בעל טור פלסטיני: מוטב לכלי התקשורת הערבים לבחון את הדיכוי בארצותיהם, במקום לשמוח לאידו של המשבר הפוליטי בישראל
חמדי פראג', בעל טור ביומון הפלסטיני "אל-קודס", פרסם ב-25.7.23 מאמר, בו תיאר את סיקור אירועי המחאה בישראל בתקשורת הערבית הגובל, לדבריו, בשמחה לאיד ובתקווה להידרדרות למלחמת אזרחים, וקרא לכותבים לבחון את מערכות המשפט בארצותיהם במקום להדהד את הדיבורים על מערכת המשפט הישראלית. פראג' הציע לכותבים לתהות כיצד זה במשך 30 שבועות המחאה בישראל לא נהרג אף מפגין, בעוד בהפגנות במדינות ערב נהרגים עשרות ואף מאות אנשים, ומדוע בעולם הערבי לא הועמד לדין שום מנהיג על שחיתות.
חמדי פראג'[1]
להלן קטעים ממאמרו של פראג':
"הערבים פוערים את פיהם בתדהמה נוכח מה שמתרחש במדינת אויביהם, ישראל. הם נושאים את ידיהם לשמיים [בתפילה] שאללה יזרע עוד ועוד פירוד בין [הישראלים], יפרק את אחדותם, יפלג את שורותיהם... ויכניסם לכבשן מלחמת האזרחים, שאותה חווּ בעבר במשך עשוֹרים רבים ברבות מארצותיהם, שחלקן עדיין קיימות עד היום, כמו סודאן, תימן, לוב וכד'.
הערבים מסרבים לבחון את הסיבות להפגנות ולמחאות הללו – [שנמשכות] זה כשבעה חודשים, 30 שבועות – הקשורות למה שהממשלה מכנה רפורמה משפטית, והאופוזיציה מכנה הרס הדמוקרטיה. כמעט כל כלי התקשורת הערבים מהדהדים את הסיבות הללו [למחאות], אך שוכחים או מתעלמים ממצב מערכת המשפט בארצות מולדתם, שהיא מערכת הקרובה יותר ל'גזרת האל' ואשר הינה כמשרת הנגרר כסרח אחרי השליט...
במהלך המאה האחרונה לא שמענו על מנהיג או מישהו מבני ביתו מובא לבית משפט, למרות שחיתותו רבת הפנים... כלי התקשורת הערבים – שדרנים, כתבים, פרשנים ועורכים – מאריכים בדיבור על הבג"ץ הישראלי ועל הפגיעה בסמכויותיו, בלא לשאול את עצמם ולו פעם אחת: מה באשר לבג"ץ שלנו, ברבות ממדינות ערב? האם שאלו הערבים את עצמם במשך 30 השבועות של המחאות הללו מדוע לא נהרג בהן שום מפגין, כפי שקורה בעת דיכוי ההפגנות אצלנו? מדוע פעולות הדיכוי אצלם מסתכמות בזרנוקי מים, בזמן שאצלנו תותחי הטנקים מופקדים על דיכוי ההפגנות שלנו ומפילים עשרות ואולי מאות [חללים]; מוטל עוצר; מתקיימים מבצעי מעצרים, כליאה ועינוי, [עד כי] השתתפות בהפגנה הופכת להיות בבחינת מיזם של חירוף נפש..."[2]
