כללי

מאמרים בעיתונות הסעודית: חזבאללה, הפועל למען האינטרסים של איראן, אחראי להסלמה בלבנון

 

על רקע התגברות הלחימה בין ישראל לחזבאללה בלבנון בימים האחרונים והחשש ממלחמה אזורית, התפרסמו בעיתונות הסעודית מאמרים שהאשימו את חזבאללה באחריות למצב הקשה אליו נקלעה לבנון. עיקר טענת הכותבים היא שחזבאללה השתלט בשנים האחרונות על תהליך קבלת ההחלטות בלבנון, גרם לשיתוק מוסדותיה והטיל עליה את חסותו. לדבריהם, חזבאללה הוא יציר כפיה של איראן, שנכנס לעימות עם ישראל רק למען האינטרסים האיראנים על חשבון האינטרסים של לבנון ותוך פגיעה קשה באזרחיה.

 

כותבי המאמרים הזהירו כי לבנון צפויה לשלם בעימות הנוכחי מחיר כבד מאוד וכי לא תהיה לה תקנה אלא כאשר חזבאללה ינטוש את האידיאולוגיה שלו, את נאמנותו לאיראן ואת נשקו ויהפוך למפלגה לבנונית לאומית, ככל המפלגות.

 

להלן תרגום קטעים מכמה מאמרים אלה.

 

עורך יומון סעודי: חזבאללה, שמיישם אג'נדה איראנית, הורס את לבנון

ח'אלד אל-מאלכ, עורך היומון הסעודי, אל-ג'זירה כתב: "...לבנון נמצאת כעת באחת התקופות הגרועות ביותר מאז עצמאותה, שכן מאז כהונתו הנשיאות של [מישל] עון כנשיא [2022-2016] ועד ימינו אלה היא נותרה בבידוד, בקריסה כלכלית, במאבקים בין המפלגות, עם ממשלה שאינה שולטת ופרלמנט משותק. מצב זה עודד את חזבאללה להיות בעל ההחלטה בעניין מלחמה ושלום, ללא נוכחות של צבא, מוסדות או מפלגות שמתנגדים לו, ומונעים ממנו לבצע את הרפתקאותיו, שלתוצאותיהן ההרסניות אנו עדים כעת.

 

כן, ישראל כובשת חלקים מאדמות לבנון והיא נמצאת בהתכתשות מתמדת עם חזבאללה על גבולה הדרומי של לבנון, אך באמצעות הידברות ודיפלומטיה ניתן היה להשיג את מה שהמלחמות לא השיגו, במקום דברי הרהב בנאומיו של נסראללה וגיוס אנשי ארגונו למלחמות בלתי שקולות נגד ישראל... לא ניתן לנקות את חזבאללה מאחריות [למתרחש], שכן הוא זה שמיישם את האג'נדה של איראן על חשבון האינטרסים של לבנון, בלא להביא לה שום הישג. זאת, גם אם מזכ"ל הארגון [קרי, נסראללה] התרגל לדבר על ניצחונות מדומים של ארגונו נגד ישראל, כפי שהתרגל לשוב ולדבר על ניצחונותיו במלחמת 2006, ללא [שום] ראיה.

 

על הקהילה הבינלאומית לגנות את ישראל על פשעיה בסוריה, בלבנון ובפלסטין, לחייבה לכבד את כללי העימות ולהניעה להסכים להקמת מדינה פלסטינית בגבולות ברורים שבירתה ירושלים, כדי לשים קץ למלחמות הבלתי מוצדקות הללו.

 

על איראן לחדול לסייע למפלגות הפרוקסי שלה בעיראק, בסוריה, בלבנון ובתימן, משום שסיבוך של המדינות הללו [בסכסוכים] מסב להן רק נזקים בנפש וברכוש, כאוס והעדר ביטחון...

 

לאחר התבוסות והאסונות הללו, על חזבאללה להפוך למפלגה פוליטית [בלבד] כדי להציל את לבנון ואת הלבנונים מגורל בלתי ידוע".[1]

 

כותב סעודי: לבנון לא תוכל להיות מדינה תחת האידיאולוגיה של חזבאללה

אחמד אל-ג'ומייעה, בעל טור ביומון הסעודי עוכאט' כתב: "...מה שמתרחש בלבנון מאז שנות השמונים של המאה הקודמת ועד היום הוא בתמצית ניצחון של מפלגה או ארגון, ולא של לבנון המדינה על מוסדותיה הרשמיים. כתוצאה מכך, המדינה הערבית היפה הזו, על אדמתה ועל אנשיה, נותרה במשך עשרות שנים בחסותו של ארגון יחיד חמוש, שהקימה איראן כדי שישמש סוכנה תחת הסיסמאות המזויפות של ההתנגדות ומוות לישראל ותחת השפעת הקנאות הדתית [השיעית] שפילגה את הלבנונים מבפנים...

