המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
כותב ירדני: הרחם הפלסטיני מייצר גיבורים שמבינים כי פלסטין ראויה לדם ולהקרבת הנפש
29/1/2023


כותב ירדני במאמר שבח למבצע הפיגוע בנווה יעקב: הרחם הפלסטיני מייצר גיבורים שאוהבים את פלסטין ומבינים כי היא ראויה לדם ולשהאדה

 

פיגוע הטרור, שביצע המחבל ח'יירי עלקם, ב-27.1.2023 ליד בית כנסת בשכונת נווה יעקב בירושלים, אשר גבה את חייהם של שישה אזרחים ישראליים ואזרחית אוקראינית, עורר תגובות רבות בירדן.

 

משרד החוץ הירדני פרסם הודעה המגנה את "כל סוגי האלימות נגד אזרחים" וקרא לכבד את קדושת בתי הפולחן[1]. אולם, חרף הגינוי, בכמה מוקדים ברחבי הממלכה, ובכלל זה בבירה עמאן, התקיימו מפגני תמיכה בהתנגדות הפלסטינית, במהלכם השמיעו המשתתפים קריאות שמחה על הפיגוע בירושלים ותמיכה בארגוני הטרור הפלסטינים.[2] כמו כן, נשמעה ביקורת חריפה על פרסום הגינוי הירדני "המביש".[3]

 

ברוח זו התפרסמו בעיתונות הירדנית  מאמרים שהצדיקו את הפיגוע ושיבחו את המחבל. בלט בהם מאמרו של העיתונאי עבד אל-האדי ראג'י אל-מג'אלי ביומון הממסדי אל-ראי, שבו שיבח את מבצע הפיגוע בירושלים וטען כי הוא נכנס לדפי ההיסטוריה בקלות רבה יותר משנכנס שיגור המעבורת האמריקאית דיסקברי אל החלל ומשנכנסו הפיתוחים הטכנולוגיים והצבאיים של ישראל. לדבריו, הנכס הגדול ביותר של הפלסטינים הוא הרחם הפלסטיני "שמייצר גיבורים שאוהבים את פלסטין אהבה עזה" ומבינים את "פשר האמונה בפלסטין כמולדת יקרה שראויה לדם ולשהאדה [הקרבת הנפש]."[4]

 

חלוקת ממתקים במחנה הפליטים אל-בקעה לאות שמחה על הפיגוע בנווה יעקב:[5]


 

להלן קטעים ממאמרו של עבד אל-האדי ראג'י אל-מג'אלי:

 

"בפלסטין, כדי להיכנס להיסטוריה, אינך צריך להיות בעלים של חברה כמו טסלה; אינך צריך להקים רשת חברתית ולהשיקה אחר כך לעולם; אינך צריך גם לייצר תערובת תיבול לעוף שעם הזמן תהפוך להיות בינלאומית ושסניפי המסעדה [שלך] יתפרסו בכל המדינות [ברחבי העולם]. [כדי להיכנס להיסטוריה] בפלסטין אינך צריך גם סטארט אפ שקשור להפקת תקליטורים ולא להסתובב בכמה ערי בירה ולהתכבד בפרס חסר ערך; [גם] אינך זקוק למצלמות טלוויזיה שירדפו אחריך ויספרו את סיפור הצלחתך שביססת וקידמת; אינך זקוק גם להמציא בדיחות גסות בטיק טוק כדי להפוך להיות שיחת היום בקרב בני הנוער.  

 

ההיסטוריה בפלסטין שונה מההיסטוריה שלנו והכוכבים שם אינם כמו הכוכבים שלנו. כדי להיכנס להיסטוריה של פלסטין עליך להקצות 20 דקות מחייך ולבצע התנגדות לכיבוש בשם ירושלים, בשם השהידים, בשם האדמה, בשם ההיסטוריה, בשם הערביות ובשם הדת. לאחר מכן עליך להחליט למות כשהיד. אתה זה שתחליט על כך, לאחר שתרעיד את האדמה ולאחר שתביט אל ההרים הנישאים ותחייך.

