כללי

תגובות לרצח רפיק אל-חרירי:

האופוזיציה הלבנונית מאשימה את סוריה ואת ממשלת לבנון ומכריזה על "אינתיפאדת העצמאות"; סוריה וגורמים אחרים: ישראל וארה"ב אשמות

רצח ראש ממשלת לבנון לשעבר, רפיק אל-חרירי, עורר תגובות שונות בעולם הערבי. רבים התייחסו בביטול לנטילת האחריות של ארגון בלתי מוכר "ארגון העזרה והג'יהאד בסוריה" שפורסמה בקלטת בערוץ "אל-ג'זירה".

גורמי האופוזיציה בלבנון, שזכו לתמיכתו של אל-חרירי לפני מותו, הטילו את האחריות לרצח על סוריה וממשלת לבנון, קראו להקמת ועדת חקירה בינלאומית ואף הכריזו ב- 18 בפברואר 2005 על פרוץ "אינתיפאדת העצמאות" שתפעל לנסיגה סורית מלבנון ולעריכת בחירות בלבנון באביב הקרוב.

 השלטונות בסוריה ובלבנון דחו את האשמתם ברצח אל-חרירי ואף האשימו, יחד עם גורמים אחרים בעולם הערבי, את ארה"ב וישראל ברצח.

ביטול הטענה בדבר מעורבות אל-קאעדה ברצח

לאחר רצח אל-חרירי פורסמה בערוץ הטלוויזיה "אל-ג'זירה" קלטת של ארגון המכונה "העזרה והג'יהאד- סוריה הגדולה" בה אמר חבר הארגון אחמד אבו עדס: "מתוך תמיכה באחינו המוג'אהידין

באדמת שני המקומות הקדושים [סעודיה] וכנקמה על השהידים הטהורים שנרצחו על ידי מנגנוני הביטחון הסעודים באדמת שני המקומות הקדושים, החלטנו... לבצע את העונש הצודק  למשתף הפעולה של המשטר הזה... החוטא רפיק אל-חרירי..."[1]

 

לאחר פרסום הקלטת פרסם "ארגון אל-קאעדה בסוריה" גילוי דעת בו הכחיש כל קשר לרצח. בגילוי הדעת שפורסם בפורום האסלאמיסטי "בימת סוריה האסלאמית" ["מינבר סוריא אל-אסלאמי"] נכתב:  "מה שקרה בבירות והניסיון של הגורם שביצע [את המעשה] להאשים פלגים של הג'יהאד ופלגים סלפיים בסוריה הוא שקר גדול בגלל הסיבות הבאות: לארגוני הג'יהאד בסוריה יש סדרי עדיפויות משלהם ואלה אינם כוללים פיצוץ מכוניות בערי הארץ.

כפי שידוע, בראש סדר העדיפויות עומד היום הסיוע החומרי והמוראלי לאחינו בעיראק ובפלסטין... אין זה סביר שארגון אל-קאעדה, שעשה מה שעשה בניו-יורק ובוושינגטון והקריב את מיטב אנשיו למען ביירות, יבוא היום ויפוצץ את בתי ביירות ואת רחובותיה... אנו מאשימים אחד משלושת הגורמים הבאים: המוסד, המודיעין של משטר הבעת' בסוריה בסיוע של המודיעין הלבנוני והאפשרות השלישית היא מנגנון מודיעין אמריקאי."[2]

 

גם הסעודים התייחסו בביטול לקלטת הזאת. שר הפנים של סעודיה, האמיר נאיף בן עבד אל-עזיז, תיאר את הניסיון לשרבב את ארצו ברצח רפיק אל-חרירי כמעשה "אווילי". בשיחה עם עיתונאים אמר: "אינני סבור כי קיים ארגון טרור כזה כפי ששודר בקלטת ".[3]

 

