ביקור נשיא איראן במדינות אמריקה הלטינית: הביקור הזה יכול להיחשב "תמרון בחצר האחורית של אמריקה. נראה שהעולם מוכן גם לשינוי בסדר העולמי"
הקדמה
נשיא איראן, אבראהים ראיסי, יצא ב-12.6.2023 בראש משלחת מדינית וכלכלית לביקור בן חמישה ימים בשלוש מדינות אמריקה הלטינית – וונצואלה, ניקרגואה וקובה.[1] דוברים איראנים הסבירו כי לביקור שתי מטרות: מדינית – גיבוש קואליציה פוליטית אנטי-אמריקאית בחצר האחורית של ארה"ב, וכלכלית – מימוש האינטרסים הכלכליים של איראן בשוק זה תוך עקיפת הסנקציות האמריקאיות.
ראוי לציין בהקשר זה את דבריו של הפרשן, עלי אסר'ר זארעי, בריאיון לסו"י איסנא ב-27.6.2023 שהצביע על מפת האינטרסים האסטרטגית של איראן נגד ארה"ב, כולל באמריקה הלטינית: "בשנים האחרונות עשה המנהיג [העליון עלי ח'אמנאי] שימוש בנאומיו כמה פעמים במונח 'נקודת מפנה היסטורית' ובהקשר זה הדגיש כי העולם עומד על סף שינויים ותמורות גדולות. אנו רואים את הביטוי של השינויים האלה בשיתוף פעולה אזורי בחלקים שונים של העולם כולל במזרח אסיה ובמערבה [המזה"ת] ובאמריקה הלטינית.
בתקופה האחרונה אנו עדים לקריסה הדרגתית של המונופול והדומיננטיות האמריקאית וכישלון הרעיון של יצירת מערכת חד-קוטבית. בתחום האינטראקציות העולמיות הוכנה הקרקע ליצירת סדר חדש... אנו עדים כיום להיווצרות של מעצמות וארגונים אזוריים כמו [מדינות] BRICS [ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום אפריקה – חמש המדינות המתפתחות בעלות הפוטנציאל הכלכלי הגדול בעולם] ו[ארגון] שנגחאי [לשיתוף פעולה בטחוני וכלכלי בו חברות סין, רוסיה ומדינות אסיה התיכונה שאליו התקבלה איראן כחברה ביולי 2023], וכן לסילוק הדרגתי של הדולר מהסחר הבינלאומי... במסגרת זו, מדינות האסלאם יכולות למלא תפקיד חשוב בגיבוש הסדר העולמי החדש כך שהאומה האסלאמית תחזור למקומה הראוי.
מדינות ערביות ואסלאמיות יכולות למלא תפקיד חשוב בתנאים החדשים של הכלכלה העולמית והסדר הבינלאומי בשיתוף פעולה עם מדינות מתפתחות באפריקה ובאמריקה הלטינית ולקיים אינטראקציה עם מדינות כמו סין ורוסיה... יכולות איראן בתחום טכנולוגיות היי-טק חדשות וכוח הטילים וההגנה גרמו לכמה מדינות ערביות באזור כולל סעודיה לשנות איכשהו את גישתן כלפי איראן..."[2]
דוח זה יביא כמה התבטאויות מפי בכירים איראנים שהדגישו את פוטנציאל שיתוף הפעולה של איראן עם המדיניות הלטיניות נגד ארה"ב בתחום הפוליטי והכלכלי:
חוג'תאללה פירוזי, חבר וועדת המג'לס לתעשיות ומכרות: "ונצואלה היא בעלת יכולת כלכלית טובה ומהווה עבורנו שוק טוב ואנחנו יכולים לפעול בה בתחומים שונים"
בריאיון ב-16.6.2023 לסו"י איסנא הדגיש חוג'תאללה פירוזי, חבר וועדת המג'לס לתעשיות ומכרות, את היחסים המתוחים של מדינות אמריקה הלטינית עם ארה"ב וקיווה שאיראן תוכל לנצל את המתיחות הפוליטית לטובת שיתוף פעולה פוליטי וביטחוני, לצד יצוא שירותים טכניים והנדסיים למדינות אלה:
"מדיניות החוץ של ממשלת ראיסי מתמקדת באינטראקציה עם מדינות העולם והפוליטיקאים מנסים להרחיב את היחסים עם מדינות אחרות. בין המדינות שיש להן גם יכולת כלכלית גדולה וגם יכולת פוליטית גדולה עבורנו בשל מיקומן הגיאוגרפי, נמצאות מדינות אמריקה הלטינית שעמן היה לנו יחסים טובים בעבר, במיוחד ונצואלה. ונצואלה היא בעלת יכולת כלכלית טובה ומהווה עבורנו שוק טוב ואנחנו יכולים לפעול בה בתחומים שונים. יש לנו מטרות משותפות עם ונצואלה בתחומים פוליטיים, אין ספק שביקורו של ראיסי במדינה זו יכול למלא יעדים אלו שרובם כלכליים, בהתחשב בתכנון שנעשה מראש כמו גם בגורמים שלוקחים חלק בביקור..."
