המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
איש דת סעודי בכיר: הג'יהאד בעיראק בלתי לגיטימי
30/7/2005

 

איש דת סעודי בכיר שולל את הלגיטימיות של הג'יהאד בעיראק וטוען כי האידיאולוגיה של האחים המוסלמים היא הסיבה לטרור

השיח' עבד אל-מוחסן אל-עביכאן, יועץ במשרד המשפטים הסעודי וחבר מועצת השורא  הסעודית, השמיע לאחרונה כמה התבטאויות ביחס לאי הלגיטימיות של הג'יהאד בעיראק וביחס לצורך להקים ועדה עליונה למאבק בתופעת התכפיר [ההאשמה בכפירה] המהווה, לטענתו, אחד הגורמים לטרור.  כמו כן, טען אל-עביכאן כי האידיאולוגיה של האחים המוסלמים היא הסיבה לטרור.

 

סילוק הכובש מעיראק צריך להיעשות בדרכי שלום

בהתבטאויותיו האחרונות טען אל-עביכאן כי אין לגיטימיות הלכתית לג'יהאד בעיראק. בראיון שהעניק ב- 27 במאי 2005 ליומון הסעודי הממסדי "אל-ריאץ'" אמר כי אין ג'יהאד בעיראק ואין שום תועלת בלחימה המכונה ג'יהאד בעיראק. לדבריו, פעולותיהם של לוחמים המפוצצים את עצמם בחגורות נפץ או במכוניות תופת הן פעולות התאבדות ולא [פעולות של] מסירת נפש... אל-עביכאן גם הבהיר כי ההריגה במהלך פעולות אלו אינה בבחינת הריגה בעת מלחמה אלא בבחינת בוגדנות, שכן לרוב היא מתרחשת בקרב אנשים שלווים, דבר שהוא אסור ע"פ ההלכה האסלאמית. לטענת  אל-עביכאן, בעת כיבוש יש לנסות לסלק את הכובש בדרכי שלום וללא שפיכות דמים.

 

בתשובה לשאלה אם המלחמה בעיראק אינה בבחינת התנגדות לכובש, השיב אל-עביכאן: "יש הבדל בין ג'יהאד לצורך הגנה אשר מותנה באישורו של השליט, לבין ג'יהאד לצורך הגנה שאינו מותנה [באישור של השליט]. ג'יהאד לצורך הגנה שאינו דורש אישור של השליט נעשה כאשר תוקפים אדם בביתו כדי להרוג אותו, לקחת את רכושו או לפגוע בכבודו. אולם, במקרה של כיבוש כללי שנועד לתפוס את השלטון הכללי, ההלכה אינה אומרת שיש להילחם בכובש, אלא שיש לנסות לסלק את השליט [הכובש] בדרכי שלום שאין בהם כדי לגרום שפיכות דמים."

 

בתשובה לשאלה אם ההגנה של העיראקים על עריהם הנצורות אינה בבחינת חלק מג'יהאד לגיטימי, השיב אל-עביכאן: "מי שאומר שהאמריקאים הורגים כל אדם או מכתרים כל בית, הרי אין זה נכון, משום שהמצור מוטל על שכונות מסוימות שבהן מתבצרים אנשים שמבצעים פיצוצים והורגים אמריקאים ואנשים שמסייעים להם. כאשר אללה הורה להרוג את התוקף, הכוונה היא למלחמת מגן של מי שמותקף ולא למי שתוקף ואח"כ מתבצר, שכן אדם כזה אינו נחשב כמי שמגן על נפשו ו[ממילא] לא כלוחם בג'יהאד לצורך הגנה".[1]

 

דברים ברוח דומה אמר אל-עביכאן גם במהלך סימפוזיון בריאץ' שנערך ב-17 במאי 2005: "אני לא אומר שיש לבטל את הג'יהאד, אולם לג'יהאד יש כללים ורק אנשי דת מומחים רשאים להוציא פסקי הלכה בעניינו. [ההחלטה בדבר יציאה] לג'יהאד נתונה בידי השליטים ולא בידי אף אחד [אחר] ומה שקורה בעיראק אינו מחזק [את הטענה] שמדובר בהתנגדות, כולם שם עוסקים בשחיתות ופוגעים בכבודן של הנשים, במסווה של ג'יהאד."[2]

 

אל-עביכאן גם מתח ביקורת על העלמאא שפרסמו חוות דעת הלכתיות הקוראות להילחם מלחמת ג'יהאד בעיראק. בראיון ליומון אל-ריאץ' טען כי עלמאא אלו הם פורקי עול וחוטאים שיש להעמידם לדין, עקב הנזק שנגרם לעיראק כתוצאה מפסקי ההלכה האלה, שבא לידי ביטוי במלחמת אזרחים, בפגיעה בביטחון [תושבי עיראק] ובהריסת מבנים ציבוריים ופרטיים בה. לדבריו, אפילו תושבי עיראק מתנגדים  להימצאותם של גורמי התנגדות זרים בעיראק בשם מלחמת הג'יהאד: "התקשרו אלינו כמה עיראקים שאמרו: 'איננו רוצים שיבואו אלינו סעודים, ירדנים, מצרים ואחרים, הרחיקו אותם מאיתנו, הללו עוררו אצלנו בעיות וערערו את הביטחון וכל מה שאנחנו רוצים זה ביטחון'."[3] בהזדמנות אחרת אמר אל-עביכאן כי מפרסמי פסקי הלכה אלו לא יינקו מפשעו של מי שהלך והרג, ולא מההרס, מהחורבן וממלחמת האזרחים שחוללו.[4]

