כללי

בעקבות חיסול ראש הלשכה המדינית של חמאס, אסמאעיל הניה, מאמרים קטרים מהללים אותו ואת דרך הג'יהאד והשהאדה

 

בעקבות חיסול ראש הלשכה המדינית של חמאס, אסמאעיל הניה, פרסמה העיתונות הקטרית הממסדית, ובפרט היומון אל-שרק, מאמרים רבים בשבחו ובשבח ההתנגדות לישראל, הג'יהאד והשהאדה (מות קדושים) תוך שהדגישו כי דרך ההתנגדות של הניה היא "הדרך הנכונה שיש להתמיד בה".

 

כותבי המאמרים טענו כי הניה שמת כשהיד, כפי שייחל לכך כל חייו, חובר לשיירה ארוכה של שהידים מקרב בני עמו ו"לא יהיה השהיד האחרון של פלסטין". הם העלו על נס את השהאדה למען אללה, הציגוה כ"משאלה העליונה ביותר של כל לוחם ג'יהאד", ו"הסיום היפה ביותר לחייו של מנהיג שחי כלוחם ג'יהאד", בהדגישם כי אין משמעותה סוף החיים, שהרי הפסוק הקוראני קובע כי השהידים חיים אצל אללה. עוד נטען במאמרים, כי מותו של הניה לא יחליש את ההתנגדות לישראל, אלא יעודד דווקא רבים מבני עמו להמשיך את דרכו ולהקריב את חייהם למען שחרור ירושלים ולמען אללה וכי מקרב תלמידיו של הניה יצמחו מנהיגים חדשים שיפתחו שיטות התנגדות חדשות, שהאויב לא מעלה על דעתו.

 

כותבי המאמרים הדגישו כי המטרה של ההתנגדות ולוחמי הג'יהאד היא "שחרור פלסטין כולה או השהאדה", כי אין מקום לשתי מדינות על אדמת פלסטין והבטיחו "שהניצחון קרוב מאי פעם".

 

יצוין כי טקס הלוויה של אסמאעיל הניה נערך ב-2.8.2024 במסגד המרכזי של דוחה בהשתתפות, אמיר קטר, השיח' תמים בן חמד אאל ת'אני, אביו, האמיר לשעבר, חמד בן ח'ליפה אאל ת'אני, בכירי חמאס ונציגים מהעולם הערבי והאסלאמי, ולאחריו נקבר הניה בבית הקברות בלוסייל, צפונית לדוחה, שם קבורים גם מייסד קטר ובני המשפחה השלטת.[1]

 

קריקטורה המאדירה את דמותו של אסמאעיל הניה[2]

 

להלן תרגום קטעים מכמה מאמרים אלה:

כותב קטרי: מות הניה יעודד אחרים להקריב חייהם; השהאדה - משאלתו הנעלה של לוחם הג'יהאד

בעל הטור הקטרי, עבדאללה אל-עמאדי, אשר שימש בעבר יועץ התקשורת של שר החינוך הקטרי וסגן העורך של היומון אל-שרק, פרסם בטורו ביומון מאמר תחת הכותרת "תבורך [אסמאעיל] הניה", בו כתב: "אבו אל-עבד, אסמאעיל הניה, לא יהיה השהיד האחרון של האומה הזו... מבחינתנו הוא [השהיד] החדש ביותר שהצטרף לשיירת השהידים, אשר לא תיעצר, כי אללה גמר בדעתו לעשׂות דבר אשר אין להשיבו.[3]

 

כפי שדבר הירצחו של הניה העציב מיליוני מוסלמים בעולם, כך הוא מוכיח... כי הדרך בה הלך ולפניו [הלכו בה] אחיו להתנגדות הפלסטינית היא הדרך הנכונה שיש להתמיד בה, בלא סטיה ממנה. דרך הנביאים והשליחים. דרך השהידים והצדיקים, מה טובה חֶברָתם של אלה[4].

