כללי

הבעות שמחה ברשתות החברתיות במדינות ערב על מותו של נשיא איראן, אבראהים ראיסי: "היה שופך דמים ורוצח"; "המשטר האיראני הוא האויב מס 1 של הערבים"

 

בניגוד להודעות הצער והבעת התנחומים הרשמיות שפרסמו ממשלות ערב בעקבות מותם של נשיא איראן, אבראהים ראיסי, שה"ח האיראני, חוסיין אמיר עבד אללהיאן ושני בכירים איראנים נוספים בתאונת המסוק (19.5.2024), ברשתות החברתיות נפוצו סרטונים ותמונות של אזרחים במדינות ערביות שונות שחגגו את מות ראיסי והבכירים האיראנים ואף חילקו דברי מתיקה לעוברי אורח ברחובות. גם עיתונאים, אינטלקטואלים ופעילים ערבים ברשתות החברתיות לא הסתירו את שמחתם על מותו של ראיסי וטענו כי היה "שופך דמים", "פושע" ו"רוצח" אכזרי שייצג את המשטר האיראני - "האויב הראשון של מדינות ערב". לדבריהם, המשטר האיראני אחראי לשפיכות דמים בתוך מדינות ערב והקים בתוכן מיליציות חמושות שסייעו לאיראן להשתלט על קבלת ההחלטות בהן. כמה מהכותבים מתחו ביקורת על בכירי מדינותיהם ששלחו תנחומיהם לאיראן ועל נציגי מועצת הביטחון שעמדו דקת דומיה לזכרו של ראיסי.

 

שמחה על מות ראיסי הביעו גם אנשי אופוזיציה סורים רבים, המתנגדים לנוכחות של איראן על אדמת סוריה ולסיוע שהיא מספקת למשטר אסד כדי להילחם במתנגדיו. הללו קראו לעם הסורי לחגוג את מותו של ראיסי וייחלו לגורל דומה גם למנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, ולנשיא סוריה, בשאר אל-אסד.

 

דוח זה יציג כמה מתגובות השמחה על מות נשיא איראן, ראיסי, שפרסמו עיתונאים, אינטלקטואלים ופעילים ערבים ברשתות החברתיות.

 

אינטלקטואלים ועיתונאים ערבים: המשטר האיראני המיט רק אסונות על מדינות ערב

אשת הקולנוע והתסריטאית הירדנית, נסרין אל-צביחי כתבה בחשבונה ברשת X (לשעבר טוויטר): "...כלי השרת של איראן, החות'ים, חמאס, חזבאללה והחשד השעבי, וכך גם נאמניה החדשים מקרב השמאל והאחים המוסלמים, חשים צער ואובדן על מותם של נשיא איראן, שר החוץ שלה ומלוויהם בתאונת התרסקות המסוק. הם מדגישים כי המשטר האיראני ומדיניותו ימשיכו להתקיים עם אותן היכולת והמטרות גם אם המנהיג העליון עצמו ימות. בכך הם מתכוונים לומר כי המשטר קיים כדי להרוג עוד מבנינו ולהמשיך להחריב את ארצותינו – כלכלית, תרבותית וחברתית... אני [לעומתם] לא חשה צער ואובדן. כל מה שאני חשה הוא כאב גדול על הפקרת אדמתנו, רצח בנינו, ערעור ביטחוננו, פילוג החברה שלנו [ועל כך] שהתאפשר לאיראן להתפשט גיאוגרפית מתוך שאיפה להשיב את חלום [האימפריה] הפרסית...

