרות המדינות אשר עומדות מאחוריה. רבים הבינו שההחלטה לא היתה מתפרסמת אלמלא הארכת [כהונתו של נשיא לבנון]. אם נסתכל על תוכן ההחלטה... אנו רואים שאין כל קשר בין סעיפיה לבין נושא ההארכה או הבחירות לנשיאות. דוגמה קטנה: הסעיף העוסק במיליציות... מה הקשר של הסעיף הזה להארכה [של כהונת הנשיאות]? מה הקשר של הסעיף העוסק בביסוס שליטת צבא לבנון על אדמת לבנון לנושא ההארכה? למעשה, כמה חודשים לפני [קבלת] החלטה זו קיבלנו ידיעות כי מועצת הביטחון מכינה דבר מה נגד סוריה ולבנון, וחשבנו בתחילה כי אלו רק שמועות.
כיצד יש כאן הפרה של החוקה [הלבנונית] אם בכל העולם משנים חוקות? בכל, ואולי ברוב, החוקות בעולם ישנם סעיפים הקובעים את הדרך לשינוי החוקה, אז מדוע זו הפרה של החוקה? איננו יכולים להשתכנע כי [האמריקאים] אינם מכירים את העקרונות הבסיסיים ביותר של החוק בעולם. הם אמרו בפומבי כי הם נגד ההארכה [של כהונת נשיא לבנון]. אם הם נגד ההארכה באופן עקרוני, מדוע אותן המדינות [ארה"ב וצרפת] ואותם האנשים הסכימו להארכה ב-1995 והם מתנגדים לה בשנת 2004, למרות שהסעיף הוא אותו הסעיף בדיוק? כלומר הבעיה אינה עקרונית. אילו היה זה עיקרון, לא היתה העמדה משתנה תוך 9 שנים. [לעומת זאת,] אם הבעיה היא אישית, כלומר אישיותו של הנשיא, משמעות הדבר היא התערבות בוטה בענייני הפנים של לבנון.
[האמריקאים] אומרים שאחת ממטרותיהם היא הגנה על לבנון מפני התערבות חיצונית, [בין אם] הם נגד אדם או נגד עיקרון, בשני המקרים מדובר בהתערבות בוטה בענייני לבנון. הם דיברו על הגנה על לבנון... והשאלה היא: מה נתנו כל הכוחות האלה ללבנון במשך העשורים האחרונים, כאשר היא עברה משבר אחר משבר?
אציין שני דברים אותם העליתי בפני מדינות המערב: בשנת 1975 אחת המדינות [המערביות] סיפקה לנוצרים אוניה כדי שייצאו מלבנון[3], וב-1990 אחת המדינות סיפקה נושאת מטוסים כדי לסייע לקבוצה של מורדים בלגיטימציה הלבנונית[4]. היכן היתה אותה הגנה בתחילת מלחמת האזרחים, כאשר סוריה נכנסה ב-1976 להציל את הנוצרים הלבנונים אשר נשחטו באותו הזמן? הטבח בשם הרפורמה במשטר הפוליטי, [בשם] הצדק, הסוציאליזם והפרוגרסיביות היה יכול להיגמר בתוך שבועיים. היכן הם היו באותו הזמן? [כש]הרפורמה במשטר הפוליטי דרשה את שחיטתם של חצי מהאזרחים, מי היה נשאר [בחיים] אם היו רוצים לתקן את כל החברה? איש לא היה נותר, והיתה רפורמה ללא עם. באותו זמן התבקש הנשיא חאפז אל-אסד לעכב בשבועיים בלבד את השלמת כניסת הכוחות הסורים ללבנון, כדי שהמשימה תושלם, וכמובן שהוא סירב.
היכן הם היו בשנת 1982 בשעת הפלישה הישראלית ללבנון, כאשר אלפי לבנונים ופלסטינים נהרגו, סוריה איבדה במהלך שבועות מעטים אלפי חללים, וחלק מהאחים הלבנונים, הגיבורים של היום, השליכו אורז לעבר הישראלים? היכן הם היו בתקופת הכיבוש הישראלי, משנת 1987 ועד לנסיגת ישראל מרוב האדמות הלבנוניות בשנת 2000? הם לא היו. השמירה על לבנון, עצמאותה והדמוקרטיה הופיעה פתאום.