 

פעמים רבות קרא השהיד הניה בתפילותיו וכן בדרשותיו אודות שיירות השהידים [את הפסוק:] 'אַל תחשוב כי הנהרגים לשֵם אללה מתים המה. לא, כי חיים הם, ואצל אללה פרנסתם'[5]... עד אשר הגיע היום בו אנו הם אלה שקוראים את הפסוק העצום הזה וקוראים אותו מיליוני מוסלמים לאחר פרסום דבר מותו [של הניה עצמו], כדי לבקש מאללה בעבורו שיִמָּנֶה עם השהידים - חי אצל אללה, ומה יפים ונעימים הם החיים אצל אללה.

 

הציונים והפוליתאיסטים ותומכיהם מקרב הצבועים באומה זו ישמחו לשמע דבר הירצחו של הניה, בחושבם כי היעלמות מפקד ולוחם ג'יהאד מהזירה עתידה להחליש את מורל לוחמי הג'יהאד. [הללו] אינם מבינים כי הפיכת לוחם ג'יהאד בקנה מידה של הניה לשהיד, היא אך ורק תהליך של ייצור אנרגיה חדשה שמייצבת את האנשים, מחזקת אותם ומניעה אותם להקרבות נוספות למען אללה. יתרה מזו, השהיד הופך למופת שמשפיע על רבים מקרב אלו שטרם החלו ללכת בדרך מבורכת זו...

 

אסמאעיל הניה הפך לשהיד כדי להפיק אלפי אסמאעיל[ים כמותו]. נושא זה הוא ברור כשמש, הג'יהאד ממשיך עד יום הדין. כל עוד יש כפירה ועושק בכל מקום שהוא, הג'יהאד יתייצב כנגדם ויארוב להם. כאשר מופיע עריץ אחד במקום כלשהו ייצאו כנגדו מאה לוחמי ג'יהאד... - שכן לוחם הג'יהאד הודף את העוול והוא יודע בוודאות מוחלטת שיש שתי תוצאות בלבד לפועלו או להדיפתו את העוול: ניצחון או שהאדה, שלוחם הג'יהאד שואף לשתיהן. אם הוא ניצח והציל את עובדי [אללה, קרי המוסלמים] וארצותיהם מפני העוול של העושקים, מה טוב הדבר, ואם לא עלה הדבר בידיו והוא מת כשהיד, הרי שהשהאדה היא משאלתו הנעלה ביותר... תבורך אחי הנכבד [אסמאעיל הניה] על השהאדה..."[6] 

 

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, מגלה אחרי חיסולו של הניה שיש עוד רבים כמותו[7]

 

כותב ביומון קטרי: תלמידי הניה יצמיחו מנהיגים חדשים שישלימו את שחרור ירושלים

סלימאן צאלח, חבר לשעבר בפרלמנט המצרי מטעם האחים המוסלמים, כתב בטורו ביומון הקטרי אל-שרק: "השהאדה היא הסיום היפה ביותר לחייו של מנהיג שחי כלוחם ג'יהאד כדי לרומם את דבר אללה, כשהוא מגן על ירושלים, פועל לשחרור אדמת פלסטין, דבק בעקרונותיו ומסרב להיכנע למציאות...

 

אסמאעיל הניה זכה בשהאדה לאחר שנפרד מ-60 [הרוגים] מקרב בני משפחתו ומ-40 אלף [הרוגים] מקרב בני עמו העומד איתן, מבצע התנגדות ונחוש לשחרר את אדמתו. הניה חזר ואמר לאורך חייו שהוא מתכונן להיות שהיד. האומה תיפרד מהשהיד שלה ותתקומם מרצונה החופשי עקב [שפיכת] דמו הטהור. מקרב תלמידיו יופיעו אלפי מנהיגים כדי להשלים את הדרך לעבר ירושלים, שכן שחרורה הוא המטרה והתקווה... המנהיגים החדשים ימציאו רעיונות חדשים רבים שהאויב לא יצפה להם, והוא יגלה שהניה שנרצח בצורה בוגדנית על ידי [נתנ]יהו המסריח[8] ייתן לעמו דוגמה ומופת ושמיליונים מקרב עם פלסטין ילכו בדרך לירושלים...

