איש אופוזיציה סורי מספר על התנכלויות ואיומים מצד מנגנוני הביטחון
בגילוי דעת שפרסם חבר הפרלמנט הסורי לשעבר ריאד סיף, מעצורי "אביב דמשק" וכיום פעיל אופוזיציה, הוא חושף כי מאז שחרורו בינואר 2006 הוא נתון לסדרה בלתי פוסקת של התנכלויות ואיומים מצד מנגנוני המודיעין של המשטר הסורי.[1] סיף מספר בגילוי הדעת כי מנגנוני הביטחון הסורי הורו לו לפרוש מפעילות פוליטית ולהימנע מלהתראיין לתקשורת ואיימו עליו שאם לא יציית להוראות אלה - ייאלץ המשטר הסורי לעצור אותו או להרוג אותו.[2]
להלן תרגום גילוי הדעת:[3]
"בתחילת ספטמבר 2001 החליט המשטר הסורי לשים קץ לפעילות "אביב דמשק" ועצר את חבר הפרלמנט ריאצ' סיף יחד עם תשעה מחבריו באופוזיציה וגזר על כולם עונש מאסר. ריאצ' סיף נידון לחמש שנות מאסר באשמת ניסיון לשנות את החוקה בדרכים לא לגיטימיות.
לאחר שחרורו של סיף מהכלא, ב-18 בינואר 2006, הוא נפגש עם אנשים שבירכו אותו ויחד איתם הוא החליף רעיונות בנוגע לתכניתו הפוליטית לפיה המשטר הנוכחי איננו בר-תיקון והכרח לשנותו באמצעות מעבר למשטר דמוקרטי, ע"י מאבק עממי בדרכי שלום.
ב-14 בפברואר 2006 פתח המשטר [הסורי] במערכה מרוכזת הנמשכת עד היום בה השתתפו כמה מנגנוני ביטחון. [ריאצ'] סיף זומן ע"י ראש המנהלה הכללית של המודיעין [הסורי] שהזהיר אותו מהתוצאות העלולות [לנבוע] מכך שהוא ימתח ביקורת על הנשיא. כמו כן, הוא הזהיר אותו, בזמנו, לבל ייפגש עם משלחת של נציבות זכויות האדם באו"ם שנכחה [אז] בדמשק.
[בלילה לאחר מכן] הובל סיף כשהוא כבול ועיניו מכוסות אל אחד ממנגנוני הביטחון הצבאי שם הוא הושפל והוכה בניסיון לסחוט ממנו התחייבות שהוא יימנע מלתת ראיונות לעיתונות ומלהיפגש עם דיפלומטים וזרים. כשהוא עמד על סירובו הציבו בפניו שתי אופציות: או שיפסיק כל פעילות פוליטית ויחזור לעבודה במסחר ובתעשייה ואם יעשה כן הוא יקבל תמיכה מלאה מהשלטון, או שהוא ימשיך בהתנגדותו למשטר ואז יבלה את שארית חייו מושפל ובזוי.
ביום שבת ה-18 בפברואר [2006], זומן סיף ע"י ראש מנגנון ביטחון הפנים שהודיע לו כי השלטונות הגבוהים [בסוריה] כועסים בעקבות הראיון העיתונאי איתו שהתפרסם במוסף של העיתון [הלבנוני] 'אל-נהאר', ב-5 בפברואר 2006. בראיון עמד סיף על 13 נקודות שבהן [לדברי ראש מנגנון ביטחון הפנים] הוא חצה את הקווים האדומים וזה מספיק כדי לשלוח אותו לכלא, אלא אם הוא יחזור בו מנקודות אלה [ויפרסם זאת] באותו עיתון. לאחר דין ודברים עם עוזר ראש מנגנון [ביטחון הפנים] שנמשכו שלושה ימים הוכרח סיף לפרסם ראיון חדש בו הוא מיתן את עוצמת הביקורת שלו על המשטר [הסורי].
דרישותיו של ראש מנגנון [ביטחון הפנים] לא פסקו בכך והוא הודיע [לסיף] כי הוא חייב להימנע מלתת כל הצהרה או מפגש עם העיתונות עד שיתפרסם חוק המפלגות תוך חודשיים.[4] [הוא הוסיף] כי כל התנהגות מנוגדת לכך [מצידו של סיף], תביא את המשטר [הסורי] להגן על עצמו תוך יישום חוקי החירום - בין אם ע"י מאסר [של סיף] או הריגה [שלו] – זאת מבלי להתייחס למחאות הבינ"ל והעולמיות שייתכן ויישמעו נוכח צעדים אלה. בעל כורחו הסכים סיף לציית לבקשה זו כדי שלא יחזור שוב לכלא.
