המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
גינויים בתקשורת הערבית על החלטת טליבאן לאסור לימודים גבוהים לנשים
28/12/2022


גינויים בתקשורת הערבית על החלטת טליבאן לאסור לימודים גבוהים לנשים

 

הודעת תנועת הטליבאן, האוסרת  על נשים ללמוד לימודים גבוהים עוררה גינויים וביקורת בעולם הערבי והאסלאמי. שיח' אל-אזהר, אחמד אל-טיב, פרסם אגרת בה הביע "צער העמוק" על ההחלטה וקבע כי היא מנוגדת להלכה האסלאמית שקוראת, הן לגברים והן לנשים, "לבקש ידע מלידתם ועד מותם"[1].

 

גינוי דומה השמיעה מועצת חכמי הדת הבכירים, המוסד הדתי הרשמי בסעודיה שקבעה כי האיסור על האישה ללמוד מנוגד להלכה האסלאמית, כיוון שהזכות ללמוד נמצאת בראש הזכויות שהאסלאם הקנה לאישה, ומשום שהטקסטים ההלכתיים שמדרבנים למידה, פונים לאישה ולגבר גם יחד. המועצה קראה לטליבאן לחזור בהם מההחלטה ולאפשר לאישה האפגנית לממש את זכותה ללמוד[2].

גינויים באו גם מצד הדרגים הפוליטיים במדינות שונות. כך למשל, משרד החוץ הקטרי הביע דאגה ואכזבה מההחלטה והזהיר כי יהיו לה השלכות חמורות על זכויות האדם, על הפיתוח ועל הכלכלה באפגניסטן[3]. גם משרד החוץ הסעודי הביע צער על ההחלטה אשר "מעוררת תמיהה בכל המדינות האסלאמיות ומנוגדת [לחובה] לתת את כל הזכויות הלגיטימיות לאישה האפגנית, ובראשן הזכות ללמוד"[4].

 

ביקורת על ההחלטה הובעה גם במאמרי דעה בתקשורת הערבית. מאמר המערכת של היומון הסעודי אל-ריאד טען כי הזכות לחינוך היא זכות בסיסית שאין לשלול אותה מנשים. עיתונאים סעודים בכירים הסבירו כי החלטותיה החשוכות של תנועת הטליבאן היו צפויות וכי הטענה כי תנועה זו השתנתה היתה טענה שקרית וחסרת שחר. עוד נטען כי החברה האפגנית, ובפרט הנשים האפגניות, הפכו לקורבן הגדול ביותר של נסיגת ארה"ב אשר דואגת לאינטרסים שלה יותר מאשר לזכויות האדם באפגניסטן.

 

מאמר המערכת של היומון הקטרי, אל-קדס אל-ערבי, היוצא לאור בלונדון נקט עמדה שונה במקצת, וטען כי ההחלטות השוללות זכויות מנשים מבטאות את עמדתו של האגף הקיצוני בטליבאן - אשר מנתק את אפגניסטן מן המציאות ומרחיקה מעקרונות הצדק וההיגיון הבריא – אך לא את עמדת כלל התנועה. המאמר קרא למדינות האסלאם לפעול יחד עם המערכת הבינלאומית לחיזוק המגמות המתונות בטליבאן.

 

טליבאן חוסמת את עתיד אפגניסטן באמצעות מניעת לימודים[5]


 

להלן קטעים מן המאמרים בנושא:

 

היומון אל-קדס אל-ערבי: זהו ניצחון גדול של האגף הקיצוני ביותר בתוך תנועת טליבאן

במאמר המערכת של היומון הקטרי, אל-קדס אל-ערבי, היוצא לאור בלונדון נכתב: "שר ההשכלה הגבוהה באפגניסטן, נדא מוחמד נדים, הצדיק את החלטת ממשלתו לסגור את שערי האוניברסיטאות בפני נשים בנימוקים שונים, שהחשובים שבהם הם שהסטודנטיות אינן שומרות בקפידה על לבוש אסלאמי מתאים ושמתקיימת אינטראקציה בין הסטודנטים משני המינים.

