נושאי מוקד בגילוי הדעת הדו-שבועי של תנועת הפת"ח, 'עמדתנו':[1].
מפת פלסטין וגבולות המדינה הפלסטינית:
"מפת פלסטין, אשר נתניהו מוחה על כך שהיא עדיין נושאת את שמה ההסטורי כפי שהוא מופיע בברית הישנה ובברית החדשה - נזכרת בקוראן [בתור האזור] הנמצא ליד מסגד אל-אקצא "אשר ברכנו את סביבותיו"... זוהי פלסטין מהנהר ועד הים, מראש הנקרה ועד רפיח... נתניהו [מנסה] להכניס אל ההיסטוריה ואל תוכניות הלימוד את התודעה המזויפת, אשר באמצעותה הוא חפץ לשטוף את המוח הפלסטיני ולהכפיפו למעשיות ולאגדות שקריות.
החלטות הלגיטימיות הבינלאומית [החלטות האו"ם] – אשר אש"ף דבק בהן למרות שהן עושות עוול לפלסטינים – מכירות בהקמת שתי מדינות על אדמת פלסטין ומכנות אחת מהן ישראל, בשל ייחוסה ליעקב בן יצחק בן אברהם ולבני ישראל. לפיכך, הגיוני שהמדינה השניה תשא את שם אדמתה ותושביה. ההשקפה היהודית התייחסה באופן גורף לכל השטחים שבין הנילוס לפרת ואחר כך הצטמצמה [לרעיון] "ישראל רבתי", [ואולם] המחויבות לתהליך השלום כופה עובדות חדשות שלפיהן פלסטין היא ארץ לשתי מדינות וירושלים היא בירה לשתי מדינות.
זאת, לטווח הנראה לעין ולמען שלום שיפתח את האופק לצדק ולדמוקרטיה, עת אשר יתמזגו על אדמת השלום ובאמצעים דמוקרטיים האדמה והאדם, במסגרת של מדינה דמוקרטית, שהדורות [הבאים] יחפצו בה. מדינה זו תכפה עצמה כשהיא גוברת על כל [מכשולי] השנאה והגזענות, השולטים כיום על מדיניות נתניהו וקבוצות המתנחלים והרוצחים הפוחדים מתוצאות מעשיהם.
צפי להתנגשות אלימה:
"הפער בין הציפיות הפלסטיניות לבין המזימה הישראלית יביא בהכרח התנגשות, שכן הנסיונות הנוכחיים לשמור על תהליך השלום לא ימצאו [עוד] מוצא כאשר תהליך השלום יהיה לנחלת העבר... אי אפשר להאבק בהתנחלות, בהפקעת הקרקעות וברצח בדם קר באמצעות המשא ומתן [המדיני]. אין מנוס ממאבק שיהלום את התוקפנות [הישראלית] וידגיש את נכונות העם להתפרץ בכח כנגד כל תוקפנות...
ההתעקשות של תנועתנו ושל הרשות הפלסטינית להקים את המדינה הפלסטינית בארבעה במאי איננה אלא הדגשה ברורה של אמונתנו השלמה בנצחון הגזור מראש והדגשה ברורה של נכונותנו המתמדת להקרבה היאה למדינה שנגאלה בדמם של 'השהידים' [חללים קדושים], בעינויי האסירים, באותות הכבוד של הפצועים ובנחישות העם [לזכות] בחרות ובעצמאות ולהביס את הכיבוש - אותה הנחישות אשר בה התפארה האינתיפאדה ששאבה [את עוצמתה] ממאבק מזויין רב ימים ומאשד של דם טהור, שהתווה את דרכה של פלסטין אל החרות..."
הנשק הבלתי חוקי:
"[דרישת ישראל] לאיסוף הנשק נועדה לחולל מלחמת אחים ['פתנה'], להסית ולגרום להתנגשויות פנימיות (בין הפלסטינים לבין עצמם). שרון אף הרחיק לכת ודרש לשלול מהמשטרה הפלסטינית את הרובים [המותרים לה] על פי ההסכם."
האמנה הפלסטינית:
"...הפרשנות המיוחדת [של נתניהו] בנוגע לאמנה ודרישתו לקיים ישיבה חוקית של חברי המועצה בנוכחות המינימום [הנדרש של חברי המועצה] ולקיים הצבעה ברורה [שתתקבל] ברוב של שני שליש, מהווה השפלה של המועצה [הלאומית הפלסטינית], אשר קיימה את התהליך בצורה מלאה בשנת 1996 והשלימה אותו בהחלטת המועצה המרכזית. האח אבו עמאר הסכים על הדרך בה בויים הנושא באופן שישמור על כבודנו, וזאת ללא התייחסות [לבעית] המינימום [הנדרש של חברי המועצה] ובלי [לאפשר] קביעה או פעולה [כלשהי] של ראש המועצה. הדבר נעשה באמצעות מחיאות כפיים והרמת ידים כברכת שלום לנשיא ארה"ב, שהוא הנשיא הראשון המבקר בעזה דרך נמל התעופה הפלסטיני."
