כללי

סגן שיח' אל-אזהר: אין הבדל בין הומוסקסואליות לטרור; שני המקרים מאיימים על יציבות החברה

ב-30 לאוקטובר, קיים מרכז  אל-אזהר למאבק בקיצוניות  ועידה בשם " לשמוע ולדבר 2". מטרת הועידה לדון בדרכים לשכנע את הצעירים לבחור בדרך האמצע [וסטיה] של אל-אזהר ולא לנהות אחר הרעיונות הקיצוניים אליהם הם נחשפים, כדברי  מנכ"לית המרכז, ד"ר ריהאם סלאמה.[1] הוועידה דנה בארבעה נושאים מרכזיים: תפיסת החירות; הדיאלוג והשפעתו על המאבק בקיצוניות; ההומוסקסואליות ומעמד האישה.  

 

בנאומו בוועידה דן סגן שיח' אל-אזהר, ד"ר מוחמד אל-דויני, בהרחבה בנושא ההומוסקסואליות והשווה אותה לטרור, משום שלטענתו בשני המקרים מדובר במעשי שחיתות המאיימים על שלום החברות. הוא קרא לבחון התנהגויות כמו הומוסקסואליות לפי כללי השריעה ולא לראות בהם ביטוי של חירות ודמוקרטיה. כמו כן הוא קרא למוסדות הדת להיאבק ב"סטייה המוסרית," אשר גורמת לצעירים להתנער מערכי האסלאם ומערכיו המוסריים.

 

הודעת הסיכום של הוועידה כללה שורה של מסקנות והמלצות. בין היתר קבעה כי במקרים רבים  הומוסקסואליות נובעת מבעיות נפשיות והמליצה למנוע מהצעירים גישה לתכנים המקדמים אותה.

 

יצוין כי מוסד אל-אזהר התבטא גם בעבר בגנות ההומוסקסואליות וטען כי זו "תועבה" שהמערב מנסה לכפותה.[2]

 

דוח זה יסקור את דברי סגן שיח' אל-אזהר בוועידה בנושא ההומוסקסואליות וכן את ההמלצות הועידה בנושא זה.

סגן שיח' אל-אזהר: ההומוסקסואליות – סטיה מוסרית; יש להיאבק בה כמו בטרור

סגן שיח' אל-אזהר, ד"ר מוחמד אל-דויני אמר במסגרת ועידת "לשמוע ולדבר 2" של מרכז אל-אזהר למאבק בקיצוניות: "האסלאם הוא דת טהורה המאירה את לבו של המאמין, הוא חוק אלוהי השופע בדברים המשפרים את מצבו של האדם [בעולם הזה] ובעולם הבא והוא מערכת מוסרית נעלה המבשמת את חיי החברה... 

 

עלינו להתמודד עם הסטייה מדרך הישר באמצעות ההלכה הנכונה ועבודה ישרת דרך. תפקידם של חכמי הדת הוא לפעול כדי להדוף את טענות הכזב ואת הפרשנות של אנשים בורים לקוראן ולסונה ולהיאבק בסטייה האידיאולוגית וההתנהגותית ולייצר מוחות שמכשירים את האנשים לחיות בכבוד.  

 

אין סטייה מדרך הישר שהיא מקובלת וסטייה [אחרת] שאינה מקובלת. סטייה היא סטייה בין אם היא מכונה בשמה ובין אם לאו; שמות יפים לא משנים את המציאות של מעשי התועבה ונקודת המבט לא משנה את מהות הדברים. גם אם אדם חושב שדבר מה הוא נכון ואמיתי בעוד שהוא למעשה טעות מופרכת ורעה, הרי שהאמת לא משתנה בגלל השקפתו. במצב כזה אין הבדל בין טרור וגרימת הרס[3] לבין הומוסקסואליות ומעשי תועבה. בשני המקרים מדובר בשחיתות בלתי מקובלת, שניהם מאיימים על שלומן של חברות יציבות, ושניהם מסתתרים תחת שם נוצץ וסיסמא מבריקה של חירות ודמוקרטיה. בהקשר זה אין להסתמך על נטיית הלב של האנשים לייפות או לכער [דברים] אלא על הקריטריונים של השריעה... מטרת השיח הדתי הנאור היא [להבטיח] יציבות חברתית באמצעות הבהרת חוקיו של אללה והחלתם על מצב הבריות.