אתמול [עיני] העולם כולו הופנו לירושלים. נזכרתי כיצד עיני העולם כולו הופנו אל מעבורת החלל 'דיסקברי' כשהאמריקאים שיגרוה, לאחר שנים ארוכות שבהן פסק [המרוץ] לכיבוש החלל. נאמר בזמנו כי העלות של מעבורת החלל ושל המיזם [כולו] הגיעה למאה מיליארד דולר. לעומת זאת, כאשר העם הפלסטיני משגר שהיד לחלל, עיני העולם כולו מופנות אל ירושלים ללא שום עלות. לידיעה, ה[שהיד] הפלסטיני לא עולה רק לרקיע הראשון או למעטפת כדור הארץ, אלא הוא מגיע לגן עדן, [כלומר] לגובה רב יותר מאשר מעבורת החלל. הפלסטינים לא מציגים מחקרים מדעיים, כי אם לקחים [שייכנסו] להיסטוריה ודרכי פעולה נצחיות. הם מציגים גם גבורה, פידאא' [מסירות נפש] וכבוד כעובדות קיימות ולא כמושגים מופשטים בלבד. 

 

נכון, ישראל ייצרה את 'המרכבה' הטנק הטוב בעולם, היא ייצרה את כיפת ברזל החזקה ביותר בעולם, ייצרה את פצצות האטום האכזריות ביותר והשביחה את [מטוס] ה-16F; היא ייצרה את מערכת הריגול החשובה ביותר בעולם באמצעות כטב"מים; היא ייצרה את לווין התקשורת והריגול החשוב ביותר 'עמוס'; היא ייצרה את רובי הצלפים הטובים ביותר, את פצצות הזרחן הטובות ביותר ואת הנשק מונחה הלייזר הראשון; היא ייצרה את המערכות הטובות ביותר לשיבוש תקשורת.

מנגד, הפלסטיני ייצר רחם שמייצרת גיבורים שאוהבים את פלסטין אהבה עזה. הסיפור אינו הטכנולוגיה ולא היקף הייצור. הסיפור הוא הרחם הפלסטיני. הסיפור הוא האמונה. הסיפור הוא החלב שהפלסטיני יונק. הסיפור הוא [כוח] הרצון. ישראל אינה מיטיבה לייצר רחם ואינה מיטיבה לייצר אמונה. היא אינה מבינה את משמעות העובדה שהיִלוד [הפלסטיני] שומע את שם אללה לאחר כל יניקה מחזה אמו ואינה מבינה את פשר האמונה בפלסטין כמולדת יקרה שראויה לדם ולשהאדה [הקרבת הנפש].

לפיכך, היא [ישראל] תובס בהכרח, משום שההבדל [בין הפלסטינים לבינה] נותר עצום, והוא ההבדל בין מי שנכנס להיסטוריה בשיא הגאווה [קרי, השהידים הפלסטינים] לבין מי שמנסה למחוק את ההיסטוריה [קרי, ישראל]".[6]



[1] אל-ראי (ירדן), 29.1.2023

[3] חבר הפרלמנט הירדני, ח'ליל עטיה, אמר כי הגינוי הירדני "מביש ופוגע בעמדת ירדן התומכת בעם הפלסטיני" וכי הודעת הגינוי של משרד החוץ "אינה מייצגת את הירדנים המכובדים". https://albosala.com, 29.1.2023; כמו כן, הוועדה המשפטית במפלגת חזית הפעולה האסלאמית, הביעה התנגדות לגינוי וטענה כי מבחינה משפטית משמעותו התכחשות לזכות להתנגדות לכובש המעוגנת "בדתות המונותאיסטיות ובאמנות בינלאומיות". https://albosala.com, 28.1.2023

[4] מאמרי שבח לפיגוע פורסמו גם ביומון הירדני אל-דוסתור. כך למשל הכותב הירדני, אבראהים עבד אל-מג'יד אל-קייסי, כתב בטורו ב-29.1 כי מבצע הפיגוע בנווה יעקוב "חדר להתנחלות, בה השתלטו גנבים על אדמה פלסטינית... כל אחד מהם הוא מטרה לגיטימית עבור הצעיר הפלסטיני הגיבור ועבור כל הפלסטינים המחפשים אחר נקמה ואחר זכויותיהם במולדתם... צפיתי בסרטון אתמול של צעירים ירדנים מחלקים ממתקים לעוברים ושבים באחד מרחובות הבירה עמאן לאות שמחה על הפעולה שביצע גיבור פלסטיני... זו אינם תחושתם רק של הצעירים שחילקו ממתקים, אלא זוהי תחושתם של למעלה משני מיליארד מוסלמים וחלק גדול מהנוצרים הערבים..." הוא חתם את מאמרו וכתב: "רחמי אללה על השהידים ומוות לכל כובש גזעני רוצח..."

[6] אל-ראי (ירדן), 29.1.2023

תגיות