כללי

המאבק הדיפלומטי של דרום אפריקה נגד ישראל – בשירות חמאס ובתיאום עם קטר

 

ב-29 בדצמבר 2023, פנתה דרום אפריקה (להלן דרא”פ) לבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICG) בבקשה לפתוח בהליך משפטי נגד ישראל בטענה שהיא מבצעת רצח עם (ג'נוסייד) נגד הפלסטינים בעזה. דרא"פ פנתה גם לביה"ד הפלילי הבינ"ל (ICC), יחד עם בנגלדש, בוליביה, איי קומרו וג'יבוטי, בבקשה לחקור את מה שהן מכנות פשעי מלחמה של ישראל בעזה.

 

פניות אלו של דרא”פ תואמות את קשריה ההדוקים עם חמאס, חרף היותה מוגדרת כארגון טרור במדינות מערביות, ואת שיתוף הפעולה שלה עם פטרוניתה של חמאס – קטר. מפלגת השלטון בדרא”פ, מפלגת הקונגרס הלאומי האפריקאי (ANC) לא רק שנמנעה מלגנות את מתקפת הטרור שביצעה חמאס ב-7 באוקטובר 2023, אלא אף פרסמה הודעה בה נכתב כי המתקפה "אינה מפתיעה" "לנוכח משטר האפרטהייד הישראלי".

 

כמו כן, לאורך שלושת החודשים האחרונים, מאז מתקפת הטרור, מנהלת דרום אפריקה מגעים רציפים עם חמאס ועם נותנת חסותה קטר. משלחת מטעם תנועת החמאס התארחה לאחרונה בדרא”פ והביעה את הערכתה "לתפקיד של דרום אפריקה בתמיכתה במאבק הפלסטיני"[1]. כמו כן, בנובמבר 2023 נערך ביקור רשמי ראשון של נשיא דרום אפריקה, מטמלה סיריל רמפוזה, בקטר, במהלכו דן עם האמיר, תמים בן חמד אאל ת'אני, בנושא רצועת עזה לצד נושא שת"פ כלכלי בין קטר לדרא"פ.

 

דוח זה יציג את הקשרים שמנהלת דרא”פ עם חמאס לצד חיזוק יחסיה המדיניים עם קטר לאחרונה:

 

בכיר חמאס מוסא אבו מרזוק מתאר בזיכרונותיו את הדרך לקשרי חמאס עם דרא"פ

מאבקה הדיפלומטי של דרא”פ נגד ישראל משקף את הברית הפוליטית ארוכת השנים בין חמאס ומפלגת השלטון בדרא”פ, לעתים אף תוך פגיעה מכוונת במעמדה של הרשות הפלסטינית. תנועת חמאס, מאז הקימה את לשכתה המדינית ב-1991, שמה לה למטרה לפתח את קשריה עם דרא”פ תוך שהיא מציגה את מאבקה בישראל כמאבק משותף נגד אפרטהייד וגזענות.

 

בכיר חמאס, מוסא אבו מרזוק, לשעבר ראש הלשכה המדינית של חמאס העיד בביוגרפיה שלו[2] כי מאמציה של חמאס להידוק קשריה עם דרום אפריקה החלו בשנת 1995, עם הקמת של ועדה מיוחדת בסודאן לטיפול בנושא. ועדה זו פעלה ליצירת קשרים עם דיפלומטים דרום אפריקאים באזור המזרח התיכון וכן הקימה ארגונים המזוהים עם חמאס בדרום אפריקה לפיתוח קשרים עם המוסלמים במדינה כמו מוסד אל-אקצא האסלאמי[3] והמרכז ללימוד המזה"ת.[4]

 

עליית מדרגה ביחסי חמאס-דרום אפריקה נרשמה בעקבות פגישה רשמית שנערכה באוקטובר 2010 בדמשק בין ראש הלשכה המדינית של חמאס דאז, ח'אלד משעל, וסגן נשיא דרא”פ, קגאלמה מוטלנטה. לדברי אבו מרזוק, פגישה זו סללה את הדרך לקשרים רשמיים בין התנועה ומפלגת השלטון השלטת בדרא”פ[5].

