ראיון עם חבר הכנסת צאלח סלים

ראש מועצת עבלין, חבר הכנסת צאלח סלים העניק ראיון מקיף לשבועון כל אל-ערב, 7.8.1998

עקרי הדברים:

לא התנצלתי על דברי לפיהם יש להרוג פלסטינים המוכרים קרקעת ליהודים. מקומם של אלו באתר הפסולת הבוער ברמת החובב.

יש בקרב חברי הכנסת הערביים וראשי המועצות הערביות כאלו המסיתים לרצח נשים על רקע "חילול כבוד המשפחה."

הנגע העדתי חדר לחברה הערבית בישראל ומקורו במהפיכה האיראנית שהובילה להקמת תנועות אסלאמיות בישראל.

חוגי האינטיליגנציה ברחוב הערבי ישראלי רוכבים על הגל העדתי במקום להאבק בו.

חבר הכנסת עזמי בשארה זוכה לתמיכה רבה בשל היותו נוצרי.

היחס לפלסטינים הנחשבים ל'בוגדים':

שאלה: האם הצהרתך בנוגע לבוגדים [הכוונה להצהרתו של חבר הכנסת סלים כי יש להרוג פלסטינים המוכרים קרקעות ליהודים] היתה בבחינת פליטת פה?

חבר הכנסת סלים: לא, חי אללה. הבעתי את אמונתי. אין לבוגדים מקום בקרב בני עמם. לא כאן [הכוונה, ליישובם של משתפי פעולה בישבים ערביים בישראל] ולש שם [הכוונה לשטחי הרשות הפלסטינית]. על ממשלת ישראל לשנות את יחסה אליהם מן היסוד. אינני רוצה להגיד כיצד צריך לעשות זאת."

שאלה: אבל יושב ראש ועדת הפנים בכנסת, חבר הכנסת צאלח טריף, אמר כי אתה התנצלת...

חבר הכנסת סלים: לא. לא התנצלתי. מקומם של הבוגדים הוא באתר הפסולת הבוער ברמת חובב. הם מהווים סחורה מקולקלת. אינני מצטער על דברי, משום [שהתנצלות] משמעותה השפלה עבורי ועבור עמי. כל מה שעשיתי [בועדת הפנים של הכנסת] היה להבהיר את דברי."

"אנשים רבים אומרים לי כי מוטב להמנע מלומר דבר המעורר סערה, גם אם הינך מאמין בו. אני, לעומת זאת, מעדיף לומר את האמת. כזה אני ולא אשתנה. לפעמים הדבר גורם לי לכאבי ראש בתוך ה'חזית' (מפלגת חד"ש הקומוניסטית אליה משתייך סלים). אני סבור כי קוסמטיקה אינה משנה את הדברים בבסיסם. אינני מתבייש לומר לעיוור כי הוא עיוור, משום שהאלטרנטיבה היא לשקר לאנשים. המצער הוא שמרבית האנשים אומרים: מה שאמרת נכון, אך למה לעשות בושות?"

רצח נשים על רקע "חילול כבוד המשפחה":

"בניגוד לאחרים [בהנהגת ערביי ישראל] אני טענתי ועודני טוען כי הנערה חופשיה לעשות כרצונה והיא האחראית לגופה לאחר הגיעה לגיל 18. מדוע מותר לנער מה שנאסר על הנערה? תופעת הרצח [על רקע "חילול כבוד המשפחה] הינה מבישה ופוגעת בחברתנו. ישנם מנהיגים, בהם חברי כנסת וראשי מועצות, המסיתים לרצח [על רקע "חילול כבוד המשפחה"] ואינם מתערבים כדי להביא ל'סולחה' לאחר ביצוע הפשע. מי שמחריש נוכח ביצוע פשע, הינו שותף בפשע. למרבה הצער, רבים מבין בעלי הדיפלומות האקדמאיות בחברתנו, פועלים בניגוד להצהרותיהם."

הנגע העדתי בחברה הערבית בישראל:

"בשנים האחרונות פשתה בעבלין התעמולה העדתית ושמעתי גורמים האומרים: 'אנו רוצים ראש מועצה מוסלמי', ובה במידה שמעתי נוצרים התובעים להותיר את ראשות המועצה בידיים נוצריות... אני אומר בכנות שהעברת ראשות מועצה בחברתנו ממוסלמי לנוצרי או להיפך אינה נעשית בקלות. מי שרוצה להתכחש לכך, משול למי שמייפה את פניה של כלה מכוערת באמצעים קוסמטיים. יש להאבק בעדתיות, אך יש להקפיד על האיזון העדתי. מבחינה זאת, בשנות השישים המצב בחברתנו היה טוב יותר משהוא היום. חברי הכנסת [לשעבר] תופיק טובי ואמיל  חביבי ייצגו את המפלגה ואת החזית וזכו לתמיכת הציבור מבלי שנשמעו קולות של מתנגדים משום היותם נוצרים".

למרבה הצער, נגע העדתיות חדר גם ל'חזית'. גם ב'חזית' יש להקפיד על האיזון העדתי. סבורני שזוהי תופעה חדשה בחברתנו, שהתפתחה בעקבות המהפיכה באיראן והקמתן של תנועות אסלמאיות באזור ובארץ."

"הרעיון של רוטאציה [בראשות מועצת עבלין בין סלים הנוצרי לבין חבר מוסלמי ב'חזית'] נמצא עדיין בבדיקה. הרעיון הוא שה'חזית' תציג את מועמדותו של אחד החברים המוסלמים שימלא את תפקיד ראש המועצה, עד שתסתיים הקדנציה שלי בכנסת ואז אני לא אציג מחדש את מועמדותי לכנסת ואתפנה לראשות המועצה, על פי הסכם רוטאציה. עד לרגע זה אני מתנגד לרעיון, למרות שמופעלים עלי לחצים כבדים מתוך ה'חזית' ומחוץ לה..."

"למרבה הצער, חלה נסיגה בכוחה של 'החזית' בבחירות המקומיות. הדבר קשור [לנגע] העדתי והמשפחתי. הערבים האקדמאים והאינטלקטואלים רוכבים על הגל הזה במקום להאבק בו. חבל על הזמן שהם ביזבזו באוניברסיטה... יש אנשים התומכים [בחבר הכנסת עזמי] בשארה, משום שהוא בן העדה [הנוצרית]. אם לאדם אחר היו את אותה התבונה ואת אותו הכשרון, אבל היו קוראים לו אחמד והוא היה מאם אל-פחם, לא היית מוצא את אותה ההתלהבות בקרב תומכיו."

מעמד חברי הכנסת הערביים:

"קיים שיפור במעמדם של חברי הכנסת הערביים. כיום חברי הכנסת שונים מאלו שהיו בעבר ושהיו חדורי פחד ואימה בצילו של הממשל הצבאי. לסכסוכים לא היה אופי פוליטי, כאשר המאבק היה קיומי. אלא שכיום, יש חברי כנסת [ערביים] מגוונים שונים. יש בהם כאלו ששואבים את כוחם מהעם, פוליטיקאים הוגנים וגלוייים, ויש בהם כאלו המחפשים לעשות כותרות, אנשים שאינם הגונים, או במילים אחרות - סוחרים. יש בהם כאלו המציגים עצמם כמי שדבקים בעקרונות של הלאומיות הערבית, אך בשעת מבחן, הם מוחקים את כל העקורנות וממציאים תרוצים כדי לשמור על הכסא שלהם."