האופוזיציה בלבנון: הממשלה התירה דמם של חברי האופוזיציה

האופוזיציה בלבנון האשימה את ממשלת לבנון שהתייחסה למנהיגי האופוזיציה כבוגדים והתירה את דמם. וליד ג'ונבלאט, יו"ר המפלגה הפרוגרסיבית הסוציאליסטית וגוש "המפגש הדמוקרטי" בפרלמנט, אמר כי חברי הממשלה "סיווגו אותנו בקטגוריה של בוגדים, משתפי פעולה עם ישראל ארה"ב וצרפת... הם התירו את דמנו".[4]

 

פארס ח'שאן, בעל טור ביומון הלבנוני "אל-מוסתקבל" שהיה בבעלותו של אל-חרירי, כתב: "קיים קונסנזוס במדינה [בלבנון] שאי אפשר לסמוך על כך שהממשלה הכושלת תהיה מסוגלת לחקור [את הרצח] ולתת תשובות, משום שגם אם היא חפה ממעשה טרור זה היא נושאת באחריות מלאה למה שארע [הכוונה לרצח]...

 

לפני החיסול סיווגו השלטונות את אל-חרירי בקטגוריה של משתפי הפעולה עם הזרים והאשימוהו בבגידה נוראה. אמרו עליו באמצעות מנגנוניהם כל מיני דברים: ... 'ראש הקשר', 'יוצר החלטה 1559', 'הבוס של האופוזיציה'. הקינה של השלטון הזה לא תועיל,  הכרזותיו מתועדות, הדיכוי שלו ידוע... השלטונות [הלבנוניים] הרוויחו מחיסול אל-חרירי... הם מניחים שהמזימה שהם מדברים עליה ספגה מכה, הם מדמיינים שהחיים הפוליטיים יגוועו בלבנון והם מחייכים, משום שאיש אינו בטוח מעתה ואילך בכך שהוא מוגן או שיש לו חסינות. השלטונות האלה מסיתים כבר חודשים לרצוח את אל-חרירי והם המרוויחים מהיעלמותו."[5]

גורמי האופוזיציה בלבנון האשימו את סוריה באחריות לרצח וקבעו כי "האחריות לפשע זה ולפשעים דומים מוטלת על השלטונות הלבנוניים ועל השלטונות הסוריים בהיותם אפוטרופוסים [על לבנון]. לדבריהם, "הפשע בוצע לאחר סדרת איומים שהושמעו מפי פקידים בכירים בשלטון במקביל להאשמת ראש הממשלה [לשעבר] השהיד [אל-חרירי] ואנשי האופוזיציה בבגידה ובקשר [נגד השלטון]."[6]

 

ראש הממשלה לשעבר ומפקד צבא לבנון לשעבר, מישל עון, אמר בראיון לרדיו הצרפתי 'אנפו': "סוריה היא האחראית לרצח של רפיק אל-חרירי המהווה הקדמה לשרשרת ארוכה של התקפות נגד מנהיגים לבנונים מתנגדי דמשק. בראיון אחר לרדיו 'פראנס אנטר' אמר: "חיסול פיסי של מתנגדי דמשק הפך לאסטרטגיה של סוריה. לאחר שרצחה לבנונים היא מבקשת שנודה לה על הסיוע שהגישה לנו. תארו לכם את הנאצים מבקשים מיהודי מלחמת העולם השניה שיודו לגרמניה על רציחתם..."[7]

 

עלי חמאדה, בעל טור ביומון הלבנוני הנוצרי  "אל-נהאר", כתב: "כמו שרצחו את כמאל ג'נבלאט והשליכו אותו מדמם בראש חוצות בשנת 1977, כך פוצצו חצי עיר, רצחו את רפיק אל-חרירי והפכו את גופו לפחם שרוף. זה המשטר וזה ההיגיון שלו מראשיתו - רוצח את המתנגדים ושורף את גופו של מי שמעז לעמוד מולו. משטר נפשע, נוקם ונוטר שאינו נרתע מלהגביר את הטרור נגד אנשים עצמאיים, ריבוניים ובני חורין. רפיק אל-חרירי שנפל שהיד למען העצמאות איננו הראשון במסכת הפשעים ואולי איננו האחרון, לפיכך,  צריך שלא [יהיה מצב]  שדמו נשפך לשווא ושלבנון לא תהיה שבויה מכאן ואילך בידי המאפיונריות הזאת."[8]