 

הקשרים בין חמאס ודרא”פ הגיעו לשיאם באוקטובר 2015, כאשר משלחת חמאס בראשותו של משעל הגיעה לביקור רשמי בדרא”פ בהזמנת מפלגת השלטון בראשות הנשיא דאז ג'ייקוב זומה, אשר נקט במדיניות של פתיחות כלפי הארגון, על אף עמדת מדינות רבות, הרואות בחמאס ארגון טרור.[6]

ביקור המשלחת שארך שלושה ימים, כלל סדרת פגישות עם הנשיא זומה, עם חברי הממשלה ועם חברי מפלגת הקונגרס הלאומי. המפלגה אף חתמה על הסכם כוונות עם חמאס "לתמיכה במאבקם למען שחרור פלסטין". בנאום שנשא בפני חברי מפלגת השלטון הדגיש ח'אלד משעל כי האינתיפאדה וההתנגדות יימשכו עד להשגת החירות ועד שהאדמה תהיה שייכת לפלסטין ועמה[7].

 

ח'לאד משעל ומוסא אבו מרזוק עם נשיא דרא”פ לשעבר ג'ייקוב זומה [8]

 

ח'אלד משעל נושא דברים בפני חברי מפלגת השלטון בדרא”פ[9]

 

אבו מרזוק סיפר כי ביקור המשלחת בראשותו של משעל ב-2015 פת ערוץ קשר ישיר בין הנהגת חמאס ומקבלי ההחלטות בדרום אפריקה[10] וכי מאז רשמה תנועת חמאס שורה של הישגים מדיניים כדוגמת חתימת מזכר לשיתוף פעולה בין מפלגת השלטון בדרא”פ ומשלחת פרלמנטרית של חמאס, בראשות מחמוד אל-זהאר בדצמבר 2018. מזכר זה הדגיש את "הזכות ההיסטורית הפלסטינית" וקבע כי דרום אפריקה תפעל ישירות לגייס את דעת הקהל העולמית נגד הכיבוש הישראלי ובעד החרמתו ברמות שונות[11]. ג'קסון מתמבו, יו"ר מפלגת השלטון, אף אמר במהלך ביקור המשלחת, שנערך על רקע מתיחות בין ישראל ודרום אפריקה עקב העימותים בגבול ישראל-עזה (מרץ 2018), כי בכוונת מפלגתו להוריד את דרג הייצוג הדיפלומטי בישראל לקראת ניתוק היחסים עמה באופן מלא.[12]

 

ג'קסון מתמבו ומחמוד אל-זהאר חותמים עם מזכר לשיתוף פעולה[13]

 

לדברי אבו מרזוק, שיתוף הפעולה בין חמאס למפלגה השלטת בדרום אפריקה התבטא גם בפעילות פוליטית של חמאס בתוך דרום אפריקה, במטרה להגביר את תמיכת המוסלמים בקייפטאון במפלגת השלטון.[14]

 

ארגון חמאס בדרא"פ מקים את אפרופאל - הפורום האפריקאי פלסטיני

אחד האמצעים בהם העמיקה חמאס את פעילותה בדרום אפריקה, כפי שנכתב בביוגרפיה של אבו מרזוק, היה הקמת מוסד אפרופאל (הפורום האפריקאי-פלסטיני) שנרשם באופן רשמי במדינה וקיבל סיוע פוליטי ותקשורתי מתנועת החמאס. בנוסף חמאס פעלה בדרא”פ תוך שיתוף פעולה עם תנועת ה- BDS וארגונים אזרחיים במדינה כדי לקדם את מטרות התנועה וכן כדי ללחוץ על הממשלה לנקוט עמדות פרו פלסטיניות ואנטי ישראליות כדוגמת הורדת דרג היחסים בין דרא”פ וישראל, הפעלת לחץ על מדינות אפריקאיות שלא להשתתף בוועידת ישראל אפריקה בטוגו שנערכה בשנת 2017 ועוד.[15]

 

בימים אלה פועל אפרופאל לגיוס התמיכה בתנועת חמאס בדרא”פ, תוך הבעת תמיכה באלימות וטרור נגד ישראל. עדות לכך ניתן למצוא בהודעות הארגון ברשתות החברתיות השונות.  

 

פוסט בחשבון ה-X (טוויטר לשעבר) של אפרופאל: תמיכה בחמאס ביוהנסבורג[16]

פוסט בחשבון הפייסבוק של אפרופאל ביום השנה למותו של מייסד חמאס אחמד יאסין:

"מעשיו ורעיונותיו בנוגע להתנגדות חיים בקרב הפלסטינים עד ליום זה"[17]

 

תמיכת מפלגת השלטון בחמאס אחרי מתקפת הטרור ב-7.10

הסולידאריות שהפגינה מפלגת השלטון בדרא”פ עם חמאס, נמשכה גם לאחר מתקפה הטרור שביצעה חמאס