 

ההחלטה החדשה היא אחת מסדרה ארוכה של צעדים נוקשים הקשורים לנשים בכלל - לרבות הדרתן מהחיים הציבוריים והפסקת לימודיהן - שעליהם הכריזה תנועת טליבאן מאז שהשתלטה על המדינה באוגוסט 2021...  טליבאן הטילה הגבלות על לימוד נשים בתחומים מסוימים ואסרה התמחות במקצועות דוגמת כלכלה, הנדסה, חקלאות, עיתונות, וזאת, אחרי שאסרה על הצעירות ללמוד החל מכיתה ז'. אלא שכל זה מתרחש בתוך הקשר כללי של הדרת הנשים מהחיים הציבוריים, שכן התנועה אסרה על נשים העובדות [בארגוני החברה האזרחית, NGO] לשוב לתפקידיהן ואף אסרה עליהן לנסוע במוניות לבדן, או אפילו לבקר בגנים הציבוריים ובחדרי הכושר.

 

ההחלטה האחרונה נחשבה לניצחון של האגף הקיצוני ביותר בתוך תנועת טאליבן, בראשותו של מולא הִבַּתוּללה אח'ונד זאדה, הגורס כי החינוך המודרני כולו מנוגד להוראות האסלאם ובפרט במה שנוגע לנשים ולצעירות. הדבר מהווה הפרה של ההבטחות שנתנה התנועה [בשנת 2021] לכבד את זכויות האישה... האגף הקיצוני של התנועה לוקח את המדינה לכיוון חסר תקדים בכל קצווי העולם האסלאמי, באופן שמנתק אותה מהמציאות לחלוטין ומרחיק אותה מעקרונות הצדק הפשוטים ומההיגיון הבריא. הוא שולל מהן את זכויותיהן כבני אנוש והופך את המדינה לכלא אחד גדול בעבורן. פירושו של דבר שחברי אגף זה מעוניינים בְּחברה שהאימהות בה אינן משכילות, שתפקידן היחיד הוא לייצר חיילים זכרים עבור התנועה  וּבְנשים שתפקידן היחיד הוא להינשא וללדת... [קרי] לייצר אזרחים כנועים ונִרְפִּים שיבטיחו את חזרת מנגנון העוני והעדר האופק, וכפועל יוצא מכך את התגברות הקיצוניות והפנטיות. 

 

התנועה השתמשה בסוגיית 'הלבוש האסלאמי' כדי להצדיק את החלטתה, כפי שעשתה בעבר איראן, שבה מתקיימות כעת הפגנות גדולות תחת הסיסמה: 'אישה, חיים, חירות', סיסמה שהניעה קבוצות רבות של תושבים להזדהות עם הנשים ולהפוך את המחאות לפעילות למען דמוקרטיזציה, רפורמה ויותר צדק. קודם לכן, היינו עדים למאבק נשים בסעודיה שהתמקד סביב נושא התרת נהיגת נשים ברכב, דבר שהשלטונות [הסעודים] אפשרו בהמשך...  

 

למרות שמעמד הנשים בארצות האסלאם מפגר מאוד ביחס למערכת החוק הבינלאומית בסוגיות רבות מאוד, לרבות שוויון חברתי וזכויות אדם, נראה שהמודל הטאליבני יוצא דופן בקיצוניותו ובאכזריותו ובתוצאות הרות האסון של השלכותיו.

 

נשות אפגניסטן המציאו סיסמה שמסכמת את מצבן הקשה באמצעות דרישת לחם, עבודה וחירות. זוהי סיסמה הטוענת כי החלטות התנועה משפיעות למעשה לא רק על האופן בו הן מתלבשות או על הפיכתן לבּוּרות אלא הן גם מחלישות את יכולתן לחיות [קרי להתפרנס]. אחריותו של כל שלטון היא להגן על חיי אזרחיו ואם תשומת הלב של תנועת [טאליבן] - או של האגף הקיצוני שלה - ממוקדת ב'הפרדה בין שני המינים' ובאכיפת 'הלבוש האסלאמי', כי אז עליה לספק לאזרחיה לחם ואפשרות עבודה...

