עיתונאי לבנוני: הנשיא אסד החריב את סוריה במלחמת אזרחים, שהיא אסון גדול יותר מהנכבה הפלסטינית, והותירה בלי יכולת להתמודד עם אסון רעידת האדמה
ז'ילבר אשקר, אקדמאי ועיתונאי לבנוני-צרפתי, פרסם ביומון הקטרי "אל-קדס אל-ערבי" היוצא לאור בלונדון, מאמר תחת הכותרת "סוריה והאסון המתמשך", שבו טען כי שיעור הקורבנות הסורים ברעידת האדמה שפקדה את המדינה, יהיה גבוה במיוחד, משום ששליטה בשאר אל-אסד, החריבה במלחמת אזרחים המתחוללת בה מאז 2012, והותירה ללא יכולת להתמודד עם אסון גדול כזה. לדבריו, מלחמה זו ופעולות הדיכוי שנלוו לה גבו מהסורים מספר קורבנות גדול פי עשרה ממספר הפלסטינים שנהרגו על ידי הציונים ולפיכך מדובר באסון גדול ממנה. אשקר התייחס גם לעובדה שהפליטים הסורים באזור רעש האדמה בדרום-מזרח תורכיה הצטופפו במבנים רעועים שנבנו תוך הפרת החוקים הנוגעים לאזורים המועדים לרעידות אדמה, מה שהוביל לעליית מספר הקורבנות הסורים ברעש האדמה.
ז'ילבר אשקר [1]
להלן תרגום קטעים ממאמרו של אל-אשקר:
"אם נכון לתאר את מה שקרה בפלסטין טרם הקמת מדינת ישראל על אדמתה בשנת 1948 כ'נכבה' [מילולית: אסון], אז [למצב] שפקד את סוריה, בייחוד מאז תחילת התרחבות המלחמה בה בשנת 2012, יש לקרוא 'קטסטרופה'. זוהי אחת משתי הקטסטרופות הגדולות ביותר שידעה ההיסטוריה הערבית המודרנית והעכשווית, והיא גדולה בהרבה מהנכבה של פלסטין, אם מודדים את מספר הקורבנות. מספר ההרוגים בקרבות ובדיכוי בסוריה לבדה במהלך 11 השנים האחרונות גדול בערך פי עשרה ממספר הפלסטינים שנפלו כקורבנות של הציונות מאז תחילת פלישתה לפלסטין. ואילו מספר הסורים שנמלטו אל מחוץ לארצם יחד עם מספר העקורים בתוך גבולותיה, מגיע למספר השקול כנגד מספרם של הפלסטינים המתגוררים במולדת ובפזורה [גם יחד]. הקטסטרופה היחידה שדומה בהיקפה לזו הסורית באזורנו היא זו שפקדה את עיראק מאז שסדאם חוסיין נטל לעצמו את שלטונו וסיבך [את עיראק] במלחמותיו הטיפשיות עד להגעת הכיבוש האמריקאי, פלישת דאעש [לעיראק] ומה שבא לאחר מכן.
לא צִיינּו את האחוזים הללו כדי להמעיט בעניין הטרגדיה הפלסטינית, שהיא סוגיה של מולדת שנגזלה, אלא כדי להדגיש את היקפה המזוויע של הטרגדיה הסורית, אשר מה שמחריף את זוועתה הוא שהמדינה [קרי: סוריה] נתונה תחת חמישה כיבושים: [כיבוש] ציוני בגולן מאז 1967 ו[כיבוש] איראני, תורכי, רוסי ואמריקאי שהחל במהלך העשור האחרון ועודו קיים. והנה הגורל מכה שוב בעם הסורי כאשר מרכזה של רעידת האדמה החמורה ביותר שפקדה את תורכיה מאז 1939 נמצא בעיר גזיאנטפּ שהיא במידת מה בירתם של הפליטים הסורים בתורכיה. כמו כן הזעזוע הראשון והחזק יותר מבין השניים שפקדו את האזור אור ליום שני בבוקר [6.2.23] כלל שטח נרחב בצפון-מערב סוריה, שהעיר חלב במרכזו ואידליב נמצאת ממערב לו.
כמובן ש[הזירה] הפנים-תורכית, על שני עמיה, התורכי והכורדי, שמתגוררים באזור שבו אירעה רעידת האדמה, היא זו שהכי נפגעה מתוצאות הזעזוע [שהתרחש]. אולם השטחים הסורים חלשים בהרבה מול האסון בהשוואה לשטחים של תורכיה, היות שבחלקם קיימת מדינה, שיכולתה להרוג ולהרוס גוברת בהרבה על יכולתה לסייע ולפנות את ההריסות, ואילו יתר [השטחים] הם ללא מדינה, ואפילו נמצאים מחוץ לתחום מעורבותם של מרבית ארגוני הסיוע הבינ"ל.
כמו כן הפליטים הסורים שבדרום-מזרח תורכיה הצטופפו במבנים רעועים רבים - שנבנו תוך הפרת החוקים הנוגעים לאזורים המועדים לרעידות אדמה, בשל חמדנות [של הקבלנים] להגדיל את רווחיהם - ו[המבנים הללו] קרסו באופן מזעזע. משמעות הדבר היא ששיעור הקורבנות הסורים ברעידת האדמה, שיגיע בוודאות לעשרות אלפים, יהיה גבוה באופן לא פרופורציונלי להיקף האוכלוסיה.
העם הסורי באמת מסכן. איזו קללה רובצת עליו מאז עלייתו של בשאר אל-אסד לשלטון, והרפובליקה-ממלכה שירש מאביו. חאפט' אל-אסד, כפה את [שלטונו] הדיקטטורי על סוריה למשך שלושים שנה ו[כעת], בנו נמצא באותו התפקיד במשך יותר מעשרים ושלוש שנים. כלומר, שתוך שבע שנים בלבד, תקופת נשיאותו תשתווה לתקופת נשיאות אביו! ומה שקורה הוא, ששנותיו של [אסד] הבן גרועות בהרבה משנותיו של [אסד] האב. יותר ממחצית תקופת שלטונו של בשאר הן שנים שבמהלכן סוריה נחרבה, ועוד היד נטויה, כפי שנאמר.
למען האמת, האסון הגדול של סוריה הוא המשטר הזה, שבו צעיר שטרם הגיע לגיל 35, חסר ניסיון מינימלי בשלטון, ירש את ההנהגה של אחת החברות העתיקות ביותר והמורכבות ביותר, הוכה בשיכרון הכוח ותעה בדרכו. כאשר סוריה הגיעה לנקודת רתיחה חברתית ופוליטית, כפי שאירע ביתר מדינות האזור בשנת 2011, הוא לא חיפש פתרון למשבר שישמור על שלום המדינה ובני עמה. הדבר היחיד שהעסיק אותו ואת הכנופייה המשפחתית שלו, שמשתתפת עימו בניצול מנעמי השלטון האבסולוטי בסוריה... היה לדבוק בשלטון, ולו במחיר הצתת המדינה, כפי ש[נאמר] בסיסמתם השנואה: 'אסד, או שנשרוף את המדינה'.
רעידת האדמה הגדולה שפגעה בסוריה ובבני עמה רק הוסיפה שמן למדורה. החורבן של סוריה בעידן בשאר אל-אסד הותיר אותה במצב הגרוע ביותר [ללא יכולת] להתמודד עם רעידת האדמה הטבעית, בעקבות הפגיעה שספגה מרעידת האדמה ומהטרגדיות מעשי ידי אדם".[2]
