המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
עורך "אל-אהראם" לשעבר חשוד בעבירות שחיתות
24/3/2006

 

עורך "אל-אהראם" לשעבר - אבראהים נאפע - חשוד בעבירות שחיתות

 

עורכו לשעבר של היומון הממסדי המצרי "אל-אהראם" וחבר מועצת השורא, אבראהים נאפע, חשוד בעבירות שחיתות בסדר גודל של כשלושה וחצי מיליארד לירות מצריות (כ-608 מליון דולר), כאשר כיהן כיו"ר מוסד "אל-אהראם" וכעורך היומון הממסדי "אל-אהראם". בעבר נפתחה נגד נאפע חקירה פלילית בצרפת משום שכעורך העיתון היה אחראי לפרסום מאמר ובו עלילת דם נגד יהודים. הואיל ו"אל-אהראם" מודפס גם בצרפת והחוק הצרפתי אוסר גילויי אנטישמיות, הוגשה נגד נאפע תביעה משפטית. בעקבות תרגום המאמר השנוי במחלוקת על ידי MEMRI ובעקבות ההאשמות שנשמעו בצרפת נגד נאפע, החליט מוסד "אל-אהראם" להקים את "הארגון הערבי נגד אפליה גזענית" (AAD) ולמנות את אבראהים נאפע לעמוד בראשו.[1]

 

צלאח אל-ע'מרי, יו"ר מועצת המנהלים החדש של מוסד "אל-אהראם", הורה ב-24 בפברואר 2006 למנוע מאבראהים נאפע מלהיכנס למשרדו במוסד אל-אהראם ולהחליף את המנעול של דלת משרדו, זאת לאחר שנגנבו ממשרדו של אל-ע'מרי התיקים ובהם המסמכים המתעדים את חשדות השחיתות העיקריים נגד נאפע, בניו ומקורביו. אל-ע'מרי חושד כי אבראהים נאפע ומקורביו במוסד  "אל-אהראם" עומדים מאחורי מעשה הגנבה. כיום כותב נאפע מביתו את טורו הקבוע ב "אל-אהראם".[2]

 

לאור החשדות דרש שר המשפטים, מחמוד אבו אל-ליל, מהוועדה לענייני חוקה וחקיקה במועצת השורא להסיר את חסינותו של נאפע, שהינו חבר בגוף זה. ואולם הוועדה דחתה את בקשתו, על מנת לדון בעניינו של נאפע ב-22 במרץ 2006.[3]   

 

חבר הפרלמנט המצרי ועורך שבועון האופוזיציה המצרי "אל-אוסבוע", מצטפא בכרי, ערך תחקיר בו הוא מפרט את סידרת מעילותיו הכספיות של אבראהים נאפע ושל שני בניו ומקורביו. בתחקיר נכתב כי אבראהים נאפע קיבל ממוסד אל אהראם, עליו היה ממונה, שכר של שלושה מליון לירות מצריות בחודש (כ-522,000$ לחודש), ושהונו מגיע כיום לשלושה מיליארד לירות מצריות לעומת שלושת אלפים ומאה לירות מצריות שהיו לו בשנת 1978.[4]

 

להלן עיקרי התחקיר.

 

"מוסד ["אל-אהראם"] הזדעזע כולו, אנשים לא מאמינים למספרים ששמעו. מיליונים זרמו לכיסים ללא מאמץ או טרחה. קבוצה מסוימת של בני מזל היא אשר בלעה כל דבר, זאת בעוד הרוב המכריע קיבל רק פירורים[...] יו"ר מועצת המנהלים החדש, צלאח אל-ע'מרי, פתח את התיקים, כיוון

שרצה לדעת כל דבר[...] מוסד ["אל-אהראם"] שהוא עומד בראשו חייב לבנקים ו[למוסדות] אחרים כמיליארד לירות מצריות והוא חייב גם מיסים וביטוח סוציאלי בערך של יותר משני מליון לירות מצריות [...] כמו כן, ידע אל-ע'מרי שרוב החברות [הכפופות] למוסד "אל אהראם" מפסידות ושיו"ר המוסד הקודם, אבראהים נאפע, משך בגלוי מהבנקים כארבע מאות מליון לירות מצריות במהלך תקופה [קצרה]. כשיו"ר ההנהלה החדש שאל על [גודל] משכורתו של אבראהים נאפע, נאמר לו כי הוא קיבל שלושה מליון לירות מצריות בחודש[...] כלומר שלושים ושישה מליון לירות מצריות בשנה.       

 

כיו"ר מועצת המנהלים קיבל נאפע עמלה של אחוז וחצי על ההפצה [של העיתונים] ועוד עמלה של אחוז וחצי כעורך, כלומר שלושה אחוזים מרווחי ההפצה. בנוסף קיבל שלושה אחוזים עמלה מרווחי המודעות – אחוז וחצי כיו"ר מועצת המנהלים, ועוד אחוז וחצי כעורך. זאת כאשר ידוע כי רווחי ההפצה במוסד ["אל-אהראם"] מגיעים למיליון לירות מצריות ליום בממוצע[...] משמעות הדבר שהוא קיבל עמלה יומית של שלושים ושלושה אלף לירות מצריות מרווחי ההפצה.