 

כערביה, אני תוהה: אלו הישגים מביאה איראן לארצותינו בתחום הפיתוח? כמה בתי חולים בנתה וכמה מוסדות חינוך? כמה שדות תעופה הקימה או הכשירה? כמה פליטים קיבלה? עיקר הישגיה של  איראן - בזמן של חוסר תשומת לב מצד כמה ממדינות ערב שלנו - הם הקמה, חימוש, מימון, תמיכה והכשרה של מיליציות מקרב בני עמנו כדי שיהרגונו ובהמשך ישתלטו על קבלת ההחלטות המדינית בארצותינו, כך שהן הפכו לכלים בידיה של איראן למימוש מטרותיה ותו לא, כפי שקרה בלבנון, בתימן, בעיראק ובסוריה".[1]

 

האינטלקטואל הסעודי, עבד אל-חמיד אל-חכים, שניהל בעבר את מרכז המזרח התיכון למחקרים אסטרטגיים ומשפטיים, שיתף בחשבונו ברשת X פוסט של עו"ד וכותב כווייתי בשם עבד אל-עזיז בומג'דאד, שתהה מדוע עמדתם של מוסלמים רבים כלפי מות ראיסי זהה ל"עמדת הציונים". אל-חכים השיב לו: "אין זה מקרי. אתה מתעלם מן האמת שאותה יודע כל ערבי מכובד, שיעי או סוני, והיא שהמשטר האיראני הרחיק לכת בשפיכת הדם הערבי והחריב ארבע בירות ערביות ... המשטר האיראני הוא האויב מספר 1 של הערבים. [למרבה הצער] אותם בורים שרוקדים לפניו לצלילי הגזענות העדתית ומעל גופות בני עמיהם – לא מבינים זאת".[2]

 

הפוסט של עבד אל-חמיד אל-חכים[3]

 

בדומה לכך גם השדרן המצרי בערוץ אל-בצירה, חוסיין אל-מטאוע כתב בחשבונו: "...תנועת חמאס מספידה את הנשיא האיראני, אבראהים ראיסי, ומכנה אותו 'בעל העמדות המכובדות'! הו חמאס, איזה עמדות מכובדות יש לו ולאיראנים? האם כוונתכם לעמדותיו המכובדות [הנוגעות] להשמדת עיראק, ההשתלטות [האיראנית] עליה לאחר הפיכתה לשרידי גופות? או שמא לעמדותיו בנוגע לסוריה, פילוגה, החרבתה ולגירוש תושביה [בידי האיראנים]?! או שמא כוונתכם לעמדותיו המכובדות לגבי תימן ולזריעת [איראן] את הארגון החות'י כפגיון בגבה של הממלכה הערבית הסעודית? הו [תומכי] חמאס, התביישו!"[4]

ליברל אלג'יראי: שמחת תושבי עזה על מות ראיסי מעידה על הפער בינם לבין הנהגת חמאס

השיח' הסלפי מרפיח מג'די אל-מוגרבי, פרסם ב-20.5 בחשבון הפייסבוק שלו סרטון וידאו שבו הוא בירך על מותו של נשיא איראן ראיסי, והגדירו "חסד מאללה", כשלצידו אנשים שחילקו ממתקים לעוברי אורח עזתים. לצד הסרטון כתב אל-מוגרבי: "למרות הייסורים והפציעות שלנו בעזה, איננו יכולים שלא להשתתף בשמחתם של אחינו באהואז, בעיראק, בתימן ובאל-שאם [סוריה] ובשמחתם של המוסלמים על מותם של איש הדמים, הפושע, הרוצח, בעל חוליית המוות ראיסי וחבורת הפושעים [שמתו] יחד איתו".[5] 

הליברל האלג'יראי, אנור מאלכ, שיתף בחשבונו ברשת X את הסרטון של השיח' הסלפי מג'די עבדאללה אל-מוגרבי על חלוקת הממתקים בעזה בעקבות מותו של ראיסי, וכן תמונות של חלוקת ממתקים בעזה בינואר 2020 עם היוודע דבר מותו של קאסם סולימאני, וכתב: "מה משמעות הדבר שהפלסטינים במיוחד ברצועת עזה חוגגים את מותו של נשיא איראן, בשעה שהנהגת תנועת חמאס מזילה דמעות ומכה [עצמה][6] על ה'אסון החמור' הזה? האין משמעות הדבר שיש פער גדול בין עמנו לבין ההנהגה הזו הקשורה בציר הרצח? אותו דבר קרה כש[קאסם] סולימאני מת!".[7]

התמונות ששיתף אנור מאלכ: מימין: חלוקת ממתקים בעזה לאחר מותו של הנשיא ראיסי,

משמאל: חלוקת ממתקים בעזה לאחר מותו של קאסם סולימאני[8]

 

 

חוקר לבנוני: האם נציגי מועבי"ט יעמדו דקת דומיה גם לזכר סדאם חוסיין, קד'אפי או מוסוליני?  

