עיתונאי עיראקי: התקשורת הערבית מוכרת אשליות על ניצחון חמאס במלחמה בעזה ומונעת ביקורת עליה
העיתונאי העיראקי, פלאח אל-משעל, לשעבר עורך היומון העיראקי אל-צבאח, פרסם ב-31.12.23 מאמר באתר הסעודי אילאף, בו מתח ביקורת על התקשורת הערבית, אשר לדבריו, במקום לסקר באופן אובייקטיבי את המלחמה בין ישראל לחמאס, היא מוכרת לצופים אשליות הרחוקות מהמציאות ואף מאמצת את עמדת חמאס המציגה עצמה כמי שמביסה את הצבא הישראלי. בנוסף, הוא גם יצא נגד היעדר הסיקור הביקורתי בערוצים הערבים אשר לא מעזים לבחון את אחריותה של חמאס למלחמה שגובה מחיר כבד מאוד מהעם הפלסטיני. יתרה מכך, הערוצים הערבים לדבריו מייצרים סביב חמאס הילה של קדושה, מונעים כל ביקורת כלפיה ותוקפים בחריפות כל מי שחורג מכך ובכך הם הופכים לשותפים שקטים להרס ולחורבן שמתחוללים בעזה.
פלאח אל-משעל[1]
להלן תרגום קטעים ממאמרו:
[כך למשל], בשעה שהצבא האמריקאי הסתער על בירת [עיראק]
בגדאד מארבעה כיוונים [בשנת 2003], והכיוון החמישי היה מהאוויר על ידי הנחתת [כוחות]
בשדה התעופה בגדאד הבינ"ל... שר ההסברה העיראקי [מחמד סעיד אל-צחאף]
דקלם הודעות על המערכה של אמש, וכיצד הובס האויב, בעודו רואה את הטנקים שמולו
קובעים בשטח עובדות שונות לחלוטין.
דבר זה חוזר על עצמו מזה כשלושה חודשים ב[יחס] לאירועים בעזה ובגדמ"ע, כאשר ערוצי הטלוויזיה והלוויין הערבים עסוקים בדיבורים על ניצחונות של חמאס וגא"פ, בפעולותיהן ההרואיות, בריסוק הצבא הישראלי ובכניעתו הקרובה. [מדובר ב]תקשורת שמציגה גישה שמחוברת רגשית לחמאס ולמגמות שלה... שלא מדברת על חזון, לא מנתחת את תשתית הסוגייה הפלסטינית, [ולא שואלת] מדוע חמאס מיהרה לבצע לבדה פעולת נקם, שדומה יותר ל[פעולת] התאבדות שגבתה עשרות אלפי קורבנות ונזקים חמורים.
[ערוצים אלה] יוצרים הילה של קדושה סביב חמאס וגא"פ, בלי לבדוק אותם או לשפוט אותם בגין מותם ופציעתם של כ-80 אלף אזרחים לא חמושים מקרב העם הפלסטיני, השטחתן של יותר ממחצית הערים והשכונות ברצועה, גירושם של יותר ממיליון וחצי פלסטינים, הטלת מצור על יותר מרבע מיליון פלסטינים [שחיים] ברעב, בקור וללא קורת גג והרס של כל החיים בעזה ובערים הסמוכות לה.
פרט לכמה יוצאים מן הכלל, מרבית התחנות וערוצי התקשורת הערביים
לא העזו לבחון את תפקידה של חמאס ולגנותה על המעשה הבלתי מחושב שביצעה, ואת המחיר
הכבד שהעמיק את הרס העניין הפלסטיני, ואת [הרס] המשאבים האנושיים, הכלכליים והצבאיים
ברצועה...
התקשורת הערבית עודנה חוששת מביקורת עצמית ומהתמודדות ריאליסטית עם המציאות... לאחר האירועים בעזה היא החלה להתייחס לחמאס כטהורה גמורה כמעט כמו רוח הקודש, כשהיא מתעלמת מההצטברות היומיומית של פשעי ההרג והמוות הגוברים שאינם מעוררים תשומת לב, בשל הישנותם!
כל מי שטוען לכישלון של חמאס ומאשים אותה בביצוע טעות אסטרטגית הרסנית - מנודה חברתית. יתרה מזו, די באירוח של גורם פלסטיני שמתנגד לחמאס או מותח עליה ביקורת כדי שיציגו אותך כמי שקושר קשר עם האויב, כציוני ועוד כהנה וכהנה האשמות וכינויים. הדבר יצר אוירה של הפחדה האופפת כל ביקורת על חמאס ועל תוצאות מעשיה. מציאות זו הופכת את התקשורת לשותפה בשתיקה הקטלנית לגבי חלק חשוב מהעובדות ומהמציאות שחווה פלסטיני, המחפש אחר אוהל בהגירה [הפלסטינית] האחרונה".[2]
