כללי

הפערים המהותיים בין הצעת מצרים לעסקה בין ישראל לחמאס לבין הנוסח שהציגה חמאס

מאת י.יהושע, ח.ורולקר וס.שניידמן

תנועת החמאס הודיעה ב-6.5.2024 כי הסכימה למתווה שהציעה מצרים להפסקת האש, במסגרת המגעים לשחרור 132 החטופים הישראלים. בחינת נוסח ההצעה לה הסכימה חמאס חושפת כי התנועה עשתה שינויים מהותיים בהסכם זה - הן במטרותיו והן בתוכן סעיפיו - במטרה לשפר את תנאי העסקה לטובתה ולרעת ישראל. 

 

היומון הלבנוני אל-אח'באר, המקורב לארגון חזבאללה הפועל בשת"פ עם חמאס בעימות מול ישראל, פרסם ב-1.5.24 את נוסח ההצעה המצרית להסכם וב-6.5.24 פרסם את נוסח ההסכם שחמאס טענה כי הוא מוסכם עליה. השוואה בין שני הנוסחים חושפת את השינויים המהותיים שחמאס הכניסה בו.

 

ההסכם, לפי נוסח חמאס, מבטיח כי כבר בשלב הראשון תשחרר ישראל את כל האסירים המשמעותיים עבורה, וזאת מבלי שזו תשחרר את כלל החטופים הישראלים, אותם חמאס מקפידה לכנות "עצורים", אלא רק 33 מהם – חיים או מתים. הדבר נועד לצמצם את קלפי המיקוח שבידי ישראל לשחרור כל החטופים בשלבים הבאים של העסקה, ולאפשר לחמאס לשמור קלפי מיקוח בידיה.

 

נוסח ההסכם על פי חמאס מאפשר לה להימנע ממתן מידע ברור וחד משמעי בנוגע לזהות ומצב החטופים, לשחרר פחות חטופים ישראלים חיים מאשר בנוסח הקודם ולקבל בתמורה מספר רב יותר של אסירים פלסטינים, בכללם כאלה שנדונו לתקופות מאסר ממושכות, תוך שהיא קובעת את זהותם וללא זכות וטו ישראלית.

 

נוסח ההסכם על פי חמאס מבטיח את הפסקת הלחימה, כדרישתה עוד מתחילת המו"מ. כמו כן, נסיגת ישראל מרצועת עזה ושיקומה הוגדרו בנוסח ההסכם של חמאס כחלק ממטרות ההסכם, זאת בנוסף למטרות שצוינו בנוסח המצרי: שחרור אזרחים וחיילים ישראלים "מכל התקופות" ו"שקט בר קיימא". יתרה מכך, חמאס דורשת נסיגה ישראלית מלאה מרצועת עזה טרם יישום השלב השני בחילופי האסירים, הכולל שחרור של כל הגברים הישראלים החטופים שעודם חיים – אזרחים וחיילים.

 

זאת ועוד, נוסח ההסכם לו הסכימה חמאס השמיט את כל ההגבלות והסייגים שהיו בנוסח ההצעה המצרית, שנועדו למנוע את התעצמותה הצבאית של התנועה. חמאס מחקה את האיסור בהסכם על שיקום התשתיות הצבאיות של הארגון והאיסור על הכנסת ציוד צבאי לתחומי רצועת עזה. כמו כן, על פי הנוסח של חמאס חופש התנועה והחזרה לבתים לא הוגבלו לאזרחים בלבד, כפי שהופיע בנוסח המצרי. 

 

בהצעתה חותרת חמאס להגביר את מעורבות האו"ם בכלל, וסוכנות אונר"א בפרט ביישום ההסכם. חמאס הוסיפה את האו"ם כגורם הערב להסכם בנוסף למצרים, קטר וארה"ב, וכן הוסיפה במפורש את שמה של סוכנות אונר"א – הסוכנות היחידה שמוזכרת בשמה בהסכם – כאחד הגורמים שיגישו סיוע הומניטרי ברצועת עזה "בכל שטחי הרצועה... ולאורך כל תקופת ההסכם". זאת חרף הניסיונות לצמצם את תפקידה של אונר"א בשל ההאשמות בדבר מעורבות אנשיה בפעולות טרור.

 

יתרה מזו, חמאס אף הוסיפה להסכם דרישה הקובעת כי יינתן פיצוי לכל הניזוקים במלחמה ברצועת עזה, דרישה אשר לא הופיעה בנוסח ההצעה המצרית.