ב-12 במרץ [2006], כשהשתתף בשביתת שבת שארגנו מפלגות וארגונים כורדיים בסוריה לציון יום השנה לאירועי קאמשלי 2004, הוצא סיף בכוח מבין המשתתפים בשביתת השבת והוחזק במעצר במשך כל אותו היום. נמסר לו מידי ראש זרוע ביטחון הפנים כי החל מאותו יום הוא הפך ממתנגד לשלטון לאויב של השלטון.[5]
ההטרדות באו בזו אחר זו ובדרכים שונות על מנת להפחיד אותו ולבודד אותו מהחברה: מנהל הלשכה שלו והמזכירה שלו נחקרו ופטרולים ביטחוניים חנו מול המשרד שלו, מול הבית שלו ומול הבתים של בניו; במהלך חודש אפריל עקב אחריו פטרול בטחוני, במשך 24 שעות ביממה, שעקב אחריו לכל מקום שהלך כמו הצל שלו; כמו כן נחקרו עשרות ממבקריו, קרוביו וחבריו וחלק מהם סיפרו שהוטל על קבוצה [של אנשי ביטחון] המורכבת משלושה אנשים, ביניהם עורך דין ואישה, לחפש אדם שיסכים להגיש תלונה נגד סיף כדי לפגוע במוניטין שלו בנוגע ל[עבודתו] במסחר, או במוניטין המוסרי שלו.
החל מה- 13 ביולי 2006 צווה סיף ע"י עוזר ראש מנגנון [ביטחון] הפנים להגיע מידי יום ל[משרדי] המנגנון והוא עדיין מחויב לעשות זאת עד היום. ב-15 ביולי 2006, מיד לאחר שיצא [ממשרדי] המנגנון, הוא הוכה קשות ע"י שני אלמונים שבשלב מאוחר יותר הוא זיהה אותם [במשרדי] מנגנון [ביטחון הפנים] כאשר הם הופיעו בפניו שוב [והתגרו בו] במהלך הביקור היומי שלו [במשרדי מנגנון ביטחון הפנים]. דמשק 4 בספטמבר 2006 ."
[1] "אביב דמשק" הוא כינוי להתעוררות הפוליטית שהתרחשה בסוריה עם עלייתו לשלטון של בשאר אל-אסד ביוני 2000. במהלך כשנה הוקמו ברחבי סוריה מועדונים רבים לקידום הדמוקרטיה והחברה האזרחית, כולל "מועדון ג'מאל אל-אתאסי" שהכריז על עצמו בינואר 2001 כעל מועדון בלתי ממשלתי לשיח דמוקרטי. כבר קודם, בספטמבר 2000, התפרסם גילוי דעת של תשעים ותשעה אינטלקטואלים סורים שדרשו לבטל את מצב החירום במדינה, לשחרר אסירים פוליטיים ולקדם רפורמות פוליטיות ואזרחיות. ביולי 2001 הוכרז על ייסוד האגודה לזכויות האדם ועורך הדין. הית'ם אל-מאלח נבחר כיושב הראש. ואולם, הציפיות לרפורמות החלו להתפוגג כאשר באוגוסט 2001 פתחו שלטונות סוריה בסדרת מעצרים של מקדמי הרפורמות אשר נשפטו לתקופות מאסר ארוכות של מספר שנים.
[2] ריאצ' סיף היה חבר בפרלמנט הסורי ואחד הפעילים הבולטים בתקופת "אביב דמשק". בתקופה זו הוא נהג לארח בביתו מפגשים של "מועדון הדיאלוג הלאומי" שבראשו הוא עמד. בשנת 2001 הוא נעצר יחד עם שאר הפעילים ב"אביב דמשק". הוא הואשם בניסיון לשנות את החוקה בדרכים לא לגיטימיות ונשפט לחמש שנות מאסר. לאחר קצת יותר מארבע שנים בינואר 2006 שוחרר ריאצ' סיף.
[4] בחודשים ינואר ופברואר 2006 הופיעו דיווחים רבים באמצעי התקשורת על גיבוש הצעות חוק שונות לקראת פרסום "חוק מפלגות" בסוריה. לפי הדיווחים, החוק אמור היה להתפרסם באפריל, אך עד היום לא בסוריה חוק מפלגות.
[5] אירועי קאמשלי - במרץ 2004 פרצו עימותים קשים בין המוני כורדים לכוחות הביטחון הסורים בצפון סוריה. האירועים פרצו בעיר קאמשלי שבצפון סוריה בעקבות התנצחות וחילופי קריאות גנאי בין אוהדים של שתי קבוצות כדורגל, אחת מהן כורדית. קריאות הגנאי התפתחו לעימותים בין אוהדי שתי הקבוצות היריבות. כוחות הביטחון הסורים הגיעו למקום והתערבו על מנת לרסן את המהומות. כתוצאה מכך היו עשרות הרוגים כורדים מאש כוחות הביטחון הסורים. בעקבות זאת התפשטו המהומות לאזורים כורדיים נוספים בצפון סוריה ונמשכו מספר ימים ובמהלכם היו עשרות הרוגים.