ב-7.10.2023, בה נרצחו כ-1,200 איש ונחטפו כ-240. הודעה רשמית מטעם המפלגה התייחסה למתקפת חמאס כ"תגובה לא מפתיעה" "לברוטאליות של שלטון האפרטהייד הישראלי ההתנחלותי" [18] 

 

הודעת מפלגת השלטון בדרא"פ: מתקפת ה-7 באוקטובר תגובה "לא מפתיע"[19]

 

ב-16.10 שוחחה נאלדי פנדור, השרה לענייני יחסים ושת"פ בינלאומיים, עם אסמאעיל הניה, ראש הלשכה המדינית של חמאס.[20] ובנאומה בפני עצרת האו"ם ב-7.11 קראה פנדור להוציא צווי מעצר נגד ראש ממשלת ישראל ובכירים נוספים בשל "טבח העם" בעזה, תוך התעלמות ממתקפת חמאס ב-7 באוקטובר.[21]

    

יתרה מכך, ב-6 דצמבר 2023, משלחת של בכירי חמאס ביניהם באסם נעים, חבר הלשכה המדינית של חמאס בעזה, ח'אלד קדומי נציג חמאס באיראן, ועמאד צאבר חבר הלשכה לקשרים בינ"ל של התנועה, נפגשה במטה מפלגת השלטון ביוהנסבורג עם בכירים דרום-אפריקאים, בכללם מזכ"ל מפלגת השלטון פיקילה מבלולה, כדי לדון "בג'נוסייד נגד העם הפלסטיני", "בדרכים לתמיכה בעם הפלסטיני" וב"הפסקת התוקפנות הישראלית". בכיר חמאס באסם נעים הביע את הערכתו "לתפקיד שממלאת דרום אפריקה בתמיכתה במאבק הפלסטיני"[22]. במהלך ביקורה נפגשה משלחת חמאס גם עם ארגונים אזרחיים ברחבי בקייפטאון, דרבן, יוהנסבורג ופרטוריה[23].

 

בכירי חמאס במפגש עם חברי מפלת השלטון[24]

הקשר הקטרי: נשיא דרא"פ בביקור ראשון בדוחה, לדיון על עזה ועל שת"פ כלכלי 

קטר מעודדת את מאבקה הדיפלומטי של דרום אפריקה בישראל לטובת חמאס. לדברי בכיר חמאס אבו מרזוק, חמאס שימשה בעבר מתווכת בין קטר ודרא"פ והיתה הגורם המניע לשיפור היחסים בין שתי המדינות. לטענתו, "לבקשת" ח'אלד משעל, הוזמן נשיא דרום אפריקה ג'ייקוב זומא לדוחה במרץ 2016 וסך ההשקעות הקטריות בדרום אפריקה הוכפל פי כמה.[25]

 

כמו כן, לפי מסמכי פרוייקט RAVEN שהודלפו לתקשורת, שגריר קטר בדרא"פ העביר לנשיא דרום אפריקה לשעבר ת'בו מבקי, שגם הוא השתייך למפלגת השלטון ANC, מענק של 2 מיליון דולר עבור "מוסד ת'בו מבקי"[26]

ב-15.11.23, כחודש וחצי לפני הפניה לבית הדין הבינלאומי לצדק, ערך נשיא דרום אפריקה, סיריל רמפוזה, ביקור רשמי ראשון בקטר, מאז היבחרו לנשיאות בשנת 2018. בפגישתו עם אמיר קטר, תמים בן חמד אאל ת'אני, ציין האחרון כי הביקור מתקיים לנוכח הרצון המשותף להדק את שתה"פ בין שתי המדינות. על פי הדיווחים בעיתונות הקטרית, השניים דנו בשת"פ בין המדינות "במיוחד בתחום הכלכלה, האנרגיה, ההשקעות והחינוך" ובכמה סוגיות ונושאים בעלי עניין משותף "ובמיוחד בהתפתחויות האחרונות בשטחים הפלסטיניים הכבושים והמאמצים הדיפלומטיים האזוריים והבינ"ל [להביא] להפסקת אש מיידית".[27]

 

שגריר קטר בדרא"פ: שתי המדינות חולקות עמדות דומות בסוגיות רבות

שני הצדדים הכירו בחשיבות ביקורו של רמפוזה בקטר בעת הזו, תוך התייחסות לעמדה המשותפת של שתי המדינות בנוגע למלחמה בעזה וכן לשת"פ הכלכלי ביניהן. שגריר קטר בדרום אפריקה, מובארכ בן נאצר אאל ח'ליפה, הדגיש כי ביקור רמפוזה נערך "בצל ההשמדה לה נתון העם הפלסטיני ברצועת עזה" וציין כי דרום אפריקה היא מבין המדינות המועטות בעולם שגינתה בצורה ברורה את ההפרות הישראליות נגד העם הפלסטיני והחזירה את הדיפלומטים שלה מישראל במחאה על מעשיה. לדבריו ישנה התפתחות מתמשכת ביחסי שתי המדינות במישור המדיני, הכלכלי והדיפלומטי.