 

גורמים ערבים אחרים מאשימים את סוריה באחריות לרצח

האשמת סוריה ברצח נשמעה גם מצד גורמים ערבים אחרים בעולם הערבי. כך למשל במאמר מערכת ביומון הסעודי "אל-וטן" נכתב: "אם סוריה אינה מסוגלת לשמור על הביטחון בלבנון, כפי שמצביעים על כך אותם אירועים, עליה לצאת מיד. זאת בהנחה שהנימוק הזה נכון, אולם אם הפיצוצים פוגעים תמיד באלה המתנגדים לנוכחות הסורית בלבנון, המשמעות היא שסוריה אולי נושאת באחריות לפיצוצים האלה, שאם לא כן, האם המקריות לבדה גורמת לכך שקורבנות הפיצוצים הם יריביה הפוליטיים. בכל מקרה על סוריה לצאת מלבנון, שהרי נימוקים כגון: העימות מול ישראל או ההגנה על ביטחונה של סוריה או של לבנון כבר אינם בתוקף."[9]

 

גם העורך הראשי של השבועון המצרי הממסדי "אח'באר אל-יום", אבראהים סעדה, רמז במאמר פרי עטו מה-19 בפברואר 2005 תחת הכותרת "רצחו אותו והלכו בהלוויתו" כי סוריה מעורבת ברצח אל-חרירי[10].

 

סוריה ולבנון בתגובה: ישראל וארה"ב אשמות

בתגובה דחו סוריה ולבנון את ההאשמות נגדן. שר ההסברה הלבנוני, אילי אל-פרזלי, דיבר עם נציגי אמצעי התקשורת הלבנוניים על "הצורך לצמצם פרשנויות, ניתוחים והאשמות כדי להימנע ממלחמת אזרחים."[11]  שר החוץ של לבנון, מחמוד חמוד, קרא "לא להסתבך בהאשמות ישירות או בלתי ישירות ולהתנגד להקמת ועדת חקירה בינ"ל או לכל ניסיון לכפות כל סוג של פיקוח או אפוטרופסות בינ"ל על לבנון."[12]

 

שר ההסברה הסורי, מהדי דח'לאללה, אמר כי אלו שהאשימו את סוריה הם "טיפשים, בורים או מי שאינם רואים את המציאות. רק אויב של לבנון יכול לבצע מעשה כזה וסוריה איננה יכולה להיות אויב." לדבריו, "הרצח התבצע במסגרת הלחצים הבינ"ל המופעלים על לבנון וסוריה שמטרתם הסופית היא יישום השאיפות התוקפניות של ישראל באזור."[13]

 נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, אמר בשיחה טלפונית לעמיתו אמיל לחוד, נשיא לבנון, כי "יש להשקיע כל מאמץ כדי לחשוף את מבצעי הפשע הנתעב ואת אלה העומדים מאחוריו, שמטרתם לערער את האחדות הלאומית הלבנונית."[14] 

 

לצד דחיית האשמת סוריה ברצח אל-חרירי, הפנו הבכירים הסורים אצבע מאשימה לעבר ישראל.

שר ההגנה הסורי, חסן תורכמאני אמר כי "המרוויח היחיד הוא ישראל שאינה רוצה שתשרור יציבות בלבנון." [15]

 

הפרשן הסורי ג'מאל בארות אמר לאתר האינטרנט www.islamonline.net: "אין ספק שהפעולה בוצעה ברמה ביטחונית גבוהה. הדבר מזכיר את שיטות המוסד, מנגנון  מודיעין החוץ הישראלי, כדי לגרום לזעזועים ערביים. הניסיון לרצוח את השר לשעבר וחבר הפרלמנט, מרואן חמאדה, ואחר כך רצח אל-חרירי משרתים את טובת ישראל."[16]

