כללי

 

בעקבות פתוות האוסרות לשחק כדורגל:

שחקני כדורגל סעודיים פרשו מקבוצתם לטובת ג'יהאד בעיראק

 

לאחרונה חשף היומון הסעודי "אל-וטן" ששחקני כדורגל סעודיים היו נתונים להסתה מצד גורמים קיצונים ושוכנעו לפרוש מקבוצתם ולנסוע לעיראק כדי להילחם מלחמת ג'יהאד. היומון ציין כי הנערים היו מושפעים מפתוות הקובעות כי משחק הכדורגל אסור מבחינה הלכתית אלא בהגבלות מסוימות ומתוך כוונה כי המשחק יהווה אימון כושר לקראת היציאה לג'יהאד. בעקבות חשיפת הפרשה נשמעה ביקורת של שיח'ים ואינטלקטואלים בסעודיה על הפתוות ומנסחיהן.     

 

יומון סעודי: אלמונים שכנעו את הכדורגלנים לפרוש ולנסוע לעיראק

ב-22 באוגוסט 2005 דיווח "אל-וטן" כי "אלמונים לקחו חלק בהפיכת קבוצת ספורטאים במחוז אל-טאיף למתאבדים, לאחר ששכנעו אותם לפרוש מכדורגל ולנסוע לעיראק. בין צעירים אלה היו גם [שחקני] נבחרת הכדורגל המפורסמת באל-טאיף, נבחרת אל-רשיד."

 

ראש נבחרת 'אל-רשיד', ג'עפר עטאס, אמר ליומון הסעודי "אל-וטן" כי מדובר בשלושה שחקנים שפרשו מהנבחרת: ת'מאר אל-ת'מאלי שנעלם לפני כשנתיים וחצי, מאג'ד אל-סואט וצ'יף אללה

אל-חארת'י.[1]  לדבריו, שלושת השחקנים נפגשו בימי רביעי וחמישי מדי שבוע באחד המועדונים באל-טאיף, שם נערכו תחרויות דת לנערים".[2]

 

מנהל הנבחרת, עבד אל-רחמן חסין אל-טלחי, ציין כי "שלושת השחקנים שנעלמו ונסעו לעיראק היו חברים רגילים בנבחרת, ולא ניכרה עליהם התנהגות חריגה. הם פרשו מן הנבחרת לפני שנתיים בזה אחר זה... מבלי לתת סיבה לפרישתם ונעלמו לפתע. חברי הנבחרת ידעו שהם נעשו אדוקים [בדתם] והחלו להאמין שכדורגל אסור מבחינה הלכתית, בהסתמך על פתוות שונות שפורסמו בנושא, וקשריהם עם הנבחרת נותקו לחלוטין.[3]

 

שחקן כדורגל מודה כי הוברח לעיראק כדי לבצע פיגוע התאבדות

אחד השחקנים המפורסמים בנבחרת שנסעו לעיראק, מאג'ד אל-סואט, נעצר בשעה שהתכוון לבצע פיגוע התאבדות בעיראק, והופיע בערוץ 'אל-עיראקיה' לפני כארבעה חודשים. אל-סואט טען בהודאתו הטלוויזיונית כי הוא נפל קורבן לקבוצות מפוקפקות שנהגו להחזיק את הנוסעים לעיראק בניגוד לרצונם כדי לבצע פעולות טרור.

 

אביו של אל-סואט אמר ליומון "אל-וטן" כי "בנו ועוד מספר צעירים סעודיים הוחזקו על ידי קבוצות מפוקפקות במשך חמישה חודשים, ונתבקשו לבצע פעולות התאבדות. הוא התנגד לכך בטענה שהוא מעוניין לבצע את הג'יהאד בדרך שהוא רואה לנכון, אך מנהיג הקבוצה שהחזיקה אותם במעצר ששמו אבו סעד, דחה את בקשותיהם. אבו סעד אמר להם כי עומדות בפניהם שתי אופציות: פעולות התאבדות או פיצוץ ריכוזי אוכלוסין של שיעים. לאחר שבנו [אל-סואט] ואלו שהיו עמו לא נענו לדרישותיו, לקח אותו אבו סעד ברכב לא מוכר ואמר לו: 'אחזיר אותך לגבול ותחזור לארצך'. אולם בפועל הוא נסע אתו אישית ברכב ש[אל-סואט] לא ידע מה יש בו, ולקח אותו לאחת מעמדות הבידוק [של המשטרה העיראקית]. כאשר התקרבו למשטרה העיראקית, אמר לו אבו סעד: 'המתן והסתתר משדה ראיה'. כעבור כמה דקות הופתע [אל-סואט] על-ידי המשטרה העיראקית שעצרה אותו, לאחר שגילה כי הוא בתוך רכב מלא בחומרי נפץ, אך הרכב לא התפוצץ, ככל הנראה עקב תקלה בתזמון".

