כללי

טענות בעולם הערבי: איראן היתה שותפה בחיסול אסמאעיל הניה, ראש הלשכה המדינית של חמאס

חיסול אסמאעיל הניה, ראש הלשכה המדינית של חמאס, ב-31.7.2024, בלב טהראן, שעות ספורות לאחר שהשתתף בטקס השבעתו של מסעוד פזשכיאן לנשיא איראן, עורר שיח רב בעיתונות הערבית וברשתות החברתיות. לצד גילויי שמחה על חיסולו[1], ניצלו מתנגדי ציר ההתנגדות בראשותואיראן את האירוע כדי לתקוף אותה, על כישלונה באבטחת הניה והמקום בו שהה. עיתונאים וכותבים ערבים האשימו את איראן בשיתוף פעולה עם ישראל בחיסול הניה, כחלק מעסקה במסגרתה תוכל לשמור על בני חסותה השיעים – בראשם חזבאללה והחות'ים. לטענתם, איראן ניצלה את חמאס והעם הפלסטיני לתועלתה ו דחפה אותה לבצע את מתקפת ה-7 באוקטובר ומיהרה להשליכה עם סיום השימוש בהם. הם קראו לגורמים ערבים שעדיין רואים באיראן בעלת ברית, להפנים את הלקח ולהפסיק לסמוך עליה.

 

משכה את תשומת הלב העובדה שההאשמות כלפי איראן במעורבות בחיסול הניה לא נשמעו רק מצד מתנגדי חמאס בעולם הערבי, אלא גם מצד גורמים המשתייכים לאחים המוסלמים, ארגון האם של חמאס, ואף מתוך קטר, המעניקה חסות לחמאס.

 

לעומתם, מוחמד אל-מוח'תאר אל-שנקיטי, חבר האיחוד העולמי של חכמי הדת המוסלמים דחה את ההאשמות הללו כשכתב בחשבונו ברשת X כי  "אלה הטוענים שאיראן חיסלה אותו או מכרה אותו - שוגים באשליות..."[2]

 

להלן סקירת הטענות והאשמות כלפי איראן סביב חיסולו של אסמאעיל הניה:

 

עיתונאים ערבים: איראן עומדת מאחורי חיסול הניה

כאמור, מתנגדי חמאס ואיראן בעולם הערבי הציגו את חיסולו של הניה על אדמת איראן, בחדרו במתקן מאובטח של משמרות המהפכה האיראניים (להלן, משה"מ), כהוכחה למעורבות איראן  בחיסולו.

 

אנס אל-מעראוי, עיתונאי סורי המתנגד לציר האיראני כתב: "חיסול אסמאעיל הניה בטהראן!!! הניה חוסל בשטח איראן שרואה עצמה כמדינה גרעינית חזקה ומנסה להשתלט על המזרח התיכון! הדבר היחיד שאני מאמין לו הוא שאיראן היא האויב הגדול ביותר של הסונים והיא זו שעומדת מאחורי כל החיסולים נגדם. כלפי חוץ היא תומכת בהתנגדות, אבל בסתר היא תומכת באויבי האסלאם."[3]

 

מוחמד אל-הדלאא', חוקר סעודי כתב: "ההודעה העלובה ומלאת הסתירות של איראן בנוגע למות אסמאעיל הניה והעדר מידע אודותיו, מעלים יותר מהשערה אחת בנוגע לחלקה בפגיעה באורח הנכבד שלה. [האם]  אמצעי האבטחה שלו הגיוניים [נוכח העובדה]  שהוא שהה במרחק של ק"מ אחד ממטה הנשיאות האיראני ואיש משומריו לא נהרג? שאלות שאין עליהן תשובה."[4]

גורמים באח"ס ובקטר: איראן שותפה לחיסול הניה

הטענות כי איראן שותפה לחיסול הניה נשמעו גם מקרב כמה גורמים באחים המוסלמים ובקטר. 