בעל הטור חסן מ. יוסף, כתב ביומון הסורי "אל-תשרין" :"יש כוחות גדולים - ובראשם ארה"ב והישות הציונית – שמעוניינים לשנות את פני האזור. ארה"ב רוצה לבנות מזרח תיכון גדול.... כל מה שקרה  -  החל מכיבוש עיראק וכלה בחיסול רפיק אל-חרירי - הוא ניסיון להרוס את מה שידוע  כ'מולדת הערבית' ולבנות את הרצוי- מה שמכונה 'המזרח התיכון הגדול' ..."[17]

 

עיתונים ערביים מאשימים את ארה"ב וישראל ברצח אל-חרירי

בעלי טורים בעיתונות הערבית האשימו את ישראל וארה"ב ברצח אל-חרירי. עורך היומון המצרי הממסדי אל-גומהוריה, סמיר רגב, האשים בטורו את ישראל: "ישראל הכתה פעמיים בתוך 48 שעות... מכה אחת בלבנון ומכה שנייה באיראן."[18] 

 

ביומון הלונדוני "אל-שרק אל-אוסט" התפרסמה ידיעה תחת הכותרת "מי המרוויח מרצח אל-חרירי" בה נכתב כי "האצבע המאשימה הראשונה מופנית לישראל מאחר והיא המרוויחה התמידית מערעור היציבות והביטחון בלבנון, אלא שחילוקי הדעות של אל-חרירי עם דמשק והתקרבותו לאופוזיציה [הלבנונית], ובמיוחד התקרבותו לבעל בריתו הדורש את יציאת הכוחות הסורים מלבנון, וליד ג'נבלאט, גרמו ללבנונים רבים להאשים את המשטר הסורי כמי שעומד מאחורי ההתנקשות בו..."[19]

 במאמר ביומון אל-ח'ליג' האשים ד"ר וסאם חמוד, פרשן פוליטי, את ישראל ואת ארה"ב ברצח: "לאחר שהישראלים והאמריקאים רצחו את אל-חרירי הם יכולים לטעון כי חלה הרעה ביציבות באזור ויש צורך בהגברת הדמוקרטיה ובכיבוש חדש. אם כן, רצח אל-חרירי, בדומה לרציחות רבות בעיראק, הוא מעשה של מנגנון המודיעין החשאי הישראלי או של שכירי חרב של אמריקה, שנשכרו לרצוח אנשי קדמה נאורים בעולם הערבי ובעולם האסלאמי..."[20]

במאמר המערכת של היומון הקטרי "אל-שרק" נכתב: "כולנו יודעים שהאויב הציוני תכנן ומתכנן תמיד לשסע את לבנון ולהצית את אש המלחמה העדתית לצד רצח של אישים לאומיים לבנוניים... לפיכך, לא יהיה זה מוזר [לחשוב] שיד ציונית ביצעה את הפשע הטרוריסטי המתועב נגד אל-חרירי בתקווה לזרוע פילוג ומלחמת אחים בלבנון... רצח ראש הממשלה [לשעבר] הוא אחת התוצאות של רעידת האדמה של הכיבוש האמריקאי בעיראק האחות, משום שכיבוש זה המממש את הרצון הציוני, חותר להבעיר מלחמות עדתיות באומה הערבית כפי שקורה כעת בעיראק, בפלסטין ובלבנון." [21]

 

מנגד, דחה היומון הסעודי הממסדי "אל-וטן" את ההאשמות כלפי ישראל: "מה האינטרס של ישראל לרצוח את אל-חרירי? או להצית מחדש את מלחמת האחים בלבנון...? השימוש בישראל כגורם שיש לתלות בו את כל כישלונותינו, מעידותינו ואכזבותינו הוא עניין מטופש ומצער, משום שהוא [משקף] בריחה מביקורת עצמית ומהודאה בטעות ובאוזלת יד." במקביל דחה היומון גם את האשמת סוריה ברצח: "יש למשטר הסורי חסרונות, אך הטיפשות איננה אחת מהם. אין צורך בפיקחות רבה כדי להבין שסוריה היא אחת הקורבנות של [הרצח] ושמבצעי הרצח ביקשו לגרום למתיחות בלבנון ולהפוך את החלטת מועצת הביטחון המחייבת את יציאת סוריה מלבנון לעניין דחוף ומחייב." [22]

