כללי

עיתונאי סורי קורא להגברת ההתנגדות לכוחות האמריקאים במזרח סוריה: "פיזור גופות החיילים האמריקאים בחולות סוריה" יביא לסילוקם מארצנו

 

נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, חתם ב-23.12.22 על חוק תקציב הביטחון הלאומי לשנת 2023, שכולל בתוכו סעיף הנוגע למאבק בתעשיית הסמים של משטר בשאר אל-אסד, ואשר זכה לכינוי "חוק הקפטגון" (קפטגון הוא סם ממריץ סינתטי הידוע בשם פנטילין). חוק הקפטגון שאושר קודם לכן על ידי הקונגרס האמריקאי, קורא למשרד ההגנה, מחלקת המדינה, משרד האוצר, הרשות למאבק בסמים, לשכת המודיעין הלאומית וגורמים נוספים בארה"ב, לגבש בתוך חצי שנה אסטרטגיה למאבק ברשתות הסוחרות בסם הקפטגון, אשר פועלות בשירות משטר אסד, מה שהוגדר כ"איום ביטחוני חוצה לאומים".[1]

 

העיתונות הסורית הממסדית והמקורבת למשטר אסד והעיתון הלבנוני אל-אח'באר, המקורב גם הוא למשטר, טענו כי מדובר בצעד אמריקאי משלים לחוק קיסר שנועד להטיל סנקציות נוספות על המשטר הסורי ובאמצעי חדש של ארה"ב להגברת החנק על הכלכלה הסורית, כדי להביא לקריסתה, בתירוץ של מאבק בסחר בסמים. בנוסף, הועלה חשש שחוק הקפטגון והמאבק בסמים ישמש "תירוץ" לאסור הכנסת חומרי גלם לתעשייה הסורית ובפרט לתעשיית התרופות.[2]

 

על רקע זה, פרסם ד"ר בסאם אבו עבדאללה, מנהל מרכז דמשק ליחסים אסטרטגיים, מרצה ליחסים בינ"ל באוניברסיטת דמשק ובעל טור ביומון הסורי אל-וטן, המזוהה עם משטר אסד, שני מאמרים בהם קרא להגברת פעולות ההתנגדות נגד החיילים האמריקאים במזרח סוריה. לדבריו, "חוק הקפטגון" הוא "סכין חדשה שארה"ב רוצה לנעוץ בגופה של סוריה" במטרה להביא לקריסתה הסופית. לפיכך, קרא לסורים להשקיע את כל האנרגיות שלהם בלחימה נגד ארה"ב עד לסילוקה מסוריה, בציינו כי "הסכין האמריקאית תוסר מעל צווארנו רק לאחר שגופות האמריקאים יהיו פזורות בחולות סוריה".

 

במאמר נוסף באותו נושא שפרסם בחלוף שבוע, אבו עבדאללה שב וקרא להגברת פעולות התנגדות לארה"ב, אותה כינה "ראש הנחש שיש לכרות", ואף העריך כי המדינה הסורית ומוסדותיה יתמכו בכך בעקיפין. לדבריו, ההתנגדות לארה"ב מוצדקת גם במחיר של נפילת קורבנות סורים, שכן "המולדת חשובה יותר ממפלגות ומאנשים". לבסוף, קרא להקמת גוף עממי לאומי לתמיכה באופציית ההתנגדות וחזר על קריאתו לפזר את גופות האמריקאים בחולות סוריה, על מנת לבסס משוואה חדשה של נסיגה אמריקאית תמורת חיי החיילים האמריקאים.

 

בסאם אבו עבדאללה[3]

 

להלן תרגום קטעים משני מאמרים אלה.

 

חוק הקפטגון הוא סכין חדה שארה"ב רוצה לנעוץ בנו כדי לחסלנו; עלינו להשקיע את כל המאמצים בלחימה בה

במאמרו הראשון מה-22.12 תחת הכותרת "לחימה תחת להב הסכין" הוא כתב: "המשימה הקשה ביותר מבחינתי בימים אלו היא כתיבה וּפְנייה בדברים אל דעת הקהל הסורית, אשר מתמודדת עם הנסיבות הקשות והקודרות ביותר: מחסור ועוני פושים בכל הבתים והחיים הושבתו ונעצרו כמעט [כליל]...