שיח' כמאל אל-ח'טיב, סגן ראש התנועה האסלאמית בישראל, כתב: "אינני יכול להיות תמים [ולהאמין] שחיסול אסמאעיל הניה ע"י ישראל במטה של משה"מ האיראני נעשה ללא שיתוף פעולה מצד גורמים איראניים בעלי השפעה, במיוחד מאחר שהוא שהה באיראן לא יותר מ-36 שעות."[5] 

 

 

תווכול כרמאן, פעילה תימנית, זוכת פרס נובל שמזוהה עם האח"ס כתבה: "ביום הראשון למינוי נשיאה החדש, איראן מעניקה את ראשו של אסמאעיל הניה כמתנה יקרה לישראל."[6]

 

ד"ר אחמד מופק זידאן, עיתונאי בערוץ אל-ג'זירה הקטרי כתב: "השהיד אסמאעיל הניה מת כפי שרצה וכפי שנלחם למענו במשך זמן רב. [הוא] שהיד למען ירושלים... אולם אין מנוס מלציין שחיסולו במעוז משה"מ בטהראן נעשה בשת"פ מצד המארח [קרי, איראן] או שהמארח חשף כך את חולשתו הצבאית [בעוד] את עוצמתו הוא מפעיל נגד חפים מפשע בסוריה, בתימן ובעיראק."[7]

 

טענות דומות נשמעו גם במאמרים שפורסמו בעיתונות הקטרית. ג'אסם אל-שמרי, בעל טור ביומון הקטרי אל-שרק, תהה גם כן איך ייתכן שהניה חוסל דווקא במקום שהיה אמור להיות המאובטח ביותר נוכח האיומים על חייו. הוא כתב: "... חיסול הניה לא היה מפתיע, אלא צפוי. מה שהיה מוזר ומפתיע הוא המקום, הזמן והגורם שביצע את הפשע המדיני, הדיפלומטי והמוסרי הזה. לפני שנדבר על הדרך [בה הוא חוסל], יש לדבר על מקום החיסול – בירת איראן, טהראן ועל עיתוי הפשע – שעות ספורות לאחר סיום טקס מינוי הנשיא האיראני, מסעוד פזשכיאן.

 

באירועים כאלה, יש רמת כוננות גבוהה כדי להגן על הטקסים ועל האישים, שמייצגים את רוב מדינות העולם. אז כיצד ייתכן שמתבצע חיסול במצב של כוננות עליונה והיכן היתה האבטחה האיראנית ואפילו הפלסטינית המלווה את המנוח הניה? האיש נפל קורבן לבגידה ולחוסר עניין באבטחתו [למרות] היותו מבוקש ע"י הישות הציונית... אשר לאופן החיסול, הרי שעד לשעה זו יש סתירות ואי בהירות בנוגע לכך... היכן היתה ההגנה האווירית האיראנית והאבטחה הדיפלומטית שצריכה להיות על האישים החשובים. האירוע הוכיח שאיראן לא הצליחה לאבטח את האורח הנכבד והחשוב שלה... "[8]

 

גם העיתונאית הקטרית אבתסאם אאל סעד, בעלת טור ביומון אל-שרק הקטרי, מתחה ביקורת על איראן על כך שחיסול הניה התאפשר על אדמתה וקראה לה "לבדוק את כישלונה באבטחת המרחב האווירי שלה וריבונותה על אדמתה". היא אף יצאה נגד איראן שלא הגיבה על חיסולי בכירים איראנים שביצע לטענתה המוסד הישראלי בעבר והדגישה כי כעת לאחר חיסול הניה, איראן אינה יכולה עוד להבליג ולהגיב רק ב"סיסמאות נמלצות ואיומים שאינם חורגים מהעמודים הראשיים של [עיתוני] משה"מ או [הודעות של] משה"ח האיראני".[9] 

איראן "מכרה" את חמאס בתמורה לעסקה עם ישראל

חלק מהמגיבים טענו כי איראן "מכרה" את הניה לאחר שסיימה לנצלו, וזאת בתמורה לעסקה עם ישראל. כך למשל, איימן ח'אלד, עיתונאי פלסטיני כתב: "מ[צאלח] אל-עארורי [סגנו של הניה, חוסל בדמשק ב-2.1.2024] להניה, עסקה אחר עסקה. המודיע הוא אחד. איראן מכרה את המיליציות שלה למען שלב חדש."[10]

 