 

למרות המצב יוצא הדופן של מקרה טאליבן הרי שמה שקורה באפגניסטן ינוצל וישרת את הסטריאוטיפים השליליים בנוגע לאסלאם ולמוסלמים בכלל. הדבר מחייב את מדינות האסלאם המשפיעות לשתף פעולה עם המערכת הבינלאומית כדי לסייע למגמות המתונות בטאליבן ולזכויותיהם של האפגנים והאפגניות לחיים בכבוד, לצדק רב יותר ולמשטר המוביל בדרך הישר."[6] 


"טליבאן אוסרת לימודים גבוהים לצעירות"[7]



מאמר מערכת אל-ריאד הסעודי: טאליבאן שוללים מהצעירות האפגניות את זכותן הבסיסית לחינוך

במאמר המערכת של היומון הסעודי הממסדי אל-ריאד מאת העיתונאית נואל אל-ג'בר, ראש מדור הנשים בעיתון, נכתב: "החינוך נחשב לאחד היעדים הגדולים ביותר [שיבטיחו] צמיחה מתמדת ושל הון אנושי, בהיותו מהות החדשנות. לפיכך העובדים המשכילים הם אלו שהכי מעודדים את החשיבה החדשנית ותורמים [למדינה] באופן התואם את הערכים הטמונים בהגדלת הייצור והצמיחה הכלכלית. בנוסף, חינוך שמספק הזדמנויות שוֹות לכולם יכול לסייע לאנשים להתקדם בסולם החברתי ולפיכך מסייע להקמת חֲברֹות הוגנות יותרסעיף 26 של ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם באנגלית: Declaration Universal The Rights Human of בשנת 1948 קובע כי ' לכל אדם הזכות לחינוך'... 

 

הדוחות השנתיים של ה-UNDP לשנת 2020 מראים כי אפניסטן נמצאת במקום ה-169 בהשכלת נשים, דרוג זה הוא מהנמוכים בעולם. החלטת ממשלת טליבאן לבטל את החינוך האוניברסיטאי לנשים עד להודעה חדשה עוררה ללא ספק גינוי בינלאומי. כמו כן היא עוררה גם את תדהמת הממלכה [הסעודית]... 

 

השעיית הגעת סטודנטיות לאוניברסיטאות באפגניסטן מערערת באופן משמעותי את אמינותה של הממשלה הנוכחית כמו כן [החלטה זו] שוללת מהצעירות ומהנשים האפגניות זכויות בסיסיות בתחום החינוך, התעסוקה והצדק החברתי."[8]


מנכ"ל ערוץ אל-ערביה: החברה האפגנית, ובפרט הנשים, הן הקורבן הגדול של נטישת ארה"ב

ממדוח אל-מהיני, מנכ"ל הערוצים הסעודים אל-ערביה ואל-חדת', פרסם ביומון הסעודי אל-שרק אל-אוסט, מאמר תחת הכותרת "האם ממשל ביידן בגד באפגניסטן?"

"...כאשר ביידן עלה לנשיאות הוא החליט לסגת מאפגניסטן ולא שעה לאזהרותיהם של מפקדים צבאיים  שחששו שהמדינה הזו תדרדר לכאוס... בנאומו הראשון לאחר הנסיגה אמר ביידן כי תם עידן ההתערבויות הצבאיות והגיע זמן הדיפלומטיה, אך הסיבה העיקרית ליציאתו [מאפגניסטן] הייתה פנימית, שכן הוא שאף לזקוף לזכותו חבילת הישגים שתסייע לו לזכות בקדנציה נוספת...

 

למרות ההרגעות של ארה"ב כי היא לא תתרחק [מהנושא האפגני] ותמשיך לרדוף את מנהיגי הטרור המגוּנים ותמנע מהם להתארגן [מחדש] ולבצע התקפות חדשות, ו[למרות] שחיסלה את מנהיג אל-קאעדה [אימן] אל-זואהירי, הרי שכולם מבינים שהחברה האפגנית, ובפרט הנשים האפגניות, הפכו לקורבן הגדול ביותר של היציאה הזו. המל"טים יחסלו את האישים הקיצוניים אך לא יוכלו לחסל את החוקים והחקיקות שהם אוכפים על החברה.