 

סבורני שראש הפשע בארה"ב [קרי, נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן]  הגיע למסקנה שהמצור הכלכלי הוא האמצעי המוצלח ביותר מבחינתו [נגדנו], והמועיל והמשפיע ביותר על חיי הסורים. זאת, לאחר ש[ארה"ב] התישה אותם [קרי, את הסורים] באמצעות עדרי טרוריסטים ורוצחים שהובאו מכל קצווי העולם [ושייכים] לכל האזרחויות. שותפיהם לפשע היו חלק מהסורים הבּוּרים וכן שכירי חרב, ש[האמריקאים] השלו אותם [שהם יזכו] בכיסאות ובשלטון, וזאת כדי שישמשו כלים להרס ארצם. כל זה קרה באמצעות הכסף המפרצי בשווי מאות מיליארדי דולרים...

 

אויבינו, ובראשם ארה"ב, ממשיכים להשחיז את סכיניהם כדי לחסלנו לחלוטין. הנה חוק הקפטגון זוקף את ראשו עם הגעת שנת 2023, כדי להפוך לסכין חדשה שאותה הם רוצים לנעוץ בגופנו כדי לחסלנו סופית... הם חוזרים על הטקטיקה שנקטו בעיראק לפני עשרות שנים והיא: מלחמה צבאית, אחר כך מצור כלכלי עד להתשת[נו] ולבואה של הקריסה הסופית [שלנו], כפי שהם משלים את עצמם.

 

הצעד האמריקאי החדש שאישרו שני בתי הקונגרס האמריקאי – בית הנבחרים והסנאט - יונח בקרוב על שולחנו של נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן. פירושו של דבר הוא יישום של נהלים אכזריים ביותר [נגד סוריה] תחת הכותרת 'מלחמה בסמים', זאת למרות שלעולם ברור כי וושינגטון היא המרכז הגדול ביותר להלבנת כסף שחור ובפרט של סחר בסמים... יעדם הבא יהיה הריסת תעשיות התרופות בסוריה והכְבָּדה על כל צורות היצוא והיבוא [של סוריה] תחת הכותרת הכללית הזו והפעלת לחץ על שכנותיה של סוריה - לבנון, ירדן, עיראק ומדינות המפרץ -  ליישם את הצעד החדש הזה, במהירות...

 

אם יש מי שסבורים, כמוני, שעדיין יש תקווה שלא תתפוגג כל עוד אנו חיים, כי אז הדבר החשוב ביותר הוא לפעול ברמה הלאומית כדי להדליק מחדש את לפיד התקווה ולחזקו. זאת, משום שהלחימה והמלחמה [נגד סוריה] קיבלו אופי הרבה יותר נפשע ועקוב מדם על ידי הרעבת הסורים ודיכויים באמצעות קור, מחסור ועוני, במחשבה שהדבר ישבור את כוח הרצון שלהם ויניעם להיכנע תחת להב הסכין. לפיכך, חובה לפעול למען חיזוק אופציית ההתנגדות העממית באזור המזרחי [של סוריה] כאחד הפתרונות. שהרי הכיבוש האמריקאי [מעולם] לא יָצא משטח שלא הייתה בו התנגדות ואם יש מי שנמנע מאופציה זו, בהנחה שהיא קשה ומסובכת, הרי שאני סבור כי התנאים לאופציה זו כבר בשלו...  

 

הגענו כבר לשלב הלחימה תחת להב הסכין ואויבנו לא יפסיק עד אשר ישחט אותנו ללא אבחנה מבלי להניד עפעף בעודו מכתר, גונב ובוזז. כתובתו של אויבנו ידועה, אז הבה נפנה את כל האנרגיות של הסורים לעבר לחימה באויב הזה וגירושו, אחרת נמשיך להיות נזקקים, לרעוב ולסבול מקור וממחלות, בלא שאיש ישים לב אלינו. הסכין האמריקאית תוסר מעל צווארנו רק לאחר שגופות האמריקאים יפוזרו בחולות סוריה."[4]

 

בשלו התנאים להגברת ההתנגדות ולביסוס משוואה של נסיגה אמריקאית מסוריה תמורת חיי החיילים האמריקאים

במאמר נוסף בנושא מה-29.12 תחת הכותרת "האם השנה החדשה תהיה שנת ההתנגדות העממית הסורית?" כתב אבו עבדאללה: "המאמר האחרון שכתבתי בשבוע שעבר תחת הכותרת 'לחימה תחת להב הסכין' עורר תגובות חיוביות רבות... במאמר הנוכחי אדון בנושא ההתנגדות העממית הסורית ובצורך לאמצה ולהבטיח [את קיומה של] סְבִיבָה לאומית שתתקבץ סביב התנגדות זו כאחד הפתרונות האסטרטגיים ליציאה מהטרגדיה שאנו חווים...