 

דוח זה יסקור את ההבדלים המהותיים בין נוסח ההצעה המצרית להסכם ונוסח הצעת חמאס:

חמאס תשחרר חטופים חיים או מתים, תמורת מספר גבוה יותר של אסירים פלסטינים

כאמור, בניגוד לנוסח ההצעה המצרית שבו חמאס היתה אמורה לשחרר 33 חטופים חיים בשלב הראשון של העסקה, בנוסח ההסכם שהציעה חמאס נאמר כי היא תשחרר בשלב זה 33 חטופים "חיים או גופות". בנוסח ההצעה המצרית, נכתב כי חמאס תשחרר "לפחות 33 עצורים ועצורות, ביניהם כל העצורים הישראלים שנמצאים בחיים מבין הנשים (אזרחיות וחיילות), הילדים (מתחת לגיל 19), המבוגרים (מעל גיל 50), החולים והפצועים". לעומת זאת, בסעיף 4 בנוסח שהגישה חמאס הושמטו המילים "כל" ו-"לפחות", ונכתב כי ישוחררו "33 מבין העצורים הישראלים", תוך הוספה בסוגריים של המילים "(חיים או גופות)". כמו כן הודגש כי ישוחררו "ילדים (מתחת לגיל 19 שאינם חיילים)", וחולים ופצועים "אזרחים".

 

גם התמורה שישראל נדרשת לתת לחמאס הוגדלה בנוסח החדש של חמאס. כך, בעוד שבהצעה המצרית נכתב כי בתמורה לכל ילד/ה או אישה אזרחית שתשחרר חמאס, תשחרר ישראל "20 ילדים ונשים", בסעיף 4 בנוסח שהגישה חמאס נכתב כי ישראל תשחרר "30" מהם. על פי שתי ההצעות, האסירים והאסירות הפלסטינים ישוחררו בהתאם לרשימות שתעביר חמאס, ובהתאם לוותק בכלא הישראלי.

 

באופן דומה, בהמשך סעיף 4, העלתה חמאס את מספר האסירים הפלסטינים שישראל תשחרר מ-20 ל-30 תמורת שחרור כל אחד "מהעצורים הישראלים החיים, המבוגרים (מעל גיל 50), וכן מהחולים והפצועים האזרחים", בהתאם לרשימות שתעביר חמאס ולוותק במאסר. יצוין כי המילה "האזרחים" הוספה על ידי חמאס לנוסח ההסכם, כדי להחריג מקטגוריה זו חולים ופצועים מקרב הגברים הישראלים מתחת לגיל 50 הנחשבים בעיני חמאס כחיילים.

 

ישראל תשחרר יותר אסירים כבדים, ללא זכות וטו, ואף לגדה המערבית

הרעה דומה בתנאי העסקה מבחינת ישראל ישנה גם בחלק הדן בשחרור החיילות הישראליות החטופות. לפי נוסח ההצעה המצרית, בתמורה לכל חיילת שתשחרר חמאס, תשחרר ישראל "(20 [אסירים שנדונו] למאסרי עולם ו-20 [אסירים] שיתרת מאסרם אינה עולה על 10 שנים), בהתבסס על רשימות שתעביר חמאס, עם זכות וטו ישראלית (על לא יותר מ-200 שמות)". לעומת זאת, בנוסח שהגישה חמאס, היא העלתה את מספר האסירים שישוחררו עבור כל חיילת ושללה מישראל את זכות הווטו. כך, בסוף סעיף 4, נכתב כי ישראל תשחרר "50 אסירים מבתי הכלא שלה בתמורה לכל חיילת ישראלית שתשוחרר (30 [אסירים שנדונו ל]מאסרי עולם, ו-20 [אסירים שנדונו ל]תקופות מאסר [כך במקור, ללא מספר]), בהתבסס על רשימות שתעביר חמאס" – כלומר, זו הגדלה של כמות האסירים בכלל ושל כמות האסירים הכבדים בפרט. יתרה מזו, חמאס מחקה לחלוטין את המשפט בדבר זכות הווטו הישראלית.

 

יודגש כי חמאס השמיטה משפט חשוב נוסף בנוסח ההצעה המצרית בו נכתב: "כל אחד מהאסירים שנשפטו למאסרי עולם ושהוחלט לשלחם לחופשי, ניתן לשחררו בחו"ל או בעזה", קרי לא לאזור הגדה המערבית. השמטת משפט זה מאפשרת לחמאס לדרוש שחרורם של אסירים "כבדים" לגדה המערבית ולחזק את תשתיות הטרור הקיימות שם.   

