המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
תנועת חמאס: המערכה בפלסטין - מלחמת דת
4/5/2023


תנועת חמאס: המערכה בפלסטין - מלחמת דת

 

בשבועות האחרונים וביתר שאת במהלך חודש הרמדאן (שחל השנה ב-23.3-20.4), ניכרים מאמצים של תנועת חמאס למצב את המאבק הפלסטיני ובפרט את המאבק על ירושלים ומסגד אל-אקצא כ"מלחמת דת" בין המוסלמים והיהודים ולא כמאבק לאומי.

 

בנוסף, בדומה לארגוני טרור וג'יהאד אחרים, מבליטה התנועה, באמצעות הצהרות של בכירים ומאמרים, את התפיסה כי חודש הרמדאן במסורת האסלאמית הינו "חודש הג'יהאד" בו אללה מעניק למוסלמים נצחונות אדירים, כמו קרב בדר (624), כיבוש מכה (630), כיבוש אנדלוסיה (711), כיבוש עין ג'אלות (1260) ו"מלחמת הרמדאן" [קרי מלחמת יום כיפור] ב-1973.[1]

 

ארגונים אלה, ביניהם חמאס, מבקשים לבסס אצל תומכיהם את התפיסה שההיסטוריה חוזרת על עצמה, ולכן ניצחונות דומים של המוסלמים בעתיד הם אפשריים. ואכן, לאורך השנים, מבקשים ארגונים אלה להציג עלייה ניכרת בפעילותם הצבאית במהלך חודש הרמדאן ואף מצליחים לבצעה. כך למשל, בטאון החמאס פרסם מאמר בו הבליט את הפיגועים שבוצעו במהלך חודש הרמדאן  ואילו מאמר אחר בביטאון שכתב כמאל ח'טיב, סגן יו"ר הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית בישראל נטען כי המוסלמים יכבשו את ירושלים "כפי שמכה נכבשה בידי הנביא מוחמד ותומכיו."

 

מתוקף היותה של תנועת חמאס חלק מתנועת האחים המוסלמים,[2] תפיסת המאבק בישראל כמאבק דתי באידיאולוגיה שלה אינו דבר חדש. באמנת חמאס מ-1988, אשר גיבש מייסדה אחמד יאסין, ואשר משופעת באנטישמיות, נכתב: "יש למצב את בעית פלסטין במוחות הדורות המוסלמים כבעיה דתית ויש לטפל בה ככזו."[3]

 

לא מן הנמנע כי חמאס מבליטה כעת את המאבק על ירושלים ומסגד אל-אקצא כמלחמת דת גם כתוצאה מהידוק היחסים עם איראן וחזבאללה[4] ועקב רצונה של התנועה ושל איראן למצב עצמן כממשיכות דרכם של הנביא מוחמד והמצביאים הגדולים באסלאם וכן לדרבן את תומכיהן לפעול נגד ישראל. כתבה שפורסמה בבטאון חמאס ב-8.4.2023 טענה כי השנה חל מפנה בולט בפעילות ההתנגדות ש"מימשה בפועל את סיסמת אחדות החזיתות" קרי פעלה יחד עם בעלי בריתה בציר ההתנגדות בהובלת איראן. 

 

דוח זה יסקור את מאמצי חמאס בתקופה האחרונה לבסס את המאבק על ירושלים כמאבק דתי, כפי שבא לידי ביטוי בהצהרות בכירים ובמאמרים בעיתונות של התנועה:     


בכירי חמאס: יש להכריז על המאבק על פלסטין כעל מאבק של דת ואמונה

ח'אלד משעל, מנהיג חמאס בחו"ל קרא "להכריז על מערכת פלסטין כמערכת דת ואמונה" בנאום מקוון שנשא ב-7.4 ב"כנס אנשי הדת של האומה לתמיכה באל-אקצא המבורך ובעימות עם התוקפנות הציונית". בניסיון למנוע טענות כי מדובר באנטישמיות, הבהיר משעל כי יש לעשות כן "לא כי אנו נלחמים בציונים בגלל דתם אלא בשל פשעיהם ותוקפנותם."  עם זאת, הוא שב והדגיש כי מדובר במלחמת דת ויצר זיקה בין מלחמה זו לבין מלחמות שניהלו המוסלמים לאורך ההיסטוריה.