הוא אמר כי הביקור הזה יכול להיחשב "תמרון בחצר האחורית של אמריקה. נראה שהעולם מוכן גם לשינוי בסדר העולמי. מדינות שונות סובלות מהמצב הזה כבר שנים. מדינות אמריקה הלטינית שנמצאות בחצר האחורית של אמריקה מצויות בעימות במשך שנים בגלל המחלוקות שיש להן עם אמריקה. פעמים רבות אמריקה רצתה ליצור אצלן "מהפכות צבע" [כמו המהפכה הירוקה באיראן 2009, המהפכה הכתומה באוקראינה ב-2004] אך ללא הצלחה..."
חוג'תאללה פירוזי, חבר וועדת המג'לס לתעשיות ומכרות [3]
אנו יכולים להוות שוק טוב באמריקה הלטינית ליצוא של שירותים טכניים והנדסיים וסחורות אחרות מתוצרת מקומית. כמו כן, בהתחשב ביחסים עם מדינות אמריקה הלטינית, פעילות החברות שלנו במדינות זרות ומציאת פרויקטים ליישום בתחום המדיני כמו גם חיזוק תחום זה יכולים להיות יעילים באזור אמריקה, יכולים להשפיע על מדיניות וגם לחזק את התחומים המדיניים והביטחוניים שלנו...
פגישות ראיסי עם האליטות והסטודנטים של מדינות אחרות מעבירות את אמונותיה של איראן. אין ספק שבעתיד הקהילה העולמית לא תהיה כמו היום ותתקדם לעבר רצון האומות שהוא ליישם ולממש צדק, להסיר את האפליה ולמנוע ממעצמות גדולות לשלוח יד לעושרן של מדינות קטנות."[4]
מומחה ליחסים בילאומיים, פרשיד באקריאן: "איננו אורחים לא קרואים באמריקה הלטינית ... יש לנו הרבה מן המשותף עמן ... אנו חייבים לקחת את חלקנו ביכולות ובהזדמנויות שיש לאזור הזה בתנאים הקיימים"
המומחה ליחסים בינ"ל, פרשיד באקריאן, קרא לרשויות איראן בריאיון לאיסנא ב-17.6.2023 "לנצל את הסדר העולמי החדש הזה, הכלים וההזדמנויות בהתחשב במשותף שיש לנו עם אמריקה הלטינית" למימוש האינטרסים הפוליטיים והכלכליים של איראן. הוא אמר כי "הדבר החשוב הוא שאיננו אורחים לא קרואים באמריקה הלטינית... בתקופתו של [הנשיא לשעבר מחמוד] אחמדינג'אד, נוכחותה של איראן באזור היתה ססגונית והיו הרבה הסכמים... לפי [היועץ לביטחון לאומי לשעבר, ג'ון] בולטון, שאמר בראיון לאל-ג'זירה כי האמריקאים היו מעורבים ביותר מ-100 הפיכות, הדחות [שליטים] ומעשי חתרנות. אחת ההפיכות הראשונות מעבר לים בתקופתו של אייזנהאואר היתה הפלת [ראש הממשלה מוחמד] מוצדק באיראן [1953], והיתר התרחשו בעיקר בדרום אמריקה, ולכן, מנקודת מבט של הפיכה או חתרנות, אמריקה הלטינית נמצאת בשורה אחת עם איראן. לכן, יש לנו הרבה במשותף עם מדינות אמריקה הלטינית וההיבט ההיסטורי הזה גורם לנו לא להיות אורחים לא קרואים. אנחנו מכירים [את ההתנגדות האיראנית לאמריקאים], ואישים כמו צ'ה גווארה, [סימון] בוליבר, [אמיליאנו] ספאטה ועוד ניסו לגרש את הקולוניאליזם והניצול של אמריקה.
נושא נוסף שעדיין קיים באמריקה הלטינית הוא ממשלות הבובות של האמריקאים כך שמדינות אחרות לא יכולות לעשות דבר או לפעול ואנשים בממשלות האלה פועלים כדי להבטיח את האינטרסים שלהם [האמריקאים].
על ידי הבנת הנושאים הללו, אנו זקוקים לכלי לשרידות היחסים. לאחר חזרת [משלחת] הצי ה- 86 של צבא איראן [מן האוקיאנוס האטלנטי מחופי צ'ילה, ארגנטינה, אורוגוואי וברזיל במאי 2023] התנאים לגישה למים של הקריביים ולמים הרחוקים יותר השתפרו. לכן, הכלים שאנו זקוקים להם זמינים כעת לאיראן. אם אנו חולקים צבע היסטורי, רגשי ופוליטי משותפים וכן השקעה [באזור אמריקה הלטינית], עלינו להשתמש בסדר העולם החדש הזה ובכלי הזה [של העוינות המשותפת לארה"ב]... כיום יש לנו הכלים להסתכל מעבר לגבולותינו...
