זוהיר אנדראוס, עורך השבועון הערבי-ישראלי "כל אל-ערב", קורא לעמי ערב להחליף את מנהיגיהם כפי שעשה העם הספרדי
זהיר אנדראוס, עורך השבועון "כל אל-ערב", היוצא לאור בנצרת, התייחס במאמר המערכת[1] לבחירות שנערכו בספרד שכתוצאה מהן הוחלף השלטון בספרד על רקע הפיגועים במדריד ב-11.3.04. אנדראוס כתב כי תוצאות הבחירות בספרד המלמדות על סירוב העם להצטרפות ארצו לציר הרשע האימפריאליסטי, מהוות מסר לבוש ולבלייר, כי גורלם הוכרע. אנדראוס קרא לעמי ערב להחליף את מנהיגיהם ולא לחכות לעזרת ארה"ב משום שאין הבדל בין המשטרים השולטים כיום לבין ממשלות הבובות שארה"ב מציבה.
להלן תרגום המאמר:
"אין צורך ביכולת גבוהה כדי לנתח מה שהתרחש בספרד לאחר הפיגועים שביצע לפי כל הראיות והסימנים ארגון אל-קאעדה. העם הספרדי התנגד מההתחלה להצטרפות ממשלתו אל ציר הרשע העולמי האמפריאליסטי בהנהגת הבוקר מטקסס, ג'ורג' בוש, ובן טיפוחיו הבריטי, טוני בלייר. למעלה מתשעים אחוזים מהספרדים הודיעו כי הם מתנגדים להשתתפות ארצם בתוקפנות הבלתי חוקית והבלתי מוסרית על עיראק , אולם ממשלת הימין בהנהגת אסנאר לא שעתה לרחשי לב הציבור וכרתה ברית עם שני הרשעים בוש ובלייר ושלחה כוחות ספרדיים לעיראק הכבושה כדי להיות שותפה לדיכוי התנגדות לגיטימית לכיבוש בלתי חוקי...
הספרדים יצאו לקלפיות והצביעו נגד מדיניותו של אסנאר ובפעם הראשונה בתולדות ספרד הגיע אחוז ההצבעה ל -80% בקירוב. אי אפשר לקרוא את תוצאות הבחירות בלי להתייחס לשלושה גורמים: האחד – העם הספרדי שהתרגל לדמוקרטיה הצביע נגד השתתפות ארצו בתוקפנות האמריקנית נגד עיראק והעניש את ממשלתו על שהתעלמה ממנו. הגורם השני – הספרדים שלחו מסר לממשלות שהשקר סופו להתגלות וניסיונם של ממשלת ספרד ואמצעי התקשורת האמריקניים וכן העתונות הערבית הכתובה, הנתמכת ע"י סעודיה ומתפרסמת בלונדון, לטעון שאין קשר בין אל-קאעדה לבין הפיגועים נחל כישלון חרוץ. כמו כן, כאשר הממשלה הספרדית האשימה את ארגון 'את"א' [המחתרת הבסקית] באחריות לפיגועים היא התייחסה לעמה כפי שממשלות הדיכוי והשחיתות במדינות ערב מתייחסות לעמיהן, קרי: כמו אל עדר צאן. העם העניש את ממשלתו על תרבות של שקר וסילוף עובדות. הגורם השלישי – ההצבעה הספרדית היא מסר לבוש ובלייר שגורלם הוכרע , כפי הנראה, וכי העם האמריקני לא יסלח לבוש קל הדעת ולא יאפשר לו להמשיך במדיניות תוקפנית ושחצנית שהופכת את ארצו ליותר משנואה.
אנו עוקבים אחר התמורות ורואים בבירור את תחילת קריסתה של הברית הבלתי קדושה שתקפה את עיראק. אפקט הדומינו יפעל בבחירות בארה"ב בעוד שבעה חודשים ובבריטניה בעוד כשנה, משום שמדובר ברצון של עמים החפצים חיים. גם בהאיטי החליט העם להתמרד נגד נשיאו המושחת. פרצו הפגנות נגדו והחל כיבוש עיר אחר עיר ושחרורן מהמשטר הרקוב... העם בהאיטי יצא לרחובות והקריב קורבנות כדי להגשים את חלומו לשינוי המשטר והצליח בכך.
מה שהתרחש בספרד ובהאיטי לא קרה בחלל ריק. עמים החליטו לאחוז ברסן – בספרד בדרך דמוקרטית ובהאיטי באלימות - כדי להביא לידי שינוי. נשאלת השאלה מדוע לא קורה דבר דומה במדינות ערב? הרי מדובר בשליטים דיקטטוריים ששולטים באמצעות דיכוי ושירותים חשאיים ובתמיכה של ארה"ב. זו מרגישה כי יש צורך להחליפם משום שכבר עשו די למען המפעל האמריקאי-הציוני. מדוע עמי ערב השרויים בתרדמה עמוקה אינם מתעוררים להחליף את המשטרים שמדכאים אותם וגונבים את נכסיהם?
הטענה כי המנהיגים לא יאפשרו לעמי ערב להחליפם היא תירוץ שהוא גרוע יותר מפשע. האם הספרדים אמיצים מאתנו? האם העם בהאיטי משכיל יותר מאתנו? מובן שלא. הבעיה היא שעמי ערב סומכים על ארה"ב שהיא תחליף את שליטי ערב ותמנה תחתיהם בובות נעות, ששולטות במדינות ערב כפי שעשתה בעיראק שם מינתה מועצת שלטון זמנית שמשתפת פעולה. אנחנו, בני האומה הערבית, נמצאים במשבר שקשה להשתחרר ממנו... מה ימנע מאתנו לצאת נגד דיכוי, עינויים, שחיתות וגניבות שאנו עדים להם כל העת בכל מדינות ערב... הגיעה העת שעמי ערב ישלחו את השליטים ואת בניהם לבתיהם ולא ימתינו לעזרה של ארה"ב ,שהרי אין הבדל בין המשטרים השולטים כיום לבין ממשלות הבובות שארה"ב מציבה.
