המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
האם מותר לבקר בפירמידות במצרים - מבט הלכתי
2/9/2007

 

האם מותר לבקר בפירמידות במצרים - מבט הלכתי

 

פוסקי הלכה סעודים נדרשו לאחרונה לשאלה האם מותר למוסלמים לבקר בפירמידות במצרים - אחד מאתרי התיירות המועדפים על הסעודיים - ובקבריהם של כופרים בכלל. במסגרת זו פורסמו פתוות המתירות לבקר בפירמידות רק לשם לימוד לקח מוסרי [לגבי המוות והעולם הבא] בהסתמך על דברי הנביא המובאים בחדית': "בקרו בקברים, שכן הם מזכירים את העולם הבא". לעומת זאת, פסקי הלכה אחרים אסרו לחלוטין לבקר בקברים אלה כיוון שהם קברי כופרים.

 

להלן דעותיהם של חכמי הלכה ידועים המובאות בפסקי הלכה שפירסמו:

 

מרצים סעודים: "הביקור בפירמידות מותר בתנאים מסוימים"

ד"ר מחמד אל-ח'ד'ירי, חבר בסגל ההוראה באוניברסיטת אל-קצים שבסעודיה, פרסם ביולי 2007 באתר www.Islamlight.net  פסק הלכה המתיר לבקר בפירמידות במצרים לשם לימוד מוסר. להלן תרגום פסק ההלכה:

 

"הפירמידות, לפי הידוע לי, הן קברי פוליתאיסטים, ומותר למוסלמי ללכת לקברים אלה לשם לימוד לקח מוסרי. לביקור בקברים אלה [כמה מטרות]:

 

1.לימוד לקח וקבלת אזהרה כפי שנקבע בחדית' [מהימן] מקובץ החדית'ים של מוסלם שנמסר מפי אבו הורירה שאמר: 'הנביא ביקר את קברה של אימו ובכה, וגרם לכל הנוכחים סביבו לבכות ואמר: 'ביקשתי רשות מאללה לבקש מחילה עבור אימי ולא הורשה לי. אז ביקשתי ממנו רשות לבקר את קברה, והוא הרשה. לפיכך, בקרו בקברים כיוון שהם מזכירים את המוות.

 

2.תחינה עבור המתים-במידה והם מוסלמים- [תפילת] השלום עליהם כפי שנקבע בכמה חדית'ים...

 

לפיכך, לא נראה לי, שיש מניעה ללכת לראות את הפירמידות, אולם חובה [על המבקר] לשמור על העקרונות הבאים:

 א. אין להגיע לפירמידות בנסיעה מיוחדת או כזו שתדרוש הכנה מיוחדת לדרך. בחדית' מהימן מפי הנביא, נאמר: "אל תתכוננו לדרך למעט לשלושת המסגדים [האלה:] מסגדי [הכוונה למסגד הנביא באל-מדינה], מסגד אל-חראם במכה ומסגד אל-אקצא.

 

ב. המקום לא יהיה מלא בדברים מגונים, שכן לא ראוי שמוסלמי יחשוף את עצמו למקומות בהם יש פיתויים ודברים מגונים לשם בידור, או לשם הסתכלות על נפלאותיו של אללה.

 

ג. אסור לנשים לבקר במקומות אלה, ובעצם אסור לנשים לבקר בקברים [בכלל] כפי שאמרו חכמי הלכה.

 

ד. [שהביקור לא יהיה] מתוך כוונה לפאר את הקברים האלה, או את המתים שבתוכם או כדי לעשות הקפה סביבם, או לגעת בהם על מנת להתברך באמצעותם כפי שנוהגים חלק מן האנשים המבקרים בקברים אלה.

 

שיח' האסלאם אבן תימיה אמר בספרו [שכותרתו:] "ביקור בקברים ובקשת עזרה מן המתים": "אין בעולם דבר דומם שמותר לנשק אותו פרט לאבן השחורה [שבכעבה]. כבר הוכח בשני חדית'ים מהימנים שעומר אמר: "אני נשבע שאני יודע שהינך אבן אשר לא מזיקה ולא מועילה ואלמלא הייתי רואה את הנביא מנשק אותך, לא הייתי מנשק אותך". לפיכך האמאמים לא מסכימים ביניהם שגבר ינשק או יברך לשלום את שתי הפינות של הכעבה [משני צידי של האבן השחורה], ולא את גדרות הבית, ולא את מקום תפילתו של אברהם בכעבה, ולא את הסלע הנמצא במתחם של כיפת הסלע, ולא את קברו של אף אחד מן הנביאים או האנשים הישרים.