החוקר הסעודי מוחמד אל-הדלאא' כתב: "איראן, שהקימה את [תנועת] ההתנגדות בראשות אסמאעיל הניה, כותבת את סופה של ההתנגדות לאחר שהשתמשה בה [לתועלתה] במשך כמה עשורים. היא מכרה את הניה כשעיר לעזאזל לאחר שהפך לקלף שרוף ומתמקדת כעת בתמיכה בעבד אל-מלכ אל-חות'י [מנהיג החות'ים], כדי להפכו לאחת הזרועות החשובות והחזקות שלה באזור לאחר שוויתרה על ירושלים והמשוואה השתנתה". בפוסט נוסף כתב: "חיסול הניה בחדר השינה שלו באופן כה מדויק ובכזו קלות לא [נעשה רק הודות ל]חדירה ביטחונית ישראלית, במיוחד שהוא נחשב לאחת הזרועות החשובות ביותר של איראן במשך שני העשורים האחרונים והם האחראים לביטחונו והגנתו. ברור מאוד שיש עסקה בין ממשלת ישראל לבין ממשלת איראן להיפטר ממנו ..."[11]

 

העיתונאי הסעודי עדואן אל-אחמרי כתב: "אסמאעיל הניה הוא קלף שרוף שייתכן שמי ששרף אותו, השתמש בו במידה מספקת."[12]

 

הכותב הסעודי ד"ר פהד אל-שלימי שיתף תמונה של הניה במהלך ביקורו באיראן מוקף בבכירים איראניים, ביניהם הנשיא החדש מסעוד פזשכיאן וכתב: "אחד מסוכני המוסד שידע על מקום הימצאו של הניה נמצא בתמונה זו."[13]

 

ח'ליל אל-מקדאד, כותב ומשפיען רשת שחי בדוחה כתב: "ביומו הראשון כנשיא, מסעוד פזשכיאן העניק את ראשו של אסמאעיל הניה לישות [קרי, ישראל]. האם יש מחווה [גדולה יותר] של רצון טוב אחרי המחווה הזו?"[14]

 

העיתונאי הסעודי עבד אל-עזיז ח'מיס כתב: "באירוע שנראה כלקוח מקומדיה גרועה, הצליח האויב להפוך את הממסד הביטחוני בטהראן עליו נאמר שהוא מתקדם, לבדיחה. האויב הצליח להסתנן לתוך מבצריו [של המשטר האיראני] שנטען שהם כבלתי חדירים - כאילו הוא אורח כבוד... בשעה שהאחראים [האיראנים] על הביטחון עסוקים בחילופי ברכות על הישגיהם הפיקטיביים ובשתיית קפה בלשכותיהם המפוארות, הצוותים והמטוסים המשתתפים בתקיפה נעו בחופשיות מוחלטת וביצעו את החיסול בצורה מדויקת ומעוררת השתאות. היו בשטח גברים [איראניים], וייתכן גם נשים, שהצביעו באצבעותיהם הענודות בטבעות ירוקות [כמנהג השיעים] על חדר השינה של אסמאעיל הניה. ברור שהממסד הביטחוני האיראני ראוי לפרס על היותו השחקן הקומי הטוב ביותר..."[15] 

 

כותבים ערבים: איראן חלשה, אין לסמוך עליה; מנצלת את הערבים ולא תהסס לבגוד בהם

בעקבות חיסול הניה באיראן, קראו כמה עיתונאים וליברלים ערבים לגורמים במדינות ערב שעדיין רואים באיראן בעלת ברית, להפנים כי איראן לא תהסס למוכרם בעת הצורך ובהתאם לאינטרסים שלה. האינטלקטואל והחוקר הסעודי עבד אל-חמיד אל-חכים כתב: "חיסול אסמאעיל הניה הוא הוכחה לזלזול של המשטר האיראני בכל ערבי שאינו חולק עימו את האסכולה [השיעית] ובכל ערבי שיעי שאינו איראני. [איראן] העניקה את הניה לישראל בתמורה לאינטרס שלה לשמור על חזבאללה... על חמאס, תושבי עזה ותימן להפנים את הלקח [ולהבין] שכל מי שאינו מאמין באסכולה של המשטר האיראני יהיה שעיר לעזאזל בעסקה פוליטית."[16]

 

