איגרת מאת אשתו של שהיד אל אשת ההרוג פול ג'ונסון

                                                                         (15.8.2004)

בגיליון האחרון של צות אל-ג'יהאד ["קול הג'יהאד"] המזוהה עם אל-קאעדה התפרסם מאמר תחת הכותרת "אגרת אל אשת הכופר ההרוג פול ג'ונסון מאת אשתו של אחד השהידים".[1] המכתב מבטא שמחה על רציחתו של בן הערובה האמריקני בעיראק פול ג'ונסון. המכתב האנוינמי מיוחס לאשתו של אחד הטרוריסטים שנהרגו על ידי כוחות הביטחון הסעודיים.[2]

"שמעתי שהופעת על מרקעי הטלוויזיה כשאת  מיתממת ושואלת בהתנשאות מה חטאו של בעלך ומה פשעו. אני חושבת שלא נעלם ממך שהוא [היה] מגדולי הפושעים, גם אם אינו [נחשב לפושע] על פי המקובל אצלכם, הכופרים, שכן אתם מכנים את הפושע חף מפשע, ואת החף מפשע המתגונן [אתם מכנים] פושע. שהרי מה [הייתה] מטרת עבודתו של בעלך במסוקי אפאצ'י? האם חשבת אי פעם שהמסוקים האלה מרחפים מעל אפגניסטאן, פלסטין ועיראק כדי לפזר פרחים וממתקים מעל ראשי ילדינו שם, או שאת יודעת שהם משגרים עליהם טילים ופצצות ההופכים את רחובותיהם ובתיהם לאפר ואת גוויותיהם לפחם?

ובכן, האם עבודתו נקייה מחטא? והאם הוא חף מפשע  בהיותו עובד בסוג כזה של מסוקים?

האם את יודעת שבעלי  נרצח לנגד עיני בארצו? האם את יודעת שמי שרצחו אותו הם אנשי ביטחון  שחונכו להגן על האימפריאליסטים ולהפחיד ולרצוח את תושבי הארץ המוסלמים? כאשר בעלך נתפס כבן ערובה , אנשים דיברו [על כך] והעולם הזדעזע. ואולם האנשים לא דיברו אפילו מחצית ממה שדיברו [על בעלך] כאשר אמריקה – ארץ הצדק והחירות – כלאה יותר משש-מאות מוסלמים בקובה לפני שלוש שנים ועד [עצם] היום הזה! נוסף לאסירים שלנו בעיראק, בפקיסטאן, בארץ שני המסגדים הקדושים [סעודיה], בירדן ובמקומות אחרים.

דעי לך שאחינו, שאתם עוצרים בבתי הכלא שלכם, אחינו, שבעלך שורף אותם במטוסיו, אינם בודדים. יש לבבות הפועמים באהבה אליהם , כמו שאת הודעת ברבים שאת אוהבת את בעלך ההרוג. אולם אנחנו אוהבים אותם יותר ממה שאת משערת, מפני שדמו של מוסלמי יותר יקר לנו מן הכעבה ואילו דמו של בעלך הוא דם של כלב, כי הוא כופר עובד אלילים. האם ידוע לך [שעוד] לא עשינו דבר ביחס לדמם של המוסלמים  ושל בעלי שנשפך לשווא. עודנו בראשית [הדרך], ובעקבות גופת בעלך יבואו הררי גופות של בני עמו, עד שהם יצאו בזויים ומושפלים מארצו של נביאנו עליו התפילה והשלום.

איך את יכולה להצהיר על חפותו של בעלך – קללת אללה עליו – בעוד אתם שומעים את אזהרות המג'אהדין [הקוראות לכם] לצאת מארצנו שהיא אסורה לכם. אטמתם את אוזניכם והתמדתם  במעשיכם הרעים וזהו גמולכם. הזילו דמעות המעורבות בדם, כמו שאנחנו בכינו בדם ממטוסיכם ומחייליכם.

כאשר בעלי נרצח בוודאי שלא התעניינת ולא ידעת. ואילו היית יודעת, היית וודאי שמחה על שהוא נהרג לפני שהשיג את בעלך ובני עמו! אולם נחמתי היא בכך שהמג'אהדין הצליחו להגיע למטרתם  בדיוק והרגו את בעלך ע"י שיסוף צווארו.  ואני נשבעת באללה, הרבה שמחתי ביום ההוא, מפני שהטרוריסט האמיתי נהרג, אחרי שבטנו מלאה בדם ילדינו המוסלמים.

אינני יודעת אם ידוע לך שאנחנו שונאים אתכם, הוי כופרים, ושוטמים אתכם עד לשד העצמות. איך לא [נשנא אתכם]? הרי אתם מועדפים על פנינו אפילו בארצנו. כדי לחפש את בעלך במשך תקופת שביו, ריחף מטוס ממטוסינו זמן רב. כדי לנסות לשכנע את [שוביו] לשחרר את בעלך נאמרו דברים רבים בעניינו, אפילו על ידי אנשים הטוענים שהם אנשי דת מוסלמים [שרצו] לנהל משא ומתן  עם האחים המג'האדין [בענינו]. ואילו [במקרה של] בעלי, אסרו עלינו להתפלל עליו אפילו אחרי מותו, ולא מסרו לנו את גופו הטהור לקבורה. אללה יבוא חשבון עם אלה שעשו לנו עוול כדי לרצות את בעלך ואלה שכמותו. איש לא פצה פה [למחות] על [רצח] בעלי, אף על פי שכולם הכירו את בעלי ומעידים שהוא היה צדיק. אלא שזהו הפחד מאמריקה, האלילה שלהם.

אמרי לממשלה שמינתה את עצמה עלינו [הממשלה הסעודית] שמה שהיא עושה עם צעירינו, לוחמי הג'יהאד, הוא לטובה: אם תהרגו אותם, אתם שולחים אותם בדרך הקצרה ביותר לגן העדן ברצון אללה; ואם תשאירו אותם בחיים מכיוון שלא גברתם עליהם, יפה עשיתם, [שהרי כך] יילחמו בכם ויגרשו את הכופרים מארץ האסלאם.

מאת אם השהיד"[3]