 

השהיד אסמאעיל הניה נהג לעמוד בראש המתפללים בכל המסגדים בעזה ואהב להקריא את הפסוק: 'אַל תחשוב כי הנהרגים לשֵם אללה מתים המה. לא, כי חיים הם, ואצל אללה פרנסתם. הם שמחים בחסד שאללה הרעיף עליהם...' סורת אאל עמראן, פסוקים 169-170. [היותם של השהידים חיים אצל אלה] היא האמת שאללה עשה עימנו חסד [כשאפשר לנו] להכירה בספרו הקדוש, ואשר לאורה אנו מגבשים את מטרות חיינו ואת תפיסתנו לגבי החיים ולגבי המוות, שאנו מאמינים כי אינו סוף החיים...

 

ישנם מנהיגים רבים בעזה שייקחו את תפקידם, ילכו בדרך [של הניה] ויבטאו את הנחישות לשחרר את פלסטין... מי שיחדד את מבטו יוכל להבחין בעובדה חשובה והיא שהאומה שמקריבה את השהידים תשיג את הניצחון; אני מבשר לכם שהוא קרוב ואנו יכולים לראותו בבירור".[9]

 

לאחר חיסול אסמאעיל הניה יהיו עוד הרבה כמותו[10]

 

כותב קטרי: חיסול הניה יחזק את ההתנגדות ובקרוב נשמע על רקטה חדשה שתיקרא על שמו

הכותב  אבראהים בן האשם אל-סאדה כינה במאמרו את הניה "שהיד אל-אקצא שהאומה מבכה את מותו" ו"השיח' לוחם הג'יהאד" וכתב: "...האם ההתנגדות חוסלה עם ההתנקשות בשיח' [אחמד] יאסין? האם היא דעכה בעקבות חיסולם קבוצה מלוחמי הג'יהאד לאחר מכן?

 

ההתנקשות בלוחם הג'יהאד הסורי, עז אל-דין אל-קסאם, על ידי הכוחות האנגלים בשנת 1935 הובילה להקמתם של גדודי [עז אל-דין] אל-קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס, בשנת 1991, לאחר כל אותן שנים. באותה מידה אנו רואים [כיום], עשרים שנה בלבד לאחר ההתנקשות בשיח' יאסין, את הילדים שחונכו על ידו והשליכו אבנים [בתקופת האינתיפאדה הראשונה], מפגיזים את הטנקים של האויב בפגזים [הקרויים על שם] יאסין. השהיד לוחם הג'יהאד [יאסין] הפך לרקטה והילדים הפכו לגברים המרעידים את האדמה מתחת לרגלי האויב ומפגיזים את בסיסיו ואת ריכוזי [האוכלוסייה] שלו ברקטות, שיוצרו על ידי אותן האצבעות שהשליכו אבנים אתמול...

 

ההתנגדות הפכה למשוואה קשה ובעייתית עבור בירות היהירות העולמית, שכן סיסמתה אינה ניתנת לחלוקה לשניים – או ניצחון ושחרור פלסטין כולה או שהאדה. כך התעצם כוחן של ההתנגדות ושל דוקטרינת הלחימה שלה במהלך שני עשורים מאז רצח מנהיגה ומייסדה [השיח' אחמד יאסין, ב-2004]...