 משעל קרא לאנשי הדת והמדינאים "להכריז ללא עוררין כי זוהי מערכה על האמונה." עוד אמר: "זו המערכה של [הנביא] מוחמד עליו התפילה והשלום, זו המערכה של אל-אסראא' ואל-מעראג'.[5] זו המערכה על כיוון התפילה הראשון של המוסלמים. זו המערכה על פלסטין, אדמת הנבואות והשליחויות [האלוהיות]. זוהי המערכה של עמר בן אל-ח'טאב[6] וצלאח אל-דין[7]. זו המערכה של הכובשים [הראשונים], של חברי הנביא ושל ההולכים בדרכם, זו המערכה של עז אל-דין אל-קסאם[8]... שנלחם למען פלסטין ביודעו שזו המורשת של עמר. זו המורשת של הנביא תפילת אללה עליו..."[9]

 

בכירים נוספים בתנועת החמאס הגדירו את הפעולות שמבצעת ישראל בירושלים כ"מלחמת דת" נגד המוסלמים והנוצרים. כך, יחיא סנואר, מנהיג חמאס ברצועת עזה אמר במהלך כנס "הגדה [המערבית] היא מגן ירושלים", הוא הגדיר את "התוקפנות של הכיבוש הישראלי" נגד המוסלמים במסגד אל-אקצא "מלחמת דת" ותהה "אם זו לא מלחמת דת, אז מהי מלחמת דת?"[10]

 

דובר התנועה, עבד אל-לטיף קאנוע הזהיר מפני "מלחמה דתית ואזורית חסרת תקדים" אם ישראל תמשיך ב"תוקפנותה ופשעיה" במסגד אל-אקצא[11]


ביטאון החמאס: זוהי מלחמת דת

עם תחילת חודש הרמדאן, הקדיש אתר האינטרנט של ביטאון החמאס אל-רסאלה מדור מיוחד שכותרתו "מלחמת הדת." המדור כלל מאמרים רבים שעסקו במאבק על ירושלים ומסגד אל-אקצא והדגישו את היות חודש הרמדאן, חודש הניצחונות של המוסלמים.[12]

 

תמונה בביטאון החמאס: "מלחמת דת"


 

אחד המאמרים דיבר בשבח הפיגועים שבוצעו במהלך חודש הרמדאן ובפרט ביום השנה לקרב בדר החל בחודש זה. במאמר שכותרתו "ביום השנה לציון קרב בדר... איחוד החזיתות מבשר טובות לפלסטין" הובלטה משמעותו של חודש הרמדאן במסורת המוסלמית כחודש הקרבות והנצחונות, כגון קרב בדר, שהובילו למפנה בהיסטוריה של האסלאם. במאמר נטען כי כפי שקרב בדר היווה נקודת מפנה בהיסטוריה המוסלמית, כך ההכרזה של ציר ההתנגדות בהובלת איראן וחזבאללה על אחדות הזירות תוביל למפנה בהיסטוריה המוסלמית המודרנית. במאמר נכתב: "קרב בדר הגדול ביותר התקיים ב-17 בחודש רמדאן בשנה השנייה להג'רה [624 לסה"נ]. זה היה אירוע עצום, שהבדיל בין פריצת הדרך של הדַעְוַה [הפצת דת האסלאם] והמשכה לבין הריגתה בעודה בעריסתה. הוא הבדיל בין האמת לבין השקר.

 

במהלך ההיסטוריה האסלאמית, היה חודש רמדאן, ועודנו, חודש הכיבושים והניצחון המובהק. בחודש זה השנה חל מפנה בולט בתפקוד ההתנגדות, אשר מימשה בפועל את סיסמת אחדות החזיתות וגרמה לאויב הציוני לחוות מצוקה חסרת תקדים.   

