יומון המקורב לחזבאללה מציג את ההערות שהגישה לבנון לטיוטת ההסכם על שרטוט הגבול הימי
היומון הלבנוני אל-אח'באר המקורב לחזבאללה פרסם ב- 6.10.22 כתבה המפרטת את רשימת ההערות של לבנון לטיוטת ההסכם על שרטוט הגבול הימי עם ישראל והצעות התיקונים שהגישה לצד האמריקאי המתווך בעסקה, אותם אישרו הנשיא מישל עון, יו"ר הפרלמנט, נביה ברי ורה"מ נג'יב מיקאתי.
היום (7.10.22), לאחר שישראל הודיעה רשמית כי לא תסכים לקבל הערות אלה, דיווח אל-אח'באר כי "לבנון הבהירה למתווך האמריקאי עמוס הוקשטיין כי היא לא תחזור בה מהתיקונים ששלחה". בנוסף ציטט היומון את יו"ר הזרם הלאומי החופשי ושה"ח הלבנוני לשעבר, ג'ובראן באסיל, חתנו של הנשיא עון, שאמר כי "האויב צריך לבחור בין ההסכם לבין מלחמה".[1]
יצוין כי הערות אלה עומדות בניגוד לכתבות ומאמרים שפורסמו בימים האחרונים בביטאון חזבאללה, אל-עהד, בהם נטען כי טיוטת ההסכם מהווה "ניצחון מוחלט" של ההתנגדות הלבנונית וכי "לבנון השיגה את כל זכויותיה מבלי שתחסר ולו אחת מהן".[2]
הוויכוח על הגבול הימי בין ישראל ללבנון[3]
להלן רשימת ההערות הלבנוניות שצוינו על ידי אל-אח'באר:
לבנון מסרבת להכיר בקו המצופים כקו גבול בינלאומי עם ישראל
1. "לבנון ביקשה להשמיט את הביטוי 'הקו הכחול' בכל מקום שמציין את הגבול [בין ישראל ללבנון] והדגישה כי לבנון דבקה בגבולותיה הבינ"ל."
2. לבנון דחתה את דרישתה של ישראל לעגן את קו המצופים אותו הציבה ישראל באופן חד צדדי בים באזור ראש הנקרה כקו בינלאומי מוכר והדגישה כי מבחינתה "אין שום משמעות וקיום למה שמכונה קו המצופים", והיא מסרבת להפכו לסטטוס קוו.
3. "לבנון המירה את הכינוי 'המאגר האפשרי בדרום צידון' שניתן לשדה קאנא בטיוטה האמריקאית בכינוי 'שדה צידון-קאנא', והוסיפה משפט הקובע כי זהו השדה 'שיפותח על ידי לבנון ולמענה'."
לבנון מסרבת לדרישה שחברות הנתונות לסנקציות אמריקאיות לא יורשו לפתח את שדה קאנא
4. הלבנונים דחו את הסעיף בטיוטת ההסכם הקובע כי החברות שיפתחו את שדות הגז יהיו אלו "שאינן נתונות לסנקציות אמריקאיות", וביקשו לשנות את הנוסח לחברות "שאינן נתונות לסנקציות בינ"ל ואינן [חברות] ישראליות או לבנוניות". היומון הסביר כי חזבאללה, למשל, מוגדר כארגון טרור בארה"ב ולפיכך נתון לסנקציות אמריקאיות, זאת בשעה שהאו"ם ומדינות אחרות בעולם לא מגדירות אותו כך ולא מטילות עליו סנקציות. עוד נטען כי לבנון דורשת שנוסח זה יהיה תקף לגבי כל החברות או האנשים שיתכן ויהיו חלק מהקידוח והפקת המשאבים בשדות של לבנון.
5. על פי טיוטת ההסכם, שדה קאנא כולו יהיה בפיתוח של לבנון והחברות שיקדחו בו יתנו לישראל פיצוי כספי על החלק של השדה שנמצא בשטחה. לפי אל-אח'באר, "בטיוטת ההסכם נקבע ש'ישראל לא מתכוונת להתנגד לשום צעדים שינקטו [לפיתוח] שדה קאנא באזור [שמצפון] לקו 23 [הקו שלפי טיוטת ההסכם יסמן את הגבול הימי בין שתי המדינות]', ואולם, לבנון ביקשה לתקן את הניסוח ל-'ישראל אינה מתנגדת ולא תתנגד', כדי להדגיש זאת". עוד צוין כי לבנון "הדגישה כי לא ייתכן שההסכם בינה לבין החברות שיפתחו את שדה קאנא יהיה תלוי באף הסכם מוקדם בין החברות [הללו] לישראל".
