לנוכח מתיחות ביחסי מצרים -ארה"ב: העיתונים המצריים תוקפים את בוש
העיתונות הערבית מדווחת לאחרונה על מתיחות ביחסי מצרים - ארה"ב. היומון הבינערבי "אל-חיאת" מסר מפי מקורות דיפלומטיים מצרים כי מצרים הביעה את הסתייגותה מן "ההתעסקות הלא רצינית בתקשורת" [האמריקאית] בענייני הפנים של מצרים, שאינה הולמת את רמת היחסים בין שתי מדינות בעלות ברית.
על פי המקורות, מצרים הביעה בערוצים הדיפלומטיים את מורת רוחה מן "האווירה השלילית" שמנסים מספר חוגים בממשל האמריקאי להשרות כלפי מצרים באמצעות הדלפות לאמצעי התקשורת האמריקאית, שהאחרונה שבהן היתה הידיעה שנמסרה מפי המודיעין האמריקאי לפיה מצרים היתה שותפה בפיתוח התוכניות הכימיות של המשטר הקודם בעיראק.[1]
המקורות ציינו כי מצרים דחתה את ועידת שרי החוץ של שמונה המדינות המתועשות ושל המדינות החברות בליגה הערבית - שהיתה אמורה להתקיים בקהיר ב-3 במרץ 2005 – בתגובה להתבטאויותיה של מזכירת המדינה האמריקאית, קונדוליסה רייס, בנוגע לסוגית מעצרו של חבר הפרלמנט המצרי, אימן נור. לדברי המקורות דחיית ביקורה המתוכנן של רייס למצרים היה סיבה נוספת למתיחות ביחסים בין שתי המדינות.
כמו כן, היומון אל-קדס אל-ערבי דיווח כי הדובר הנשיאותי המצרי, סלימאן עואד, אמר כי הנשיא חוסני מבארכ לא יקיים את ביקורות השנתי בארה"ב.[2]
להלן התייחסויות וקריקטורות מהעיתונות המצרית בנושא:
קריקטורות אנטי אמריקאיות בעיתונות המצרית: בוש כהיטלר
לנוכח המתיחות ביחסים התפרסמו בימים האחרונים ביומונים הממסדיים מספר קריקטורות אנטי אמריקאיות.
היומון אל-אח'באר פרסם ב-14 למרץ 2005 קריקטורה בה נראה בוש
מסתכל במראה ורואה את דמותו של היטלר כשהוא אומר: "כבר 60 פעם אמרתי להוציא את המראה הארורה הזו מכאן".[3]
ב-15 במרץ פרסם היומון קריקטורה בה נראה גל גדול בדמות דגל ארה"ב.
בקריקטורה נכתב: "זהו יום שחור: הצונאמי האמריקאי"[4].
ב-16 למרץ 2005 פרסם היומון "אל- אח'באר" קריקטורה בה נראה
בוש כקאובוי האוחז בנשק ועומד על ערימה של גופות. בקריקטורה
נכתב: "אללה יודע שאני רוצה לשחרר את בני האדם מטעויותיהם
בעולם הזה, לתקן להם את נבכי נפשותיהם ואת אמונותיהם הטיפשיות
ולתת להם מנוחה נצחית ממחשבותיהם הפרועות."[5]
מורת רוח מצרית על התבטאויותיה של קונדוליסה רייס בסוגית אימן נור
אחת הסיבות העיקריות למתיחות ביחסי מצרים ארה"ב היתה דבריה של קונדוליסה רייס בנוגע לסוגית מעצרו של חבר הפרלמנט המצרי אימן נור. נור, נעצר ב-30 בינואר 2005 ושוחרר בערבות ב-12 למרץ 2005 באשמת זיוף חתימות לצורך הקמת מפלגתו "מפלגת אל-ע'ד" אולם היו שטענו כי מעצרו היה על רקע פוליטי בעקבות קריאתו לעריכת רפורמות במצרים.
במסיבת עיתונאים לרגל ביקורו של שר החוץ המצרי אחמד אבו אל-ע'ית בוושינגטון הביעה רייס את דאגתה לנוכח מעצרו של נור וקראה לפתור את העניין במהירות. מקורות דיפלומטיים מצריים אמרו ליומון "אל-חיאת" כי שר החוץ המצרי, אחמד אבו אל-ע'ית, חש במהלך ביקורו בארה"ב באמצע חודש פברואר ב"אוירה הלא נוחה" לנוכח הביקורת הפומבית שהשמיעה רייס, במסיבת העיתונאים בסוגית אימן נור.
כמו כן, דיווחו המקורות כי מצרים התפלאה על הצעתו של חבר הקונגרס, אדם שיף, לגנות את מצרים על מעצרו של אימן נור ולקרוא לשחרורו. [7]
בעיתונות המצרית הממסדית נשמעה ביקורת נחרצת בנוגע להתערבותו של הממשל האמריקאי בסוגית מעצרו של חבר הפרלמנט אימן נור, שנתפסה כהתערבות בוטה בענייני הפנים של מצרים המעכירה את יחסי הידידות בין שתי המדינות.
בעל הטור עדלי ברסום, כתב ביומון המצרי הממסדי "אל-גומהוריה": "מצרים דחתה בצורה נחרצת את ניסיונות ההתערבות של אמריקה בסוגיית חבר הפרלמנט אימן נור. לאמריקה אין שום זכות לכפות עלינו את תפקידה השקרי של שמירה על זכויות האדם, הגנה על הדמוקרטיה ושמירה על חופש הביטוי כשיש לה היסטוריה קדומה ומודרנית של הפרת זכויות אדם בצורות [שאפילו] הנאציזם של היטלר לא הכיר.
