כללי

סוריה: מחאה על דיכוי הדור הצעיר

 

לאחרונה התעוררה בחוגי אופוזיציה סוריים מחאה על דיכוי הסטודנטים באוניברסיטאות ודיכוי הדור הצעיר במדינה באופן כללי, וזאת בעקבות עונשי מאסר שהוטלו ב-17 ביוני 2007 על שבעה צעירים בני 22-32, אשר נטלו חלק בהקמת קבוצות דיון לבני נוער ופרסום מאמרים התומכים בדמוקרטיה באינטרנט. השבעה, מרביתם סטודנטים, הורשעו ב"[ביצוע] מעשים, [פרסום] כתבים או [נשיאת] נאומים שהממשלה לא התירה, והעמדת סוריה בפני סכנה של מעשי איבה, העכרת קשריה עם מדינה זרה, או העמדת הסורים בפני [סכנה של] מעשי נקמה נגדם או נגד רכושם", לפי סעיף 278 של חוק העונשין הסורי. לאחר שהייה של כשנה וחצי במעצר מתוקף "חוק החרום" הסורי, נשפטו חמישה מהם לחמש שנות מאסר, ואילו השניים הנוספים, שהורשעו גם "בהפצת ידיעות כוזבות או ידיעות שיש בהן כדי לפגוע ביוקרת המדינה או במעמדה הפיננסי", לפי סעיף 287 של חוק העונשין הסורי, נשפטו לשבע שנות מאסר.[1] 

 

מאסרים אלה משקפים את הדיכוי הפוליטי המופעל מצד מנגנוני הביטחון נגד הסטודנטים בסוריה. על פי תחקיר של עאמר מטר, סטודנט סורי לתקשורת, אשר פורסם באתר לענייני תרבות, "ג'ידאר" (www.jidar.net), חולשים מנגנוני הביטחון הסוריים על כל פרטי החיים האוניברסיטאיים, פעוטים כגדולים. לדבריו, הפיקוח ההדוק של ממנגנוני הביטחון הסוריים באוניברסיטאות גורם לסטודנטים להימנע מפעילות פוליטית ולהיזהר בהתבטאויותיהם: "אתה יכול לשמוע פעמים רבות באוניברסיטאות, כמו גם מחוצה להן, ביטויים כמו '[שאללה] ישמור עלינו', 'שתוק, שלא נלך לאבדון', 'שנה נושא, הרי לקירות יש אוזניים' וכן הלאה. ההמלצות הניתנות לסטודנט החדש על ידי קרובי המשפחה... וכן על ידי הסטודנטים הוותיקים... מתמקדות באזהרה מפני ההתקרבות לפוליטיקה".[2] 

 

כמו כן, כדוגמא למעורבותם של מנגנוני הביטחון הסוריים באוניברסיטאות, פרסם אתר האופוזיציה "Syrian Elector" כתבה על מרצה בפקולטה לתקשורת באוניברסיטת דמשק, אשר משמש סוכן של המודיעין הסורי ומנסה לדובב את הסטודנטים במטרה לברר מה הן עמדותיהם בסוגיות פוליטיות שונות והאם קיימת אופוזיציה למשטר בין כותלי האוניברסיטה.[3]

 

גזרי הדין שהוטלו על שבעת הצעירים עוררו זעם רב בחוגי אופוזיציה סוריים. הללו תקפו את מערכת המשפט הסורית, ומתחו ביקורת חריפה על עונשי המאסר הקשים. כמו כן, הדור הצעיר נקרא לפעול להחלפת משטר העריצות השולט במדינה.[4]

 

להלן קטעים מהודעות ארגוני האופוזיציה בנוגע למאסר שבעת הצעירים וממאמרים שפורסמו באתרי אופוזיציה בנושא:

   

ארגון "הצהרת דמשק": יש לשחרר את הצעירים

ב-15 ביוני 2007, יומיים לפני המשפט, פרסמה הנהלת אתר "הצהרת דמשק" (www.damdec.org), ארגון גג של כוחות אופוזיציה סוריים[5], הודעה הקוראת למשטר הסורי לשחרר את שבעת הצעירים:  "משפטם הקרוב של הצעירים הסורים שניסו להביע את דעתם בנושאים הנוגעים להם ולמדינתם... הוא הזדמנות להזכיר לממשלה ולמנגנוניה כי ישנן דרכים נוספות פרט לדיכוי ומעצר... על [בית הדין הגבוה לביטחון המדינה] לשחררם במקום לקפחם תוך שימוש שרירותי בחוק..."[6]