 

לדברי האב "בנו הופיע בערוץ 'אל-עיראקיה' וסיפר כיצד הגיע לעיראק, בטענה כי הג'יהאד הוא חובה המוטלת על כל הצעירים ובהסתמך על פסקי הלכה אחדים... שיח'ים שהכיר אך לא נקב בשמם שכנעו אותו באל-טאיף שאינו חייב לידע את אביו בעניין הג'יהאד."[4]  

 

פתוא מ-2002 קובעת: כדורגל אסור אלא בתנאים מסוימים בלבד

על-פי היומון הסעודי "אל-וטן", הנערים שפרשו מקבוצות הכדורגל והלכו לעיראק הושפעו מפתוות  שונות הקובעות כי משחק הכדורגל אסור על פי ההלכה המוסלמית.[5]  אחת הפתוות פורסמה במלואה ב-25 באוגוסט 2005 ביומון "אל-וטן" והיא מיוחסת על פי מקורות אחרים לשיח' עבדאללה אל-נג'די.[6] הפתוא קבעה כי מותר לשחק כדורגל רק אם מתקיימים בו כללים הנבדלים מכללי המשחק הבינלאומיים המקובלים, כשהיא מתבססת על החדית' של הנביא האוסר להידמות לנוצרים וליהודים.[7]  בפתוא נכתב:

 

"1. אל תשחקו כדורגל כשיש ארבעה קווים [התוחמים את המגרש], משום שזהו מעשה של הכופרים, והחוק הבינלאומי לכדורגל קובע לסמנם בשעת המשחק.

 

2. אין לומר את המונחים שנקבעו על-ידי הכופרים והפוליתיאיסטים, כמו 'פאול', 'פנדל', 'קרן', 'גול' ו'אווט'. מי מכם שיאמר אותם ייענש, יינזף, ייצא מהמשחק ואף יאמרו לו בפומבי: 'נעשית דומה לכופרים ולפוליתיאיסטים, דבר האסור עליך'.

 

3. מי מכם שייפול במהלך המשחק וישבור יד או רגל, או שהכדור יפגע בידו, לא יאמר 'פאול' ולא יפסיק לשחק עקב נפילתו. מי שגרם לנפילתו לא יקבל כרטיס צהוב ולא אדום, אלא הדבר יהיה נתון לבוררות על פי החוק המוסלמי במקרה של שבר או פציעה. השחקן הפצוע ינצל את זכותו השרעית כמו בקוראן, ועליכם להעיד ביחד אתו שפלוני הפילו בכוונה.

 

4. אל תתאימו את מספר [השחקנים] למספר השחקנים של הכופרים, היהודים, הנוצרים ובמיוחד אמריקה הנפסדת. כלומר אל תשחקו 11 איש,הגדילו מספר זה או הפחיתו ממנו.

 

5. שחקו בבגדיכם [הרגילים] או בפיג'מה וכדומה, ולא במכנסיים צבעוניים וגופיות ממוספרות. מכנסיים וגופיות אינם בגדיהם של בני האסלאם אלא אלו בגדי הכופרים והמערב, ולכן עליכם להיזהר מללבוש אותם.

 

6. אם מילאתם אחר התנאים והכללים [הללו], עליכם להתכוון במהלך המשחק לחזק את הכושר הגופני במטרה לצאת לג'יהאד למען אללה ולהתכונן לו בעיתוי המצריך ג'יהאד. אין לבזבז את הזמן  ולשמוח על ניצחון מדומה.

  

7. אל תשחקו במשך 45 דקות כפי שנהוג אצל היהודים, הנוצרים ובכל מדינות הכפירה והאתיאיזם. זהו גם הזמן המקובל במועדוני [הכדורגל] התועים. עליכם להיות שונים מהכופרים, לסטות מדרכם ולא להידמות להם בשום דבר.

 

8. אל תשחקו בשני חלקים [מחציות], אלא בחלק אחד או בשלושה חלקים, כדי שתהיו שונים מהכופרים והפוליתיאיסטים החוטאים והמורדים.