סוגיית אימן נור, היא עניין פנימי במצרים בין אם מדובר בסוגיה פלילית, פוליטית או אחרת. רק מערכת המשפט המצרית יכולה להביע דעה בנוגע לסוגיה זו, ורק העם המצרי יכול למתוח ביקורת בעניינה".[8]
באותה רוח כתב עורך היומון הממסדי "אל-אח'באר" ג'לאל דוידאר: "הצהרותיה של שרת החוץ המצרית האמריקאית, קונדוליסה רייס, בנוגע לחקירות המשפטיות [המתנהלות] לגבי ההאשמות המופנות כנגד אימן נור, ראש מפלגת אל-ע'ד אינן מקובלות מכל וכל. זאת מפני שזוהי סוגיה פנימית [שהתערבות בעניינה] פוגעת בשקיפות ובעצמאות של מערכת המשפט המצרית." לדברי דוידאר, התייחסותה של רייס לסוגיה "מנוגדת לחלוטין [לאופי] היחסים הטובים שנרקמו בין מצרים וארה"ב...
"קונדוליסה צריכה להבין כי להתערבותה הגסה בענייניה המשפטיים של מצריים ישנה השפעה הפוכה בסוגית אימן נור מפני שהדבר מעורר סימני שאלה רבים שאינם מסייעים לזיכויו של אימן נור, אלא מונעים ממנו את הסולידאריות לה הוא זכה.
אם [בעבר] מצאה וושינגטון מספר צידוקים [להתערב] ולהביע דעה בעניין ההאשמות שהופנו נגד [מעצרו של] סעד אל-דין אבראהים [סוציולוג ופעיל זכויות האדם המצרי-אמריקאי] – מאחר שהוא נושא אזרחות אמריקאית למרות שהוא ממוצא מצרי - הרי ש[כעת] אין שום הצדקה להתערבות זו... התערבות זו בכל הנוגע לסוגית אימן נור המואשם בזיוף פלילי אינה מקובלת."[9]
מאמר לבוש בשבועון מצרי: העיתונות המצרית אינה שופר של הממשלה
עורך השבועון "אח'באר אל-יום", אבראהים סעדה, פרסם מאמר תחת הכותרת "פניה ישירה לנשיא ג'ורג' בוש" בו התייחס למתיחות היחסים בין מצרים וארה"ב: "יש לנו הסתייגויות רבות בנוגע [להתפתחויות] החדשות ביחסים הבילטראליים בינינו לבין ארה"ב.
מכמה סיבות הידועות לנו, וכמה שאינן ידועות לנו, פרסמו אמצעי התקשורת האמריקאים, ובמיוחד העיתונים הנפוצים והמשפיעים ביותר, שקרים והמצאות רבים על מצרים, על עמדותיה, על מדיניותה ועל הרפורמות שלה.
מפליא שחברי קונגרס רבים 'צדים' את כל ההמצאות הללו כדי... להציג אותן בפני הקונגרס ולפרסם גילויי דעת, המלצות או החלטות שלכל הפחות משפיעים לרעה על היחסים החזקים שקשרו ועדיין קושרים בין שתי המדינות הידידות.
אין זה סוד שגורם ידוע בוושינגטון מתרגם את מה שהתקשורת המצרית מפרסמת. הוא בוחר שורות קטועות ולא מובנות מפה ומשם כדי שהן יהוו הוכחה לכך שהעיתונות המצרית שוקדת לפגוע בארה"ב ומפרסם רק את מה שפוגע במצרים, בממשל שלה ובנשיא שלה. גורם זה – ששואף ליצור מתיחות ביחסי שתי המדינות – מחלק לכל חברי הקונגרס ומנהיגי הממשל האמריקאי את [הקטעים] שבחר לתרגם מן העיתונים המצרים בהם מצא דברים המזיקים לארה"ב. זאת במטרה להציג תמונה מעוותת בנוגע למה שנאמר ונכתב בתקשורת המצרית.
הדבר שיותר מסוכן הוא שרוב המנהיגים האמריקאים חושבים שהעיתונות המצרית אינה עיתונות חופשית ושהממשלה המצרית כופה על בעלי הטורים לכתוב את מה שהם כותבים ומפרסמים...
הבעיה עם אלו שמקיפים אותך, הו כבוד הנשיא, היא שהם חושבים שהעיתונות המצרית נתונה לפיקוח ממשלתי ואינה מפרסמת שום מילה אלא על פי הנחיותיה [של הממשלה], הוראותיה ועמדותיה בעניין מבעוד מועד, כאילו שהעיתונות האמריקאית היא העיתונאות היחידה הנהנית מחופש ביטוי ואילו העיתונות המצרית לא. [הם חושבים ש]כאשר יש ביקורת לגיטימית ואובייקטיבית על המדיניות האמריקאית היא בהכרח נכפתה על ידי הוראות מגבוה של הממשלה.
מה שמעניין, כבוד הנשיא, הוא שהביקורת הנוקבת שנכתבת בעיתונות האירופאית והפגיעה במדיניות האמריקאית והנשיא האמריקאי גדולה פי כמה ממה שמפורסם בעיתונות המצרית או בעיתונות הערבית. למרות זאת, איננו שומעים שחברי קונגרס או שרים בממשל האמריקאי מביעים מורת רוח מפרסומים אלה או מאשימים את העיתונאים האירופאים שהם שופר של ממשלותיהם או שהם מזוהים עם ארגון אל-קאעדה או עם אל-זרקאוי...
העמדה הרשמית של ממשלת מצרים נאמרת בפומבי מפי שר החוץ ולא באמצעות הוראות או מינוי ממשלתי של הכותבים העיתונאים."[10]