 

הוא עמד גם על הגידול בחילופי הסחר בין שתי המדינות בחמש השנים האחרונות, שהגיע לכ-3.5 מיליארד דולר וכי חברות "קטר אנרגיה" וחברת "טוטאל" נכנסו בשותפות להסכם קידוחי גז בשדה גדול באגן אוטניקואה בדרום אפריקה. עוד אמר כי ישנם למעלה מ-25 הסכמים ומזכרי הבנה משותפים לשתי המדינות בתחומים השונים, חלקם בשלבי סיום.[28]

 

טרם הביקור אמר דובר נשיאות דרא"פ, וינסנט מגויניה, כי הביקור הוא גולת הכותרת של שלושה עשורים של יחסים דיפלומטיים בין שתי המדינות והדגיש כי זהו הביקור הראשון של הנשיא בקטר, שצפוי לחזק את הקשר בין המדינות ולקדם את היחסים בתחומי הכלכלה, המסחר, ההשקעות והתיירות. הוא הסביר כי בשנת 2022 הפכה קטר לשותפה המסחרית החמישית בגודלה במזה"ת של דרא"פ וכי הייצוא ממנה לקטר הגיע ל- 206 מיליון דולר. לדבריו, בין השנים 2017-2022 חל זינוק בייבוא של דרום אפריקה מקטר שהגיע לסכום שנתי של 252 מיליון דולר. עוד ציין מגויניה, כי משלחת רמת דרג של אנשי עסקים תלווה את הנשיא רמפוזה בביקורו בקטר כדי לבחון אפשרויות לשת"פ בתחומי התעשייה, האנרגיה, כרייה, בריאות, תיירות ועוד. לדבריו, לדרום אפריקה יש השקעות גדולות בקטר במיוחד במגזר הפטרוכימי בשווי של כ-8.7 מיליארד דולר.[29]

 

אמיר קטר ונשיא דרום אפריקה[30]

נשיא דרום אפריקה מודיע מדוחה על הגשת התביעה נגד ישראל

בעת ביקורו בקטר, במהלך מסיבת עיתונאים לאחר מפגש עם אנשי עסקים קטריים, הודיע רמפוזה כי דרום אפריקה תפנה, יחד עם מדינות נוספות, לבית הדין הפלילי הבינלאומי בשל "פשעי המלחמה" שישראל מבצעת לדבריו ברצועת עזה וכי הן קטר והן דרום אפריקה מגנות את המתרחש בה.[31] כמה ימים לאחר הביקור, ב-20.11, הודיעה השרה ליחסים בינ"ל ושת"פ של דרום אפריקה, נאלדי פנדור ,​​כי מדינתה פועלת יחד עם פלסטין כדי לעתור לבית הדין הפלילי הבינלאומי וגם לבית הדין הבינלאומי לצדק, בדרישה שהכריז על ישראל כמדינת אפרטהייד.[32] 

 

כותרת באתר קטרי - רמפוזה מקטר: אין מנוס מהעמדת ישראל בביה"ד הפלילי הבינ"ל[33]

שגריר קטר בהולנד נפגש בהאג עם התובע הכללי והנשיא של ביה"ד הפלילי הבינ"ל

יצוין כי בצל הקריאה של דרא"פ לחקור את ישראל גם בבית המשפט הפלילי הבינ"ל ב-2.11.2023, דווחה סוכנות הידיעות הקטרית כי שגריר קטר בהולנד, מטלק בן מאג'ד אל-קחטאני, נפגש בהאג עם התובע הכללי של בית הדין הפלילי הבינלאומי כרים ח'אן ודן עמו בהסלמה ברצועת עזה לצד נושאים נוספים בעלי ענין משותף[34].

 

כחודש לאחר מכן, ב-5.12.2023 דווח כי השגריר אל-קחטאני נפגש בהאג גם עם נשיא בית הדין הפלילי הבינלאומי, פיוטר הופמנסקי, וכי במהלך הפגישה "החליפו השניים דעות במספר נושאים בעלי עניין משותף ובכלל זה ההתפתחויות האחרונות ברצועת עזה."[35]

 

שגריר קטר בהולנד בפגישתו בהאג עם התובע הכללי של ביה"ד הפלילי הבינ"ל ועם נשיא ביה"ד[36]