 

9. אם אחד מכם לא ניצח את השני והכדור לא נכנס בין הקורות, אל תעשו הארכת זמן או 'פנדלים' עד להשגת ניצחון, אלא התרחקו מיד [מן המגרש], שכן ניצחון בדרך זו הוא בדיוק הידמות לכופרים ויישום של החוק הבינלאומי לכדורגל.

 

10. אל תקבעו במהלך המשחק אדם שיעקוב אחריכם ויכונה שופט, שכן לאחר ביטול החוקים הבינלאומיים כמו 'פאול', 'פנדל', 'קרן' וכדומה, אין צורך בנוכחותו. יתרה מכך, נוכחותו היא הידמות לכופרים, ליהודים ולנוצרים והיא מהווה ציות לחוק הבינלאומי.

 

11. במהלך המשחק אסור שתתכנס קבוצת נערים להסתכל עליכם, שכן אם אתם נאספים למען פעילות ספורטיבית וכושר גופני, כפי שאתם טוענים, מדוע עליהם להביט בכם. עליכם לגרום להם להשתתף בכושר הגופני ולהתכונן לג'יהאד, או לומר להם 'לכו להטיף ולעקוב אחר השחיתויות בשווקים ובעיתונים, והניחו לנו להתעסק בכושר גופני'.

 

12. אם סיימתם לשחק, היזהרו מלדבר על המשחק ואל תאמרו 'אנו משחקים טוב יותר מהיריב'  ו'פלוני משחק טוב' וכד'. יתרה מכך, עליכם לדבר על גופכם, כוחו ושריריו, ועל כך שאתם משחקים כדי להתאמן לרוץ, להתקיף ולסגת כהכנה לג'יהאד למען אללה.

 

13. אם מישהו מכם הכניס את הכדור בין הקורות, ולאחר מכן החל לרוץ כדי שעמיתיו ירוצו בעקבותיו ויחבקו אותו כפי שנוהגים לעשות השחקנים באמריקה ובצרפת, יש לירוק לו בפנים, להענישו ולנזוף בו, שכן מה הקשר בין השמחה, החיבוקים והנשיקות לספורט?  

  

14. עליכם להפוך את שלוש הקורות או הברזלים שאתם מניחים [ליצירת השער] בו מבקיעים את הכדור לשתי קורות במקום שלוש. כלומר הוציאו את הקורה או הברזל העליוניים, וכך תפחיתו מהקורות או מהברזלים כדי שהדבר לא יהיה דומה למה שנהוג אצל הכופרים וכדי שתהיה הפרה של החוק הבינלאומי העריץ של הכדורגל.

 

15. אל תנקטו במה שקרוי 'חילופי שחקנים'-כלומר הכנסת שחקן אחר במקום שחקן שנפסל - משום שזה דבר מקובל אצל הכופרים באמריקה וזולתה".[8]

 

חכמי דת סעודיים בתגובה: יש להעמיד את מנסחי הפתוא לדין

חכמי דת סעודיים דחו את הפתוות הללו, טענו כי מותר על פי ההלכה המוסלמית לפעול על-פי חוקי הכדורגל המקובלים ואף קראו להעמיד לדין את מפרסמי הפתוות הללו שגרמו לשחקני הכדורגל לפרוש וללכת לג'יהאד בעיראק.  

 

המופתי של סעודיה, השיח' עבד אל-עזיז בן עבדאללה אאל-שיח', ביקש מן הגורמים הנוגעים בדבר "לשפוט את המעורבים בפרסום הפתוות הללו בבית משפט שרעי על הפשע שביצעו." כן קרא לאנשי משטרת הדת הסעודית באזורים השונים "לעקוב אחר המעורבים [בפרסום הפתוא] ולהעמידם לדין בהתחשב בסכנות וברעל באמצעותם הם מנסים להשפיע על החברה". אאל-שיח' הזהיר את המוסלמים בכל העולם "שלא לפעול על פי פתוא, אלא רק לאחר שהם מוודאים את אמיתותה ומקורה והיא מתפרסמת על-ידי אנשים המוכשרים לכך... כדי שלא יבוא אדם שאינו בקיא בסוגיות ויפרסם פתוא שתטעה אותו ואת זולתו."[9]   

 

השי'ח עבד אל-מחסן אל-עביכאן, יועץ במשרד המשפטים הסעודי, אמר כי כדורגל מותר כל עוד לא מופרים בו איסורים שרעיים שונים. לדבריו, הפרשנות בנוגע "לכללים המנחים את המשחק והאיסור להשתמש בביטויים כגון 'פאול', 'אווט', 'פנדל' וכד' שגויה. שכן שגם הנביא מחמד נהג להשתמש בחדית' בביטויים לא ערביים, ואף אללה הזכיר בספרו כמה מילים לא ערביות... לפיכך אין מניעה שאדם ידבר לעתים בשפה שאינה שפת הערבים, ודבר זה אינו נחשב להידמוּת [לכופרים].