 

הנתונים החדשים שכפתה ההתנגדות על כל גורמי הסכסוך בפלסטין הכבושה גורמים לנו להאמין עוד יותר שהניצחון קרוב יותר מאי פעם, שכן זוהי הבטחתו של אללה והוא לא מפר הבטחות. כשם שההתנגדות גברה בכמותה ובאיכותה מאז חוסל מייסדה [אחמד יאסין], כך אנו בטוחים כי להתנקשות בראש הלשכה המדינית [של חמאס, אסמאעיל הניה] תהיינה השלכות בכל הרמות ותהיה לה השפעה גדולה על שדה הקרב. ייתכן שנשמע בקרוב על פגז בשם 'הניה', אך הוא לא יהיה נעים לכובש כלל וכלל".[11]

 

בעל טור ביומון קטרי: מותו של הניה יהיה הדלק למהפכה ולנקמה

ברוח דומה כתב גם המשורר הירדני, אימן אל-עתום, בטורו ביומון הקטרי אל-ראיה:

"... אסמאעיל הניה נרצח בבוגדנות... האם מותו ישים קץ להתנגדות? כל מי שסבור כך שוגה באשליות. [אדרבא], מותו יהיה דלק למהפכה ולנקמה, וההיסטוריה תעיד על כך. האם הוא הראשון שמת בדרך קשה זו? לא, קדמו לו בכך המייסד [של תנועת חמאס] השיח' אחמד יאסין וכן [בכירי התנועה] עבד אל-עזיז אל-רנתיסי, צלאח שחאדה, יחיא עיאש ושיירה של לוחמים, אשר ממשיכה להקריב את ירחיה - ירח אחר ירח בלילות האפלים הללו - ומה התוצאה? האם ראיתם את ההשפעה שהיתה לכך על ההתנגדות? כן, כולנו ראינו. יותר מעשרים שנה מפרידות בין הירח הראשון [שחוסל] והירח האחרון - האם השיירה הובסה, נעצרה, התעייפה או התייאשה...? כלל וכלל לא.

 

האיש [קרי, אסמאעיל הניה] מת כתוצאה מטיל ישראלי שכוון ישירות אל גופו הטהור, או כתוצאה מפצצת זמן, או מפגז [שנורה] מהים אל היבשה, או מכל מקום אחר. [כך או כך] הסוף זהה – הוא מצא את אשר חיפש כל ימי חייו ואת מה שציפה וחיכה לו. הוא פגש את אלוהיו כשהוא נושא את סבלו באורח רוח וכשהוא איתן... דמו יהיה קללה על העריצים העושקים ומנורה אשר תאיר את דרכם של המאמינים הנושאים את סבלם באורח רוח, האם יש עדות ברורה יותר מזו?!"[12]

 

חיסולי בכירי חמאס בהם יחיא עיאש, אחמד יאסין, צלאח שחאדה,

 [עבד אל-עזיז] אל-רנתיסי ואסמאעיל הניה - לא יועילו לישראל[13]

 

כותבת קטרית: מיליונים יירשו את הניה; לא ייתכנו שתי מדינות על האדמה הפלסטינית

בדומה לכך גם העיתונאית הקטרית, אבתסאם אאל סעד, כתבה בטורה ביומון אל-שרק: "...בטוחני כי ההתנגדות הפלסטינית לא תיעצר בשל החיסול של הניה או של [כל אדם אחר] זולתו, משום שההתנגדות בראייתי היא רעיון ומורשת שלא מוגבלת לאישיות [זו או אחרת, אדרבא], חיסול [בכיר בה] הוא דלק שמבעירה ולא מכבה אותה. ייתכן שתל אביב ישנה אתמול שמחה ושמניותיו של נתניהו - המחפש אחר קש להיתלות בו - עלו, אך היא ללא ספק לא תיהנה בלילה הבא, שכן להניה יש אלף הניה שיירשו אותו ומיליונים שירשו את הרעיון שלו ואת דרכו. מי שנעלם [מהשטח] הוא לא כמו מי שעתיד להופיע [אחריו], שכן הוא נושא את רעיון הנקמה על מאות אלפי השהידים. ההתנגדות, שהעולם נתן לה לגיטימציה באוקראינה, ו[זו] שמיגרה את הפלישה האמריקאית לווייטנאם, תמשיך להתקיים [גם] בפלסטין משום שהזירה לא תוכל לסבול שתי מדינות על אדמה שהיא פלסטינית [מבחינת] ההיסטוריה, הזהות, האזרחות והרעיון...".[14]