 

בעל הטור אחסאן אל-טראבלסי כתב באתר הליבראלי www.elaph.com: "מי ייתן ואללה יברך את המוסד ואת [עבד אללה] בן סבא שהפכו להיות התירוץ לכל פשעיהם של הרוצחים הפושעים.[23]

 הבוקר יוצא אלינו עזמי בשארה, חבר כנסת ישראלי ובעל בריתה של סוריה, עם הצהרה שערוץ אל-ג'זירה שידר וקידם בברכה בה אמר כי סוכן המוסד, עבד אללה בן סבא, הוא הרוצח. אלמלא היו המוסד או עבד אללה בן סבא היינו יוצרים אותם בעצמנו כדי שנוכל לתלות בהם את כל פשעינו.[24] 

 

האופוזיציה הלבנונית מכריזה על "אינתיפאדת העצמאות"

האופוזיציה הלבנונית הכריזה על "אינתיפאדת העצמאות והדמוקרטיה הלא אלימה". בכינוס של ראשי האופוזיציה הלבנונית בביתו של וליד ג'נבלאט הכריז סמיר פרנג'יה, חבר האופוזיציה הנוצרית, בשם גורמי האופוזיציה: "כתגובה למדיניות הפשע והטרור של השלטון הלבנוני והשלטון הסורי, מכריזה האופוזיציה הלבנונית על פרוץ אינתיפאדת העצמאות והדמוקרטיה הלא אלימה וקוראת לנקוט בצעדים הבאים: דרישה נחרצת לועדת חקירה בינלאומית בפיקוח האו"ם כדי לחשוף את מתכנני ומבצעי פשע ההתנקשות ולהעמידם לדין... הסתלקותו של השלטון [הלבנוני] נעדר לגיטימיות והרכבת ממשלת מעבר, כצורך לאומי עליון, אשר תגן על העם הלבנוני ותבטיח את הנסיגה המיידית והמלאה של הצבא הסורי מלבנון וכן כהכנה לעריכת בחירות חופשיות ונקיות לפרלמנט... קריאה לקהילות הלבנוניות בכל המדינות בנכר לתמוך באינתיפאדת העצמאות בכל האמצעים האפשריים, הפוליטיים והכספיים, וכן באמצעות פעילויות ועריכת תהלוכות מול השגרירויות ומול מטות הארגונים החוקיים והבינלאומיים... דרישה מהקהילייה הבינלאומית המיוצגת על ידי האו"ם להגן על העם הלבנוני השבוי והמאוים בטרור של מדינה..."[25]  

 

וליד ג'נבלאט אמר במהלך ההתכנסות בביתו: "הצעד הראשון שהאופוזיציה דורשת הוא חקירה בינלאומית מחוץ למסגרת השלטון [הלבנוני] הנוטה [לסוריה] שאותו אני מאשים ישירות בהתנקשות ברפיק אל-חרירי ובניסיון ההתנקשות במרואן חמאדה... כאשר אני מטיל את האחריות על סוריה אני מטיל אותה על המודיעין הסורי בלבנון השולט על כל תחומי החיים: הפוליטיים, הפרלמנטאריים, האוניברסיטאיים, הבירוקרטים הצבאיים וכל תחום [אחר]."[26]

 

בתגובה להכרזה על "אינתיפאדת העצמאות" אמר ראש ממשלת לבנון, עומר כראמה, כי "הוא עיין בסעיפי [ההכרזה] ומצא כי היא תוכנית של הפיכה נגד המדינה ונגד הממשלה, [לכן] אנו אומרים: אם מדובר בפוליטיקה הם יכולים לדבר כרצונם, אולם באשר לביטחון איש אינו יכול להתבדח בנושא." אשר לדרישת האופוזיציה להקים ועדת חקירה בינ"ל, אמר [כי] "הדבר נעשה לצורכי דעת קהל מקומית והוא לא יוביל לתוצאות. אנו אומרים, שמי שברשותו מידע ויכול לתרום להגעה לעובדות, בבקשה."[27]