העיתונאי הלבנוני-עיראקי חוסיין עבד אל-חוסיין, עמית במכון המחקר "הקרן להגנה על הדמוקרטיות" The Foundation for Defense of Democracies (FDD) כתב בחשבונו ברשת החברתית X: "...עשרות מיליוני אזרחים באיראן, בעיראק, בסוריה, בלבנון ובתימן חגגו את מותו של ראיסי, בעיקר ברשתות החברתיות".[9]

 

בפוסט נוסף שלו הוא מתח ביקורת על כך שנציגי מועצת הביטחון של האו"ם עמדו דקת דומייה לזכרו של ראיסי וכתב: "אם האו"ם והאיחוד האירופי מתכוונים להקדיש דקת דומייה [לזכרו] של ראיסי, מדוע שלא [יעשו זאת] גם לסדאם [חוסיין], אל-קד'אפי או מוסוליני? מה הקריטריון פה?".[10]

ליברלית מצריה: בושה לממשלת מצרים ולשיח' אל-אזהר שמביעים צער על מות ראיסי

הסופרת הליברלית המצרית, דאליא זיאדה, המתגוררת בארה"ב ומנהלת את מרכז MEEM ללימודי המזה"ת ומזרח הים התיכון, שיתפה בחשבונה ברשת החברתית X את ההודעה שפרסם דובר משה"ח המצרי לאחר שנעלם מסוקו של נשיא איראן, שבה הביע חשש לחייו, וכתבה: "איזו בושה, מצרים! ממשלת מצרים: 'אנו מודאגים מאוד... אנו מתפללים לאללה להבטיח את שלומו של נשיא איראן ומלוויו'. אתם יודעים מה? כשהנשיא סאדאת נרצח כפעולת תגמול על הסכם השלום שכרת עם ישראל, איראן חגגה וקראה לרחוב הראשי בטהראן על שם רוצחו של סאדאת! האהבה החדשה הזו, שממשלת מצרים מפגינה כלפי האסלאמיסטים ונותני החסות שלהם בציר איראן-קטר, מטרידה מאוד ותסב למצרים נזק רב בסופו של דבר".[11]

 

בפוסט נוסף בחשבונה שיתפה זיאדה את תגובתו של שיח' אל-אזהר אחמד אל-טיב למותו של נשיא איראן וכתבה: "וכאן, האימאם הגדול של אל-אזהר, סמכות הדת הגדולה ביותר בעולם המוסלמי הסוני מפגין גם הוא סולידריות עם איראן. הוא כתב זאת בשפה הפרסית".[12]

 

אנשי אופוזיציה סורים: "ברכות לעם הסורי"; "שמחו לאידם של הרוצחים שלכם!"

שמחה רבה על מות ראיסי הפגינו לא מעט אנשי אופוזיציה סוריים הזועמים על איראן, בעלת בריתו של משטר אסד המסייעת לו בלחימה נגד מתנגדיו. כך למשל, איש האופוזיציה הסורי, איימן עבד אל-נור, שיתף בחשבונו תמונות וסרטון של סורים בחלב ובאדליב המחלקים ממתקים כאות שמחה על מותו של ראיסי וכתב: "סורים בצפון חלב ואדליב חוגגים באמצעות חלוקת ממתקים ברחובות את התרסקות מסוקו של נשיא איראן ומותו יחד עם בכירים נוספים".[13]

 

על השלט: "לרגל התפגרותו של חזיר איראן [ראיסי], בקרוב אצל חזיר סוריה בשאר [אסד]..."[14]