 

 מכאן, שעל המוסדות הדתיים ועל חכמי הדת מוטלת אחריות גדולה להבין את המציאות [בה חיים] האנשים, להסתגל להתפתחויות ולהבין את האתגרים. עליהם להציג שיח מקביל לשיח של האלימות, השנאה, הקיצוניות, הטרור והסטייה המוסרית... על כל המוסדות למלא את חובתם לבסס את השיח הנאור ולשתף פעולה במאבק נגד החשיבה הסוטה מדרך הישר, המכשילה את ההתקדמות. עליהם לפעול בכל הכלים העומדים לרשותם כדי לבסס את ערכי הסובלנות, השלום, האזרחות, דו הקיום, לאפשר למשפחה למלא את תפקידה, להפריך את הספקות ואת הפרשנויות החריגות של הקיצונים ולהיאבק בסטייה המוסרית.  

 

על כולנו, יחידים ומוסדות, עמים וממשלות, אומות וחברות להטות שכם ולהיאבק בזרם הסוחף הזה ששואף לכך שבנינו יאבדו את זהותם, יתנערו מערכי הדת ויתכחשו לעקרונותיה ולמוסר שלה. שימת הצעירים על הכוונת היא אחת הבעיות החברתיות המסוכנות ביותר, שיש לגייס את כל היכולות כדי להיאבק בה ולחסלה בשל השלכותיה השליליות. צו השעה מחייב את כולנו להקשיב לצעירים לפני שאנו מדברים עמם. יש להם שאלות ועלינו להשיב להם, לכוונם, לייעץ להם ולהנחותם לדרך הישר."[4]  

 

סגן שיח' אל-אזהר, מוחמד אל-דויני,  נואם בועידה "לשמוע ולדבר 2"[5]

ועידת מרכז  אל-אזהר למאבק בקיצוניות: להרחיק צעירים מתכנים המקדמים הומוסקסואליות

בתום הועידה פרסם מרכז אל-אזהר למאבק בקיצוניות שורה של מסקנות והמלצות הנוגעות לנושאים שבהם עסקה הועידה. הודגש כי הדיאלוג הוא הכרח אנושי וכך גם המלחמה בקיצוניות, וכי החירות היא אמצעי ולא מטרה; אין חירות מוחלטת, לא במזרח ולא במערב, שכן היא מוגבלת על ידי הדת, המנהג והחוק.

 

חלק מן המסקנות וההמלצות התייחסו לנושא ההומוסקסואליות. בין היתר נכתב כי "המדע המודרני הוכיח שההומוסקסואליות נובעת במקרים רבים מבעיות נפשיות, חברתיות או פיסיולוגיות." כמו כן נכתב כי "יש להשתמש במונחים הנכונים על מנת למנוע בלבול שיוביל להבנה שגויה הגורמת [בתורה] למעשים [המהווים] חלק מהבעיות בנות זמננו. למשל, כאשר מכנים תקיפה ופשיעה [בחפים מפשע] 'ג'יהאד אסלאמי' או כשמכנים את הסטייה 'הומוסקסואליות', הדבר פוגם בטיפול הנכון בדברים רבים, ויוצר אי בהירות במוחות הצעירים."

 

המלצה נוספת קראה למבוגרים "למנוע מהצעירים ומהילדים לצפות בתכנים המקדמים הומוסקסואליות ורעיונות קיצוניים הרסניים [ובמקביל] ליצור סדרות דרמה חלופיות ומושכות שיבססו את ערכי [הדת] ויוקיעו את כל אופני הקיצוניות, האלימות וההומוסקסואליות."[6]