כללי

עיתונאי קטרי בכיר על תוכנית הנשיא טראמפ לגבי עזה: בחודש הרמדאן הקרוב, שהוא חודש הניצחונות האסלאמיים, האומה הערבית נדרשת להתאחד נגד "האימפריאליזם האמריקאי"

 

העיתונאי הקטרי הבכיר, אחמד עלי, לשעבר מנכ"ל היומון הקטרי הממסדי אל-וטן, פרסם ב-24.2.25 ביומון הקטרי אל-שרק מאמר בו הגדיר את תוכנית הנשיא טראמפ להגירת תושבי עזה "מזימה קולוניאליסטית", איום קיומי על האומה הערבית ועל הסוגייה הפלסטינית בפרט. לדבריו, התוכנית נראית כאילו שנלקחה מהסרט האמריקאי "הסנדק", כאשר טראמפ מגלם את תפקיד דון ויטו קורליאונה מנהיג כנופיית המאפייה.

 

הכותב הביע צער על כך שארה"ב "מנסה לכפות עובדות קולוניאליסטיות באזור, שלקוחות מתקופת ימי הביניים ומימי הפיראטים והקולוניאליסטים", והזהיר כי אם המשטרים הערבים ייכנעו ללחצי הנשיא טראמפ לקבל את תוכניתו, הדבר יוביל לקריסה מוחלטת. לפיכך, קרא למנהיגי הערביים, הצפויים להתכנס ב-4.3.25 בקהיר במסגרת הליגה הערבית (להלן, ליע"ר), לנקוט עמדה משותפת שתבהיר כי תוכנית זו לחלוטין אינה מקובלת. הוא הזכיר כי כינוס הליע"ר צפוי להתקיים במהלך חודש הרמדאן, שהוא חודש הניצחונות האסלאמיים הגדולים ביותר לאורך ההיסטוריה, בכללם כיבוש מכה, כיבוש אנדלוסיה ומלחמת יום כיפור ב-1973 וכן הביע תקווה שהדבר יתממש גם בפסגה הערבית בכך שתתאחד נגד "ההתקפה הציונית הברברית הנתמכת בידי האימפריאליזם האמריקאי".

 

לבסוף, קרא להתפטרות מזכ"ל הליע"ר, אחמד אבו אל-ר'יט, שקרא לאחרונה לחמאס לוותר על שלטונה בעזה[1], בטענה כי תפקוד הליע"ר תחת הנהגתו לקוי ומעיד על אזלת יד, רפיון וניתוק מסוגיות האומה.

 

אחמד עלי[2]

 

להלן תרגום קטעים ממאמרו:

התוכנית להגירת הפלסטינים מעזה - "מזימה קולוניאליסטית"; טראמפ נוהג כראש ארגון פשע

"ראשית, יש להודות, מבלי לעורר חילוקי דעות שעלולים להוביל לסכסוך, כי אומתנו הערבית מתמודדת עם סכנה קיומית ומצוקה גורלית המאיימות מהותית לפגוע בביטחונה, בגבולותיה ובזכויותיה, לצמצם את ריבונותה ולהשפיע על עקרונות היסוד שלה, בראשן עקרונות היסוד של הסוגייה הפלסטינית. סוגייה זו מאוימת בחיסול והיא היעד של המזימה להגליית הפלסטינים וגירושם הרחק מבתיהם, כדי שיתעו בשממה וינדדו במדבריות!

לביצוע מזימה קולוניאליסטית זו, ישראל מנסה - באמצעות תמיכה מטראמפ, סיוע מהלובי הציוני, עידוד מצד כוחות היהירות העולמית[3] והסתה מצד הממשל האמריקאי - לגרש את הפלסטינים תושבי רצועת עזה, ולייהד את מה שנותר מאדמת פלסטין הכבושה!...

אנו חשים כאילו אנו עומדים מול סצנה אין סופית שצונזרה בהחלטת הצנזורה... מהסרט "הסנדק" שהופק והוצג בשנת 1972, אשר מציג סיפורים מבעיתים ופשעים מתועבים שמבצעות כנופיות הפשע המאורגן בארה"ב.

במציאות הפלסטינית, הנשיא טראמפ מגלם את אישיותו של [דון] ויטו קורליאונה מנהיג כנופיית המאפייה, ששלטה בזירת הפשע בניו יורק...

אלא שנשיא הממשל האמריקאי הוסיף לאישיות הסדיסטית הזו ממד נפשע בקנה מידה עולמי, כאשר הסית באופן פומבי וישיר לפתוח את שערי הגיהינום על הפלסטינים, דבר שכולל בתוכו את כל יסודות הפשע העולמי המאורגן, שהחוק הבינ"ל מטיל עליו עונש, והנורמות האנושיות מגנות אותו.

מה שמסב את תשומת הלב הוא שארה"ב, בעידן הנשיא טראמפ... מנסה לכפות עובדות קולוניאליסטיות באזור, שלקוחות מתקופת ימי הביניים ומימי הפיראטים והקולוניאליסטים, ומפרות את זכויות האחרים, באופן שאינו הולם את רוח התקופה ואת שלטון החוק הבינ"ל.