 

לוח הזמנים של תהליך חילופי החטופים והאסירים שוכתב גם הוא – לרעת ישראל

לפי נוסח ההצעה המצרית, חמאס אמורה היתה לשחרר "3 מהעצורים הישראלים ביום הראשון ל[יישום] ההסכם, ולאחר מכן 3 עצורים נוספים כל שלושה ימים, החל מ[שחרור] כל הנשים (האזרחיות והחיילות), וזאת עד היום ה-33". בהצעת חמאס, משפט זה הוחלף בסעיף 5 במשפט הבא: "חמאס תשחרר 3 עצורים ישראלים ביום השלישי ל[יישום ההסכם], ולאחר מכן 3 עצורים נוספים כל שבעה ימים, החל מהנשים (האזרחיות והחיילות) – ככל שיתאפשר". כלומר, זו מתיחה משמעותית של משך תהליך ההחלפה, ומתן הזדמנות לחמאס לחמוק מיישום ההסכם.

 

בהמשך סעיף 5 בהצעת חמאס התווסף משפט שלא היה קיים בהצעה המצרית, בו נכתב: "בשבוע השישי, תשחרר חמאס את כל מי שנותר מבין העצורים האזרחים הנכללים בשלב זה", קרי, מבין ה-33.

 

התמורה הישראלית שוכתבה גם היא, כך שניתנה לחמאס זכות בלעדית לקבוע את זהות האסירים המשוחררים מבתי הכלא הישראלים: בנוסח ההצעה המצרית נכתב כי ישראל תשחרר "מספר מתאים ומוסכם מראש של אסירים פלסטיניים מבתי הכלא הישראליים, בהתאם לרשימות שיוסכם עליהן", ואילו בנוסח שהגישה חמאס נכתב כי ישראל תשחרר "מספר מוסכם של אסירים פלסטינים מבתי הכלא הישראלים, בהתאם לרשימות שתעביר חמאס".

כלומר, בעוד ישראל אינה קובעת את זהות החטופים הישראלים שישוחררו בשלב זה, האסירים הפלסטינים ישוחררו בהתאם לרשימות שתמסור חמאס.

 

חמאס דורשת לשחרר מחבלים כבדים נוספים, כולל כאלה שהשתתפו בלחימה בעזה; בתמורה היא תשחרר גם גופות ולא רק חטופים ישראלים חיים

צמצום חובותיה של חמאס והגדלת חובותיה של ישראל במסגרת העסקה, בא לידי ביטוי בהצעה נוספת של חמאס שהדגישה כי "במידה" ולא יהיו ברשותה חטופים חיים בקבוצה של 33 החטופים שאמורים להשתחרר בשלב הראשון, היא תשחרר במקומם גופות.

 

כך, בנוסח ההצעה המצרית נכתב כי "עד היום השביעי לכל היותר [ליישום ההסכם], תעביר חמאס רשימה של כל יתר העצורים מבין הקבוצות שהוזכרו לעיל (מעבר ל-33 שהוזכרו [קודם]), כדי שישוחררו [החל מ]היום ה-34, תוך הארכת הפסקת הפעולות הצבאיות לכמה ימים, בהתאם למספר העצורים הנותר (יום נוסף לכל עצור/ה נוספ/ת שישוחררו)". בתמורה, "הצד הישראלי ישחרר מספר מתאים ומוסכם של אסירים פלסטינים מבתי הכלא הישראליים, בהתאם לרשימות שיוסכם עליהן".

 

במקום זאת, בהצעת חמאס (סעיף 5) נכתב דבר שונה לחלוטין: "עד היום השביעי [ליישום ההסכם] (במידת האפשר), תעביר חמאס מידע על מספר העצורים הישראלים שישוחררו בשלב זה [קרי, השלב הראשון]. ביום ה-22, ישחרר הצד הישראלי את כל אסירי עסקת שליט שנעצרו מחדש. במידה ומספר העצורים הישראלים החיים שיש כוונה לשחררם לא יגיע למספר 33, המספר יושלם באמצעות גופות מאותן קבוצות [האוכלוסייה] עבור שלב זה. בתמורה, תשחרר ישראל את כל הנשים והילדים (מתחת לגיל 19) שעצרה ברצועת עזה מאז ה-7.10.23, וזאת בשבוע החמישי של שלב זה".

