על שאלת חידוש ההוצאות להורג ברש"פ
הקדמה
מאז הקמת הרש"פ, גזרו בתי הדין האזרחיים, בתי הדין הצבאיים ובתי הדין לביטחון המדינה ברש"פ עונש מוות בירייה על עשרות אזרחים שהואשמו בעבירות של בגידה, מתן מודיעין למדינה זרה, רצח או אונס של אזרחים פלסטינים. [1] עם זאת, רק מספר מועט של הוצאות להורג התבצעו עד היום.
על פי חוק היסוד הפלסטיני, המשמש כחוקה הפלסטינית הזמנית "עונש המוות לא יתבצע על ידי שום בית משפט אלא לאחר אישורו על ידי נשיא הרשות הפלסטינית הלאומית".[2] לאורך תקופת שלטונו אישר יו"ר הרש"פ הקודם, יאסר ערפאת, מספר מועט של הוצאות להורג. כיום תיקיהם של הנידונים למוות נשארו תלויים ועומדים עד שיו"ר הרש"פ הנוכחי, מחמוד עבאס [אבו מאזן] יאשר את ההוצאות להורג. [3]
אישור ההוצאות להורג במסגרת התוכנית לרפורמה ברש"פ
לאחרונה הודיעו מספר בכירים פלסטינים על כוונת הרש"פ לבצע את עונש המוות. מושל צפון עזה, צח'ר בסיסו הודיע כי אבו מאזן אישר לאחרונה ביצוע מספר גזרי דין מוות.[4] שר המשפטים הפלסטיני, פריד אל-ג'לאד, אמר כי "הרשות הפלסטינית תבצע את עונש המוות לגבי מספר פלסטינים שהואשמו בשיתוף פעולה ומתן ידיעות לישראל." [5] סאיב אל-קדוה, מנהל מערכת המשפט הצבאי אף הודיע כי "ההוצאות להורג יתבצעו על ידי מנגנוני הביטחון תחת פיקוח של מערכת המשפט האזרחית ומערכת המשפט הצבאית."[6]
יש לציין כי שר המשפטים הפלסטיני, פריד ג'לאד ומופתי הרש"פ עכרמה צברי הבהירו כי אלו שנגזר עליהם עונש מוות - במיוחד מצד בתי דין צבאיים לשיפוט מהיר ובתי הדין לביטחון המדינה שבוטלו ביולי 2003 - יוכלו לפנות לקבינט הפלסטיני ולבקש משפט חוזר. לדברי ג'לאד משרד המשפטים הפלסטיני כבר קיבל שתי פניות של נידונים למוות למשפט חוזר.[7]
הפלגים הפלסטינים ומשפחות הקורבנות הפעילו לחץ על הרשות לבצע את ההוצאות להורג. כך למשל ב-5 בפברואר התפרצה קבוצה של כ- 100 חמושים למושב המועצה המחוקקת הפלסטינית בעזה והשתלטה על המקום לאחר שסילקה את אנשי המשטרה משם. על פי תחקיר של "מרכז אל-מיזאן לזכויות אדם" ייצגו החמושים קבוצת משפחות שאיבדו את בניהן בעקבות אירועים אלימים ברשות הפלסטינית וכי הם פרצו למקום כדי להפעיל לחץ על הרשות הפלסטיני שתיישם את גזר דין המוות של רוצחי בניהם. על פי התחקיר, הקבוצה עזבה את המקום לאחר מפגש קצר בין אבו מאזן לבין נכבדי המשפחות.[8]
"אגודת עלמאא פלסטין" קראה לאבו מאזן לאשר במהירות את ההוצאות להורג "כדי למנוע שפיכות דמים, לרסן את המצב החברתי הפנימי ולפעול להבטחת יציבות של הביטחון והמשטר".[9]
כוונתו של אבו מאזן לבצע את עונש המוות נתפסת כניסיון לאכוף את שלטון החוק ברש"פ. לאחרונה אירעו בשטחי הרש"פ נקמות דם רבות מצד משפחות הקורבנות שנקמו את רצח בניהן, מכיוון שעונשי המוות שנגזרו על הפושעים לא יושמו, וחלק מהפושעים אף נמצאים מחוץ לבתי הכלא.[10]
בכירים פלסטינים ציינו כי גזר דין המוות יבוצע במסגרת יישום הרפורמות ברש"פ וכי פעולה זו נועדה לשים קץ לאנרכיה ולהעניק לאזרחים הפלסטינים תחושת ביטחון. עבאס זכי, חבר הועדה המרכזית של הפת"ח וחבר במועצה המחוקקת הפלסטינית, ציין כי אישור ההוצאות להורג מצד אבו מאזן בא במסגרת "שורה ארוכה של צעדים שיש לבצעם במסגרת התוכנית לרפורמה וצמיחה וכי הוא נועד להשרות אוירה של ביטחון ושלווה למולדת ולאזרחים ולספק את ההגנה הנדרשת לאזרחים ולרכושם." לדבריו, "לא ניתן לדחות את [הטיפול] בסוגיות הללו... יתרה מכך, ביצוען ישקף את מידת הלכידות הפנימית ואת הכוונה האמיתית של כולם לצעוד לעבר הרפורמות ולנסות להחזיר את העצמאות ויראת הכבוד של החוק ושל המערכת המשפטית." [11]
סאיב אל-קדוה, מנהל מערכת המשפט הצבאי, אמר לעיתונאים בעזה כי ביצוע גזר דין המוות "יסייע בהשכנת הביטחון... האנרכיה הביטחונית הקיימת היום מחייבת פתרון שורשי." [12]
הפרשן הפוליטי טלאל עוכל אמר כי מהלך זה של אבו מאזן מוכיח כי הוא "רציני [בכוונתו] להתקדם לעבר רפורמות פנימיות ובמיוחד [רפורמות] במישור המשפטי... המטרה מאחורי צעד זה היא לחזק את המערכת המשפטית, להרתיע את אלו הלוקחים את החוק לידיים ולהוכיח כי הרשות רצינית בצעדיה להשיב את הסדר ולשים קץ לאנרכיה." [13]
אישור ההוצאות להורג ניתן לאחר הסכמה של מופתי הרש"פ
טרם מתן האישור לביצוע מספר הוצאות להורג נועץ אבו מאזן במופתי הרש"פ, השיח' עכרמה צברי.