 

בנוסף, המאבק של האמת בשקר רשם בחודש מבורך זה סדרת מערכות ופעולות מרשימות שהפכו למופת החל מקרב בדר הגדול ביותר בתקופת הנביא מוחמד, עבור דרך קרבות המוסלמים עד היום הזה [לרבות] ניצחון ההתנגדות בעזה במערכת 'סיף אל-קודס'  [מבצע 'שומר החומות'] שפרץ בסוף חודש רמדאן 1442 לספירה המוסלמית [מאי 2021], ואין זה הסוף.

 

על פי התיעוד של מרכז מוּעטא [למעקב שוטף אחר פעילות ההתנגדות], מאז תחילת שנת 2023 ספג הכיבוש 19 הרוגים ו-133 פצועים  כתוצאה מפעולות ההתנגדות בגדמ"ע ובירושלים, שהאחרונה שבהם הייתה פעולת 'תל-אביב' אתמול [7 באפריל 2023, קרי הפיגוע בטיילת בת"א] שבה נהרג אדם אחד וכמה אחרים נפצעו, אשר בוצעה בידי פלסטיני מכפר קאסם שבתוך פלסטין הכבושה.

 

קודם לכן [גם כן ב- 7 באפריל 2023] התבצעה פעולת הפתיחה באש בבקעת הירדן שבה נהרגו שלוש חיילות,[13] שהתרחשה עוד לפני ש'ישראל'  התעוררה מההלם [שאחז בה] לאחר שיגור עשרות טילים מדרום לבנון בכיוון התנחלויות צפון פלסטין הכבושה...

 

בחודש מבורך זה נהגו גדודי עז אל-דין אל-קסאם, ועודם נוהגים, להקדים את האחרים [בתחרות על] הג'יהאד וההיסטוריה שלהם רשמה סבבים של תקיפות - ששאבו השראה מניצחונות קרב בדר וקרב קרני חיטין [14]- והוכתרו בהצלחה ובניצחון.. [[15

 

סיו"ר הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית בישראל בעיתון חמאס: זהותה של ירושלים אסלאמית

כמאל אל-ח'טיב, סגן יו"ר הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית בישראל, יצר זיקה בין כיבוש מכה על ידי האסלאם לבין כיבוש ירושלים בעתיד והדגיש כי ירושלים היא בעלת זהות אסלאמית בלבד. במאמר שפורסם בביטאון חמאס אל-רסאלה וכותרתו "יום השנה לכיבוש מכה – סימן מבשר טובות לגבי כיבוש ירושלים" נכתב: "... מכה הנערצה היא אחותה של ירושלים הנעלה; המסגד של מכה הוא אחיו של מסגד אל-אקצא שכן אל-אִסְראא' [המסע הלילי של מוחמד] היה ממכה לירושלים ואל-מִעְראג' [עלייתו של הנביא מוחמד השמיימה] היה מירושלים.

 

כפי שמכה נפלה בשעתו תחת שלטונם של עריצי קֻרַיְשׁ [שבטו של הנביא מוחמד] ובכיריה, כך ירושלים היום נפלה תחת שלטונם של עריצי בני ציון והפכה להיות שבויה בידי חלומותיהם וכפופה לעריצותם. ירושלים התכבדה ב[ביקורו] ובתפילתו של הנביא מוחמד במסגד אל-אקצא שלה ואין לה זהות אחרת זולת זהותה האסלאמית מיום הופעתו של עֻמַר [בִן אלְחַ'טַּאבּ] מעל ההר שלה, אמר את הנוסחה 'אללה אכבר' וקיבל את מפתחותיה מסוֹפְרוֹנְיוּס [16] מאז ועד היום ירושלים היא בעלת זהות אסלאמית בלבד, גם אם הכיבוש הצלבני כבש וגזל אותה במשך תשעים שנה וגם אם הכיבוש הציוני כובש וגוזל אותה מזה 72 שנה [כך במקור].