 

ואכן זה בדיוק מה שקרה, שכן תקופת החושך של עידן טאליבן הראשונה - שידיה מגואלות בדם - שבה מחדש ו[עִמה] מראות הסקילה באבנים, ההוצאות להורג וביתור האיברים, שכולם סברו שהעולם נפטר  מהם לעולמים. מה שקורה לנשים האפגניות הוא נסיגה מעציבה לאחור וטרגדיה אמיתית שמערכותיה נחשפות בפני העולם השותק... ולמרות הכל היה מי שהימר בתמימות על הפנים החדשות והעֲנֹגוֹת של טאליבן, שניסתה לקדמן כדי לזכות בהכרה בינלאומית לפני שתחשוף את [הפנים] האמיתיות שלה...    

 

בנושא האפגני, ממשל ביידן חושב באופן קר ומעשי כשהוא מפריד בין עקרונות ומוסר לבין האינטרסים בשטח. השיח שלו על מדיניות חוץ שמתמקדת בזכויות האדם, [בא לידי ביטוי] בנאומים, בהצהרות ובדיפלומטיה, אך לא במעשים...  ביידן מעריך היטב את האווירה ברחוב האמריקאי, שמאס ממלחמות. הוא ביצע את הנסיגה שנבצר מקודמיו הנשיאים לבצע, כדי להפיק ממנה רווחים פוליטיים אישיים. לפיכך, לא ייתכן שהממשל [הנוכחי] יבצע צעדים כלשהם, זולת הצהרות הכעס הצפויות שמסר דובר משרד החוץ האמריקאי, לאחר החלטת טאליבן לאסור על נשים ללמוד באוניברסיטה.

 

הטרגדיה האפגנית חושפת כמה עובדות והן שמנהיגים חזקים ובעלי דעות נאורות, עתידיות, הם הערובה היחידה למניעת שובם מחדש של הארגונים הקיצוניים ותומכיהם... כל השיח [של טאליבן] אודות שינוי ופיתוח, הוא [גיבוב של] שקרים, ותו לא, במטרה להגיע לשלטון [בשנית] ולכפות את האג'נדה שלה [משכבר]... בתוך כל ההתמודדות והמאבק הפוקד את העולם, האישה האפגנית משלמת את המחיר. אחת הנשים האפגניות שתנועת טאליבן שללה ממנה לאחרונה את זכותה להשכלה אקדמית אמרה: 'אני מרוסקת לחלוטין. איבדתי את כל חלומותי וחיי הסתיימו לנצח'. שיח כואב, אך למרבה הצער אינו משנה דבר במציאות בשטח." [9]


איסור הלימודים לצעירות - צעד נוסף בדיכוי האישה האפגאנית"[10]


 

שדרנית בערוץ אל-ערביה: רכבת הטליבאן מובילה אל עולם חשוך ומסוכן

נאדין ח'מאש, שדרנית בערוץ אל-ערביה פרסמה מאמר באתר הערוץ תחת הכותרת: "[תנועת] טליבאן שקרנית". במאמר כתבה: "... אולי היה זה תמים להאמין לתנועת טאליבן כאשר טענה כי היא 'השתנתה' והקהילה הבינלאומית 'האמינה לה', או טענה שהיא 'מאמינה לה'. [טאליבן] השיגה לעצמה הכרה עוד לפני שחשפה מחדש את פניה 'החשוכות' בפני העם האפגני בכלל ובפני הנשים [בו] בפרט...

 

במהלך עשרים שנות [נוכחות אמריקאית באפגניסטן] חלו שינויים רבים בחברה האפגנית שהבליטו את הצד החיובי של חזרת החיים [למסלולם] גם אם באופן מינימלי, כשהדבר החשוב ביותר היה החזרת זכויותיהן של הנשים לחיות ולפעול לצד הגברים... הצעירות למדו בבתי הספר ובאוניברסיטאות, ישבו במסעדות וצהלו ברחובות בחופשיות...

 

באותו זמן [קרי, בזמן הכיבוש האמריקאי], התקדמה תנועת טאליבן מבחינה צבאית בפאתי [הערים] ובשכונות ולא הייתה רחוקה מהבירה [קאבול]. פחדן הגדול ביותר של האפגניות היה מפני שובה של התנועה ומפני חזרה של 20 שנה בזמן, כאשר הן היו בכלא אחד גדול והתליין התיימר לשאת את דגל האדיקות הדתית, בעוד התנהגותו רחוקה ביותר מן הדת. התוודעתי לרבות מן הנשים הללו. סיפורה של כל אחת מהן שונה אך המכנה המשותף לכולן היה משפט שממשיך להדהד באוזניי... והוא: 'האישה היא האויב של תנועת טאליבן'. הנשים האפגניות ביקשו בשעתן שזכויותיהן יוצבו כנושא ראשון ב'משא ומתן לשלום' בין כל הצדדים. הן רצו ערובות ממשיות [לשמירה על זכויותיהן], לפני שיתרחש כל שינוי דרמטי במדינה.