כפי שמסר עבאס זכי, העביר אבו מאזן לצברי ולגורמים הדתיים המוסמכים 51 תיקים של נידונים למוות "והורה להם ללמוד במהירות את התיקים ולפסוק בעניינם תוך זמן קצר ביותר מאחר שלא ניתן לדחות או לעכב סוגיות מעין אלה."[14]
לדברי סאיב אל-קדוה, מנהל מערכת המשפט הצבאי, אישר צברי, עד כה, כ-15 מהמקרים ואילו מקור המקורב למופתי אמר לערוץ "אל-ג'זירה" כי צברי אישר רק 5 הוצאות להורג. [15] צח'ר בסיסו אמר כי לאחר אישורו של המופתי נתן אבו מאזן את אישורו לביצוע מספר הוצאות להורג.[16]
עכרמה צברי אמר ליומון הפלסטיני "אל-חיאת אל-ג'דידה" בעניין זה כי הוא רואה בהעברת תיקי הנידונים למוות לעיונו "רצון מצד ההנהגה הפלסטינית לשאול לחוות דעתה של השריעה האסלאמית כדי לחזק את העמדה החוקית שלה, כדי שלא יוענש אדם חף מפשע וכדי שהצדק יתגשם... השריעה האסלאמית החשיבה הריגה של אדם כהריגת החברה [כולה]. כפי שהופיע בפסוק [מס' 32] בסורת
אל-מאידה [סורה מס' 5] 'כל הורג נפש שלא תחת נפש, או שלא בשל [הפצת] שחיתות בארץ, כאילו הרג את האנשים כולם ומי שהחיה [נפש אחת] כאילו החיה את האנשים כולם.' וכן דברו [של אללה]: חוק הגמול [קצאץ] הוא חיים עבורכם, הו האנשים הנבונים.' [קוראן 2: 179]. משמעות הדבר שאללה הדגיש שעונש המוות לגבי פושע שרצח בכוונה תחילה נועד להגן על החברה ולמנוע מהאנשים לנקום ולקחת את החוק לידיים."[17]
ארגוני זכויות אדם מתנגדים להוצאות להורג
האגודות הפלסטינית לזכויות אדם התנגדו לביצוע עונש המוות ואף טענו כי חלק מהמשפטים שנעשו לנידונים למוות כלל לא היו משפטי צדק. "המרכז הפלסטיני לזכויות אדם בעזה" טען כי עונש המוות הוא "אחד מהעונשים הנתעבים ביותר שיש לפעול למען ביטולו בעולם כולו ובפלסטין בפרט מפני שהוא נוגד את הזכות לחיים... ביטול עונש זה אין משמעותו ויתור לאלו המואשמים בפשעים חמורים, כולל משתפי הפעולה, אלא שיש לחשוב על עונשים מרתיעים שישמרו בה בעת על האנושיות שלנו."[18]
יאסר עלאונה, מתאם "הגוף הפלסטיני העצמאי לזכויות האזרח" שמקום מושבו בצפון הגדה המערבית אמר: "אני אישית מתנגד לביצוע עונש המוות. במיוחד מאחר ואנו [יודעים] בוודאות על מספר מקרים שעונש זה בוצע על אדם שלאחר מכן התברר כי היה חף מפשע ופסק הדין בא [רק] כדי להרגיע את דעת הקהל המקומית... ביצוע גזר דין [המוות] יעוות את תדמיתה של הרשות במיוחד מאחר שהיא קבעה בחוק היסוד שלה כי היא מחויבת לחוקים ולנורמות הבינלאומיים המגנים על זכויות האדם." לדבריו "יש לנצל את כל ההליכים [המשפטיים] כדי להבטיח משפט נקי וצודק לכל הנאשמים כמו להעניק להם את הזכויות להגן על עצמם, למנות להם עורכי דין, [שתיקיהם] יוצגו קודם כל בפני התביעה[19], [לאפשר] מעקב אחר החקירה שלהם וכן [להעניק להם] את הזכות לערער. [כמו כן,] הדבר החשוב ביותר הוא שהם ישפטו בבתי דין אזרחיים ולא צבאיים... "[20]
חוסין אבו הנוד, ראש המחלקה המשפטית ב"גוף הפלסטיני העצמאי לזכויות האזרח" אמר כי הם כמו שאר ארגוני זכויות אדם קוראים לביטול עונש המוות ומתח ביקורת על בתי הדין לביטחון המדינה אשר "אינם מבטיחים משפט צדק לאנשים שנגזר עליהם עונש מוות."[21]
"הקבוצה הפלסטינית למעקב אחר זכויות אדם" [The Palestinian Human Rights Monitoring Group (PHRMG)] פרסמה ב-17 לפברואר 2005 הודעה לעיתונות בשפה האנגלית בה נכתב:
"On Monday, February 14, 2005, Sakher Bseso, the governor of Gaza, announced that President Mahmoud Abbas (Abu Mazen) has transferred 51 civil and military cases of persons that had been sentenced to death to the Mufti (interpreter of Islamic law) of Jerusalem; Sheikh Akermah Sabri. President Abbas gave the responsibility to Sheikh Akermah Sabri to decide whether to execute them or not.