 

ציינתי במאמרי הקודם כי הפתרון טמון בהפעלת הכוחות העממיים הסורים ב[אזור] אל-ג'זירה הסורי [השוכן בין הפרת והחידקל במשולש הגבולות סוריה-עיראק-תורכיה] ובהמרצת המניע הלאומי אצל כל הסורים להתמודדות עם המשוואה שמייצרת ארה"ב מולנו, בהיותה ראש הנחש שיש לכרות אותו כדי להיפטר ממנו. בהקשר זה ישאלו אותי כמה שאלות ישירות, ובהן: האם העם הסורי, במצבו הנוכחי המביש, מוכן לתמוך באופציית ההתנגדות הלאומית העממית? האם בשלו התנאים להתנגדות כזו, למרות קיומם של כוחות משתפי פעולה שכירי חרב [פרו אמריקאים] ב[אזור] אל-ג'זירה הסורי? האם נשלם בחיי אדם נוספים כדי שהמושחתים יתאוששו על חשבון דמינו, כפי שקרה במהלך עשר השנים שחלפו?

 

אנסה להשיב בקצרה על השאלות הללו, הגם שהן קשות וחשובות. תשובותיי ישקפו את דעתי האישית ולא יחייבו איש, אך זהו ניסיון צנוע לתת מענה לאתגרים עצומים שאותם הגדרתי קודם 'לחימה תחת להב הסכין' ו[טענתי כי] אין לנו אופציה זולת ההתנגדות העממית:

 

1.      מצבנו [הנוכחי] הקשה ביותר צריך להוות תמריץ להגברת ההתנגדות, שהיא אחד מסימני ההיכר של הסורים במהלך ההיסטוריה, ולא להיכנע כפי שיש מי שמציעים ... המצב המביש לא ישתנה ללא נקיטת פעולה והתנגדות, שהרי לכל מעשה יש תגובה, כך למדנו מן ההיסטוריה... של רבים מעמי העולם ובהם העם הסורי.

2.      אשר למדינה ומוסדותיה אין להם מנוס מלחבק כל התנגדות עממית... כמובן שצבאנו ומוסדותינו האחרים יתמכו באופן עקיף במגמה זו.

3.      באשר לבשלות התנאים [להגברת ההתנגדות לכוחות האמריקאים בסוריה], הרי שכעת הדבר ברור כשמש. להלן אמנה כמה מהם:

הופעת ראש הנחש האמריקאי, באופן שאין ספק לגביו, עם המשוואה שלו 'נפט תמורת כניעה'; חשיפת הפנים האמיתיות של כלי השרת של [ראש הנחש האמריקאי] החל מכס"ד [הכוחות הסורים הדמוקרטים] ועד משתפי הפעולה האחרים. פרויקט כס"ד הוא [פרויקט] אמריקאי-ציוני בדלני ששואף לנתק חלק מהאדמה הסורית ולהקים את ישראל השנייה...

4.      אשר לקורבנות [הסורים שעלולים להיות עקב ההתנגדות לאמריקאים]: אלה בוודאי לא [ייהרגו] למען אנשים מושחתים, שכן הללו בעצם מפיקים תועלת מהמצב החריג [הנוכחי] ומהמשך הכיבוש. מטבע הדברים, כל אימת שמוסדות המדינה מתחזקים ו[אכיפת] החוק מתחדשת, כך נחשפים פניהם האמיתיים [של המושחתים] והם נופלים. רבותיי, המולדת חשובה יותר ממפלגות ומאנשים, אין לראות בדם השהידים כאילו נשפך לשווא, אדרבא, זהו דם טהור שאנו נמשיך להוקירו, לכבדו ולקדשו כל ימי חיינו, ואילו האנשים המושחתים יבואו אל קיצם עם קץ כל הכיבושים.

 

אני סבור כי יש לקרוא ל[הקמת] גוף עממי לאומי לתמיכה באופציית ההתנגדות [לכוחות האמריקאים] בָּג'זירה הסורית, לתחושתי בשלו התנאים לכך. אני שב ואומר: 'ללא גופות מפוזרות של אמריקאים ושל משתפי הפעולה עמם בחולות סוריה, איש לא ירחם עלינו ואיש לא יסייע לנו. ללא קְלפי [מיקוח] חזקים המו"מ יהיה קשה. זהו קלף [המיקוח] החשוב ביותר כדי שהמשוואה שלנו לא תהיה 'נפט תמורת כניעה', אלא נסיגה [אמריקאית] תמורת חיי החיילים האמריקאים. הבה נהפוך אותה למשוואת השנה הבאה [2023]."[5]