 

כמו כן, הנביא מוחמד ראה בחלום - וחלומם של הנביאים הוא אמת - כי הוא נכנס למכה יחד עם תומכיו וכי הוא נכנס אל הכָּעְבּה ולקח את מפתחותיה והקיפה יחד עם תומכיו. אחר כך הוא סיפר לתומכיו את חלומו וכולם הבינו שהם יכנסו למכה ושמחו שמחה גדולה. מה שראה הנביא בחלומו התגשם במדויק. הנביא הודיע... שהח'ליפות האסלאמית תרד ומקום מושבה יהיה בירושלים... והניח את ידו על ראשו של [עבדאללה] אבן חואלה [אחד מתומכיו] ואמר:  אם תראה את הח'ליפות יורדת לארץ הקודש כי אז [פירושו של דבר הוא ש]רעידת האדמה, האסונות והדברים העצומים קרובים ושיום הדין יהיה קרוב אז אל האנשים יותר מכפי שידי זו המונחת על ראשך [קרובה אליו]'. אני משוכנע בכך שאם ירצה אללה, דברי הנביא יתממשו כפי שחלומו התממש. 

 

הדרשן אבן אל-זכי אמר בשמחה, כאשר התבשר על כיבוש ירושלים ושחרורה מידי הכיבוש הצלבני בידי הכובש צלאח אל-דין, לאחר שכבש את חלבּ: כיבוש חלב בחרב בחודש צַפַר [החודש השני בלוח השנה המוסלמי] בישר את כיבוש ירושלים בחודש רג'ב [החודש השביעי בלוח השנה המוסלמי]... היום אנו מתבשרים בוודאות כי כפי שטוהרה ירושלים מהכיבוש הצלבני כך היא תטוהר ברצון אללה מהכיבוש הציוני וכפי שמכה נכבשה [בידי הנביא מוחמד ותומכיו], כך אנו מצפים לכיבוש ירושלים אנשאללה.

 

דמו בנפשכם את מראה ירושלים השבויה, השבורה והעצובה כיום כאשר העורבים צורחים בה והעושקים מתנהגים ברחובותיה בשחצנות. זוהי ירושלים שיבוא היום בו יצייצו בה הבולבולים והחוחיות; זוהי ירושלים שבה  יענשו מעזי הפנים והמתנשאים; זוהי ירושלים מאותו ההר שעליו אמר [הח'ליף] עֻמַר [בִן אלְחַ'טַּאבּ] את הנוסחה 'אללה אכבר' ובעתיד יאמרוה משם צאצאיו; זוהי ירושלים שכאשר כבש אותה משה דיין, שר הביטחון הציוני בשנת 1967, הוא נכנס למסגד אל-אקצא, טימאו והתקשר ממנו אל המטה שלו באמצעות מכשיר האלחוט ואמר: 'הר הבית בידנו'.[[17]] כעת ישמע העולם מחדש כי מסגד אל-אקצא לא יהיה לעולם בית מקדש ולא מקום פולחן [יהודי] אלא הוא יהיה אך ורק מסגד של המוסלמים לבדם ואין לזולתם זכות ולוּ על גרגר אדמה אחד בו.

 

אם במכה נשא הנביא מוחמד את דרשת הניצחון, לאחר שחרורה מידי הכופרים והפוליתיאיסטים הערבים ואם לאחר שחרור ירושלים מידי הכיבוש הצלבני נשא הדרשן אבן אל-זכי את דרשת הניצחון, הרי שאחרי שחרור ירושלים מידי הכיבוש הציוני תינשא שוב דרשת ניצחון מעל בימת הדרשן במסגד אל-אקצא, שהדרשן שלה יהיה ח'ליף המוסלמים והאימאם שלהם והוא יודיע לעולם, לכל העולם, על סוף תקופת הרֶשַע והעושק ותחילת תקופת הצדק והחמלה. הַמָּחָר לא יאחר לבוא, אנו קרובים ביותר אל הישועה, שִׂמְחוּ[18] ."

 

 

 



[1]  על תפיסת חודש הרמדאן כחודש הג'האד במסורת המוסלמית ראו דוח ממרי: Ramadan – The Month Of Jihad And Martyrdom, 28.2.2023.

