עורך עיתון סעודי: הקלף במלחמה בעזה בידי ההתנגדות, עליה להמשיך עד לניצחון; על ארה"ב לעצור את נתניהו בביקורו שם

ח'אלד בן חמד אל-מאלכ, עורך העיתון הסעודי אל-ג'זירה ב-9.6.24, פרסם מאמר בו טען כי ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, שצפוי לנאום בקרוב בקונגרס האמריקאי, הוא רוצח, טרוריסט ופושע מלחמה ומן הדין שארה"ב תעצור אותו במקום לתת לו גיבוי וכבוד.

אל-מאלכ קרא במאמרו לחמאס לא להתגמש במו"מ עם ישראל עד לניצחון שכן לדבריו הקלף נמצא "בידי ההתנגדות" ולא בידי ארה"ב וישראל, שאינה משיגה את מטרותיה במלחמה. לטענתו, ניצחון על ישראל פירושו עסקה שתכלול שחרור אסירים פלסטינים תמורת בני הערובה הישראלים; הפסקה סופית של המלחמה; נסיגה ישראלית מעזה ובהתחלה של דיאלוג למימוש פתרון שתי המדינות.

ח'אלד בן חמד אל-מאלכ [1]

 

להלן קטעים מהמאמר:

"ה-24 לחודש זה נקבע כמועד ודאי שבו יישא ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, נאום מול הקונגרס האמריקאי. הזמנה זו מגיעה בתגובה לפסיקת בית הדין הבינ"ל [בהאג] לעצור [את נתניהו] בהיותו פושע מלחמה שאִפשר ג'נוסייד נגד הפלסטינים ברצועת עזה...

מבחינה הגיונית, היה על ארה"ב ללכוד את נתניהו ולהסגירו, כדי לפרוע את הדין עמו ולא לערוך לו קבלת פנים של מנצחים ולהגן עליו מפני העונשים שלהם הוא ראוי. אלא שזוהי ארה"ב, שבינה ובין המחויבות ליישום החוק נגד בעלות בריתה הפושעות, בדגש על ישראל, יש מרחק רב...

בנאומו... יספר נתניהו שקרים שהתרגלנו אליהם ויקבל מארה"ב אך ורק תמיכה בפשעיו. הוא יציג את מלחמתו כהגנה עצמית מפני פושעים וטרוריסטים, בשעה שהוא הרוצח, הפושע, הטרוריסט, הכובש, התוקף, ומי שמונע מים, תרופות ומזון, ומי שקורבנותיו הם ילדים, נשים וזקנים, ואזרחים מכל השכבות...

נאומו יהיה מלא בהטעיות ובשקרים, תוך כדי מחיאות כפיים של הנוכחים [להבעת] תמיכתם והזדהותם ומתן אור ירוק וגיבוי מצדם להמשיך במדיניותו התוקפנית. כך הוא ישוב לישראל כשהוא חמוש בתמיכה אמריקאית, מה שיציב את ארה"ב בעמדה מעוררת חשד ביחסה לסכסוך הישראלי-פלסטיני הכרוני.

אלא שהקלף במלחמה זו אינו בידי האמריקאים והישראלים, אלא בידי ההתנגדות, שאל לה ליפול במלכודת האמריקאית-ישראלית בשלב רגיש זה של המלחמה, בלא שתשיג ניצחון על ישראל. הניצחון שאליו אנו מתכוונים צריך להוביל: לשחרור בני הערובה הישראלים [בעסקת] אסירים תמורת אסירים; להפסקה סופית של המלחמה; לנסיגה של ישראל מרצועת עזה ולהתחלה של דיאלוג למימוש פתרון שתי המדינות. [דרישת מחיר] נמוך מזה, [פירושה שישראל השיגה את מטרותיה. 

על הפלסטינים להבין כי ישראל, כפי שטוענת האופוזיציה הישראלית, שבדבריה תומכים אנשי הצבא, לא הצליחה עד כה להשיג את מטרותיה, שכן היא לא שחררה את בני הערובה; לא מוטטה את חמאס; לא הכריעה את המלחמה בשטח; היא מתלבטת לגבי ניהול הרצועה לאחר הפסקת המלחמה.

מנגד, החלו [גילויים של] הכרה בינ"ל במדינת פלסטין; גינוי ישראל בבתי הדין הבינ"ל; לחצים עממיים בתוך ישראל; מחלוקות והתפטרויות בממשלת ישראל; הסוגיה הפלסטינית מופיעה בכלי התקשורת הבינ"ל באופן מאוזן, או לטובת פלסטין. כל זה מחייב להיזהר מפני כל החלטה או עמדה שתטרפד את כל ההישגים הללו"[2].