כלי תקשורת ערביים: ערפאת אחראי לשחיות ולאנרכיה ברש"פ
בעקבות האירועים האחרונים ברשות הפלסטינית מתנהלת בימים האחרונים מתקפה חריפה בתקשורת הערבית נגד יו"ר הרש"פ, יאסר ערפאת. בעלי טורים רבים מאשימים את ערפאת באחריות ישירה לשחיתות ולאנרכיה ברש"פ וחלקם אף קוראים לו להתפטר. להלן כמה דוגמאות:
בעל הטור מאמון פנדי כתב ביומון הלונדוני בשפה הערבית "אל-שרק אל-אוסט": "את ערפאת כבר לא מעניין דבר זולת 'חופש התנועה שלו'. לא מעניינים אותו דבריו של לארסן בפני מועצת הביטחון בנוגע למעבר מהנסיגה של שרון מעזה אל תחילתה של נסיגה מלאה [מהשטחים] והשתחררותם של מליון וחצי פלסטינים מעול הכיבוש והשפלתו. חירותו של ערפאת באופן אישי חשובה יותר מחירותם של הפלסטינים. בכל מו"מ שערפאת ניהל היה נראה כאילו הוא פועל על פי המשל... 'אם לא אהיה חלק מן הפתרון - אהרוס את המשחק'.
על כל הערבים, ובמיוחד שליטיהם, לומר לאיש: 'הנושא גדול יותר ממך' והעם הפלסטיני חשוב הרבה יותר מאבו עמאר. פעולותיו של אבו עמאר אינן אסטרטגיה של שחרור אלא הן תמרוני הישרדות ו[מבחינתו] שהעם הפלסטיני והאזור ילכו לעזאזל. השאלה שנותרת בעינה היא: האם אנו נכלא את האזור כולו בכלא [של ערפאת] בראמאללה, או שקודם כל נשחרר את הפלסטינים ונשאיר את ערפאת לסוף? לדעתי שחרור תושבי עזה והוצאתם מהכלא של שרון קודמים לשחרורו של ערפאת מכלאו. הדבר המסוכן הוא שערפאת אינו רוצה רק בכליאת העם הפלסטיני יחד איתו, אלא הוא מעוניין לכלוא את כולנו."[1]
ג'יהאד אל-ח'אזן, העורך לשעבר של היומון הלונדוני בשפה הערבית "אל-חיאת", שכבר כמה פעמים במאמריו קרא לערפאת להתפטר. כתב שוב במאמר ביומון: "על פי תוכנית 'מפת הדרכים', שאבו עמאר הסכים לה, היה צריך לאחד את מנגנוני הביטחון לשלושה [גופים בלבד], אלא שערפאת התמהמה, התנגד לכך בעקשנות ולא הצהיר על צעדיו עד שהדבר היה כבר מאוחר מדי. העזתים שדרשו לפטר את ע'אזי אל-ג'באלי בשל השחיתות שלו הפגינו במחאה על מינויו של מוסא ערפאת, קרוב משפחתו של היו"ר, לראש [מנגנון] הביטחון הכללי. הם אמרו כי הם דרשו לפטר בכיר בשל השחיתות שלו ואבו עמאר הביא להם אדם מושחת עוד יותר...
אני כתבתי בחודש מאי בפינה זו אגרת הדורשת מאבו עמאר להתפטר. בשבוע שעבר מתח השליח הבינלאומי טרייה רוד לארסן, שהוא תומך גדול של הפלסטינים, ביקורת על תפקודו של ערפאת. אם זו דעתו של חבר, הרי שעל ערפאת לחשוב מהי דעתם של אחרים ומי הוא האחראי לכך."[2]
אחמד ג'אראללה, עורך היומון הכוויתי "אל-סיאסה" כתב במאמר המערכת של היומון: "הפלסטינים החלו לקחת היום את המושכות בידיהם סוף סוף. הם החלו לפעול בצורה ישירה מול קיסרי השחיתות, אנשי ערפאת... הכרחי שערפאת עצמו ילך, כראש הרשות המושחתת וכמי שאין תועלת בהישרדותו הפוליטית, זאת במיוחד לאחר שהזרוע הצבאית של ארגון פת"ח שהוא עומד בראשה מאשימה אותו כמי שאחראי לטרגדיה הזו...
ערפאת הרס את יסודות החיים של העם הפלסטיני והוביל אותו אל טרור, הרס ומוות לחינם מתוך ייאוש. הוא קרע את הארץ כפי שסדאם חוסיין קרע את המולדת העיראקית והשפיל את עמו. האיש נכנס לשלב הטיפשות הפוליטית שבא לידי ביטוי בדבקות בשלטון ובתקווה לחיים ארוכים.
ראש השחיתות הוא ערפאת עצמו, והראשונים שיודעים זאת הם המנהיגים הערבים... אם ברצוננו לפלס את הדרך לשלום או את הדרך ל'מפת הדרכים' - הדבר לא יתאפשר כל עוד האיש הזה המתעמר - בחיי בני עמו כדי שהוא ישרוד - נשאר [בשלטון]."[3]
עבד אל-בארי עטואן, עורך היומון הפרו סדאמי "אל-קדס אל-ערבי" כתב: "הנשיא הפלסטיני, יאסר ערפאת איבד הרבה מכבודו בהתקפה על מפקד המשטרה שלו לאחר שנחטף, הגנרל ע'אזי אל-ג'באלי. הוא איבד אחר כך את שארית [כבודו] כאשר ביצע טעות גדולה עוד יותר ומינה את בן דודו, הגנרל מוסא ערפאת, כראש [מנגנון] הביטחון הכללי. המפקד החדש אינו פחות מושחת מקודמו, והוא מתועב בעיני רוב בני העם הפלסטיני. יתכן אף שההחלטה על מינויו המהיר [של מוסא ערפאת] תוביל למלחמת אזרחים ברצועת עזה או, במקרה הטוב, לשורת התנקשויות וחיסולים...
כל מוסדות הרשות מושחתים ובלתי לגיטימיים. השחיתות היא מחלה מדבקת והנשיא ערפאת הניח למחלה זו להתפשט עד שהפכה את הגוף הפוליטי הפלסטיני לגופה מתכלה המדיפה ריח חריף...
בשם הרוב הדומם, אנו דורשים מהנשיא ערפאת לסגת מתמיכתו בשחיתות ובמושחתים, לפטר את כולם ולהיעזר בכוחות הצעירים הנקיים [משחיתות] בקרב העם הפלסטיני. זהו המוצא היחיד ממצב האנרכיה וההידרדרות..."[4]
בעל הטור הד"ר פהד אל-פאנכ כתב ביומון הירדני הממסדי "אל-ראי": "ערפאת מנודה מבחינה בינלאומית אבל הוא נאחז בכיסאו על חשבון התמיכה הבינלאומית בעם הפלסטיני ובבעיה שלו. כך הוא הופך לנטל כבד על העם הפלסטיני ועניינו ומה שנדרש כעת הוא להקריב את מדינת פלסטין למען השמירה על המקאטעה ברמאללה.
לאחר שהגיעו מים עד נפש, האם מבין האדון ערפאת שזמנו עבר ושעליו לפרוש לגמלאות מרצון, או שהעניינים יגיעו לסופם הטבעי בדרכים אחרות?"[5]