 

מלחמת לבנון השלישית החלה. הסיבה לכל המלחמות הללו, לא היתה הממשלה [הלבנונית] אלא מפלגות ומיליציות שגזלו את זכות המדינה והעם לחיות בכבוד... הממשלה [הלבנונית] חלשה יותר מהמפלגות ובמיוחד מחזבאללה, שהפעיל את השפעתו והתערב [בענייני המדינה], עד כדי שיבוש [פעילות] הממשלה עצמה. זוהי אינדיקציה חמורה מאוד לכך שהמדינה נותרת תחת אפוטרופסות של ארגון [קרי: חזבאללה] ובמצב של עימות עם ישראל למען אינטרסים איראנים ולא לבנונים או אפילו ערביים. התוצאה של זה היא הרוגים ופצועים, הרס של תשתיות, קריסה של הכלכלה ופיגור בפיתוח.

 

המחיר שתשלם לבנון הפעם הוא כבד מאוד, משום שהאסטרטגיה הנוכחית של ישראל אינה נוגעת רק לדרום לבנון או לפירוק הקשר של ציר חזבאללה עם עזה, או לשיתוק פעילות חזבאללה עצמו, אלא המטרה היא להשמיד את חזבאללה לחלוטין...

 

לא תהיה מדינה בלבנון כל עוד חזבאללה לא יזנח את האידיאולוגיה שלו, עוד לפני [שיזנח את] נשקו, וישתלב כמו כל מפלגה בפעילות הפוליטית, כך שהמדינה על מוסדותיה תישאר הבסיס [לכל]. או-אז הסולידריות הערבית והאסלאמית תהיה עם המדינה ולא עם המפלגות וחלק מבני העם הלבנוני יתפכחו - וכמוהם רבים מעמי האזור - [ויבינו] כי ההשתייכות היא למולדת והנאמנות היא להנהגתה ולא לחזבאללה, שסוחר בסיסמאות מזה ארבעים שנה ושהתנגדותו המדומה לא שחררה [ולו] טפח מפלסטין!"[2]

 

עיתונאי סעודי: חזבאללה מסרב לכל הסכם מדיני, שיפחית את המתיחות בעימות עם ישראל

העיתונאי הסעודי, חמוד אבו טאלב, כתב בטורו ביומון עוכאט': "...די היה בכניסת חזבאללה כצד במלחמה בעזה, גם אם באופן סמלי ובלתי משפיע, כדי להגביר את המתיחות בינו לבין ישראל, זאת על רקע סירובו ליישם כל הסכם מדיני, שיפחית מתיחות זו בדרום לבנון וצפון ישראל.

 

חזבאללה הכניס את עצמו למלכודת באמצעות נאומי הרהב של חסן נסראללה, הטילים שהוא יורה ללא הבחנה מעת לעת... ו[באמצעות] ההחלטה של הארגון להפגין את נוכחותו במלחמה זו מראשיתה. בנקודה זו היה ברור כי ישראל לא תחמיץ את ההזדמנות, שהעניק לה חזבאללה, ותיתן [לארגון] זה תשומת לב רצינית בעיתוי שהיא תמצא לנכון. ואכן, זה מה שקרה כאשר ישראל החלה לפני יומיים לבצע תקיפות עצומות, מתמשכות ורחבות היקף, שחרגו מאזורי העימות הרגילים בדרום לבנון...

מי יחוש אהדה או יתייצב לצד חזבאללה שמסווג במישור הבינלאומי כארגון טרור[?] אולי רק צרפת, שמנסה להתייחס אליו כאל מרכיב פוליטי, בנוסף ל[להיותו ארגון] צבאי, שניתן להגיע עימו להבנות ולנהל עימו דיאלוג. אלא שהמציאות הוכיחה את כישלונה של גישה זו, שכן צרפת לא הצליחה להשיג שום צעד חיובי מחזבאללה, [בניסיונה] לחלץ את לבנון מהמצב הקשה שהארגון סיבכה בו. נוכח נתונים אלה ואחרים, אין לשלול אפשרות שישראל תמשיך להסלים את מתקפותיה נגד לבנון. ההיסטוריה עלולה לחזור על עצמה באופן גרוע יותר ממה שאירע בשנת 2006..."[3]