כללי

מאמר ביומון קטרי מציג המשך למחזה האנטישמי "הסוחר מוונציה": הדוד סם "הארור" שלח את שיילוק היהודי לפלסטין בשירות יעדיו האימפריאליסטים

 

הכותב הקטרי, אבראהים בן האשם אל-סאדה, פרסם ב-18.9.24 בטורו ביומון הקטרי אל-שרק, מאמר אנטי אמריקאי ובעל מוטיבים אנטישמיים, המוצג כמערכת המשך למחזהו של שייקספיר "הסוחר מוונציה", שאחת מדמויותיו היא שיילוק היהודי המלווה בריבית.[1]

 

במאמרו מתאר אל-סאדה את עלילותיו של שיילוק היהודי שעזב את ונציה והגיע לארץ הקודש בעצת דודו סם - כמשל להצגת מדינת ישראל כמפעל אימפריאליסטי זר שהוקם על ידי ארה"ב במטרה לקדם את השתלטותה על האזור. לטענת הכותב, מטרתו הסמויה של הדוד סם בשליחת שיילוק לארץ הקודש היתה להיפטר מן "המטרד" היהודי המהווה עליו ועל המערב נטל - טענה הרווחת בשיח האנטישמי הערבי.[2] על שיילוק, המייצג את ישראל, נאמר שהוא חתר לפלג את יושבי המקום בשירות דודו סם ולחרחר סכסוכים ביניהם כדי להביא לפריחת סחר הנשק של הדוד.

 

הכותב יוצא גם נגד מדינות ערביות, המקיימות קשרים עם ישראל, ומציגן כ"סוכנים" ו"טיפשים" שבוטחים בשיילוק ובדוד סם "הארור" יותר מאשר באחיהם עבור טובות הנאה אישיות, ואף צופה שאללה יעניש אותם.

 

לוגו היומון אל-שרק

 

להלן תרגום קטעים מן המאמר:

 

"אחת היצירות הנפלאות של הסופר האנגלי, ויליאם שייקספיר היא המחזה 'הסוחר מוונציה', שאירועיו מתרחשים בעיר שבאיטליה, שבה אגר היהודי תאב הבצע שיילוק הון עתק מכסף אסור, באמצעות מתן הלוואות לאנשים בריבית מופרזת. הצעיר הנוצרי אנטוניו היה אויבו המושבע, רק משום שהסכים להלוות [כסף] לכל מי שפנה אליו ללא ריבית, ולכן שיילוק המתין להזדמנות לנקום באנטוניו.

 

האמת היא שלמחזה הזה יש מערכות חדשות, אך הכותב מת לפתע, בטרם כתב אותן. לאחר ששיילוק לא הצליח לנקום באנטוניו, עניינו נחשף והוא הוקע על ידי החברה, יעץ לו דודו סם להגר מוונציה ל'עיר הקודש' ולהתחיל שם מחדש. הוא נתן לו מפת דרכים שמבטיחה לו הצלחה ועליונות על יריביו – זאת תמורת שתי מטרות: האחת, פתיחת שווקים חדשים למסחר של דודו ובפרט לסחר בנשק; השנייה, שותפות בין השניים במסחר בהלוואות בריבית כדי להרחיב את שליטתם ואת השפעתם על מוקדי הכלכלה וההון בארץ הקודש. אולם, המטרה הבלתי מוצהרת של דודו סם הייתה להיפטר לנצח מהמטרד שיילוק, מבקשותיו ומהתגרויותיו.

 

מפת הדרכים [שסיפק הדוד] הייתה מפתח הקסם עבור שיילוק. הוא מצא בה כל מה שנחוץ כדי לגבש תוכניות שיבטיחו [לו] שיסוע של יריביו בארץ הקודש והשתלטות בלעדית על הכל.

 

עצתו הראשונה של דודו הייתה לסכל כל ניסיון להתלכדות סוחרי המקום החדש לגוש אחד ולהיאבק בכל סוחר הגון, שמלווה לאנשים ללא ריבית. לכן נהג שיילוק לקרב אליו את הסוחרים המושחתים, לתמוך בהם ולמרק את תדמיתם אצל הדוד סם ו[מנגד] להיאבק ב[סוחרים] הטובים, להשחיר את דמותם, להשניאם על האנשים ולהסית להחרמתם ולאי קיום קשר עמם.

 

עצתו השנייה של הדוד סם הייתה לפעול לליבוי סכסוכים בין תושבי ארץ הקודש באמצעות ניצול המחלוקות הפוליטיות, הדתיות, העדתיות והאתניות הקיימות בכל חברה אנושית, להצית אותן ולהופכן ממחלוקות טבעיות לסכסוכים, לשנאה, לקיטוב ולמאבקים חמושים המערערים את היציבות, כדי להכשיר את הקרקע לשגשוג הסחר בהון ובנשק.

 

שיילוק ניצל כל אמצעי אפשרי כדי להשיג את מטרותיו. הוא גייס צבאות של סוכנים, של חסרי אונים ושל טיפשים מקרב הסוחרים, הנכבדים ואנשי הדת ונעזר בהם כשהוא מנצל פעם את אהבתם לכסף, שררה ופרסום, ופעם את טיפשותם ואת קוצר ראייתם, כדי לזרוע פירוד בין תושבי ארץ הקודש. דגלי האחדות והשלום הורדו לחצי התורן ודגלי הלאומנות, המפלגתיות והעדתיות הונפו [תחתם]. השקר התערבב באמת והשנאה בין בני האדם הגיעה לרמה שהם בוטחים בשיילוק ובדודו הארור יותר מכפי שהם בוטחים באחיהם בארץ הקודש. לסוכנים הללו הייתה נכונות מלאה לוותר על הכל תמורת טובות ההנאה האישיות והמפלגתיות שלהם.

 

מצבם של האנשים הוחמר ולאנשי האמת לא נותרו עוד שוק או סחורה. קול השקר גבר והפלטפורמות [שלו] התרבו. קול האמת הושתק ולא היה ביקוש למרכולתו. אנשים החלו להתקרב לשיילוק כיחידים וכקבוצות ושופרותיהם אמרו 'אַרַצֶה אותך עד שתתרצה'. דברי אללה [בקוראן, סורה 5 פסוק 52] היו נכונים לגבי המתרשלים וסוחרי הארצות: 'הן רואה אתה כי אלה אשר פשה הנגע בליבם חשים אליהם [אל היהודים והנוצרים] ואומרים: חוששים אנו פן תשוב ותיסוב עלינו הרעה. ואולם אללה עשוי להביא הכרעה מעִמו או להקים את דברו, ואז יתחרטו על אשר זממו בליבם.'[3] זה מה שלא אמר שייקספיר, ואללה הוא עדי."[4]