בעל טור ליברלי: האסלאם קורא לחשיבה ולא להאשמת העולם בכפירה
בעל הטור הליבראלי, מאמון פנדי, פרסם ביומון הלונדוני "אל-שרק אל-אוסט", מאמר בו קרא לערבים ולמוסלמים לנטוש את גישת ההאשמה בכפירה [תכפיר] ולעבור לדרך החשיבה [תפכיר][1]. להלן תרגום קטעים מן המאמר:
"אין שום טעות בכותרת, אני באמת קורא להקים קבוצת חשיבה [תפכיר] במקום קבוצות האשמה בכפירה [תכפיר]... חשיבה על המצב אליו הגענו ועל האופן שבו העולם מסתכל עלינו, והגירה לעולם ההיגיון... הגירה שתרחיק אותנו מההשתלטות מנטאליות הפיגור עלינו, ותשא אותנו אל עולמות רחבים יותר. המצווה הנסתרת היא לחשוב ולא להאשים בכפירה ולפוצץ[2]. הגענו כעת לשלב הדורש עמידה של ממש.
אציג את המצב הזה בפשטות על מנת לשפוך אור על ממדי הסכנה. הבה נדמיין את העולם הזה לחדר אחד שיש בו נציג... מכל קבוצה גזעית ודתית, וביניהם [גם] נציג של הערבים והמוסלמים. מעניין, עם מי ידבר הערבי המוסלמי הזה בתוך החדר?!
מטבע הדברים, חברנו לא ידבר עם הנציג של רוסיה, שהרי יש לנו בעיה עם הרוסים בצ'צ'ניה, שבה הערבים נלחמים נגד 'הכופרים והפוליתיאיסטים'... הערבי המוסלמי לא ידבר גם עם האפריקאים השחורים, משום שהוא בסכסוך עמם בסודאן. האפריקאי לא יסכים לדבר עם הערבי שנכנס עימו לעימותים ברוב מדינות אפריקה, החל מ[שבט] היורובה בניגריה וכלה בקבוצה של ג'ון גארנג. אז עם מי הערבי ידבר?!
מטבע הדברים, הערבים גם לא ידברו עם הנציג של אמריקה, כיוון שהיא מדינה אימפריאליסטית שיש לנהוג כלפיה באיבה, שכן היא זו שכובשת את עיראק ומסייעת לישראל נגד הפלסטינים. הערבי המוסלמי מכריז נגדה ג'יהאד, כמו הג'יהאד של חבורתו של מקתדא אל-צדר בנג'ף, ו[חבורתו של] אל-זרקאוי בפלוג'ה ובבגדאד ו[כמו] הג'יהאד של התקשורת הערבית, שהאמריקאים קוראים וצופים בה מדי יום בעיתונים ובתחנות הטלוויזיה בלוויין. הערבי לא ידבר , אפוא, גם עם האמריקאי.
אם נמיין את הנוכחים בחדר לפי דתם, הרי שמטבע הדברים הערבי המוסלמי [גם] לא ידבר עם נציג היהודים, שעמו הוא נלחם מזה חמישים שנה, במקרה הטוב. בנוסף, הערבי גם לא ידבר עם הנוצרים 'הצלבנים', בין אם הנוצרי הזה הינו אירופי, אמריקאי או אפילו לטיני. אנו נכנסנו למערכה אפילו עם הקוריאנים, אחרי שבניהם נטבחו בשידור חי, כפי שראינו במקרה של קים סון איל[3] .
נותרו ההודים והסינים. הערבי המוסלמי נמצא כעת במלחמה עם הראשונים בנוגע לקשמיר, שהרי הוא תומך בפקיסטן... נגד ההודים, 'עובדי הפרות' ההינדוסים שאינם ראויים לכבוד או לשיח. באשר לסינים, הרי שהם רודפים את אחינו המוסלמים בסין. זוהי מדינה קומוניסטית שלא מאמינה באל. לכן לא נדבר גם עם נציג סין בחדר.
הערבי המוסלמי לא ידבר עם איש ואיש לא ידבר איתו, כי הוא עוין כמעט את כל העולם, לפעמים על בסיס גזעני, דבר המביא עליו את עוינות האחרים, כפי שאנו רואים כעת במקרה של התעוררותם הקנאית של חברי הקונגרס האמריקאי השחורים נגד ממשלתו של אל-בשיר בסודאן. אל-בשיר לא עוין רק את גארנג, מנהיג תנועת המורדים, אלא גם את כל החברים השחורים בקונגרס האמריקאי: את קופי אנאן ורבים מהכוחות בעלי ההשפעה העולמית, שהחלו להבליט את זהותם הגזעית..
האין כל זה דורש מאיתנו לנטוש את דרכינו השחוקות, [בהן] התייחסנו אל העולם על פי ההסתבכויות הפוליטיות, ולאמץ דרכים אחרות אשר בסיסן יהיה החשיבה ולא ההאשמה בכפירה? הלא הקריאה המרכזית של דתנו היא קריאה לחשיבה, לא קריאה להאשמה בכפירה. כל שעלינו לעשות הוא למנות את פסוקי הקוראן שקוראים לחשיבה, כדי לראות כמה אנו רחוקים מדתנו... סברנו שהעולם כולו הוא בגדר מזימה נגדנו. דִמיינו שכל אדם בעולם מתעורר בבוקר אך ורק כדי לרקום מזימות נגדנו, האם זה הגיוני?!