 

במילים אחרות, חמאס תובעת לעצמה זכות לשמור על עמימות בנוגע לזהות החטופים החיים שברשותה ואף אינה מתחייבת לשחרר 33 חטופים חיים בשלב הראשון, בעודה תובעת תמורת זאת שחרור של אסירים "כבדים" נוספים, בהוסיפה את שחרור כל אסירי עסקת שליט – דרישה שלא הופיעה כלל בנוסח ההצעה המצרית – ואף מחבלים שנעצרו במהלך המלחמה ברצועת עזה.

 

כמו כן, יצוין כי חמאס ביצעה שינוי משמעותי נוסף בנוסח הסעיף העוסק בחילופי גופות ושרידי גופות בין ישראל וחמאס בשלב השלישי של העסקה. בעוד בהצעה המצרית דובר על חילופי "כל הגופות ושרידי המתים שבידי שני הצדדים", מחקה חמאס את המילה "כל" ובכך אפשרה לעצמה להשאיר בידיה גופות ושרידי גופות של ישראלים.

 

ערבויות לאי מעצר מחבלים משוחררים ודרישת תנאים משופרים לאסירים

הנוסח החדש שהציגה חמאס הציב לישראל גם דרישות משפטיות לישראל בכל הנוגע לאסירים שישוחררו, ואף בנוגע לאסירים שעודם בכלא הישראלי. כך, לפי ההצעה המצרית, ישראל היתה אמורה להתחייב רק "לא לעצור [שוב] את האסירים הפלסטינים המשוחררים בהתבסס על אותה האשמה בגינה נעצרו בעבר". לעומת זאת, בנוסח עליו הסכימה חמאס מופיע הקטע הבא (סעיף 6): "יושלמו כל הצעדים המשפטיים הדרושים שיערבו לאי מעצרם של האסירים הפלסטינים המשוחררים בהתבסס על אותן האשמות בגינן נעצרו בעבר." כמו כן, נוסף משפט (סעיף 8) שבו נאמר: "יבוטלו כל הצעדים ויוסרו כל הסנקציות שננקטו נגד האסירים והעצורים בבתי הכלא ובמתקני המעצר הישראליים מאז ה-7.10.23, ותנאיהם ישופרו – כולל של אלה שנעצרו לאחר תאריך זה".

 

דרישות חמאס בהיבט הצבאי: הקדמת לו"ז לנסיגת צה"ל מהרצועה, תוך הקטנת מספר החטופים שישוחררו בתמורה לכך; חופש תנועה לחמושים; לא יימנע שיקום התשתית הצבאית

בתיקונים שהכניסה חמאס בולטים גם מאמציה להקדים את לו"ז לנסיגת צה"ל מרצועת עזה, תוך שהיא צמצמה במקביל את מספר החטופים שהיא תשחרר בתמורה לכך.

 

כך למשל, בהצעה המצרית נכתב כי בשלב הראשון של העסקה תהיה הפסקה זמנית של הפעולות הצבאיות משני הצדדים וכוחות צה"ל ייסוגו מזרחה הרחק מאזורים צפופי אוכלוסין, אל אזור קרוב לגבול בכל אזורי הרצועה, "למעט ואדי עזה". אלא שבמסמך שהגישה חמאס היא הכניסה בסעיף זה תיקון לפיו הנסיגה של כוחות צה"ל תהיה לאזור ש"לאורך הגבול", ושהנסיגה דווקא "תכלול את וואדי עזה", והבהירה שהכוונה לציר נצרים וכיכר כווית.

 

כמו כן, בהמשך אותה פסקה בהצעה המקורית שהוגשה לחמאס נכתב כי נסיגת צה"ל מרחוב אל-רשיד (בסמוך לחוף הים) לכיוון מזרח עד לדרך צלאח אל-דין (שבמרכז הרצועה וחוצה את הרצועה מצפון לדרום) תיעשה ביום השביעי ולאחר שחרור כל הנשים. אולם, חמאס הכניסה תיקונים שלפיהם היא דורשת שהנסיגה הזו תיעשה כבר ביום השלישי, ולאחר שחרור 3 חטופים בלבד. כמו כן הוסיפה חמאס דרישה שהנסיגה הזו תהיה "מלאה" עד לדרך צלאח אל-דין ותכלול גם את "פירוק העמדות הצבאיות [של צה"ל] בכל האזור זה".