[האמריקאים] דיברו על ההגמוניה הסורית. כאשר מדינה רוצה ליצור הגמוניה צריכות להיות לה מטרות, מוצהרות או סמויות. מדוע לסוריה יש הגמוניה בלבנון? האם ביקשנו כסף? האם ישנם אוצרות טבע? האם ישנו נפט שאנו רוצים? האם לקחנו חשמל, האם לקחנו מים? לא לקחנו דבר מלבנון, [אבל] נָתַנּוּ דם. אילו רצינו בהגמוניה, מדוע היסגנו את כוחותינו בשלבים מזה חמש שנים עד לנסיגה האחרונה? למה לנו הגמוניה בלבנון אם ההגמוניה מחלישה את לבנון?... אין לנו כל אינטרס [להחליש את לבנון]...
האזור היה על פתחו של הר געש, אך כעת אנו במזה"ת בלבו של הר הגעש. סוריה ולבנון הן המדינות היציבות ביותר במזה"ת למרות כל הנסיבות. האם הם רוצים להשליך את האזור כולו אל תוך הר הגעש? האם לא למדנו מה-11.9? האם לא למדנו ממלחמת עיראק? האם העולם לא למד? למדנו לפני שנים רבות כי כאשר הר הגעש מתפרץ, הלבה שלו פוגעת במדינות הקרובות והרחוקות, הגדולות והקטנות, החזקות והחלשות. הגיע הזמן שנלמד את הלקח הזה. לכן אנו משוכנעים כי האחריות של סוריה כלפי לבנון והאחריות של לבנון כלפי סוריה יישארו למרות כל התנאים בזכות כוחן של ההיסטוריה והגיאוגרפיה, ברצון אללה ובברכתם של שני העמים.
היחסים עם עיראק
מבחינה היסטורית גיאוגרפית, מובן מאליו שנדבר על הגבול המזרחי ועל עיראק אשר יש לנו אתה קשרי קרבה ואחווה והיסטוריה משותפת, ואשר כל בניה יודעים שעמדנו בנחישות בפני התוקפנות נגדה, ואנו עדיין מתנגדים לכיבושה. סברנו בזמנו כי ההכנה למלחמה [בעיראק] תכניס את האזור ואת העולם אל הלא נודע. האירועים בעיראק, ההרג וההרס מבהירים את גודל המצוקה... ומוכיחים את נכונות השקפתנו... אנו מצהירים היום כי אנו עושים כמיטב יכולתנו כדי לשמור על אחדותה של עיראק ולהבטיח את יציבותה כדי להחזיר לה את מלוא ריבונותה. הדבר מחייב אישרור חוקה שתבטא את רצון העם העיראקי ושאיפותיו ואת נסיגת הכוחות הזרים מעל אדמתה.
תהליך השלום
תהליך השלום במזה"ת עומד במקום מזה שנים, בשל סירובה של ישראל לחדש את השיחות, המשך הכיבוש של האדמות הערביות ותוקפנותה המתמשכת נגד העם הפלסטיני. כתוצאה מכך הכוחות הבינלאומיים אינם ממלאים את התחייבויותיהם כלפי תהליך השלום ואינם מיישמים את החלטות הלגיטימציה הבינלאומית כאשר הדבר קשור בישראל. הדגשנו בנסיבות שונות את עמדתנו הברורה לגבי תהליך השלום ואת רצוננו הכן בשלום צודק בהתאם להחלטות האו"ם ולעיקרון של אדמה תמורת שלום, אך במקום הבטחות השלום אליו שואפים עמי האזור, הם חיים במצב של יאוש בשל ההגמוניה הישראלית חסרת המעצורים על העם הערבי.
עמדת סוריה כלפי השלום גלויה וידועה. מהי המטרה של מו"מ חשאי? אם העמדה הפוליטית הסורית ידועה, וחשוב יותר - העם הסורי והעם הערבי ככלל תומך בשיחות שלום ותומך בתהליך השלום שכן הוא רוצה בשלום - מהי המטרה של החשאיות?... יש בפנינו שתי אפשרויות: או שהמטרה בחשאיות היא שלילית, ואנו יכולים לקחת כדוגמה את מסלול אוסלו אשר העם הפלסטיני שילם ועדיין משלם מחיר כבד [בעטיו], או שהבוחר הישראלי אינו מוכן לתהליך השלום. הדבר מוכיח את נכונות העמדה הסורית אותה הדגשנו בשנים האחרונות, כי הבעיה טמונה אצל האזרחים הישראלים אשר כנראה עדיין אינם מוכנים לתהליך השלום".