 

על הערבים "לעצור את החמדנות הציונית שנתמכת בהצהרותיו המורעלות של טראמפ"
בהתאם לנתונים חמורים אלה, האומה הערבית כולה ניצבת אובדת עצות על פרשת דרכים מסוכנת, כשרגליה מתנדנדות על סף תהום עמוקה, [ובפניה שתי ברירות]: או שתקבל החלטה ותפעל למנוע הידרדרות [בכך] שתתמוך בקבוצות הפלסטיניות המדוכאות ותביע [עימן] סולידריות, כדי לעצור את החמדנות הציונית שנתמכת בהצהרותיו המורעלות של טראמפ [בדבר גירוש הפלסטינים], או שתלך לכיוון של קריסה, וההיסטוריה תעיד שהנשיא האמריקאי כפה על הערבים לבצע את תוכניותיו, שחורגות מן העקרונות המשפטיים והגבולות המדיניים ומפרות את הסטנדרטים [של] זכויות האדם. לאחר מכן ישורטטו מחדש הגבולות הגיאוגרפיים [במזרח התיכון] לטובת התנועה הציונית ותוכניתה החדשה-ישנה להגלות את הפלסטינים אל מחוץ לבתיהם ולגרשם למצרים, לירדן [ולמדינות] נוספות...

כל האתגרים הרציניים האלה וכל התוכניות והאיומים הנובעים מהם מחייבים עמדה ערבית קולקטיבית [נגדן] בחסות הליע"ר כדי להדגיש כי [ההצעות] שמשווקות כעת בוושינגטון וששופרות היהודים בתל אביב מהדהדים אותן, הן דבר שאין לקבלו מבחינת הערבים, מופרך משפטית, בלתי מתקבל על הדעת [ברמה] הריבונית, לא מוצדק מבחינה מדינית ולא רצוי מוסרית ואנושית...  

שלום צודק, כולל ובר קיימא לא יושג באזור עד אשר יאפשרו לעם הפלסטיני להקים את מדינתו העצמאית בגבולות ה-4 ביוני 1967 ולהחיל את ריבונות הפלסטינים על אדמותיהם הכבושות. בהקשר הזה, כאחד מבני העם הקטרי, אני שב ומשבח את עמדתה ההיסטורית והאיתנה של קטר התומכת בעמידה האיתנה של העם הפלסטיני, תומכת בסוגיית פלסטין הצודקת, בהחלטות הבינלאומיות וביוזמת השלום הערבית ומבטיחה את הקמתה של המדינה [הפלסטינית] העצמאית שבירתה מזרח ירושלים. בל נשכח גם את התמיכה [הקטרית] בתוכנית הלאומית הגדולה ביותר בהיסטוריה של האומה הערבית: שיקומה של רצועת עזה החרבה תוך השארת הפלסטינים על אדמתם...

 

על כינוס הליע"ר ברמדאן לקרוא לאחדות האומה הערבית נגד הציונים, נתמכי האימפריאליזם האמריקאי

כיישום של כל זה נקבע מועד לכינוס פסגה ערבית בקהיר ב-4 במרץ הקרוב [2025]... כדי להחזיר את המומנטום הלאומי לסוגייה הפלסטינית, להבעיר את גחלת האופטימיות באשר לאפשרות איחוד המאמצים המדיניים הערביים, לממש את הסולידריות הערבית האבודה ולעמוד כאחד מול האיומים הציוניים הנתמכים בידי הממשל האמריקאי.

 

ייתכן שמה שמאפיין את הפסגה הגורלית הצפויה... הוא כינוסה בחודש רמדאן בקהיר, הבירה הערבית, שהביסה^[4] את כל האויבים החמדנים. מיותר לציין כי רוב [מעשי] הגבורה הערבים נקשרו בחודש הצום [קרי, רמדאן] וכי מעשה הגבורה העצום ביותר הוא ניצחון ה-10 ברמדאן נגד האויב הישראלי ב-6 באוקטובר 1973 [קרי, מלחמת יום הכיפורים]. בניצחון המובהק הזה נלחמו חיילי הצבא המצרי האמיץ... על גדות התעלה, כשהם בצום ופיותיהם הוגים שוב ושוב 'אללה אכבר'. בעזרת האמירה הזו הם הצליחו להרוס את 'קו בר-לב', שתואר בשעתו כקו ההגנה הישראלי הגדול ביותר והחזק ביותר שידעה ההיסטוריה המודרנית...

 

הניצחונות האסלאמיים הגדולים ביותר התממשו בחודש העצום הזה, החל מקרב בדר[5] שהוא הקרב המכריע בהיסטוריה המוסלמית, דרך כיבוש מכה[6] ועד כיבוש אנדלוסיה[7]. זאת בנוסף לקרבות המכריעים שהבולטים שבהם הם קרבות חיטין[8], עין ג'אלות[9], עמוריה[10], אל-זלאקה[11] ועוד.

