פרצופם האמיתי של "הכיבוש החונק" ו"האסון ההומניטרי" בעזה שלפני המלחמה בתמונות ובנתונים – תשובה לגוטרש ולנתניהו – חלק 2
מאת: יגאל כרמון*
ב-25.10.2023, קיימה מועצת הביטחון של האו"ם דיון בנושא מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס על ישראל בשבעה באוקטובר. בפתח הדיון אמר מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, ש"חשוב גם להכיר בכך שהתקיפות של חמאס לא קרו בחלל ריק. העם הפלסטיני נתון כבר 56 שנה 'לכיבוש חונק'."
ב-2018, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הגן על מדיניותו, שאפשרה העברה של מליארדי דולרים מקטר לעזה שבשליטת חמאס, באומרו שהכסף נחוץ כדי "למנוע אסון הומניטרי" ברצועה.
שני הטיעונים האלה שקריים מיסודם.
במקרה של נתניהו, הטיעון נועד להצדיק את מדיניותו בת עשר השנים של העברת המליארדים הקטריים לחמאס, מדיניות שאפשרה לארגון הג'יהדיסטי הזה לבנות את אימפריית הטרור שלו ולבצע את מתקפת השבעה באוקטובר.
לפני המלחמה הנוכחית, רצועת עזה – שאיננה נתונה לכיבוש ישראלי כבר 18 שנה, מאז נסוגו ממנה הכוחות הישראליים ב-2005 – דמתה יותר לגרסה מקומית של דובאי מאשר לעיר מוכת-העוני שרבים רואים בעיני רוחם כשהם שומעים את השם "עזה". חשוב גם לציין, כי למרות הטענה שעזה נתונה כבר שנים ל"מצור מוחלט", הגבול בין הרצועה למצרים היה פתוח, ומאות אלפי אנשים נכנסו לרצועה ויצאו ממנה מדי שנה, בנוסף ל-700 משאיות של סחורה, בממוצע, שנכנסו לרצועה מישארל מדי יום.
מסמך זה הוא חלק נוסף בסדרה בשם "עזה שלפני השביעי באוקטובר", אשר חושפת את פניהם האמיתיים של "הכיבוש החונק" ו"האסון ההומניטרי" ששררו כביכול בעזה טרם פרוץ המלחמה הנוכחית. הסדרה מציגה סרטונים, צילומים ונתונים על החיים בעזה – כולם ממקורות לא ישראלים: פלסטינים, ערבים ובינלאומיים, כגון מקורות של האו"ם. החומרים מציירים תמונה רחבה של החיים ברצועה: של שכונות המגורים והמסחר; המגדלים; מרכזי הקניות והשווקים; האוניברסיטאות ויתר מוסדות ההשכלה הגבוהה; מוסדות הרפואה ובתי החולים; הבנקים והמוסדות הפיננסיים; מרכזי הפנאי: פרק המים, מרכז המוסיקה וגן החיות. כמו כן יוצגו נתונים על רמת החיים, יוקר המחיה, ההכנסה והתשתיות ברצועה (כולל למשל, מתקני ההתפלה).
בעזה היו גם איזורי עוני, במיוחד מחנות הפליטים. גם הם מוצגים בסדרה, והקורא יוכל להשוותם למחנות פליטים ורובעי עוני באזורים אחרים בעולם.
יש להבהיר שתי נקודות חשובות: ראשית, מציאות החיים שהתקיימה ברצועת עזה לפני המלחמה, כפי שהיא משתקפת בחומרים המוצגים בסדרה זאת, לא היוותה פתרון מדיני לבעיית עזה, פתרון שהיה ועודנו נחוץ מאוד.
שנית, ההתקפה הישראלית גרמה להרס אדיר בחלקים הבנויים של הרצועה, ולהרוגים רבים, כולל של אזרחים, כתוצאה ממדיניות חמאס של שימוש באוכלוסיה כמגן אנושי, בניגוד מוחלט לחוק הבינלאומי. הסדרה אינה מציגה את עזה כפי שהיא היום, אלא כפי שהייתה לפני פרוץ הלחימה.
חלק זה, השני בסדרה, מציג וידאו תיירותי בשם "חמישה מקומות שכדאי לבקר בעזה".
* יגאל כרמון הוא נשיא ומייסד ממרי.