האין אנו נדרשים לחשוב, כשאנו שומעים קריאות שדורשות מהכופרים לצאת ממדינות ערב?
מה היה קורה אילו כוחות דומים היו מופיעים במערב ודורשים להוציא את הערבים והמוסלמים ממדינות אירופה ואמריקה?! האם מדינות ערב מסוגלות לקבל לתוכן למעלה מעשרים מיליון אזרחים ממוצא ערבי המתגוררים כעת באירופה? האם אנחנו יכולים לקלוט שבעה מיליון ערבים החיים [כיום] באמריקה ובקנדה, במידה והקיצוניים במערב יחליטו להוציא אותנו מאדמתם?! ...
כיצד אנו קוראים לסלק את הכופרים מקרבנו, בעוד בנינו טובעים למוות בסירות רעועות מול חופי הים-התיכון שלנו, בתקווה להגיע לאירופה?! האין העובדה שבין 45% ל- 50% מכלל הערבים אינם יודעים קרוא וכתוב, ושברבות מערי הבירה שלנו אין ולו רמזור אחד פעיל, דורשת מאיתנו לחשוב?!...
מי שלא הולך עם העדר, ומחליט לחשוב לבדו, נחשב לכופר בעיני האיסלאמיסטים, לבוגד בעיני הלאומנים ולמי שאינו ערבי בעיני הגזענים... אימוץ השיטה של אסכולת ההאשמה בכפירה הביא אותנו למצב שבו אנו נמצאים כעת, פזורים, שסועים, כבושים ומושפלים. הגיע הזמן להופעת אסכולת החשיבה כתחליף לאסכולת ההאשמה בכפירה, [הגיע הזמן] להגירה אל השכל ולנטישת דברי ההבל! לדעתי, הזמן בורח לנו מבין הידיים, ורק החשיבה נותרה לנו."
בתגובה למאמרו של פנדי כתב הפובליציסט המצרי האסלאמי, פהמי הוידי, גם כן ביומון "אל-שרק אל-אוסט"[4]: "אף אחד אינו יכול לומר כי התמונה שהציג [פנדי במאמרו] אינה שוררת במדינות ערב, שכן אנו יודעים היטב כי יש בקרבנו מי שרב עם העולם, מכריז עליו ככופר, ואף מכריז על מוסלמים ככופרים. בהכרח יש קנאים וגזענים, אבל השאלה היא מה שיעורם?
למרות שאין לנו סטטיסטיקות מדויקות הקובעות את מספר הקנאים בקרב המוסלמים, יש הסכמה בין החוקרים כי מדובר רק ביוצאי הדופן שהופיעו בחבלי ארץ שונים בתנאים מיוחדים... אין לצאת בהכללה ויש להתייחס [לתופעה] על פי שיעוריה. אם החברות היו נשפטות על פי היוצא דופן שבהן, היה המערב ראשון המפסידים... אין לי ספק שמספר [האנשים] יוצאי הדופן מבחינה מנטאלית בעולם הערבי, קטן בהרבה מ[מספרם של] יוצאי הדופן מבחינה מינית בעולם המערבי...
הדברים שהתפרסמו [על ידי פנדי] נועדו לעודד את החשיבה במקום להאשים בכפירה ואין על כך מחלוקת. אבל... האם ההאשמה בכפירה היא זו שהובילה אותנו למצב בו תיאר אותנו [פנדי] - פזורים, שסועים, כבושים ומושפלים? או שהדבר נגרם כתוצאה מבעיות [הנובעות מ]המציאות שלנו, בעיות שנוצרו כתוצאה מתנאים מסוימים, בעיקר פוליטיים... לכיבוש פלסטין או עיראק אין שום קשר להאשמה בכפירה וההשפלה היא תוצאה של הקולוניאליזם והעריצות."
[1] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 8.8.2004. שם המאמר היה "קבוצת החשיבה [תפכיר] וההגירה [הג'רה]", משחק מילים על שמה של הקבוצה הפונדמנטליסטית האחראית לרצח סאדאת "אל-תכפיר ואל-הג'רה".
[2] "המצווה החסרה" הוא שמה של חוברת שחוברה בשנות השמונים על ידי עבד אל-סלאם פרג', מראשי הפונדמנטליסטים המצריים שהוצא להורג ב-1982 בחשד למעורבות ברצח סאדאת. בחיבור זה, שהשפיע רבות על האידיאולוגיה האיסלאמיסטית הרדיקלית, טען פרג' כי הג'יהאד הוא המצווה החסרה שהוזנחה על ידי המוסלמים.
[3] קים סון איל היה אזרח דרום-קוריאני שנחטף בעיראק בידי חולייה של ארגון אל-קאעידה והוצא להורג ב-21.6.2004.
[4] אל-שרק אל-אוסט, (לונדון), 18.8.2004.