יומון בחרייני: תרבות הנחשלות היא האיום האמיתי על החברה הערבית

בעל הטור סעיד אל-חמד תקף ביומון הבחרייני "אל-איאם" את "תרבות הנחשלות" השולטת בעולם הערבי, והסביר כי היא האיום האמיתי לחברה ולא האימפריאליזם, הקולוניאליזם והגלובליזציה שבה בוחרים האינטלקטואלים הערבים להילחם[1]:

"תרבות הנחשלות היא אשר מאיימת עלינו והיא האסון האופף את [מידת] התרבות הרציונאלית והנאורה שעוד נותרה לנו. לתרבות הנחשלות יש פנים רבות החל בתרבות טרור המיישמת את 'השריעה' של עריפת ראשים וריסוק אנשים וכלה בתרבות השנאה הזורעת במוחם ובהכרתם של הצעירים את השנאה לעולם, לדתות ולאדם השונה מהם במחשבותיו ובדעותיו. תרבות השנאה מתגשמת היום בעולמנו הערבי והאסלאמי בצורות רבות מספור שניתן לעקוב אחריהן על פי המעשים וההתנהגויות שאנו רואים סביבנו ועל פי הנאומים שאנו שומעים וקוראים אשר אוסרים [איסורים רבים], מאשימים בפשיעה, מאשימים בכפירה ומדכאים.

מה רבות חוות הדעת ההלכתיות שפרסמה תרבות הנחשלות בעשרים השנה האחרונות. [בעלי תרבות זו] אסרו על צילום, צפייה בטלוויזיה, האזנה למוסיקה ולשירים והשתתפות בהצגות. הם אסרו לחשוף את הפנים והעדיפו את הרעלה, אסרו חלק מן המאכלים והמשקאות שהאל התיר, אסרו פרחים, בשמים ושיחה עם זרים. הם אסרו ללחוץ את ידו של ד'ימי [קרי יהודים ונוצרים] והפקירו את רכושם וכבודם. הם אסרו לענוד שעון על יד שמאל, לקרוא סיפורים ושירה מודרנית ולבקר בתערוכות עיצוב. הם קיללו ולעיתים אף הכו נערות שלא עטו רעלה ובמספר מקומות תקפו אנשים שדברו עם נערות בדרך ציבורית ובסוף התברר שהם קרוביהן, מכריהן או שכניהן. הם הוציאו חוות דעת האוסרות על תפילה במסגדים מסוימים, מנעו הרצאות וכנסים [אפילו] באסיפות אבלים והכשילו דיונים ומפגשים. חלק מבעלי תרבות הנחשלות אילצו עניים לשלם להם כספים או לעבוד חינם בבניית בתיהם ובהסעת נשותיהם ובניהם שלא לדבר על העבודות היומיומיות האחרות [שהטילו עליהם] המתקרבות לעבודת כפיה.

תרבות הנחשלות השולטת ובעלת ההגמוניה [בעולם הערבי] היא האתגר והיא האסון העומד לפתחנו. ואולם רבים מאלו ששקעו במלחמות דון קישוטיות עם האימפריאליזם, הקולוניאליזם, הגלובליזציה ושאר המלחמות המלאכותיות שאינן מאיימות עלינו כיום כפי שתרבות הנחשלות מאיימת עלינו, לא נתנו דעתם עליה. תרבות זו פורצת לביתנו, משתלטת על בנינו ומאיצה בהם לשנוא את החיים, להתבודד ולחיות חיי פרישות ואחר כך לשקוע באופן טוטאלי בתרבות השנאה כדי שיהפכו לתומכים ומזדהים מבחינה רעיונית ותרבותית עם תרבות הטרור וההאשמה בכפירה ובפשיעה, תרבות האיסורים אשר אינה מסתפקת בהרחקת האחר וביטולו, אלא משתדלת לחסלו.

אלו ששקעו במלחמות דון קישוטיות עם האימפריאליזם, הקולוניאליזם והגלובליזציה לא שמו לב לכך שבעלי תרבות הנחשלות... יכולים לחיות בכל סביבה שכן הם אופורטוניסטים מצוינים. כשם שחיו בשלב החנק, רכבו על גליו וניצלוהו לטובת תרבותם ולביסוס רעיונותיהם ושיטותיהם, הם הצליחו במספר [מדינות] ערביות ואסלאמיות לרכב על גל הדמוקרטיה ולהציג את עצמם 'כדמוקרטים'. הם ניצלו את ההגמוניה שלהם על הרחוב הערבי... כדי לפעול בתקופות הפתיחות והפומביות ולהפיק תועלת מן החירות כדי לדכא את חירותם של אחרים. הם פעלו להפצת תרבות הנחשלות האנטי דמוקרטית וליישומה באמצעות המוסדות הדמוקרטיים עצמם...

מתי נתעורר ונבין את גודל האתגרים של תרבות הנחשלות. אסונותיה מאיימים עלינו במיוחד משום שיש [אינטלקטואלים] המגלים הבנה כלפיה וכורתים עמה בריתות..."