עורך לשעבר של העיתון "אל-שרק אל-אוסט": אל-קרדאוי הוא שיא הקיצוניות

בימים אלו מתחוללת בבריטניה סערה תקשורתית לנוכח ביקורו של חכם הדת הסוני הפופולארי השיח' הד"ר יוסף אל-קרדאוי. בהקשר זה כתב עבד אל-רחמן אל-ראשד, העורך לשעבר של היומון הלונדוני בשפה הערבית "אל-שרק אל-אוסט" מאמר בו מתח ביקורת על עמדותיו הקיצוניות של אל-קרדאוי. להלן תרגום המאמר:

"העיתונים הבריטים סערו לנוכח ההחלטה לאפשר לשיח' הד"ר יוסף אל-קרדאוי להיכנס לבריטניה, [הם] תיארו אותו כמופתי של הטרור וכתועמלן הקיצוניות ודרשו מן הממשלה למנוע ממנו [להיכנס לבריטניה] כפי שעשתה ארה"ב.

מהי האמת? האם אל-קרדאוי הוא שיח' קיצוני? האמת היא שבסוגיות חברתיות הוא נחשב לאחד מהעלמאא [חכמי הדת המוסלמים] הליבראלים ביותר, אבל כאשר הדיון עוסק בעניינים פוליטיים כלליים הוא הופך להיות מופתי אחר והעבר שלו ידוע [לכל].

יתכן והעובדה ששמו היה מקושר ל[תנועת] האחים המוסלמים גרמה לו להסתכל על העולם מנקודת מבטה של המפלגה [כלומר תנועת האחים המוסלמים] ולא מתוך המציאות בה נמצאת האומה [האסלאמית], יכולותיה וצרכיה. חלים עליו דבריו של השר הסעודי לעניינים אסלאמיים [שאמר] על חלק מהתועמלנים והדרשנים במסגדים כי הם מסיתים את הנוער להילחם בעוד הם אינם עוזבים את ארצם, ואינם מרשים לילדיהם לעשות את אותו הדבר.

השיח' אל-קרדאוי, מי יתן ואללה יסלח לו, היה מגדולי הקוראים למלחמה ולעימות, אבל הוא נשאר לחיות בקטר בביתו הממוזג. שמעתי אותו מגן על עצמו מפני המתקפה התקשורתית בלונדון מכחיש [את הטענה] שהוא מסית [ואומר] שהוא מנהל דיאלוג ושהוא נגד אלימות ובעד שלום. אבל, הדברים שאמר בלונדון אינם עולים בקנה אחד עם הדברים שאמר בדוחה [בירת קטר] אותם ניתן לקרוא במלואם כשהם מתועדים באתר האינטרנט שלו.

לפני שבועיים הוא הכריז בתוכניתו [הכוונה לתוכנית 'השריעה והחיים' בערוץ אל-ג'זירה] שהוא נגד היהודים ונגד הדיאלוג עמם וכי כולם עושקים[1]. וזה נוסח דבריו: "העושק של היהודים, כעדה, ברור וגלוי. כלומר אני יכול לומר לך בנוגע למערב, שחלקם [של אנשי המערב] עושק וחלקם [האחר] אינו עושק. אבל העושק מצד היהודים הוא עושק גדול, עושק עצום, עושק שאין דומה לו ועושק גלוי... לכן כאשר הועלתה ההצעה שהיהודים ינהלו עמנו דיאלוג במפגש הבא, סירבתי. אני אמרתי: 'לא. לא ננהל דיאלוג איתם כשידיהם מגואלות בדמנו.'[2]

אילו היה אל-קרדאוי אומר שהוא נגד הישראלים, אפשר היה אולי להבין את כוונתו. אבל הוא עשה הכללה, התיר לנהל דיאלוג עם הנוצרים ומתח ביקורת על הדיאלוג עם היהודים. אל-קרדאוי חופשי להביע את דעתו. אבל נשאלת השאלה: מדוע הוא מתנער מהצהרותיו כדי להשיג ויזה, ופועל כמו אלה שקולותיהם הדהדו מעל בימות [המסגדים בקריאה] לתקוף את הכופרים, אך כאשר הם עמדו בפתחי השגרירויות [על מנת לבקש ויזה] שינו את דבריהם?

בכל הקשור לעניינים פוליטיים, אל-קרדאוי מייצג את שיא הקיצוניות, למרבה הצער. הוא שם ללעג ולקלס את 'ארגון הועידה האסלאמית' כאשר הביע את רצונו ואת רצון חבריו המהפכנים [להשיג] מנהיגות פוליטית באומרו: 'אנו רוצים שחכמי הדת [עלמאא] ייצגו את האומה' [כאילו ארגון זה איננו מייצג את המוסלמים] [3]. כמו כן הוא דרש [שהאומה המוסלמית תשיג] פצצה גרעינית באומרו: 'על מנת לסלק את הפיגור הזה [בו מצויה האומה האסלאמית] עלינו ליצור פצצה גרעינית כפי שיצרה פקיסטאן ואולי יצרה גם איראן. אבל מוטל עלינו מצור כדי שנישאר חלשים.'[4]

אלו תפיסותיו [של אל-קרדאוי]. אינני יודע איזו הצהרה אמיתית יותר? זו מלונדון או זו מקטר?"[5]