 

חסן אל-דר'ים, חבר המועצה האסלאמית הסורית הפועלת מאיסטנבול ומשמשת מקור סמכות לפלגים אסלאמיים רבים הנלחמים באסד, כתב בחשבונו ברשת X: "ברכות לבגדאד ועיראק, ברכות לדמשק וסוריה, ברכות לביירות ולבנון, ברכות לתימן וצנעאא', ברכות לערבים ולמוסלמים, ברכות לשוחרי החירות באיראן. זהו סופו של איש הדמים, רב הטבחים, הגס, הבזוי... אבראהים ראיסי, ושר השקר שלו [חוסיין אמיר עבד] אללהיאן. בתקווה שנחזה במותו של הבכיר מהם [המנהיג העליון של איראן, עלי] ח'אמנאי [כשגופו] מחולק בין פיותיהם של דובים וצבועים".[15]

 

המפקד הכללי של פלג האופוזיציה הפרו תורכי "דיביזיית אל-סלטאן סלימאן שאה", מוחמד ג'אסם (אבו עמשה) כתב: "מזל טוב לעם הסורי החופשי על מות הפושע הזורואסטרי נשיא איראן".[16]

 

העיתונאית הסורית הידועה בהתנגדותה למשטר אסד, עאליה מנצור כתבה: "לפי מסמכים מודלפים, איראן הוציאה יותר מ-50 מיליארד דולר בסוריה כדי לשמור על [הנשיא בשאר] אל-אסד ולהילחם בסורים. לאותה איראן אין צוותי הצלה וציוד הצלה ו[לכן] היא נעזרה בתורכים כדי למצוא את גופת נשיאה. לו הסנקציות היו [אכן] הסיבה [להיעדר כסף לציוד הצלה], אזי איראן [גם] לא הייתה יכולה לשלם את כל הכספים הללו בסוריה ובמקומות אחרים. [אלה] משטרים פושעים [שפועלים] קודם כל נגד עמיהם".[17]

 

השדרנית הסורית, ציבא מָדְוַר, שחיה בלונדון ומזוהה עם האופוזיציה כתבה: "הו סורים, תימנים ועיראקים יקרים, המשיכו בחגיגותיכם והתעלמו מאלה שמפחיתים מערכן משיקולים קלושים כמו קדושת המוות, [איסור] שמחה לאיד ו[טענות ש]איראן חזקה. כשם שהם התעלמו ממספר השהידים שלכם, מהטרגדיות שלכם ומייסוריכם, עליכם להתעלם מהם ולא לייחס להם ערך או חשיבות. אל תעכירו את שמחתכם. מי ייתן שחגיגותיכם יימשכו ושאללה יחדש אותן עבורכם".[18]

 

העיתונאי הסורי הגולה, עבד אל-ג'ליל אל-סעיד, הכותב באתר החדשות האמירתי אל-עין, כתב: "בתקופת מלחמת איראן-עיראק אבראהים ראיסי היה שופט. הוא נהג להעניש את החיילים העיראקים השבויים בהשלכתם אל מותם ממטוסים. השבח לאללה, הגמול [שלו] נעשה באותה דרך".[19]

 

פעיל האופוזיציה הסורי, עמר מדניה שיתף וידאו קצר בו נראים ארונות הקבורה של הנשיא ראיסי וההרוגים האחרים וכתב: "תמונות ראשונות של הכנת ארונות הקבורה שיישאו את הפגר של נשיא איראן, אבראהים ראיסי [ומלוויו], בנוסף ל[קיום] כמה טקסים אליליים. כל הטקסים הללו לא ימנעו מהם [ההרוגים] את אש הגיהינום".[20]

 

הכותב והמשורר הסורי, מאהר שרף אל-דין, המזוהה עם האופוזיציה הסורית כתב: "זהו אחד מהרגעים הנדירים שבו השמחה לאיד היא זכות טבעית של האדם. הו סורים, שמחו לאידם של רוצחיכם".[21]