 

ההנהגה הזמנית של הבעת': להיערך להחלפת המשטר

בעקבות עונשי המאסר שהוטלו על שבעת הצעירים, קראה "ההנהגה הזמנית של מפלגת הבעת'",[7] בראשה עומד סגן נשיא סוריה לשעבר, עבד-אלחלים ח'דאם, לדור הצעיר בסוריה לפעול למען החלפת המשטר: "צעירות וצעירים, האם שאלתם עצמכם איזה עתיד צפוי לסוריה ולכם בצלו של משטר הרואה בדיבור פשע, ועוצר נערים מפני שדיברו על חופש ועל דמוקרטיה וסרבו לעריצות ולשחיתות? איזה עתיד צופן לסוריה ולצעיריה משטר אשר זרע פחד, הטיל אימה על המחשבה, מנע דין ודברים, דיכא [כל] יוזמה והפך את המדינה לכלא [אחד] גדול? איזה עתיד צופן לסוריה ולצעיריה משטר עריץ ומושחת שביטל את תפקידו של העם, שלט שלטון יחיד, הפר את החוק ושקע בשחיתות?... איזה עתיד צפוי למולדת שגורלה נשלט על ידי אדם הנתון ליצר אהבת ממון ו[לצורך] פתולוגי לשלוט באנשים, להפקיע את חירויותיהם ולדכאם? איזה עתיד צפוי למולדת בה מילה של אינטלקטואל או פוליטיקאי מפחידה את השליט [וגורמת לו] להגביר את דיכוי העם?...

 

אנו קוראים לכם לשאת באחריותכם הלאומית ולהיערך מבחינה ארגונית כחוליות וכקבוצות לשלב השינוי והחלפת המשטר. [משטר זה] המיט עושק ואפלה על סוריה, והוא ממשיך לעשות זאת על חשבון עתידכם, ביטחונו של עמכם והאינטרסים של מולדתכם. אחריות כבדה מונחת על כתפיכם לתת דרור לתנועת השינוי, ולהשיג הצלה לאומית במטרה להושיע את סוריה ואת עמה".[8]   

 

חבר פרלמנט לשעבר:  הדיקטטורה הסורית - למשפט

איש האופוזיציה וחבר הפרלמנט הסורי לשעבר, מחמד מאמון אל-חומסי, פרסם מאמר בו טען כי שבעת הצעירים הסורים לא הובאו למשפט צדק ולעג להאשמות שיוחסו להם: "הסטודנטים הסורים, פרחי החירות ומגיניה, לא הובאו למשפט צדק, אלא עמדו מול בית דין מוטה ועוין שמכר את המולדת והחירות, פעל למען העדה [העלאווית] וגזל את ההון הציבורי. פעילויותיהם של הסטודנטים הסורים, אסירי הדעה והמצפון, הן דמוקרטיות, עצמאיות ובלתי אלימות. הם מימשו את זכותם הלגיטימית להביע את דעותיהם, ונטלו חלק בחיים הציבוריים הסוריים באופן חוקי...

 

[בתגובה], ייחסה הדיקטטורה הסורית לסטודנטים החפים מפשע האשמות מזויפות... [למרות ש] הסטודנטים הסורים לא ביצעו כל עברה [על החוק]... כיצד יכול מאמר המגן על חירות המולדת והאזרח [כמו המאמרים שנכתבו על ידי הצעירים] להעמיד את סוריה בפני סכנה של פעולות איבה ולהעכיר את קשריה עם מדינה זרה? [לעומת זאת], התנהגותה הטרוריסטית של הדיקטטורה הסורית לא רק שהעכירה את קשריה עם מדינות, אלא אף איימה על הביטחון והשלום באזור ובעולם...

 

כיצד יכולות מילים משוחררות, נאמנות, טהורות וחפות מפשע להעמיד את הסורים בפני [סכנת] מעשי נקמה נגד רכושם? [לעומת זאת] לכל הסורים ברור כשמש כי משטר הבעת' הדיקטטורי של אסד לא ביצע מעשי נקמה נגד רכושם של הסורים בלבד, כי אם ערך גזל מאורגן ומוחלט של רכוש ומשאבים, והפקיד אותם בבנקים מפוקפקים ובפרויקטים חשודים על מנת להשלים את מעגל הגזל, השוד, ההשתלטות והטרור...  

