קריקטורות רפורמיסטיות (א'): גינוי הטרור
הפיגועים שהתרחשו בשנים האחרונות במדינות מערביות וערביות – בארה"ב, בספרד, בבריטניה, בעיראק, בסעודיה, בכווית, במרוקו ובמצרים - העלו את סוגיית הטרור האסלאמי לראש סדר היום הציבורי במדינות ערב. למעשה, הדיון הציבורי בעולם הערבי בשאלת הטרור גבר מאז פיגועי האחד עשר בספטמבר 2001 ויחד עמו התפתח גם העיסוק בטרור בקריקטורות המופיעות בעיתונות הערבית.
פיגועי האחד עשר בספטמבר בישרו עידן חדש של טרור מתאבדים מוסלמים המבצעים פיגועים נגד אזרחים במקומות שונים בעולם ולא עוד רק בישראל או נגד יעדים צבאיים. כאשר פיגועי המתאבדים כוונו כלפי ישראל הם זכו לתמיכה הן בקרב הציבור והן בקרב מרבית האינטלקטואלים ואנשי הדת הערבים, אשר מצאו צידוקים לסוג זה של פעילות בכך שהוא מכוון נגד "טרור המדינה" שמפעילה ישראל כלפי הפלסטינים. המתאבדים הפלסטינים תוארו כמי שמוסרים נפשם למטרה נעלה בשם הג'יהאד למען אללה וכמי שעתידם בגן העדן מובטח. גם לפיגועי האחד עשר בספטמבר בארה"ב נמצאו תומכים בעולם הערבי ורבים קיבלו אותם בהבנה כתגובה ל"הגמוניה האמריקאית" בעולם ולהשפעותיה התרבותיות "המזיקות" וכמענה למדיניות החוץ האמריקאית התומכת בישראל.
רק כאשר החלו האסלאמיסטים לבצע פיגועים במדינות ערב נגד המוסלמים החל דיון רציני בשאלת המתאבדים בשם האסלאם. הגינויים המהוססים והמצטדקים שנשמעו כאשר הופנה הטרור כלפי ישראל וארה"ב החלו להתחלף בגינויים נחרצים ובהוקעת המתאבדים. בסעודיה שבה בוצעו מספר פיגועים כאלה נגד כוחות הביטחון החלו להתייחס אל הטרוריסטים כאל "קבוצה תועה הסוטה מדרך הישר" ("אל-פאה אל-צ'אלה") וכאל "קיצונים" ("ע'לאה" – כינוי גנאי מבחינה דתית) המפרשים בחוסר סובלנות את הוראות הדת.
להתפתחות הדיון תרמו תרומה רבה גם הפיגועים התכופים בעיראק נגד כוחות הביטחון ונגד האוכלוסייה האזרחית, אשר הפילו מאות קורבנות ערבים. פיגועים אלה אילצו את מעצבי דעת הקהל ואנשי הדת בעולם הערבי לבחון מחדש את טרור המתאבדים. לאחרונה - על רקע הפיגועים בשרם אל-שיח' פרסם שיח' אל-אזהר, ד"ר מחמד סייד טנטאוי, חוות דעת הלכתית לפיה "מי שמפוצץ את עצמו נחשב מתאבד, פרט לפעולות ההתנגדות בפלסטין שמבצעיהם הם שהידים..." לדבריו, מבצעי הפיגועים אינם מבצעים ג'יהאד "כיוון שמשמעות הג'יהאד היא להלחם באויב ולא במאמינים (המוסלמים)..." השיח' טנטאוי הוסיף כי "השריעה האסלאמית אוסרת על הריגת אזרחים, נשים וילדים חפים מפשע בין אם הם מוסלמים ובין אם לא. כל עוד הם חיים בקרבנו באחווה ובשלום הרי שאללה אסר עלינו להפקיר את דמם."[1]
התפתחות הדיון הציבורי בשאלת הטרור משתקפת גם בקריקטורות המתפרסמות בעיתונות הערבית. ככל שהתרבו הפיגועים והתחדד הדיון הציבורי בשאלת הטרור, התרבו – באיחור - גם הקריקטורות המגנות את הטרור. בקריקטורות המתפרסמות כיום בעולם הערבי מתואר הטרור כתמנון המשתלט על העולם, כנחש, כרעול פנים חמוש שידיו מגואלות בדם, כמלאך המוות, כסכין הנתקע בגב הערבים, כפרחח חמוש המבקש לרדות בעולם וכדמות שטנית או חייתית המבעירה את העולם. לצד קריקטורות המגנות את הטרור, אך מוצאות לו צידוקים כגון מדיניות ישראל וארה"ב, מופיעות בעיתונות הערבית גם קריקטורות השוללות את הטרור מכל וכל. כך, למשל, הופיעה ביומון הסעודי "אל-מדינה", קריקטורה שבה נראות ידיים אוחזות סכין היוצרות יחדיו סימן של צלב קרס והן מקיפות את העולם. זאת תחת הכותרת "רצח חפים מפשע הוא נאציזם חדש".[2]