לבנון דורשת ששדה קאנא יפותח לאלתר, בלא קשר להסכם בין טוטאל הצרפתית לישראל
6. כאמור, לפי טיוטת הסכם, החברות שיפתחו את שדה קאנא יתנו לישראל פיצוי כספי יחסי על החלק של השדה שנמצא בשטחה. לפי אל-אח'באר, לבנון מבקשת לא להזכיר בהסכם את המונח "פיצוי כספי", ולהבהיר כי כל הסכם כספי שייחתם בין ישראל לחברת טוטאל הצרפתית הוא עניין נפרד שלהן ואין לו כל קשר אליה. בדיווח נכתב כי "לבנון התנגדה לביטוי 'פיצוי כספי' והדגישה כי יהיה זה בהסכם כספי בין החברה שתפעל [בשדה קאנא] לבין ישראל ואשר ללבנון אין כל קשר אליו. הצד הלבנוני התעקש כי 'ללבנון אין קשר להסכם זה וכי במקרה ש[השגת] הסכם בין החברה לישות האויב תתעכב, הדבר לא ישפיע על העבודה בבלוק 9 [קרי, על הקידוח בשדה קאנא] שתחל לאלתר ללא קשר להסכם זה'".
7. "טיוטת ההסכם קבעה כי ארה"ב תסייע בהקלת העבודה של החברה שתועסק [בשדה קאנא] לאחר ההסכם, ולבנון ביקשה לתקן את הניסוח ל-'ארה"ב מתחייבת להקל על פעולת חברות [הקידוח] במהירות ומיד לאחר שיושג הסכם שרטוט [הגבול הימי].'"
בכתבה גם צוין כי תשובתה של ישראל להערות היא שתכריע "אם העניינים הולכים לעבר הסכם שיוכרז עליו בקרוב, או שהמאמצים כשלו ותהיה חזרה למתיחות המאיימת על האזור, ולא רק על ישראל ולבנון..."
עוד נכתב כי "מקור יודע דבר אמר כי רב
ההערות הלבנונית התקבלו אצל הצד האמריקאי, אך עדיין מתנהל דיון לגבי כמה מהן,
ובעיקר לגבי הסירוב הלבנוני לקשור את תחילת הפעילות של חברת טוטאל בשדה [קאנא] בהסכם
כלשהו בין החברה הזו לבין ישראל". זאת, בנוסף לבקשה של לבנון לשנות את ההתניה
הדורשת שהחברות שיפתחו את שדה קאנא יהיו חברות שאינן נתונות ל'סנקציות אמריקאיות'.
אל-א'חבאר: האמריקאים רצו שכל צד ישלח מסמך נפרד המאשר את ההסכם, אך לבנון סירבה
הדיווח התייחס בהמשך למגעים שמנהלים הצדדים באשר לחתימה על ההסכם. לפי הדיווח, "החלו המגעים לגבי הסידורים הנוגעים לחתימה על ההסכם. התברר כי הצד האמריקאי הציע שהעניין יסתכם בכך שלבנון וישראל תשלחנה מכתבים לארה"ב ולאו"ם שיאשרו את ההסכם ושהדבר יאושר על ידי הצד האמריקאי שיכריז על השגתו. מקור יודע דבר אמר כי המתווך האמריקאי רוצה לזרז את השלמת העניין מבלי להתעכב בגינונים פורמליים של הטקס. ואולם יו"ר הפרלמנט, נביה ברי, התעקש על כך שההסכם, סעיפיו ומבנהו יהיו חלק מהסכם המסגרת שהוכרז עליו בעבר[4], הקובע כי המשלחות יחזרו לאל-נאקורה כדי להכריע במסמכים הסופיים. לפיכך, הוסכם עם הצד האמריקאי על העקרון [הזה] ומפקדת יוניפי"ל התבקשה להתחיל בצעדים הנוגעים למקום המפגש והחתימה [על ההסכם]."
לבנון מסרבת שהמשלחת שלה ושל ישראל ינכחו באותו חדר במעמד החתימה על ההסכם
עוד דיווח היומון כי "לבנון הודיעה לאמריקאים שהיא מסרבת ש[במעמד החתימה על ההסכם] המשלחות של ישראל, לבנון, ארה"ב והאו"ם תנכחנה בחדר אחד ושהיא ממתינה לתשובה הסופית של ישראל לבקשותיה [לתיקונים בהסכם] ולהכרזה של ארה"ב כי הושג הסכם. לאחר מכן, הנשיא מישל עון ימנה את המשלחת הלבנונית שתגיע לאל-נאקורה. המקור הדגיש כי הנשיא עון מעוניין שהמשלחת [הלבנונית] לא תכלול אף אישיות בעלת תפקיד מדיני או משפטי, אלא רק אנשי צבא ואנשי מקצוע מהצבא [הלבנוני]."[5]
[1] אל-אח'באר (לבנון), 7.10.2022
[2] ראו למשל www.alahednews.com.lb , 3.10.2022
[3] https://today.lorientlejour.com/ , 9.6.2022
[4] מדובר בהסכם בין ישראל ללבנון עליו הכריזה ארה"ב ב-1 באוקטובר 2020 על תחילת דיונים ומו"מ בין המדינות לסימון הגבול הימי ביניהן. ישראל ולבנון הסכימו כי ארה"ב תשמש כמתווכת בשיחות ביניהן, שיתנהלו באל-נאקורה בחסות האו"ם.
[5] אל-אח'באר (לבנון), 6.10.2022