כללי

עיתונאי כווייתי: האומה האסלאמית, המתיימרת להיות האומה הטובה ביותר, כושלת כמעט בכל תחום

 

העיתונאי הכווייתי הליברלי, אחמד אל-צראף פרסם ב-13.10.22 בטורו ביומון הכוויתי אל-קבס, מאמר בו טען כי האומה האסלאמית כושלת בכל תחום ומנה שורה של בעיות וליקויים הקיימים במדינות המוסלמיות, ובכללן: היעדר דמוקרטיה, היעדר משפט צדק, אי כיבוד זכויות האדם, חופש הפולחן וזכויות המיעוטים. עוד טען כי במדינות אלה קיים אחוז ילודה גבוה למרות העוני, האבטלה ורמת החיים הירודה, וכי השחיתות ותרבות השקר פושות בהן. לדבריו, רוב המדינות המוסלמיות נאלצות להסתמך על מדינות המערב בכל הנוגע לאוכל, בגדים ותרופות, ולמרות זאת תושביהן נוהגים בכפיות טובה ומקללים את מדינות המערב. הוא הדגיש כי בכל מקום בו נמצאים המוסלמים מצבם הוא הגרוע ביותר מכל הסובבים אותם, ולמרות זאת, המוסלמים ממשיכים להתרברב בכך שהם "האומה הטובה ביותר".

 

אחמד אל-צראף[1] 

 

להלן תרגום קטעים ממאמרו.

 

"להוגה הדעות הגדול טָהַ חוסֵיין[2] מיוחסת האמירה כי 'אומה שנלחמת בעוני באמצעות תפילה, נלחמת בבורות באמצעות לימודי דת, נלחמת בנחשלות באמצעות פתוות, נלחמת בשחיתות באמצעות דרשות במסגדים, נלחמת בפילוג החברתי באמצעות [שיח] עדתי ותכפיר [האשמת האחר בכפירה] ונלחמת באבטלה באמצעות [עידוד] נישואים וילודה - היא אומה מתה, ויש לקבור את המת כדי לשמור על כבודו'.

 

אומת העוני מתרבה ללא מחשבה וללא תכנון. היא מביאה לעולם עוד ועוד קורבנות ומסכנים, וכולם מצטיידים באמירה כי הם [התינוקות] נולדים ופרנסתם באה יחד עמם. אולם, אני רואה רק [אנשים] משוטטים, מובטלים, רעבים, חסרי בית, ערומים ויחפים, כמות של אסירים משוחררים ומיליוני שוכני בתי כלא. לפיכך, לא קשה להבין את הסיבה לכישלונה של אומת המיליארד וחצי [קרי, האומה האסלאמית] כמעט בכל תחום.

 

יש לנו... אוניברסיטאות ותיקות ומושרשות כמו [אוניברסיטת] אל-זיתונה [בתוניס] ו[אוניברסיטת] אל-אזהר [בקהיר], בתי מדרש להכשרת אנשי דת שיעים באל-נג'ף, קום וכרבלאא' ועשרות מוסדות דת דומים להם. זאת, בנוסף לאלפי בתי ספר דתיים שבהם מלמדים מידי שנה מאות אלפי מורים לדת מיליארדי [תלמידים] שיעורי תרבות אסלאמית, כמו גם מיליארדי שעות שידורי דת ברדיו ובטלוויזיה, דרשות יום שישי ושיעורי הטפה והדרכה דתית. למרות [כל] זאת, אין מדינה מוסלמית מוצלחת, למעט יוצאות מן הכלל, מסיבות ידועות. אין גם מדינה מוסלמית דמוקרטית - זולת שניים-שלושה מקרים. ברובן אין משפט צדק וזכויות אדם והן ידועות בריבוי בתי הכלא שלהן וב'השפלת כבוד האדם' המתקיימת בהן.

 

בשונה מכל מדינות העולם, רק אנו, כולנו, סירבנו לאשר את ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם ללא הסתייגות. כמו כן, אף אחת ממדינותינו אינה ידועה כמדינה המהווה מפלט למבקשי מקלט... אין בינינו מדינה שאוסרת עונש מוות או מעניקה למיעוטים את מלוא זכויותיהם, או מאפשרת להם חופש פולחן, ואין לנו השפעה בינלאומית, זולת כאשר העולם נקלע למשבר נפט.

 

מצד שני, אנו המדינות הסובלניות ביותר כלפי שקר, שאותו אנו מכנים בחיבה 'לחם חוקם של האנשים' ואפילו מוכר האבטיחים מוכן להישבע שהאבטיח אדום, הגם שאינו כזה. בנוסף, אין מדינה מוסלמית שמייצרת [בעצמה] את המזון, את הבגדים ואת התרופות שלה ואין מדינה [מוסלמית] גרעינית באמת זולת פקיסטן, אשר חווה דאגה וגם היא [עצמה] מהווה מקור דאגה לעולם. רוב הסטודנטים הזרים במדינות שאינן מוסלמיות הם תושבי מדינות מוסלמיות ולמרות זאת הם מקללים את המדינות של מוריהם [קרי, את המערב]. זאת ועוד, כל המדינות המוסלמיות הן עדתיות, גזעניות ומשוחדות ואף אחד מעמיהן אינו חי בשלווה ובאושר... כולם משתמשים במוצרים של מדינות אחרות ומקללים את ממציאיהן ואת מוצריהן, בשל תחושה מדומה [מצידם] של 'עליונות מוסרית' עליהן. זאת, למרות שעבודת ילדים ושחיתות נפוצות בהן [במדינות המוסלמיות] ואין בהן מנגנוני ביטוח בריאות ו[ביטוח] סוציאלי. הן מתגאות בכך שעמיהן אינם אוכלים בשר חזיר, זאת למרות שהן יודעות היטב שבמאות מוצרים שבהם הן משתמשות או שאותם הן צורכות יש הרבה ממנו [קרי, בשר חזיר].   

 

כאשר אדם מתעורר עם שחר ושומע את קול המואזין בוקע מעשרות המסגדים סביבו, הוא סבור שהוא נמצא בערים המצטיינות במעלותיהן, ולמרות זאת אין הוא יכול לקנות בהן חצי קילו בשר ללא הונאה!

 

לבסוף, אנו האומה היחידה כמעט שבה מצבם של המיעוטים שאינם מוסלמים נחשב לטוב יותר מזה של הרוב [המוסלמי], בעוד שמצבם של המוסלמים כמיעוט במדינות האחרות גרוע יותר משל זולתם!

 

יש הטוענים כי לא רק אנחנו סובלים מכל 'הצרות' הללו, וזה נכון, אולם אף אחת מהן [מהאומות האחרות] לא התרברבה מעולם בהיסטוריה הקדומה שלה ובהישגיה המהוללים ולא טענה כי היא ארץ הדתות והאומה הטובה ביותר."[3]