יש לציין כי בן לאדן ואנשי אל-קאעידה אינם מרבים להופיע בקריקטורות הערביות. לפיכך בלטה במיוחד קריקטורה שהופיעה ביומון הסעודי "אל-וטן" שבה נראים בן לאדן וסגנו אימן אל-ט'ואהרי קשורים זה לזה ברגלם כשהם נסים מטילים הנורים לעברם. בקריקטורה זו, הלועגת לאנשי אל-קאעידה, אומר אל-ט'ואהרי לבן לאדן: "אני חושב שהגיע הזמן שתברח לבדך".[6]
דוגמא מובהקת לאיחור היחסי שבהן מופיעות הקריקטורות ניתן לראות בהתייחסות לעריפת הראשים בעיראק. רק לאחר שהתלהט הדיון הציבורי בשאלת הלגיטימיות של עריפת הראשים, לאחר שהתרבו המקרים וכללו גם עריפת ראשי ערבים, בין היתר הוצאתו להורג של שגריר מצרים בעיראק, ולאחר שהתרבו הגינויים - רק אז החלו גם הקריקטורות הערביות לעסוק בנושא. כך, למשל, הופיעה ביומון הסעודי "אל-יום" קריקטורה המציגה אדם לבוש שחורים בעל ראש בלון שחור מחזיק ראש של אדם שגופו הכפות מונח לצדו ובידו השנייה סכין נוטפת דם.[7]
להלן דוגמאות לקריקטורות נגד הטרור שהופיעו לאחרונה בעיתונות הערבית:
הטרור כנאציזם
קריקטורה מס' 1: "רצח חפים מפשע הוא נאציזם חדש"
הטרור כתמנון המשתלט על העולם
קריקטורה מס' 2: "מלחמות בוש" (בצורת טיל) מזינות
את "הטרור" (תמנון שזרועותיו האוחזות חגורות נפץ מקיפות את העולם)
מתוך: אח'באר אל-ח'ליג', בחריין, 25.7.2005.[9]
מתוך: "אילאף", 2.5.2005.[10]
הקריקטורה הופיעה שוב בשבועון "אוקטובר", מצרים, 30.7.2005.
קריקטורה מס' 4:
מתוך: אל-ראי, ירדן, 25.7.2005.[11]
קריקטורה מס' 5:
מתוך: אל-ראי, ירדן, 22.8.2005.[12]
הטרור רודה בכדור הארץ
קריקטורה מס' 6:
מתוך: אל-אתחאד, איחוד האמירויות הערביות, 25.7.2005.[13]
הטרור כמלאך המוות
קריקטורה מס' 7:
מתוך: אל-וטן, קטר, 11.7.2005.[14]
קריקטורה מס' 8: הטרור כמלאך המוות במכונית תופת אל דוחה, בקטר
קריקטורה מס' 9: ידי חיה דוחפות את כדור הארץ ללהבות "הטרור"
מתוך: אל-ראי, ירדן, 10.7.2005.[16]
קריקטורה מס' 10: ידי חיה מציתות פצצה ברכבת התחתית בלונדון
הטרור רעול הפנים
קריקטורה מס' 11:
מתוך: אל-וטן, קטר, 25.7.2005.[18]
קריקטורה מס' 13:
מתוך: אל-מדינה, סעודיה, 21.7.2005.[20]
מתוך: אל-אתחאד, איחוד האמירויות הערביות, 24.7.2005.[21]
הטרור כסכין בגבה של מצרים
קריקטורה מס' 15:
אל-וטן, קטר, 2.5.2005.[22]
שיחת שטנים לאחר הפיגועים בשרם אל-שיח':
קריקטורה מס' 16:
- "מי שעשו מעשה זה בזויים ביותר, הם ירדו נמוך יותר מאתנו."
מתוך: אל-אח'באר, מצרים, 25.7.2005.[23]
עריפת ראשים
קריקטורה מס' 17:
מתוך: אל-יום, סעודיה, 31.7.2005.[24]
הגינוי לטרור
קריקטורה מס' 18: הקול הערבי החלש המגנה את הטרור
ו"האנושות" הדורשת ממנו גינוי חזק יותר
מתוך: אל-שרק אל-אוסט, לונדון, 31.7.2005.[25]
גורמי הטרור
קריקטורה מס' 19: "הקיצוניות"/ אל-איאם, בחריין, 27.7.2005.[26]
קריקטורה מס' 20: "המחשבה הקיצונית"
אל-וטן, סעודיה, 11.7.2005.[27]