 

ה. אסור לנדור נדרים במעמד הקברים האלה ולא לומר תחינות במקומות אלה, שכן מדובר במעשי פולחן שיש להקדישם לאללה.[1]

 

ד"ר עלי אל-זהראני, חבר בסגל ההוראה של אוניברסיטת אם אל-קרא שבסעודיה, פרסם בעבר פתוא דומה המתירה לבקר בפירמידות. בפתוא שפורסמה באתר  www.islamtoday.net כתב אל-זהראני, כי ביקור בקברי פוליתאיסטים וכופרים "מותר ככלל על מנת להזכיר את המוות, אבל אין לבקש תחינה או מחילה עבור המתים".

לדבריו, "ביקור שנועד לשם תחינה עבור המת נקבע בהלכה [המוסלמית] רק לגבי [קברים של] מוסלמים. ככלל מותר לבקר בפירמידות, אולם הדבר פסול אם יש שם - וזה המצב בדרך כלל - ערבוב בין גברים לנשים, שרבות מהן חצי ערומות. וכן אם יש חשש שהביקור יחזק את הנטייה הפרעונית הג'אהילית או יגדיל את מספרם של אלה המטיפים ל[נטייה הזאת]".[2]

 

שיח' סעודי: "בפירמידות יש קברים של עריצים כופרים"

לצד פוסקי ההלכה שמתירים לבקר בקברים אלה בתנאים מסוימים, ישנם פוסקים האוסרים זאת. השיח' מאהר אל-קחטאני, המפקח על האתר  www.alsonan.net [העוסק במסורות הנביא], פרסם באתר, במאי 2004, פסק הלכה מטעמו האוסר לבקר בפירמידות במצרים כיוון שהם קברי כופרים. להלן תרגום פסק ההלכה:

 

"אסור להיכנס לבתיהם [של כופרים] או לחורבותיהם [דהיינו, שרידי בתיהם], שבהם היו גרים ומסתובבים, ואין לבקר בהם אם ידוע שהם [מי שגר שם בעבר] עריצים כופרים. על המבקר [המוסלמי] לעבור ליד [המקומות האלה] במהירות, אם נזקק לכך, בהסתמך על מה שנמסר על ידי בוח'ארי ומוסלם מפי אבן עמר, שכשהנביא עבר ליד אבנים [של בתים חרבים] אמר: "אל תיכנסו לבתיהם של [הכופרים] שעשו עוול לעצמם [אלה שלא קיבלו את האסלאם ובכך עשו רעה לעצמם], אלא אם אתם בוכים [מפחד] שתיפגעו ממה שהם נפגעו". אח"כ הוא הפנה את ראשו לפנים [בלי להתבונן לצדדים] והלך מהר עד שחצה את הוואדי.

 

אסור להישאר בבתיהם וב[מקום] שרידיהם וליהנות מלהסתכל עליהם. הרי אללה אמר בקוראן [על פרעה ועל אנשיו]: "הם יישרפו באש הגיהינום יומם ולילה וביום הדין אללה יצווה על מלאכיו לאמור: הכניסו אותם לעינויים קשים" [קוראן 46:40]. שרידיהם הארכיאולוגיים כוללים פסלים ואסור להיכנס למקום שיש בו תמונות או פסלים, אלא רק כדי לגנות אותם כפי שעשה אבראהים עם הפסלים כשנכנס למקום בו היו נמצאים וניפץ אותם. הנביא לא ניפץ בראשית דרכו, בעודו חי במכה, את הפסלים שסביב הכעבה, מפני שהצרה היתה ודאית [כלומר הייתה סבירות רבה שאנשי מכה היו הורגים את מחמד אילו ניפץ את פסליהם]. למרות [קיומם של הפסלים] הוא היה מתפלל ועושה הקפות סביב הכעבה. כאשר חלפה הצרה [כלומר הסכנה לחייו] לא השאיר [את הפסלים] אלא ניפץ אותם. לפיכך, הדעה המכרעת היא, כפי שציין שיח' האסלאם [אבן תימיה], שמותר להתפלל בכנסיה אם אין בה תמונות ואם [יש תמונות], אסור להתפלל בה בגלל התמונות. וכך נהגו כמה מחברי הנביא

, שכן הנביא לא נכנס לכעבה כשהיו בתוכה תמונות עד שהוסרו. שיח' האסלאם אמר שמי שנמצא במקום שיש בו דבר מגונה שהוא איננו מסוגל לשנותו, אסור לו להימצא בו. זאת ועוד, ביקור שרידים ארכיאולוגיים עלול לגרום לכך [שהמבקרים] יימשכו אחריהם. הפסלים הם אסורים... כיוון שהם מובילים לפוליתאיזם."[3]

 



[1]  www.islamligtt.net  , 9.7.2007 

תגיות