כללי

עיתונאי מצרי: יש צורך באסטרטגיה ערבית קולקטיבית להתמודדות עם המחסור במים המאיים על מדינות ערב

 

אמיל אמין, עיתונאי ופרשן פוליטי מצרי, מומחה לעניינים בינלאומיים, פרסם ב-3.4.23 בטורו באתר של ערוץ אל-ערביה מאמר תחת הכותרת "כדי שהערבים לא יצמאו למים בעתיד", בו דן במשבר המים בעולם בכלל, ובעולם הערבי בפרט, הצפוי להחמיר בעשורים הבאים, נוכח הגידול המהיר של האוכלוסייה, המשבר האקולוגי, משבר האקלים וההתחממות הגלובלית. אמין סקר נתונים שפרסמו גורמים בינלאומיים המעידים על חומרת המצב וקרא לערבים לפעול בנדון באמצעות גיבוש אסטרטגיה קולקטיבית להתמודדות עם משבר המים המתוקים בעולם הערבי, שעיקרה: חיפוש אחר מקורות מים חדשים; תכנון בתחום מקורות המים המתוקים והכוונה רציונלית של צריכתם; הקניית מודעות לנושא באמצעות מוסדות החינוך וכלי התקשורת; הגברת המחקר לגילוי מי תהום והקמת מיזמים להתפלת מי ים. 

 

אמיל אמין[1]

 

להלן תרגום קטעים ממאמרו:

 

"האם העולם הערבי הגיע לסף משבר חמור ביותר בתחום מקורות המים המתוקים הדרושים לחיי אנוש? מה שבטוח הוא שהמשבר רחב יותר מכדי לכלול את העולם הערבי בלבד והוא מאיים כעת על כל העולם, שכן על פי הנתונים המצויים בשפע בידי גורמי הפיתוח של האו"ם, בכל 1.4 מיליארד קמ"ק מים על פני כדור הארץ יש רק 1% של מים ראויים לשתייה.

 

נראה שבעיית המים המתוקים עלולה להחמיר במהלך שני העשורים הבאים, משום שבשנת 2050 צפויה אוכלוסיית העולם להגיע לכ-10 מיליארד נפש, כך שהדרישה העולמית השנתית למים עתידה לעלות מ-4,600 מיליארד קמ"ק    ל-6,000 מיליארד קמ"ק בשנה.

 

נראה גם שהקשר בין האוכלוסייה לבין מקורות המים תואם את תיאוריית מלתוס[2], לפיה משאבי כדור הארץ גדלים בטור חשבוני בעוד שאוכלוסיית בני האדם גדלה בטור אקספוננציאלי. אין זה סוד שמנגנוני המודיעין העולמיים ובראשם אלו האמריקאים, ממפים את שטח כדור הארץ בחיפוש אחר מקורות חדשים של מים מתוקים וכי [ההתעניינות ב]חשיפת מקורות מים חדשים עולה על ההתעניינות בחיפוש אחר נפט וגז.

 

משרד ההגנה האמריקאי פרסם בשנת 2008 דו"ח בנושא מצב המים בעולם. [הדו"ח כלל] מידע מדאיג בנוגע לסבל שעתיד לבוא, שיגרום ל-3 מיליארד נפש לחוֹות מחסור ניכר במשאבי טבע, דבר שפותח את הדלת לרווחה בפני סכסוכים ומלחמות... [בנוסף,] הנתונים של סוכנות החלל האמריקאית נאסא... לגבי אדמות העולם הערבי ומדבריותיו כוללים [נתון] מדהים, לפיו מי התהום המספקים את צרכיהם של כ-60 מיליון ערבים נמצאים במגמת התייבשות.

 

למה לשוב ולפתוח את הנושא מעוררהדאגה הזה בימים אלה?   

 

במהלך פעילות שקיימה בשת"פ עם הליגה הערבית - בסוף חודש מרץ [2023], בשולי ועידת האו"ם בניו יורק בנושא מים - אמרה  [רולא דשתי], מזכירת הוועדה החברתית-כלכלית של האו"ם לענייני מערב אסיה [ להלן: Escwa[3]] כי באזור הערבי חיים כ-50 מיליון איש [כך במקור, צריך להיות כ-350 מיליון]  ש[כבר] סובלים ממחסור במי שתייה [לצרכים] בסיסיים. זאת, בעוד שבאזור כולו חיים 390 מיליון איש. כלומר, כ-90% מסך כל האוכלוסייה במדינות [האזור הערבי] סובלים ממחסור במים...על פי נתוני Escwa האזור הערבי סובל ממחסור במים יותר מכל אזורי העולם; 19 מבין 22 מדינותיו ממוקמות באזורי מחסור במים ו-21 מתוכן מקבלות את מקורות המים העיקריים שלהן מחוץ לגבולותיהן...