 

בנוסף, במסמך המצרי נכתב כי הצעד הבא בנסיגת צה"ל ממרכז הרצועה - ובמיוחד מציר נצרים וציר כיכר כווית מזרחית לדרך צלאח אל-דין - לאזור הקרוב לגבול, תתרחש ביום ה-22, לאחר שישוחררו שני שליש מ-33 החטופים שאמורים להשתחרר בשלב הראשון. אולם חמאס שינתה זאת ודרשה שהנסיגה הזו תיעשה לאחר שישוחררו רק מחצית מהחטופים החיים שאמורים להשתחרר בשלב הראשון. גם פה הוסיפה חמאס דרישה שהנסיגה תכלול פירוק של העמדות הצבאיות של צה"ל באופן מלא בשטח זה, וגם פה כשדובר במסמך המקורי על "המשך חזרת העקורים האזרחים לבתיהם בצפון הרצועה", מחקה חמאס את המילה "אזרחים".

 

במקביל, הצעת חמאס שואפת להקשות על צה"ל לאסוף מודיעין על ההתארגנות מחדש של הזרוע הצבאית של חמאס במהלך ההפסקה הזמנית של הפעולות הצבאיות. כך, בנוסח ההצעה המצרית דובר על הפסקת הטיסות של צה"ל לצורך איסוף מודיעין למשך 8 שעות ביום, ו-10 שעות בימים שבהם יתבצעו חילופי אסירים. בנוסח הצעת חמאס, פרקי זמן אלה הוגדלו ל-10 ו-12 שעות בהתאמה.

 

זאת ועוד, הנוסח של חמאס חותר להבטיח את נוכחות אנשיה החמושים מבין העקורים שעתידים לחזור לבתיהם. חמאס מחקה בכמה וכמה מקומות, בחלק העוסק בשלב הראשון, את הדרישה שהופיעה בנוסח ההצעה המצרית, שהעקורים שיחזרו אל בתי מגוריהם ברצועה יהיו "אזרחים לא חמושים". במקום זאת היא הוסיפה בסוגריים שהעקורים יחזרו "מבלי לשאת נשק בעת חזרתם", מה שכנראה יאפשר להם להחזיק נשק בהמשך. כמו כן חמאס הכניסה תיקון בהצעה המקורית בה דובר על "חופש תנועה בכל אזורי הרצועה לכל התושבים האזרחים" - ומחקה את המילה "האזרחים"  - במטרה להבטיח חופש תנועה גם לפעיליה הצבאיים.

 

על פי הצעת חמאס, ביצוע השלב השני של ההסכם מותנה בנסיגה מלאה של צה"ל מרצועת עזה. בהצעה נכתב כי בתחילת השלב השני יוכרז על "שיבה לשקט בר-קיימא (הפסקת הפעולות הצבאיות והפעולות העוינות)" טרם יוחל ביצוע השלב השני של חילופי האסירים. כמו כן נכתב כי "כל הגברים הישראלים שנותרו בחיים )אזרחים וחיילים( [ישוחררו] בתמורה [לשחרור] מספר מוסכם של אסירים ועצורים [פלסטינים]... ונסיגה מלאה [מילה זו נוספה בהצעת חמאס] של הכוחות הישראלים אל מחוץ לרצועת עזה."

 

חשוב לציין כי חמאס מחקה לחלוטין מהמסמך המקורי, בחלק העוסק בשלב השלישי של העסקה, סעיף המונע את התעצמות כוחה הצבאי ואת שיקום התשתיות והיכולות הצבאיות שלה. המשפט שנמחק קבע כי "הצד הפלסטיני יימנע משיקום התשתיות והמתקנים הצבאיים ולא ייבא שום ציוד צבאי, חומר גלם או רכיבים אחרים שישמשו למטרות צבאיות."

 

בנוסף, חמאס הכניסה תיקונים שיאפשרו ל"פעילים צבאיים פצועים" לצאת מרצועת עזה דרך מעבר רפיח לצורך קבלת טיפול רפואי החל מהיום הראשון של השלב הראשון בהסכם. זאת, בשעה שבהצעה המקורית דובר על כך שיאפשרו להם לצאת רק "החל מהיום ה-14" לתחילת ההסכם. יתרה מזו, חמאס הוסיפה תיקון נוסף בו דרשה כי מספר הפעילים הצבאיים שייצאו לקבל טיפול רפואי "לא יפחת מ-50". כמו כן הוסיפה חמאס משפט המורה על "הסרת ההגבלות על הנוסעים [דרך מעבר רפיח] וחזרת תנועת הסחורות והמסחר ללא שום הגבלה."