 

"אני מוכן להתעמת עם בן  לאדן ועם אחרים באופן פומבי"

אל-עביכאן הביע נכונות להתעמת פומבית עם בן לאדן ועם תומכיו: "בקיאותם של אלו המאמינים באידיאולוגיה של 'אלקאעדה' היא מועטה ולכן קראתי להם לא פעם לעימות בכלי התקשורת ומחוץ להם. כמה מהם ישבו עמי בביתי, או במסגד, או במקומות אחרים ואיש מהם מעולם לא הצליח להביא טיעון משכנע... כן, אני אתעמת עם בן לאדן ועם אחרים, כמו אבו מחמד אל-מקדיסי[5], באופן פומבי ... אני מוכן להתעמת בכל זמן ועם כל אדם שמגן על הרעיונות של אל-קאעדה".[6]

 

"יש להקים ועדה עליונה למאבק בתכפיר"

בהתבטאויותיו מתח אל-עביכאן ביקורת על תופעת התכפיר [ההאשמה בכפירה] של מוסלמים. במהלך סימפוזיון בריאץ' אמר: "החשיבה ברוח הח’וארג’[7]  והאשמת האחר בכפירה הם הגורמים לטרור, כמו גם דבקותם של כמה מטיפים בעמדות שגויות וכן סרטים וספרים ידועים העומדים מאחורי ההסתה לפעולות הטרור"[8].

 

בראיון ליומון הלונדוני בשפה הערבית "אל-שרק אל-אוסט" קרא אל-עביכאן להקמת ועדה עליונה למאבק ברעיון התכפיר: "אני סבור שיש להקים ועדה עליונה למאבק ברעיון התכפיר שתלמד את הנושא על בוריו... ישנם מטיפים הנדרשים לתת הרצאה בנושא הטרור והם מסכימים ואח"כ, כשהם באים, הם מדברים על כיבוד הורים בלבד ... רעיון התכפיר קיים בכמה מהאוניברסיטאות ובתי הספר שלנו."[9]

 

אל-עביכאן אמר ליומון "אל-ריאץ'" כי התכפיר הוא "רעיון של הח’וארג’ ואף חמור מכך, שכן הח'וארג' הקדומים, שהנביא מחמד הזהיר מפניהם והורה להרוג אותם, עשו רק חלק ממה שעושים כיום אלו המאשימים את הממשלות ואת כל האנשים בכפירה. [מצדם], זהו אמצעי לשכנע את האנשים לצאת נגד השלטון, משום שרק בדרך של מהפכות והפיכות הם יוכלו לממש את שאיפתם להגיע לשלטון ולהגשים את מטרותיהם הפוליטיות, ורק אנשים המשוכנעים בהיות השלטון כופר יגישו להם סיוע..."[10]

 

בראיון ליומון "אל-שרק אל-אוסט" ייחס אל-עביכאן את תופעות התכפיר והפיגועים לנטייתם של חוגי הדת בסעודיה לאחרונה להעדיף את החדית' והסונה [כמקורות הלכתיים] על פני ההלכה המוסלמית [פקה]: "אין ספק שההתעניינות במדע החדית' בחוגים הדתיים בסעודיה באה על חשבון ההלכה המוסלמית והדבר נתן את אותותיו בדור הצעיר שהושפע מדבריהם של שיח'ים שגינו את התקליד [היצמדות למסורת ההלכתית] וקראו להתחשב בסונה בלבד. כתוצאה מכך חשבו הסטודנטים למדעי ההלכה המוסלמית שחכמי ההלכה אינם הולכים בדרך הנכונה... בזרמים האסלאמיים הפוליטיים הללו כמעט שאין למצוא חכם הלכה אמיתי אחד, רובם התעניינו בחדית' [בלבד] ובקיאותם בהלכה מועטה. זוהי אחת הסיבות להתרחשות האסונות של התכפיר והפיצוצים שפקדו אותנו."