 

[השיעור] היומי של רווחי המודעות במוסד זה הוא בממוצע כאחד וחצי מליון לירות מצריות. פירוש הדבר שנאפע קיבל עמלה יומית מהמודעות [בשיעור] של כחמישים אלף לירות מצריות. יוצא מזה שיו"ר מוסד ["אל-אהראם"] מקבל עמלה יומית [בשיעור] של כשמונים ושלושה אלף לירות מצריות. [זאת] בנוסף ל[קבלת] משכורות ומענקים מכל הפרסומים והחברות הרבות הכפופות למוסד שהוא עומד בראשו. וכך הוא קיבל [כל] חודש סכום [כספי] מהעמלות והמשכורות העולה על שלושה מליון לירות מצריות[...]

 

[כמו כן] יו"ר המוסד הקודם [לפני אבראהים נאפע] השאיר כמה פיקדונות בחשבונות של המוסד הראשי וכאשר נתמנה אבראהים נאפע לתפקיד הוא החל לבזבז הרבה מפיקדונות אלו, אפילו את מס הבולים הקבוע של שלושים ושישה אחוז. נאפע ביקש לא לשלם מס זה, על אף שלפי החוק עליו להניחו בצד, כדי לשלמו לממשלה, כאשר זו מחליטה לגבות [את המס].  הכנסה [...] בגודל של כמיליארד לירות מצריות (כ-174 מליון דולר) הושמה בצד בחסות החובה לשלמה לממשלה כמס בולים... אלא שנאפע, הורה להוציא כספים מהסכום הגדול הזה והוא בזבזו במהירות הבזק וכיום מוסד ["אל-אהראם"] לא יכול לשלם את המיסים.

 

יו"ר מוסד ["אל-אהראם"] החדש, צלאח אל-ע'מרי, הופתע כאשר אחת הפקידות [הדא עוץ' אללה] קיבלה לבדה סכום של שלוש מאות אלף לירות מצריות בחודש, זאת בשעה ששימשה כרואת חשבון של [אגף] המודעות [בעיתון "אל-אהראם"] [...] באשר למנהל גביית [הכספים], הוא לבדו קיבל סכום של מאתיים חמישים אלף לירות מצריות בחודש[...]

 

[בנוסף] הקימו שני בניו של נאפע [אחמד ועמר אבראהים נאפע]  ובכיר במוסד [חסן חמדי, האחראי על פיקוח תחום המודעות], חברה רבת פעלים [בשם אינטר גרופ], שהונה הראשוני הוא מאתיים מליון לירות מצריות. חברה זאת קיבלה מונופול על יבוא כל ציוד [כלי הכתיבה] של החברה[...] ונאסר על כל [גורם] במוסד לרכוש ציוד כלשהו מחברה אחרת[...] הרבה פרסומים שהוצאו לאור לאחרונה ואשר הודפסו על גבי ניירות כרומו גרמו להפסדים גדולים למוסד, אולם המוסד [המשיך] לתמוך בחברה השייכת לבניו של נאפע, באמצעות רכישת גיליונות נייר ודיו מהחברה[...] מבלי לשים לב להפסדים שזו גורמת[...]

 

יש הסבורים שעושרו של נאפע לא חרג ממיליארד לירות מצריות, כלומר שהוא שייך ל"עמלים", אלא שהנתונים מלמדים שעושרו של נאפע עלה משלושת אלפים ומאה לירות מצריות בשנת 1978 לשלושה וחצי מיליארד לירות מצריות בשנת 2005 [...] [כמו כן], עושרו, כעת, של האיש השני במוסד ["אל-אהראם"], אשר קיבל מענקים ועמלות, מגיע בקירוב למיליארד לירות מצריות[...] והאיש השלישי [במוסד "אל-אהראם"] העובד גם בתחום המודעות, קיבל מדי חודש כשש מאות חמישים אלף לירות מצריות[...]

 

יו"ר המוסד החדש, צלאח אל-ע'מרי, הופתע לראות שהוא ניצב מול רשת קורי עכביש [של מקורבים לנאפע] שמספרם אינו עולה על שלושים איש, שקבלה לבדה כעשרה מיליון לירות מצריות בחודש כעמלות, כמשכורות וכמענקים. זאת בשעה שעשרת אלפים הפקידים והעיתונאים  במוסד ["אל-אהראם"] מקבלים סכום של עשרים מיליון לירות מצריות [...]

 

למשל, אחת המזכירות של אבראהים נאפע קיבלה מדי חודש סכום של שניים עשר אלף לירות מצריות (כ-2100$), בעוד המזכירה השנייה קיבלה סכום של שלושה עשר אלף ושמונה מאות לירות מצריות (כ-2400$). יתרה מזאת שתיהן הפכו להיות חברות באגודת העיתונאים וקודמו למשרת עוזרות העורך של ["אל-אהראם"] [...] אחת מהן רכשה ארמון בקהיר החדשה בערך של ארבעה מיליון לירות מצריות (כ-695,000$) ושילמה רק רבע ממחירו, כלומר מיליון לירות מצריות. [זאת] כאשר מוסד ["אל-אהראם"] קיבל על עצמו בהחלטתו של נאפע לשלם את השלושה מיליון הנותרים [...]

 

[בנוסף] בבעלות מוסד [אל-אהראם] היו מאתיים וחמישים מכוניות מסוג פורד מונדאו, שנמכרו אחרי תקופה כגרוטאה במחיר של ארבעת אלפים לירות מצריות (כ-695$) למכונית – הרבה פחות מערכן. אל תתפלאו כשתשמעו שהקונה הוא אחד מבניו של נאפע."                       

               



[2] אל-אוסבוע, מצרים, 6.3.2006

[3] אל-אח'באר, מצרים, 19.3.2006

[4] אל-אוסבוע, מצרים, 30.8.2005