 

האם משברי המים בעולם ובאזור הערבי צפויים להחריף עוד יותר בעשורים הבאים? בייחוד נוכח ההתפתחויות האקולוגיות השליליות והמצב המידרדר של האקלים בעולם ונוכח אי יכולתם של מנהיגי המעצמות התעשייתיות - שהיו הגורם העיקרי למשבר אפקט החממה - לדבוק בְּתוכניות ובְהחלטות להצלת כדור הארץ?

 

לפני סוף מרץ [2023] הזהירו גם מומחי הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים  Giec כי ההתחממות הגלובלית כתוצאה מהפעילות האנושית, עלולה להגיע החל מהשנים 2035-2030 ל- 1.5 מעלות צלזיוס... נתוני פאנל זה מדגישים כי הסיכויים לשמור על רמה זו תלויים בהפחתת פליטות גזי החממה... בכ-45% עד 2030, בהשוואה להיום. 

 

האם יש סיכוי להגיע לרמה כזו?

מלחמת רוסיה-אוקראינה הוכיחה שאין כוונה אמיתית להציל את עולמנו המודרני מתהום אפקט החממה, בייחוד לאחר משברי האנרגיה הקונבנציונלית - נפט וגז - והחזרה המחודשת לפחם. משמעות הדבר היא עוד אפקט חממה, עוד מִדְבּוּר, ועוד יובש ומיעוט גשמים, שיעמיקו את קטסטרופת המחסור במים מתוקים הראויים לשימוש אדם, ברמה העולמית והערבית.

 

נראה שחובה לתהות מהם הפתרונות המוצעים כדי שהערבים לא יצמאו למים?

ראשית, ודאי דרושה אסטרטגיה קולקטיבית להתמודדות עם משבר זה. מדובר במשימה [כמעט] בלתי אפשרית. הצעדים הראשונים יתחילו בשמירה על מקורות המים המתוקים הקונבנציונליים בעולם הערבי, ובו בזמן בחיפוש אחר מקורות חדשים. התמודדות זו היא סוג של מלחמה שלא מתנהלת עם נשק התקפי אלא באמצעות עוד שיתוף פעולה יצירתי לשם גיבוש מפת מים משותפת שבאמצעותה יבוצע תכנון [בתחום] מקורות המים המתוקים הזמינים והכְוונה רציונלית של צריכתם.

 

אחד הדברים החשובים ביותר הקשורים לכך, שיש לתת עליהם את הדעת כדי לעמוד בפני משבר המים בעולמנו המודרני, הוא רעיון הקניית המודעות, בייחוד באמצעות מוסדות החינוך וכלי התקשורת, שכן כל טיפת מים שווה כעת יותר מזהב וכל בזבוז הוא בבחינת התאבדות אקולוגית.

 

בתוך כך, נראה שמוסדות המדע זקוקים בדחיפות לתמיכה נוספת כדי להגביר את המחקרים הדרושים לגילוי מי תהום נוספים, הנחשבים לאוצרות נסתרים שבעתיד הקרוב יעלו בחשיבותם על מקורות דלק המאוּבּנים. יש גם צורך דוחק במיזמי ענק נוספים הקשורים להמתקת מֵי ים, בייחוד לאור הניסיון המוצלח ביותר שיש לכמה ממדינות האזור השכנות, אשר הפליאו לעשות בעניין זה והשיגו מקורות נרחבים של מי ים שבאמצעות [התפלתם] התגברו על סביבתם הגיאוגרפית המנותקת לחלוטין ממקורות מים טבעיים.

בנוסף, יש צורך בתגבור מִחזור מי הביוב והמים לחקלאות וּבַשימוש הבטוח ביותר במי התהום, במים המליחים ובמי הגשמים.

 

סיכומו של דבר הוא שהמערכה הערבית על מקורות המים המתוקים היא מערכה גורלית - חשבו וראו מה דעתכם."[4]