 

הדבר מוכיח שבחודש רמדאן בוקעת רוח הניצחון ושלנוכח איום קיומי נולד רצון לגאווה, ותקוותי היא שהדבר יתממש בפסגה הערבית הגורלית שתתכנס בבירת מצרים. שם, בעיר הבירה קהיר - שבמהלך ההיסטוריה שלה הביסה אתגרים רבים, סיכלה איומים רבים ומזימות חיצוניות רבות - תתקיים הפסגה הערבית באחד מערבי רמדאן, תחת כותרת אחת והיא סיכול המזימות הציוניות החותרות לחיסול הסוגייה הפלסטינית, והקמת חזית ערבית מוצקה שתצא נגד המפעל הציוני ותפעל למען שיקום רצועת עזה, ללא הגליית תושביה...

 

שם [קרי, במצרים] יעמוד התרנגול המצרי מעל מגדל קהיר ויקרא קריאה לאומית לאומתנו הערבית להתעורר מתרדמתה העמוקה, להגן על ההיסטוריה הנשגבה שלה, ולהתאחד מול ההתקפה הציונית הברברית הנתמכת בידי האימפריאליזם האמריקאי...

 

על מזכ"ל הליע"ר, שקרא לחמאס לוותר על שלטונה בעזה, להתפטר; התנהלותו לקויה

שם בקהיר שתחת חסותה יתכנסו הערבים, הפנה מזכ"ל הליע"ר [אחמד אבו אל-ר'יט] קריאה נלהבת לתנועת חמאס ודרש ממנה בלהט לוותר על השלטון ברצועת עזה. התנועה הפלסטינית הזו, שמובילה את ההתנגדות נגד הכיבוש הציוני, לא זקוקה לקריאתו של אבו אל-ר'יט כדי להוכיח שהיא לא דבקה בשלטון בעזה, כל עוד הדבר משרת את האינטרס של העם הפלסטיני וסוגייתו הצודקת בשלב גורלי זה. לפיכך, חובה על אבו אל-ר'יט... להוכיח כי עמדתו המדינית נובעת משכנוע עצמי ולא מהוראות חיצוניות!

 

זה יקרה רק אם הוא יקריב קודם כל את עצמו וייזום ויתור על תפקידו הבכיר במזכ"לות שחוֹוָה בעת כהונתו מצב חסר תקדים של חולשה, השפלה וניתוק מן המציאות. די בכך שהמזכ"ל לא טרח לבקר ברצועת עזה ו[אפילו] לא יזם ביקור באל-עריש המצרית הגובלת ברצועה הפלסטינית, כדי לעמוד על מצבם של הפצועים הפלסטינים המטופלים בבית החולים בעיר[12]. הוא אפילו לא חשב לעמוד מרחוק מן הצד המצרי מול השער של מעבר רפיח ולצלם תמונת סלפי מול המעבר, כשהוא אוחז בדגל פלסטין ולנופף בו בידו הימנית, או בדגל הליע"ר, או בדגל ניקרגואה שמיהרה לנתק את קשריה הדיפלומטיים עם ישראל לאות סולידריות עם העם הפלסטיני, במחאה על המשך התוקפנות הישראלית ובתגובה לג'נוסייד הברברי שמבצעת הממשלה הציונית הפשיסטית נגד הפלסטינים!

 

הוא יכול היה להגיע לשם כשבידו כוס תה, תבנית [של עוגת] בסבוסה, או כיכר לחם כאקט סמלי להזדהותו עם ילדי עזה ומשפחותיהם, להתנגדותו להרעבתם, להתייצבותו לצידם ולמאמציו לשבור את מועקת הרעב... אך אבו אל-ר'יט הסתפק בשליחת סגנו חוסאם זכי לביקור במעבר [רפיח] באמצע החודש [פברואר 2025], לאחר יותר משנה מאז שוגר הטיל הישראלי הראשון על רצועת עזה!

 

הדבר מדגיש את אוזלת היד וההתרשלות של מזכ"לות [הליע"ר] באופן טיפולה בטרגדיה של הפלסטינים, בשל סגנון הניהול הלקוי והתפקוד חסר התועלת, שאינם תואמים את עוצמת סבלו של העם הפלסטיני. אולי אבו אל-ר'יט לא יודע שמזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש הגיע במיוחד מניו יורק כדי להביע סולידריות עם הפלסטינים וקיים בחודש מארס שעבר ביקור הזדהות ברפיח... ו[במהלכו] פנה בדבריו לתושבי הרצועה באומרו 'אינכם לבדכם'.

 

כל העמדות הללו מוכיחות כי מזכ"לות הליע"ר בעידן המזכ"ל [אבו אל-ר'יט] נמצאת במצב טרגי של רפיון ניהולי, יהירות וניתוק מוחלט מענייני האומה, [מצב] שמחייב את אבו אל-ר'יט לעזוב לאלתר ולוותר מרצון על תפקידו הבכיר".[13]