[3]  ראו דוח ממרי

The Covenant of the Islamic Resistance Movement – Hamas: From the MEMRI Archives, 26.5.2011

. יצוין כי ב-1.5.2017 פרסמה חמאס מסמך בו נכתב כי התנועה אינה נלחמת ביהודים בשל דתם אלא בכיבוש ובמפעל הציוני. עם זאת, הדגישו בכירי התנועה כי המסמך אינו מחליף את האמנה אלא נועד להתאים את עמדתה לזמן הפרסום. נראה כי מסמך זה נועד בזמנו להציג את חמאס באור פרגמטי ולא קיצוני, כדי לשפר תדמיתה בעולם, ובמקביל לשמר את מחויבותה לאמנה. על המסמך ראו בהרחבה דוח ממרי מסמך חמאס: מדינה פלסטינית בגבולות 1967 כ"נוסחה מוסכמת" לחמאס ולאש"ף, אך ללא ויתור על פלסטין מן הים עד הנהר, 7.5.2017.

[5]  אל-אסראא' ואל-מעראג' - לפי המסורת המוסלמית ב-27 לחודש רַגַ'בּ קיים הנביא מוחמד מסע לילי (لَيْلَة الْإِسْرَاءِ وَالْمِعْرَاجِ ) ממכה לירושלים ולאחר מכן עלה מירושלים השמיימה.

[6]  עֻמַר בִן אלְחַ'טַּאב, הח'ליף המוסלמי השני (586-644). נחשב למייסד האימפריה המוסלמית וכובש ירושלים. הוא השלים את ההשתלטות על חצי האי ערב, לחם נגד הביזנטים וכבש את ארץ ישראל,  סוריה, עיראק ומצרים. בסביבות 638 חתם עם פטריארך ירושלים סופרוניוס על 'חוזה עמר' שבמסורת המוסלמית נחשב לחוזה הכניעה של ירושלים הביזנטית לכובשים המוסלמים. החוזה הסדיר את היחסים בין השלטון המוסלמי לתושבי ירושלים הלא-מוסלמים, שקיבלו מעמד של בני חסות.

[7]  צלאח אל-דין אל-איובי (1137-1193) – מייסד השושלת האיובית במצרים ואחד המצביאים המפורסמים באסלאם. כבש את ירושלים מידי הצלבנים ב-2.10.1187.

[8]  עז אל-דין אל-קסאם (1882-1935) – איש דת סורי מוסלמי שהנהיג מאבק נגד השלטונות האיטלקי, הצרפתי והבריטי ונגד ההתיישבות היהודית בארץ ישראל. מהווה דמות מופת והשראה לחמאס שהעניקה לזרוע הצבאית שלה את שמו.

[9]  Palinfo.com, 8.4.2023

[10]  Hamas.ps, 14.4.2023

[11]  Hamas.ps, 7.4.2023

[12] alresalah.ps, 23.3.2023

[13]  בפיגוע בבקעת הירדן לא נהרגו שלוש חיילות אלא שתי אחיות ואימן, שתחילה נפצעה קשה ובהמשך מתה מפצעיה.

[14] קרב קרני חיטין התחולל ב-4 ביולי 1187, באזור קרני חיטין שממערב לטבריה, בין צבא ממלכת ירושלים הצלבני-נוצרי לבין צבא מוסלמי בפיקודו של צלאח א-דין. בקרב זה נחלו הצלבנים תבוסה מוחצת, שהובילה לכיבוש מחדש של כל שטח ממלכת ירושלים הצלבנית על ידי המוסלמים, תוך זמן קצר.

[15] alresalah.ps , 8.4.2023

[16] סוֹפְרוֹנְיוּס היה הפטריארך של ירושלים בראשית המאה ה-7, בסוף תקופת השלטון הביזנטי ובתחילת התקופה המוסלמית המוקדמת לאחר הכיבוש הערבי של ארץ ישראל.

[17] מי שאמר את המילים הללו למעשה הוא מרדכי גור, מפקד חטיבת המילואים של הצנחנים דאז ולימים הרמטכ"ל.

[18] alresalah.ps  , 11.4.2023

תגיות