העיתונאי הסעודי, ד"ר עבדאללה אל-ג'דיע, טען כי חיסול הניה בטהראן הוא מסר לכל מי שחושב שאיראן חזקה. בפנייה לכל מי שרואה באיראן בעלת ברית, הוא הבהיר כי היא "חלשה יותר מקורי עכביש. אם אינה יכול להגן על עצמה, איך תוכל לטפל בכם? כולם רואים את עשן השריפות בתימן [קרי, מתקיפת ישראל באל-חודידה], שעזה נמחקה מהמפה ולבנון מותקפת. כל מי שמתעטף באיראן, נותר בעירומו."[17] 

 

ד"ר וסים יוסף, מטיף המתגורר באיחוד האמירויות, מתח ביקורת על האחים המוסלמים שמאפשרים לאיראן לעשות כרצונה במדינות ערב ומגנים עליה. הוא כתב: "האח"ס יעברו בשתיקה על בגידת הפרסים, ששחטו את עיראק, סוריה, לבנון ואת עזה באמצעות המיליציות שלהם. אתמול, על אדמת הפרסים, בוצעה העסקה הגדולה ביותר בעולם הבגידות והיום האח"ס מקללים את מדינות ערב, ואת מדינות המפרץ בפרט, ועוד מנסים שוב ושוב לזכות את הפרסים מאשמה. מי שהרס את עיראק ואת סוריה לא ישקם את ירושלים. קללת אללה על כל מי שמתעלם מהמציאות. הלוואי שתבינו שאתם זולים מאוד בעיני הפרסים..."[18]

 

העיתונאי האלג'ירי, אנור מאלכ, מתח ביקורת על תומכי חמאס ואיראן הנמנעים מלחשוף את האמת על מעורבות המשטר האיראני בחיסול הניה, אך ממהרים לצאת נגד סעודיה. לדבריו, איראן, היא שסיכנה את עזה ואת חמאס כשדחפה את התנועה לבצע את מתקפת ה-7.10 נגד ישראל וכעת היא זונחת אותה. הוא כתב: "הו אנשי חמאס, בכל הכנות, הבגידה ב[אסמאעיל] הניה בוצעה בטהראן ולא בריאד... הוא נרצח בלב טהראן, במקום ביטחוני, באזור צבאי מוגן השייך וכפוף למשה"מ, באופן בוגדני ברמה הגבוהה ביותר, בלשון המעטה, וטהראן מתחמקת עד כה מלחשוף את האמת לגביו...

 

שערו בנפשכם לוּ הוא היה נשרט עקב מעידה במדרגות בית המלון בו הוא שוהה בתוך אחת מערי סעודיה, כי אז הם היו הופכים זאת לניסיון התנקשות גדול וכושל שתוכנן בידי המדינה [סעודיה]...יתרה מזו, לו היה הניה מת מוות טבעי בחדרו, למשל במהלך ביקור עֻמְרָה [ביקור בכעבה וקיום רוב טקסי העלייה לרגל, שלא במועד החג'], כי אז הם היו הופכים זאת לרצח, ממציאים תרחישים, מפברקים הדלפות ומאשימים את הבכירים [הסעודים] בקשירת קשר עם המוסד...

הפרשנים של [תנועת] חמאס, התומכים הנלהבים שלה באמצעות בימות אל-ג'זירה ומי שנמנה עם שורותיה ונע במסלולה, אינם מטילים דופי מלכתחילה במשטר האייתולות, או לפחות נוזפים בו על אוזלת ידו ועל אי ההגנה [מצידם] על האורח שלהם שהתארח אצל המנהיג העליון הרשמי שלהם, באירוע טקסי רשמי... במקום למתוח ביקורת על המדינות הערביות על כך שלא אירחו את הניה - זה שביקר ברבות מהן ושב לביתו בשלום... עליהם להפנות ביקורת למשטר האייתולות אשר הזמין בן אדם שנבגד בחדר השינה שלו באשמורת האחרונה של הלילה... זו עסקה שמנגנונים בדרג הגבוה ביותר בבירת איראן קשרו קשר לגביה...

 

לא מדינות המפרץ הן שדחפו אותו [קרי, את הניה] לעבר הסיכון וההתנהגות ההרפתקנית של ה-7 באוקטובר ההרסני ואז הניחו לו ועזבו את העם [הפלסטיני] להתמודד עם מלחמת השמדה... "[19]