 

אשר ליוקרת המדינה ומעמדה הפיננסי, על המשטר הסורי לחפשם בפחי הזבל הפוליטיים, הכלכליים והחברתיים בהם מילא את רחובותיה של כל המולדת, את שכונותיה ואת בתיה. לסטודנטים הליברלים לא מגיע לעמוד למשפט, אלא לדיקטטורה הסורית לבדה".[9]    

 

אתר אופוזיציה סורי: גזר הדין הוצא נגד כל צעירי סוריה

מאמר המערכת של אתר האופוזיציה הסורי "Syrian Elector", טען כי גזרי הדין האכזריים נועדו להבהיל את הדור הצעיר שהחל לסרב למציאות הנוכחית ולחפש אחר אלטרנטיבה: "[שבעת] הצעירים החילוניים [שנשלחו למאסר], אשר מרביתם אינם בני יותר מ-22, מייצגים את שלל גווניה של החברה הסורית, וחלומם אינו אלא לתרום להפצת תרבות של דמוקרטיה בחברה בה הם חיים. אם כן, מדוע [הם הושלכו] לכלא? את מי הדבר משרת? ראש ענף [במנגנוני המודיעין הסוריים] האחראי על המעצר אמר לאחד מאבות הצעירים העצורים כי 'צעירים אלה מסוכנים יותר מאל-קאעדה מפני שהם משתייכים לכל העדות' [ולא לעדה הסונית בלבד]. אם נסתמך על דברים אלה, הרי שנוכל לטעון בבטחה כי גזר הדין האכזרי של בית הדין הוצא נגד כל צעירי סוריה, על שלל גוניהם וההשתייכויות [העדתיות] שלהם.

 

מטרת [גזר הדין] היא להבהיל דור, יתר על כן, דורות, שהחלו לסרב למציאות הנוכחית ולחפש אלטרנטיבה. באמצעות עונשים אלה, מנסה המשטר להשיב לאחור את מחוגי השעון אל עבר שנות השמונים... אך העתיד כבר כאן - תהיינה הנסיבות דומות ככל שתהיינה - ולא ניתן לחזור אחורה בזמן. המשטר [אמנם] יכול לסגת חזרה אל אותן שיטות דיכוי עצמן ולשוב אל העבר התלוש אליו הוא מתגעגע, אך צעירי סוריה מביטים קדימה בתקווה לעתיד טוב יותר. הם החלו לתפוס בוודאות כי [עתיד זה] ייבנה רק על חורבותיו של המשטר [הנוכחי]. עת הקורבנות הגיעה, והתחלה חדשה באה ללא ספק".[10]              

 

בעל טור כורדי: גזרי הדין רוצחים את אור הנעורים

מסעוד עכו, כותב כורדי החי בסוריה, פרסם בעקבות גזרי הדין מאמר בו טען כי בית הדין הגבוה לביטחון המדינה בסוריה אינו מייצג את הצדק, כי אם הפחדה דיכוי ועריצות: "כמנהגו האכזרי, פרסם בית הדין לביטחון המדינה... גזר דין נגד שבעה צעירים סורים שנעצרו לפני למעלה משנה, אך ורק משום שמימשו את זכותם להביע את דעתם. הם האמינו כי הצדק עמם, הם לא פגעו ביוקרתו של איש וחלילה להם מלהעמיד את מולדתם בפני [סכנת] מעשי איבה... היכן יוקרתה של המולדת אשר נעשקה בבתי הדין לשעת חירום, ובפני איזו סכנה העמידו אותה נערים ללא נשק, אשר רואים עצמם כנרות הדולקים למען הפצת אור באפלת הארץ?

