על שונאי אמריקה בעולם הערבי והמוסלמי והסיבות לשנאתם
על רקע ביקור במזרח התיכון שערכה בספטמבר 2005 הבכירה האמריקאית קרן יוז, העומדת בראש המאמץ לשיפור התדמית האמריקנית ברחבי העולם, כתב העיתונאי הבחריני הליברלי, עומראן סלמאן, מאמר הנושא את הכותרת "מיהם הערבים והמוסלמים השונאים את אמריקה ומדוע?" במאמרו מציג סלמאן שני הסברים לשנאה כלפי אמריקה שמקורם בתרבות הערבית והמוסלמית מחד גיסא ובהתנגדות למדיניות האמריקאית החדשה מאז פיגועי הטרור ב-2001 מאידך גיסא.[1] להלן חלקים ממאמרו:
השנאה בעולם הערבי והמוסלמי היא תופעה כללית
"...השנאה בעולם הערבי והמוסלמי היא תופעה כללית שאינה מצטמצמת רק לאמריקאים. יתכן שהערבים והמוסלמים שונאים אחד את השני לא פחות מאשר הם שונאים את זולתם...
בשנות התשעים נהרגו באלג'יריה למעלה מ-200 אלף אזרחים, רובם בידי הקבוצות האסלאמיות הקיצוניות. מה היתה תגובתם של רוב הערבים והמוסלמים? תערובת של שעשוע והצגת צידוקים לרוצחים ולטרוריסטים. באותן שנים גם תנועת הטאליבאן התעללה בשיעים, באזרים, בטאג'יקים ובמיעוטים נוספים ואיש לא עשה דבר [כדי לעצור בעדה]. בשנת 1990 פלש סדאם חוסיין לכווית, כבש אותה וגירש את תושביה. מה היתה תגובת הערבים והמוסלמים? מאומה. אדרבה, רוב הערבים והמוסלמים תמכו בסדאם... ובשנת 1991 רצח סדאם מאות אלפי עיראקים שיעים וכורדים ורוב הערבים והמוסלמים לא גינו זאת.
בימים אלו ממשיכות המיליציות של הג'נג'ויד הערבים הנתמכות על ידי ממשלת ח'רטום במתקפת השמדה גזענית נגד המוסלמים האפריקאים בדארפור. בעיראק טובחים בשיעים אל-זרקאוי וקבוצות הטרור השייכות לו ומפוצצים את מסגדיהם ואת בתי הספר שלהם לאחר שהכריזו עליהם מלחמה. בשני המקרים איש מהערבים או המוסלמים אינו פועל כדי למנוע זאת או אפילו כדי לגנות את המעשים.
בסך הכל, במשך עשור אחד בלבד היו לא פחות מחצי מליון קורבנות ערבים ומוסלמים שנרצחו בידי ערבים ומוסלמים. בנוסף לכך נתונים המיעוטים הדתיים, העדתיים והלאומיים בעולם הערבי כגון השיעים, האסמאעילים, הזידים, הנוצרים והיהודים, להשפלה המתאפיינת בגזענות...
ברית שנאה של האסלאמיסטים, הלאומנים וממשלות ערב
המדיניות האמריקאית באזור [הערבי והמוסלמי] לא השתנתה באופן מהותי במשך למעלה מחמישים שנה עד שנת 2000. מהו, איפוא, הדבר החדש שקרה ועורר את הפצת השנאה [כלפי ארה"ב] בהיקפה הרחב הנוכחי?...
הגורם החדש בזירה האמריקאית – ערבית – אסלאמית הוא התקפות הטרור של האחד עשר בספטמבר 2001 והתגובה החזקה והנחרצת של ארה"ב. תגובה זו נועדה להשיג שלוש מטרות בו זמנית.
ראשית, להנחית מכה ניצחת על ארגון אל-קאעידה ובעלי בריתו בתנועת הטאליבאן באפגניסטאן. יעד זה הושג.
שנית, להרוס את המשטר הדיקטטורי של סדאם חוסיין ושל מפלגת הבעת' הפאשיסטית בעיראק. גם יעד זה הושג.
שלישית, להפיץ את הדמוקרטיה ואת החופש במזרח התיכון. פרוייקט זה יימשך גם בעשרות השנים הבאות.
המכה הראשונה העלתה את חמתם של האסלאמיסטים, המכה השניה העלתה את חמתם של הלאומנים הפאן-ערביים והמכה השלישית העלתה את חמתם של המשטרים הערביים.
בהדרגה נוצרה ברית בלתי רשמית בין שלושת הצדדים הללו שמטרתה - לטווח הרחוק - להכשיל את המדיניות האמריקאית החדשה. [אולם] היות שברית זו חלשה מכדי להגיב למדיניות האמריקאית תגובה צבאית היא מגיבה באופן תקשורתי ותעמולתי. משימתה הראשונה היתה לפעול לסילוף דמותה של ארה"ב כדי לגרום לאזרחים הערבים לסלוד מכל דבר אמריקאי.
האמצעים העיקריים באמצעותם הם פועלים לסילוף דמותה של ארה"ב הם:
· אמצעי התקשורת הכתובים והאלקטרוניים הכפופים ברובם הגדול לשליטת הממשלות הערביות (בין אם במימון ובין אם בהשפעה), החל מערוץ אל-ג'זירה בקטר וכלה בעיתונים הלאומיים במצרים.
· תוכניות החינוך הכפופות כולן לשליטת הממשלות הערביות ולהשפעת הקבוצות האסלאמיות.
· המסגדים הכפופים גם הם לשליטת הממשלות והקבוצות האסלאמיות באמצעות המשרדים לענייני הקדשים ולעניינים אסלאמיים שבמדינות ערב. יוצאים מכלל זה המסגדים השיעים, משום שהשיעים עצמאיים בדרך כלל מבחינה פיננסית מהממשלות של מדינותיהם.
מכונה [תעמולתית] זו פעלה במלוא עוצמתה כדי לשטוף את מוחם של האזרחים הערבים 24 שעות ביממה שבעה ימים בשבוע על מנת ללבות את השנאה נגד ארה"ב...
[האסלאמיסטים, הלאומנים והמשטרים הערביים] הם השונאים את אמריקה. האזרחים הערבים והמוסלמים הפשוטים הם רק בני ערובה קשורי עיניים הנתונים בידי ברית זו. ארה"ב צריכה להגיב [לשנאה כלפיה] לא באמצעות פנייה אל בני הערובה ושכנועם לגבי הדברים הטובים שבארה"ב, משום שהם אינם מסוגלים לראותם אפילו אם הם חפצים בכך. יש לסייע להם ראשית כל להשתחרר מחוטפיהם [האסלאמיסטים, הלאומנים והמשטרים הערבים]."