 

כאן אני שבה ונזכרת בראיון שקיימתי כנציגת אל-ערביה, עם בכירים לשעבר בטאליבן שעטו על עצמם 'מַסֵּכָת אדיבות' כאילו היו אלה 'פניו של עתיד חדש זוהר' של התנועה. הם התעקשו להדגיש כי 'טאליבן היום אינה טאליבן של אתמול' במסגרת אסטרטגיית 'החיזור אחר המערב', לפני שעלה בידם להשתלט על השלטון ועל העם האפגני על כל חלקיו.

 

כעת התנועה חושפת יותר ויותר את האידיאולוגיה שלה ואינה חוששת להיות מוצגת בפני האפגאנים ובפני העולם כולו כ'שקרנית', וכמי שהבטחותיה היו חסרות כל שחר. הנה היא [כעת] סוגרת את האוניברסיטאות בפני הנשים האפגניות, לאחר שהחלה לסגור את כל תחומי החיים בפניהן מאז שעלתה לשלטון. אולם, השאלה החשובה ביותר היא: מדוע חוששת טאליבן מהנשים? הרי לימוד נשים פירושו העצמת האישה ופירושו שקולה יישמע. [המשמעות היא] חינוך של דורות ושל צעירים בדרך תרבותית. מנגד, בּוּרוּת מצמיחה בּוּרוּת. לפיכך, תכנית [הצמחת] הבן [האפגני] העתידי האדוק והפנטי היא התוכנית האפקטיבית יותר עבור תנועה זו והעימות עם הנשים מתחיל מכאן.

 

נוסיף לכך את גורם העוני ואת הפיכת האנשים לעניים באמצעות בורות מכוונת המגבירה את הסיכויים למשוך צעירים לעלות על מסלול חיים אפל. נכון שהנוכחות האמריקאית [באפגניסטן] הצליחה בעבר להביס את טליבאן במישור הצבאי והמצב [בה] הפך להיות הרבה יותר טוב במהלך שני עשורים, אולם האמריקאים עדיין אינם מודעים להבדל בין מלחמה בטרור לבין מאבק בו, [קרי,] בין  פעולות צבאיות [נגדו] לבין  פיתוח מחשבתי וכלכלי כדי למנוע קיומה של סביבה מחבקת להתפשטותו מחדש.

 

הבה נדמיין חברה ללא נשים משכילות. לאחר מכן נדמיין את טיב החינוך בבית [שבו האמא אינה משכילה]. הבית הוא מיקרו קוסמוס של החברה באופן כללי, לפיכך כאשר אנו מדמיינים זאת [נוכל] לנחש איזה עתיד מחכה לאפגאנים. האפגניות היו בעלות החזון הרב ביותר במרכזי המחקר המכובדים בכל הבִּירות הגדולות. היום - לאחר שהרכבת כבר עברה - העולם מגנה את מה שהזהרנו מפניו מידי יום. אם הוא לא ישיג [את הרכבת] ויעצרה, אזי העתיד בְּאזור זה של העולם יהיה חשוך ובעידן הגלובליזציה והתנועה החופשית, העולם כולו יהיה בסכנה."[11]  



[1] www.alarabiya.net 23.12.2022.

[2] סבק (סעודיה), 25.12.2022.

[3] אל-וטן (קטר), 21.12.2022.

[4] עוכאט' (סעודיה), 22.12.2022.

[5] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 23.12.2022.

[6] אל-קודס אל-ערבי (לונדון), 23.12.22

[7] אל-שרק (קטר), 25.12.2022.

[8] אל-ריאד (סעודיה), 22.12.2022.

[9] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 23.12.2022

[10] אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון) 24.12.2022.

[11] /www.alarabiya.net 24.12.2022.