 

בית הדין הגבוה לביטחון המדינה מתיר את רסן גזרי הדין האכזריים שלו כדי לחסל [בעודו באיבו] כל אביב מלבלב ולגזום כל ענף פורח. זאת הגם שהכול יודעים – אפילו שופטי אותו בית-דין – כי החוקה הסורית ערבה לחופש הבעת דעה והתקהלות דמוקרטית בדרכי שלום. גזרי הדין [של בית הדין הגבוה לביטחון המדינה] לא סוטים כהוא זה אל עבר הצדק... נהפוך הוא, הם מייצגים מורא, הפחדה, דיכוי, עריצות ופגיעה בדעות, במחשבות ובכבוד של כל סורי הרואה את נוף [המציאות] מזווית אחרת [מזו של המשטר]... שבעה צעירים ירקבו מאחורי סורגים... הרגעים האומללים יחלפו אט-אט על שמחת [הנעורים] העלובה שלהם... [כוחות] האופל רוצחים את אור הנעורים".[11]     

           

מכתב אל אחד הצעירים: אל תיפול רוחך –  המולדת איתנו

חבר של חוסאם מלחם, סטודנט בן 22 למשפטים הנמנה על חמשת הצעירים שנשלחו לחמש שנות מאסר, כתב מכתב בעילום שם בו לעג לסתירות המאפיינות את המשטר ומערכת המשפט בסוריה:  "ידידי חוסאם, אני זוכר שכשהיינו יחד במחנה הנוער, הביאו לנו באחד הימים חבר בכיר במפלגת הבעת'. הוא הרצה לנו על פלסטין, ואמר בקול לוחמני: 'האירופאים מוציאים מיליארדי דולרים מדיי שנה על צריכת בשמים, בעוד ילדי פלסטין גוועים ברעב'. אתה אז הערת בתגובה לדבריו שבכירי המפלגה והשלטון מוציאים מיליארדי דולרים מדיי שנה רק על דלק למכוניותיהם. גידפת אז סתירה זו ואמרת: 'מי שביתו עשוי זכוכית, לא זורק אבנים על אנשים'.

 

והנה אותה הסתירה מופיעה פעם נוספת, אלא שהפעם אינה נוגעת לפלסטין, אלא אליך ואל ידידיך, חוסאם. כאשר תקרא את העיתונים הסוריים, תמצא שהם... קוראים לנו להגן על אסירים באשמת הבעת דעה בכל רחבי העולם, למעט באיראן, שהרי שם, כמו בסוריה, אין אסירים באשמת הבעת דעה. [עיתונים אלה] אומרים לנו כי יש להם אמון במערכת המשפט הסורית וביושרה, וכי אין למסור אף סורי לבית הדין הבינלאומי [לחקירת רצח ראש ממשלת לבנון לשעבר, רפיק אל-חרירי], אפילו אם תוכח חס וחלילה מעורבותו [ברצח], שכן מערכת המשפט הסורית ידועה בניטרליות ובצדק שלה. והנה, יקירי, מערכת המשפט הסורית מפגינה את הניטרליות המפורסמת שלה [גם] נגדך ונגד ידידיך, וגוזרת עליך חמש שנות [מאסר]... [אך] אל נא תיפול רוחך – [ליבם של בני] המולדת איתנו.

[על החתום], עמיתך לאהבת המולדת".[12]  

 

בעל טור כורדי: הדור הצעיר כבול לאיומים

עבד אל-באסט סידא, בעל טור כורדי החי בסוריה, פרסם מאמר בו תאר כיצד השליטה של מנגנוני הביטחון הסוריים במקורות הפרנסה מאלצת את הדור הצעיר לגלות נאמנות לשלטון: "השלטון הנוכחי בסוריה - המתגלם במנגנוני הביטחון - שולט ביד רמה באוניברסיטאות, בצבא ובאיגודים אשר אליהם כפופים מגוון מגזרי הייצור והשירותים. אם ניקח זאת בחשבון, הרי שנבין כי הכוח הצעיר כבול לאיומים, לאינטרסים ולפחד מעתיד בלתי ידוע... ניתן להגיע לעמדות פיקוד [בצבא] דרך נאמנות מוחלטת כלפי אלה הכובלים את העם באזיקים, ולא בזכות ניסיון ומסירות למולדת ולאנשיה... בכל הנוגע ליתר המשרות, לכל אחת מהן יש מחיר נקוב המשולם טבין ותקילין לגופי הביטחון בעלי המילה המכרעת בתחום המינויים. [לגופים אלה] יש את הכוח והסמכות המאפשרים להם להתערב בשעת הצורך על מנת לקבל החלטות של פיטורין, הרחקה והעברה, מה שמאלץ את הממונה [למשרה] להתחייב [לצעוד] במסלולים המותרים ולהתרחק מכל [פעילות] שיש בה כדי לאיים על פרנסתו, אשר בארצנו – בשל העוני – חשובה יותר [מכל דבר אחר]".[13]