גישת ממשלת ראיסי נוטה כלפי אמריקה הלטינית. אנחנו חייבים לקחת את חלקנו ביכולות ובהזדמנויות שיש לאזור הזה בתנאים הקיימים ...
בעתיד כל כלי הרכב יהפכו לחשמליים ולכן הצורך באירופה בחשמל יגדל וסוגית הסוללות [החשמליות] תהיה חשובה [ומשום כך חשובה אמריקה הלטינית כי] אמריקה הלטינית היא אחת ממקורות הליתיום ... כמו כן, לוונצואלה יש אחד ממאגרי הנפט הגדולים בעולם. יכול להיות לנו שיתוף פעולה משמעותי בתחום הנפט...
בהתבסס על ההסכם ל-25 שנים הבאות עם סין, נוכל לבצע השקעות משותפות או לבצע יחד פרויקטים משותפים באמריקה הלטינית..."[5]
ראש מחלקת אמריקה הלטינית במשרד החוץ צאלחי: "שיתוף פעולה עם מדינות כמו קובה וונצואלה יכול להוביל לתמיכתן באיראן בחוגים בינלאומיים כמו האו"ם ו[בנושא] זכויות האדם כשהאויבים רוצים לבודד אותנו"
ראש מחלקת אמריקה הלטינית במשרד החוץ, דאוד צאלחי, לשעבר שגריר איראן בקובה, הדגיש בריאיון לאיסנא ב-14.6.2023, את הצורך של איראן לפרוץ לשווקים כלכליים נוספים בתחום תעשיית האנרגיה וכך להפיק גם תועלת פוליטית נגד ארה"ב. הוא אמר:
"בהתחשב בהיווצרות סדר חדש שצמח באזור אמריקה הלטינית ניתן לראות בביקור הזה אות מבשר טובות. מערכת היחסים של איראן לאחר ניצחון המהפכה האסלאמית ועד ימינו היתה כזו שבמסגרתה תמיד שמנו לב לאמריקה הלטינית. אמריקה הלטינית נחשבת לחצר האחורית של אמריקה וזו לא מאפשרת לאיש להתקרב לשם. לכן, בהינתן עובדה זאת, מדינות אמריקה הלטינית, במיוחד ונצואלה, תמיד שיתפו איתנו פעולה בהקשר הכלכלי וממשלות איראן ובמיוחד ממשלת ראיסי תמיד שמות לב לאמריקה הלטינית בשל ההיסטוריה המהפכנית ובשל האנטי יהירות [ארה"ב] שלה.
עלינו לזכור כי לאיראן יש משקל מדיני ובינלאומי ויש לה גם שווקים שונים במגזר התעשייתי. עלינו לברר את הדרישות ולנקוט צעדים להשלמתן...
ונצואלה היא מדינה עשירה בנפט וחשובה מאוד הממוקמת באזור אסטרטגי באמריקה הלטינית. כפי שציין שר הנפט בראיון שנערך לאחרונה, אנו יכולים, בהתחשב בסנקציות האמריקאיות, לנקוט אמצעים בתחומי הנפט ובתי הזיקוק, לספק שירותי הנדסה ולהשקיע בתחום הנפט והגז... במקרה של קובה המצב יוצא דופן, הם מעוניינים בשיתוף פעולה עם איראן, בעיקר בתחום הביוטכנולוגיה, גידול בעלי החיים והחקלאות. בתחומים אלו היו לקובניים פרויקטים משותפים עם מדינות כמו צרפת ושוודיה. שיתוף פעולה עם מדינות כמו קובה וונצואלה יכול להוביל לתמיכתן באיראן בחוגים בינלאומיים כמו האו"ם ו[בנושא] זכויות האדם כשהאויבים רוצים לבודד אותנו... אנחנו במצב טוב מאוד. השגרירים שלנו צריכים להשתמש בשיטות דיפלומטיות כדי לפעול בתחום זכויות אדם ויתרונות כלכליים.
בנוסף, היחסים שלנו עם מדינות כמו סין ורוסיה כמעצמות חדשות גרמו לפחד ובהלה לאנשים מסוימים. בעבר היו אומרים שאמריקה היא "ראש הכפר [הגלובלי]" אבל היום אין דבר כזה. כיום, איראן הצטרפה למעצמות אחרות ומאמינה בשלום עולמי...