 

אל-עביכאן מאשים את מפיצי קלטות הדת בניצול התעניינותם של האנשים בדת כדי להעביר מסרים קיצוניים: "הנזק החל כאשר כמה אנשים החלו לעמוד בראש [אסיפות], לתת הרצאות ולהפיק קלטות. הם נתקלו בנכונות מצד האנשים להאזין לקלטות הדת, להטפות ולהרצאות וניצלו את ההיענות הזו לצורך הכוונה דתית-פוליטית ... לו היו מנצלים את התחושות הטובות של האנשים באופן חיובי ומכוונים אותן לאפיקים קונסטרוקטיביים כי אז הייתה לנו חברה  נבונה ושקולה". בהמשך הדברים אמר אל-עביכאן שהמטיפים הללו הושפעו מרעיונות פוליטיים חיצוניים ומרעיונות ברוח הח’וארג’ שהם תמצית הרעיונות של האחים המוסלמים וכי חלקם עשו זאת למען כסף ומשרות..." [11]

 

האידיאולוגיה של 'האחים המוסלמים' מובילה למחלמת אחים

בהרצאה שנשא במהלך מפגש שארגנה הספרייה הציבורית על שם המלך עבד אל-עזיז בריאץ' תחת הכותרת "הפער בין הנוער הסעודי לבין העלמאא" אמר אל-עביכאן כי האידיאולוגיה של תנועת "האחים המוסלמים" היא הסיבה לצמיחת חלק מקבוצות הטרור המזוינות בכמה מדינות ערביות וביניהן סעודיה. לדבריו "מטרת רוב הקבוצות האסלאמיות היא פוליטית ולא דתית... אחת מהן היא תנועת האחים המוסלמים. האידיאולוגיה שלהן הייתה הסיבה לרבים ממקרי הפיצוץ ומלחמות האחים, מאחר ו[מנהיגי התנועה] משתעשעים בפן הדתי בעוד שלמעשה הם מעוניינים בפן הפוליטי."[12]

 

שר סעודי לשעבר משבח את אומץ ליבו של אל-עביכאן

עלי בן טלאל אלג'הני, שר התקשורת הסעודי לשעבר, פרסם ב- 7.6.2005 מאמר בעיתון הלונדוני "אלחיאת", בו כתב: "חכם ההלכה הסעודי עבד אל-מוחסן אל-עביכאן הוא כמעט היחיד מבין חכמי הדת המוסלמים המשמיע את קולו וחוזר ואומר שאסור להגדיר את ההתאבדות והריגת אחרים בעיראק כמסירת נפש. אל-עביכאן אינו היחיד שיודע שהתאבדות היא פשע שבאחריות לו נושאים לא רק צעירים שהולכו שולל והתאבדו בכוונה, אלא גם מי שמשתמשים בהם כדלק להשגת מטרותיהם.

 

מה מונע ממי [שמתעסקים] במדעי ההלכה להשמיע את קולם ולתמוך בשיח' הנכבד [אל-עביכאן]? יתכן שאחת הסיבות היא רצונם לזכות באהדתם של אלו המכנים את ההתאבדות מסירת נפש, או שמדובר בסיבות מפלגתיות פוליטיות טהורות, או בחשש מכעסם של הצעירים הסעודים המיואשים מסיבות אישיות. אולי הם חוששים מאנשי הדת עצמם אשר יודעים היטב את מה שיודע אל-עביכאן אך חסר להם האומץ שיש לו...

 

השותקים גרועים מתומכי המתאבדים, הם תומכים במשתמע, שמסיבות שונות אינם משמיעים את קולם כדי לגנות ולהאשים את אל-זרקאוי ותומכיו בעולם. כל ערבי, מוסלמי ושאינו מוסלמי העוקב אחר העניינים יודע שהטענה בדבר 'כיבוש' עיראק הפכה לאמתלה להשגת השלטון."[13]

 


[1] אל-ריאץ’ (סעודיה) 27.5.2005

 [2] אל-וטן (סעודיה) 18.5.2005

[3] אל-ריאץ’  (סעודיה) 27.5.2005

 [4] אל-וטן (סעודיה) 18.5.2005

 [5] אבו מחמד אל-מקדיסי, [ששמו האמיתי הוא עצאם מחמד טאהר אל-ברקאוי], פלסטיני במוצאו הכלוא כיום בירדן הנחשב למורה הרוחני של אבו מוצעב אל-זרקאוי. 

[6]  אל-שרק אל-אוסט (לונדון) 15.5.2005

[7]  הח'וארג' היו קבוצת אנשים שפרשו ממחנהו של הח'ליפה עלי אבן אבי טאלב ויצרו את הכת הדתית האופוזיציונית הראשונה באסלאם.  

[8]  אל-וטן (סעודיה) 18.5.2005

[9]  אל-שרק אל-אוסט (לונדון) 15.5.2005

[10]  אל-ריאץ’ (סעודיה) 27.5.2005

[11] אל-שרק אל-אוסט (לונדון) 15.5.2005

[12]  אל-וטן (סעודיה), 4.5.2005.

[13]  אל-חיאת (לונדון), 7.6.2005         

    ראוי לציין כי פורומים אסלאמיים טוענים שהשלטון הסעודי הורה לעיתונים להימנע מלפרסם ביקורת כנגד השיח' אל-עביכאן: אתר האינטרנט  www.alqlm.com ציטט מרצה באוניברסיטה שסיפר כי הוא עצמו שלח לאחר העיתונים מאמר ביקורת על מה שאל-עביכאן אומר וכותב בכלי התקשורת השונים, וכי העיתון אמר בתגובה שיש הנחיות המונעות ממנו לפרסם זאת. ראה: http://www.alqlm.com/index.cfm?method=home.con&contentID=95 21.5.05