 

אין מניעה [מלהשאיר] את הקווים, את השופט ואת חוקי הכדורגל [המקובלים]. כל הדברים הבאים מן המערב שאינם מייחדים אותם, מותרים. הכדורגל הפך למשחק עולמי והוא אינו מיוחס רק לכופרים. התנאים שקבעו אחדים כדי להיבדל מהכופרים נחשבים לקיצוניות ונובעים מאי-הבנת השריעה והספרות ההלכתית." כמו כן, הזהיר אל-עביכאן את הנוער שלא להתייחס לפתוות מעין אלה... וביקש מהם לפנות לחכמי דת בכירים כדי שיוציאו פסקי הלכה בעניינים חשובים מעין אלה.[10] 

 

בעלי טורים סעודיים: יש לעיין מחדש בשיח הדתי שלנו

ביקורת על הפתוא נשמעה גם מצד בעלי טורים סעודיים שטענו כי פתוות מעין אלה גורמות לנוער לאבד את זהותו הדתית והלאומית ומניעות אותו להאמין בקיצוניות. בעל הטור חמוד אבו טאלב כתב ביומון הסעודי "אל-וטן": "[מדובר] בנערים המשחקים כדורגל באוויר הנעים של אל-טאיף... הם אינם חולי נפש או מתוסבכים ואינם באים מבתים המעודדים אידיאולוגיה מסוימת. פתאום מפתיעה אותם הפתוא שפורסמה ב'אל-וטן' ביום חמישי שעבר, שאין לה כל קשר לשכל [הישר] ולהיגיון הבריא. זוהי פתוא שאפילו מי שחי במאות קודמות אינו יכול ליישמה. למרות זאת, נמצא מי שיפיץ אותה... כדי להפוך את הנערים למכשירים שרק מבצעים פקודות, אפילו אם סופן מוות קשה בין כדורים ופצצות...

 

העיתון פעל נכון כאשר פרסם את הפתוא המיוחסת 'לכמה שיח'ים'...האנשים צריכים לדעת מי הם אלו העומדים מאחורי ההרס הזה... צריכה להיות עמידה נחרצת ואיתנה שלא תנהג בעדינות עם אף אדם או גורם, משום שהנערים נשרפים למוות וסנדקי המוות רוצים לשרוף את המולדת ואת תושביה. עד מתי נמשיך בדחיית פתרונות".[11]      

 

בעל הטור יוסף אל-דיני כתב ביומון הלונדוני "אל-שרק אל-אוסט": "המפתח לפתרון מקרים כאלה הוא לנתחם על פי ההיגיון האידיאולוגי שלהם. הימצאות אידיאולוגיות קיצוניות ופתוות מטעות הופכות את ספורט הכדורגל לפשע ולחטא, בטענה ש[ספורט זה] דומה לכופרים. כמו כן, [אידיאולוגיות ופתוות אלה] שמות להן למטרה צעירים מוסלמים על-ידי הטפה, כדי לעבור מן האסלאם כזהות חברתית וכאמונה טבעית לאידיאולוגיה קיצונית המייחסת עצמה לאסלאם והמכריחה את מאמיניה לנקוט בדרכים אידיאולוגיות והתנהגותיות מסוימות המבוססות על התשתית התיאורטית של אידיאולוגיה [קיצונית] זו.

 

הדבר מחייב אותנו לעיין מחדש בשיח הדתי שלנו ולתקנו, כדי להגן על הנוער שלנו, שהוא דתי מטבעו, מפני ציפורני הקיצוניות האידיאולוגית והדתית. הדבר יהיה על ידי מציאת מקורות [הלכתיים] שיקראו למתינות, ועל ידי מציאת חלופות אקטיביות של פעילויות, מרכזים ואגודות נוער שיקלטו את הצעירים האלה, יחזקו את השתייכותם הדתית ואת זהותם הלאומית ויתקנו את תפיסותיהם הדתיות הבסיסיות שהעיוות והסילוף נמשך בהן זמן רב".[12]