[המדינות בעולם] מייחסות חשיבות למשקלה המדיני והבינלאומי של איראן, מעמדה החשוב במפרץ הפרסי, בקווקז ובעולם האסלאמי, יכולתה התעשייתית ומגוון השווקים, היכולות והצרכים של איראן וכן מיקומה של איראן במרכז אסיה. נטרול איומים הוא אחת המטרות המרכזיות של איראן. תחום מדיניות החוץ קשור לנושאים אזוריים וגלובליים..."[6]
מוחמד מהדי מופתח, יו"ר קבוצת הידידות הפרלמנטרית איראן-ונצואלה: "חוזים רבים נחתמו ... כולל 27 חוזים כלכליים עם ונצואלה, 6 חוזים עם קובה ו-6 חוזים מסחריים עם ניקרגואה"
מוחמד מהדי מופתח, יו"ר קבוצת הידידות הפרלמנטרית איראן-ונצואלה, שנילווה לראיסי סקר ב-19.6.2023 את ההישגים הכלכליים של ביקורו:
"הנשיא [ראיסי] ביקור בוונצואלה, קובה וניקרגואה. שלוש המדינות הללו מאוחדות איתנו מבחינת התמודדות עם אמריקה. הן נתונות תחת הסנקציות האמריקאיות ושיתוף הפעולה ההדוק יותר של איראן עם מדינות אלו חשוב מאוד. חוזים רבים נחתמו בין איראן לשלוש המדינות המוזכרות כולל 27 חוזים כלכליים עם ונצואלה, 6 חוזים עם קובה ו-6 חוזים מסחריים עם ניקרגואה...
לוונצואלה יכולות רבות בתחום הכרייה וחוזים בתחום זה נחתמו עמה. בנוגע לתנועת האוניות סוכם לתכנן תוכניות מסודרות ... ונשקלת מכירת נפט גולמי ופיתוח בתי זיקוק. בהתחשב בקיומם של מפעלים לייצור כלי רכב וטרקטורים בוונצואלה, הוחלט להגדיל את האינטראקציות בין שתי המדינות בתחום זה. לגבי מכירת מכוניות הוחלט כי קיבולת זו תוגדל ל-10,000 מכוניות עד השנה הבאה.
לקובה יכולת טובה מאוד בתחום ייצור הסוללות. סוכם להגדיל את שיתוף הפעולה והאינטראקציה בין איראן לקובה בתחום. עוד סוכם שחלק מהמוצרים ייצאו לניקרגואה ובתמורה יוחזרו למדינה המינרלים והחומרים הדרושים לנו. ציוד רפואי ותרופות, במיוחד בקובה, יכולים להוות נקודת מגע טובה למדינה שלנו. נכון לעכשיו, [היקף] יחסי הסחר שלנו עם ונצואלה הוא 3.6 מיליארד דולר וסוכם שיגיע ל-5 מיליארד דולר, אחרי כן ל-10 מיליארד דולר ולבסוף ל-20 מיליארד דולר. קובה עשירה באלומיניום. הוחלט לנקוט באמצעים הדרושים לייבוא [המתכת]...
רמת המחירים הכללית בניקרגואה גבוהה וזהו יתרון כלכלי טוב ליצוא סחורות איראניות. לכן אותרו יכולות טובות ליצוא סחורות למדינה זו והוחלט לייבא את המינרלים הנדרשים [לאיראן באמצעות] אוניות.
הוחלט לייצא מוצרים מבוססי ידע לוונצואלה, קובה וניקרגואה. כמו כן יוקמו בוונצואלה ובקובה בתי טכנולוגיה. בהקשר זה נחתמו 5 הסכמים בין טהראן לקראקס ונחתם הסכם על סך 15 מיליון דולר בתחום תעשיית הטלקומוניקציה.
הוחלט כי 20% מתוצרת ארצנו בתחום הרפואה והציוד הרפואי ייוצאו לקובה ובמקביל ייושם היבוא הנדרש. כמו כן, יוקם מפעל טכנולוגי בקובה. תוספי [תזונה] מבוססי ידע נבדקו בשטחים החקלאיים של ונצואלה והם יכולים להיות יעילים בתחום הגידול החוץ-טריטוריאלי; כמו כן, קיימות יכולות טובות לגידול חוץ-טריטוריאלי בקובה ובוונצואלה עבור איראן.
בתחום הקמת תחנות כוח סוכם על הקמת מתחם של 450 מגוואט. כמו כן, על פי השיחות שהתקיימו [בביקור], הוקמו ועדות משותפות בין קובה לניקרגואה לצעדים הדרושים ליישום ההסכמים. אין ספק שהביקור היה מוצלח בתחומים הפוליטיים והכלכליים ואני מקווה שנהיה עדים להתפתחות הגוברת של היחסים בין טהראן למדינות אמריקה הלטינית."[7]
מוחמד מהדי מופתח, יו"ר קבוצת הידידות הפרלמנטרית איראן-ונצואלה [8]