 

חמאס הפכה את שיקום רצועת עזה לאחת ממטרות ההסכם, דורשת שההיערכות אליו תחל כבר בשלב הראשון, טרם שחרור כל החטופים, ודורשת פיצויים לניזוקים

חמאס הכניסה שינויים למסמך גם בנושא מעורבות הארגונים הבינלאומיים בביצוע ההסכם, בסיוע ההומניטרי ובשיקום הרצועה.

 

התנועה הוסיפה אזכור של האו"ם כגורם הערב להסכם בנוסף למצרים, קטר וארה"ב.

 

כמו כן, שמה של סוכנות אונר"א הוסף במפורש כאחד הגורמים שיגישו סיוע הומניטרי, זאת כפעולת נגד לניסיונות לצמצם את תפקידה של אונר"א, על רקע ההאשמות בדבר מעורבות של גורמים בסוכנות בסיוע לחמאס ובביצוע פעולות טרור ומתקפת ה-7 באוקטובר בפרט. כך, בסעיף 10 של הפרק הדן בשלב הראשון של העסקה, נכתב כי "האו"ם, סוכנויותיו ובכלל זה אונר"א והארגונים הבינלאומיים האחרים, יפעלו להגשת סיוע הומניטרי בכל אזורי רצועת עזה וימשיכו לעשות כן בכל שלבי ההסכם."

 

בעוד נוסח ההסכם המצרי קבע כי בשלב הראשון של ההסכם "יהיו הקלות" להכנסת "סיוע הומניטרי, מוצרי סיוע ודלק – 500 משאיות, בכללן 50 משאיות דלק", וכי 250 מהן יגיעו לצפון הרצועה – הרי שבסעיף 3 בהצעת חמאס הודגש כי "החל מהיום הראשון" תחל הכנסת "600 משאיות בכל יום, בכללן 50 משאיות דלק", ומתוכן 300 משאיות שיגיעו לצפון הרצועה. 

 

זאת ועוד, חמאס הכניסה תיקון בתחילת ההסכם, לפיו שיקום רצועת עזה הוא אחת ממטרות ההסכם. בנוסח המקורי נכתב כי מטרת הסכם המסגרת, נוסף לשחרור אזרחים וחיילים ישראלים, היא חזרה "לשקט בר קיימא ובכלל זה ביצוע מה שנדרש כדי להגיע להפסקת אש", בעוד במסמך של חמאס נכתב: "חזרה לשקט בר קיימא כך שתושג הפסקת אש קבועה, נסיגת הכוחות הישראלים מרצועת עזה ושיקום".

 

יתרה מכך, ההכנות והתוכניות לשיקום הרצועה הוקדמו על ידי חמאס לשלב הראשון של ההסכם, במקום שיבוצעו בשלב השני שלו כפי שהופיע בהצעה המצרית המקורית. בסעיף 14 בחלק המתאר את השלב הראשון של העסקה, נכתב: "יש להתחיל בסידורים ובתוכניות הנדרשות לשיקום מקיף של הבתים, המתקנים האזרחיים והתשתיות האזרחיות שנהרסו בשל המלחמה." לסעיף זה הוסיפה חמאס דרישה "לפצות את הניזוקים תוך פיקוח של כמה מדינות וארגונים ביניהם: מצרים, קטר והאו"ם." זאת בהתעלם מארה"ב, למרות היותה ערבה להסכם.

 

גם בחלק המתאר את השלב השלישי של ההסכם, נכתב  בסעיף 2 כי תוכנית השיקום תתבצע תוך 3-5 שנים, כשבנוסח המקורי המצרי של ההסכם היה כתוב תוך 5 שנים, ובכלל זה בתים, מתקנים אזרחיים ותשתיות (מבלי שיתוארו כאזרחיות).

 

זאת ועוד, חמאס הוסיפה משפט נוסף בו נכתב: "יינתן פיצוי לכל הניזוקים, בפיקוח של כמה מדינות וארגונים ביניהם מצרים, קטר והאו"ם." שוב ללא אזכורה של ארה"ב.