According to our statistics, 68 Palestinians had been sentenced to death since the establishment of the Palestinian Authority (PA) in 1994. Of the 68 cases, execution was implemented on 6 people and 4 others were shot to death by Palestinian gunfire.
The PHRMG believes that it is a confusing situation that Abu Mazen still considers those 51 cases as open cases while they are supposed to be closed ones. The 68 Palestinians were already sentenced to death at the time of the former President Yasser Arafat. President Abu Mazen owes us an explanation to his decision. Is he breaking the Palestinian law that states death penalty to those cases? Or does he think that Yasser Arafat made an unfair decision by sentencing them to death?
Since the establishment of the PA in 1994, 221 Palestinians were killed as a result of Palestinian gunfire, where others were killed as a result of stabbing and beating. Moreover, 100 Palestinians were killed in the street for being suspected collaborators. The PHRMG asks President Abu Mazen whether he will take a position in all theses cases. The PHRMG demands from President Abu Mazen to take a serious action against all the violence that was committed by Palestinians, to ensure security and safety among the Palestinian people. The Palestinian future will always be threatened if an action against violence was not taken immediately."[22]
המופתי של הרש"פ עכרמה צברי, מתח ביקורת על ארגוני זכויות האדם המוחים על הכוונה לבצע את עונש המוות. לטענתו, "שתיקה או מחילה על פשעים של רצח תוביל להתפרצויות, חוסר הבלגה וכן לנקמה. לכן התנגדותם של [גופים] המכונים אגודות לזכויות אדם אינה במקום, במיוחד לנוכח העובדה שהדבר מעודד את התפשטות הפשע." לדבריו אגודות אלה צריכות "לפנות [לעיסוק] במעשים הבלתי אנושיים שמבצע הכיבוש כנגד הפלסטינים כמו לידות הנשים במחסומים, הריסת בתים, הריגת ילדים ועקירת עצים... היכן עמדת [האגודות] לזכויות האדם לנוכח פשעים אלה?"[23]
[1] אל-חיאת (לונדון), 16.2.2005.
[2] אל-חיאת (לונדון), 16.2.2005.
[3] אל-חיאת (לונדון), 3.3.2005.
[4] אל-חיאת (לונדון), 16.2.2005.
[5] אל-ריאץ' (סעודיה), 12.3.2005.
[6] אל-חיאת (לונדון), 3.3.2005.
[7] אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 13.3.2005.
[8] www.amin.org 10.2.2005.
[9] אל-קדס (ירושלים), 12.2.2005.
[10] אל-חיאת (לונדון), 16.2.2005.
[11] אל-רסאלה (רש"פ), 17.2.2005.
[12] www.aljazeera.net 3.3.2005
[13] העיתון האלקטרוני דוניה אל-וטן (רש"פ), 22.2.2005.
[14] אל-רסאלה (רש"פ), 17.2.2005.
[15] www.aljazeera.net 3.3.2005
[16] אל-חיאת (לונדון), 16.2.2005.
[17] אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 19.3.2005.
[18] אל-רסאלה (רש"פ), 17.2.2005.
[19] הכוונה היא שלעיתים החוקרים הם שמעבירים את ההאשמות ישירות לבתי המשפט מבלי שהתביעה מכינה כתב אישום.
[20] העיתון האלקטרוני דוניה אל-וטן (רש"פ), 22.2.2005; אל-רסאלה, (רש"פ), 10.3.2005.
[21] אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 19.3.2005.
[22] https://www.phrmg.org/pressrelease/2005/Press%20Release%20Abbas%20and%20right%20to%20execution%20-%20Feb.%2017,%2005.htm
[23] אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 19.3.2005.